גווארדיולה. התאים את עצמו לסגנון המשחק והשיפוט בבריטניה // גווארדיולה. התאים את עצמו לסגנון המשחק והשיפוט בבריטניה

משתבח עם השנים

למרות הצלחות עצומות בברצלונה ואליפויות חד־צדדיות בגרמניה, ההישגים הגדולים ביותר של פפ גווארדיולה כמאמן מושגים בחודשים האחרונים במנצ'סטר סיטי • וגם: מה הופך את הקטע הירושלמי של הג'ירו איטליה ל"צפיית חובה

לעניות דעתי, בשלושת החודשים האחרונים אתם צופים בהישגים הגדולים ביותר של פפ גווארדיולה כמאמן כדורגל. יותר מהצלחותיו העצומות בברצלונה, כמובן שיותר מהאליפויות החד־צדדיות שצבר בגרמניה, וזה מחזיר אותי לראיון שערך איתו תיירי הנרי לרשת סקיי בחלק המאוחר של השנה שעברה. "אני מוכן שיקראו לכדורגל שלי משעמם. זו דעה והיא לגיטימית", אמר גווארדיולה. "אני לא מוכן שיקראו לכדורגל שלי לא פרגמטי". במילים אחרות, המאמן מוכן היה להודות שנכשל בעונתו הראשונה במנצ'סטר סיטי, והוא לא קיבל את ההנחה כי נכשל משום ששאף לאיזשהו אידיאל או שיטה.

ואז הלך ועשה את מה שממש לא ציפו ממנו - הוא לא הביא כוכב מקבוצותיו הקודמות, לא נאחז בקנאות בהשקפותיו, הוא פשוט התאים את עצמו לסגנון המשחק והשיפוט בבריטניה. 

נכון שזה קצת יותר קל בהשקעה של 150 מיליון פאונד בהגנה, אבל אם משהו מרשים העונה בסיטי, אלו הנוחות שבה משחקים ג'ון סטונס, פביאן דלף וקייל ווקר בתוך השיטה והשדרוג המדהים אצל ראחים סטרלינ. זה גם לא טריוויאלי שילד ברזילאי צעיר - גבריאל ז'סוס - יצליח כל כך מהר בפרמייר ליג. 

האמת היא שגווארדיולה משחזר את סוד ההצלחה של הרבה מנג'רים גדולים בכדורגל האנגלי. מי שחושב שהטיקי טאקה או הטוטאל פוטבול נולדו מחוץ לאנגליה לא מכיר את ההיסטוריה. אנגלים כמו ויק בקינגהאם וג'ימי הוגן הם אלו שהביאו אותו לאירופה, אבל חשוב מכך - ביל שאנקלי ובוב פייזלי בליברפול שיחקו אותו בלא פחות הצלחה מאייאקס או מברצלונה.

אז לגווארדיולה יש גם באנגליה מסורת להיאחז בה - הוא רק היה צריך לבצע את ההתאמות הנדרשות לפיזיות ולשיפוט. כי הבעיה האמיתית של הכדורגלן הבריטי, בניגוד למה שחושבים, היא לא טכניקה אלא טקטיקה. באנגליה־בריטניה לא חסרים שחקנים טכניים, אבל מה ששחקנים שם שונאים זה שמשנים להם באופן תכוף את שיטת המשחק. 

וכאן טמון היתרון הגדול של גווארדיולה על יריבו ביום ראשון. מנצ'סטר יונייטד שיחקה מצוין בלא מעט משחקים העונה, אבל קשה למצוא איזשהו קו אצלה. היא מחזיקה בכדור ב־57% בבית ורק 47% בחוץ. זה לא בגלל שבחוץ היא פחות טובה. מוריניו יציב למדי בבחירת ההרכב, אבל מאתגר את שחקניו בשינויים טקטיים כל הזמן - כפי שעושה קונטה בצ'לסי. 

גווארדיולה נותן לשחקניו פלטפורמה קבועה. אין שום הבדל בהחזקת הכדור של סיטי בבית או בחוץ, והיא עומדת על 71%-70%. שיטה קבועה הופכת מהר מאוד לביטחון, ופתאום זה לא כל כך חשוב שהשחקנים לא שיחקו יחד בקבוצת הילדים בברצלונה.

***

האתר bicycle הגדיר דווקא את הקטע הירושלמי של הג'ירו איטליה כצפיית חובה בג'ירו של השנה, ודימה את התנאים בו לניצחון של כריס פרום ברחובות הצרים של מארסיי בטור דה פראנס השנה. זו רק המחשה לגודל ההישג של אירוח האירוע - גם אם לא היה במשך השנים המנה העיקרית בתפריט הספורט הישראלי. 

זו הפעם הראשונה שאיזשהו גרנד טור יוצא מאירופה, וגם בלי פרום - אולי גדול הספורטאים האישיים אי פעם שמגיעים לישראל לתחרות משמעותית כשהם בשיאם - שלושת קטעי הג'ירו בישראל ייחרתו בזיכרון אוהדי האופניים, פשוט בגלל המראה עצמו: עם כל הכבוד לנופים הרגילים של הטורים - שדות, הרים, אגמים וכנסיות בערים ציוריות - הפעם הרוכבים יהיו במדבר ועל רקע מגדלי שלוש הדתות בירושלים - מחזה שלא ראו מעולם.

יש סיכוי שהפוליטיקה תרים עכשיו את הראש, על רקע עליית נושא מעמד ירושלים לסדר היום לאחר הצהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הכרה אמריקנית בעיר. אתמול כבר ניסו כמה אתרים בינלאומיים לעסוק בעניין הזה. המזל האחד הוא שהמיני־שערורייה סביב שם העיר (המארגנים פרסמו זאת בתחילה כ"מערב ירושלים") מאחורינו, והשני הוא שיהיה קשה מאוד לוגיסטית להזיז את האירוע מישראל. 

נוסף על כך, המרוץ הוא עניין של מדינות נוצריות מאוד, ודווקא משום שלנוצרים כיום יש זיקה לירושלים אבל אין להם תביעות עליה - דרישות להזזת המרוץ לא יתקבלו בסימפטיה. 

גם התקפות אישיות על ספורטאים (ארגונים בריטיים כבר קראו לפרום להחרים את המרוץ) לא יגיעו רחוק. ספורטאים, להבדיל מזמרים, באמת פטורים מפוליטיקה. הם לא בוחרים את המקומות שבהם נערכים אירועים.

בחזרה לעניין עצמו: פרום יכול להשיג היסטוריה ראשונה עוד לפני הטור דה פראנס השנה, ולהצטרף לברנר הינו ואדי מרקס כמי שזכה בשלושה טורים ברציפות - גם אם בשנים שונות. זה לא יוכרע על אדמת ישראל. הקטעים הישראליים יהיו מעניינים, אבל מומחים מצביעים על הקטע השישי או אפילו התשיעי כתחילת החלק המשמעותי בתחרות. 

מיגל אינדורין הספרדי, האחרון לעשות את הדאבל איטליה־צרפת בעונה אחת, התייחס השבוע לניסיון של פרום ואמר שזה לא כל כך חשוב שלפרום עצמו אין ניסיון גדול באיטליה, ושיותר חשוב הניסיון של הקבוצה. בשנה שעברה חמישה מרוכבי סקיי רכבו בשני המרוצים (מתוך עשרה רוכבים בכל תחרות) והם הובילו את מיקל לנדה הספרדי לניצחון בתחרות מלך ההרים, אז הם בהחלט יכולים להיות הבסיס להישג של פרום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...