מאות חברים ובני משפחה ליוו למונחת עולמים את לוחם צה"ל, סמל רון יצחק קוקיא (19) ז"ל, בבית העלמין הצבאי בקרית שאול בתל אביב.
קוקיא, חייל בחטיבת הנח"ל, נרצח ביום חמישי בערב כאשר המתין בתחנת הסעה בערד. הוא נדקר בצוואו על ידי מחבל שחטף את נשקו ונמלט לאחר מהכן מהמקום. קוקיא, שהיה לבדו במקום, הצליח לעצור רכב שעבר בסמוך והזעיק את כוחות מגן דוד אדום. חובשים ופרמדיקים העניקו לו טיפול אך בסופו של דבר נאלצו לקבוע את מותו.
סמל רון יצחק קוקיא ז"ל // צילום: דו"צ
אביו של רון, בועז, ספד לו: "רון חונך לאהוב בני אדם ולכבדם, הן במשפחה ובחברה. הוא חונך ל"כבדהו וחשדהו" במיוחד כלפי זרים. כנראה שהוא לא היה מספיק חשדן ביום חמישי בלילה, שבו נרצח על ידי אנשים שפלים, אויבי המדינה ואזרחיה. מדינת ישראל לא עושה די כדי להילחם באויבים החיצוניים שלה הפוגעים בה ובאזרחיה. זו מלחמה שיטתית ומתמשכת.
"זה חשוב מאין כמוהו על מנת לשמור על ההישגים אליהם הגענו. הביטחון האישי והלאומי הוא נדבך מרכזי. אני קורא במעמד הכואב הזה להיות יותר סובלניים אחד כלפי השני ופחות ביקורתיים. שכל אחד ישאף להגיע לאחר יחד עם האחרים ולא על חשבון האחרים. אני רוצה להודות לכל כוחות הביטחון. רון בננו האהוב, אני מקווה שתמצא למעלה את סבך יצחק קוקיא שנולדת 5 שנים לאחר מותו ועל שמו נקראת. הוא היה דמות מופת. תוכלו להסתכל עלינו מלמעלה תוך שמירה על המשפחה".
מלווים את חברם // צילום: יוסי זליגר
לבנה, אמו של רון ז"ל, התקשתה להיפרד: "ילד קסום עדין ורגיש, ילד חם ואוהב וגבר חזק ואיתן שרצה תמיד חיבוק ועוד אחד מאמא, נסיך ומלך. פניך העדינות, עיניך מחייכות, צנום ומרשים, כובש ואהוב, מלאך בין בני אנוש, נווט בדרכך המעודנת, כמו קיבלת עלייך שליחות. דרשת וקיבלת תמיד חיבוק ועוד אחד מאמא, והיום שנשקתי לך וחיבקתי שוב ושוב, ניסיתי לחמם את גופך, ורכנתי עליך. עייפת, עינייך עצומות וכלואות, שפתייך הדוקות ושותקות, כי בדקות האחרונות, כשרצית חיבוק ועוד אחד מאמא, לא הצלחתי להחזיק בך. לך לדרכך בני, מלאכים יקבלו את פנייך, ושטיחי פרחים ייפרשו לפניך. לך לדרכך בני חבוק בזרועות אלוהיך. תודה לעמלים במציאת המפגעים הארורים, לתושבי ערד היקרים, למשפחת תיכון חדש, למשפחתנו ומכרינו בארץ ובחו"ל, לחבריו היקרים, מוריו ומחנכיו של רון, שנגעו בו והנעימו את חייו, בני, ילדי, גוזלי, יהי זכרך ברוך".
את ממשלת ישראל ייצג בהלוויה השר אופיר אקוניס: "עם ישראל כולו מרכין ראש על רציחתו הנפשעת של יקירכם רון הי"ד. איך מספידים אדם שלא היכרת? מביטים בתמונתו ומיד מבינים ומבחינים. מעניו נשקף טוב ליבו, ומפניו היפות תמימותו. מבט של נער צעיר, ילד שהחל את מסע חייו שנקטעו על ידי מרצחים בדמי ימיו. חברותיו וחבריו מעידים עליו הנער עם החיוך הכובש שאף פעם לא יורד מהפנים. כשמו כן הוא. התגלמות של שמחה של רון. שמחה שנקטעה על לא עוול בכפו.
בחר בשירות קרבי // צילום: יוסי זליגר
"המציאות קשה ומורכבת ומאתגרת. הקוראים תיגר רבים ואכזריים. המאבק על עצם קיומנו ארוך. כוחות הביטחון עושים הכל לשים ידם על המרצחים שרצחו את רון בדם קר, שישלמו את מלוא המחיר על המעשה המתועב שלהם".
רוני ושלומי, דודיו של רון: "איך ממשיכים לחיות עם המחשבה הנוראית הזאת שאתה כבר לא אתנו? המחשבה לא מרפה, איך היית שם לבד כשלא הייתה לנו אפשרות להגן עלייך, לשמור עלייך, כל כך היינו רוצים להיות איתך שם ברגעיך האחרונים, לחבק אותך חזק ולא להרפות. ילד יפה שלנו. כולם מספרים עליך כל כך הרבה דברים טובים, ילד זהב עם לב טהור, מלא בטוב לב ואהבה, כל כך מוכשר וחכם".
אחיו של רון: "אני זוכר את ההתרגשות שהייתה לי כשנודע לי שיהיה לי אח. רון הקטן נולד בירושלים תינוק יפה וסקרן, תכול עיניים, אשר הרבנו לשחק ולהשתעשע יחד, ליווינו אותך לגן ולבית הספר. כשהתאפשר לי, בחזרתי מהצבא, הייתי מגיע לאסוף אותך מבית הספר. זוכר אותך מתרגש כשראית אותי בשער עומד עם המדים, כששאלתי איך היה יומך ואם עשו לך בעיות, בכל זאת אח גדול.
מאות הגיעו להיפרד מהלוחם // צילום: יוסי זליגר
"ביום חמישי האחרון זכיתי לשוחח עמך בנעימים, בזמן שהיית בדרכים שעה לפני מותך. רון אחי, גבר שכולו טוב, יפה תואר וחייכן, סלח לי שלא הייתי לצדך, שלא הגנתי בגופי עליך, שלא הייתי לשמור ולהדוף מעליך כל רע, לשמור עלייך ברגעים האלו. יחד היינו הודפים הכל, נוח על משכבך ילד, אשמור עליך לנצח, אוהב אותך".
סא"ל יואב כצנלסון, מפקד בסיס ההכשרה של חטיבת הנח"ל, ספד לפקודו: "קשה לתאר במילים את ההלם והכאב המלווים אותנו בימים האחרונים מאז שהלכת מאתנו. היית חייל ולוחם מצוין, אחד שתמיד אפשר לסמוך עליו. חייל אהוב. מיד עם סיום האימון המתקדם נבחרת לשמש כקודקוד בבסיס ההכשרה של חטיבת הנח"ל, תפקיד הדורש אחריות בגרות וראש גדול - כל מה שאתה.
"חבריך מסגל המפקדים מספרים שקראו לך בשמות חיבה "קמע" "גור" "קוקי" שמות המתארים את המרכזיות שלך בקרב מפקדי הפלוגה. היית בעל חיוך נדיר ואינסופי. לוקח כל משימה באופן הרציני ביותר ותמיד מבצע את הדברים הכי טוב שיש ומתנדב לבצע כל משימה תוך כדי עזרה לסובבים אותך.
"חמישי האחרון החלטת לחזור מחופשת הרגילה שבה היית על מנת להצטרף לפלוגה שלך בחברון בסוף השבוע. הבחירה שלך לחזור למרות שלא היית מחויב לכך הינה סמל הערכים שאפיינו אותך – אחריות, רעות ושליחות.
"משפחת קוקיא היקרה, אין מילים בפינו שיוכלו להביא מזור לכאבם העז, אנו מחזקים אתכם ומחבקים אתכם, ומבטיחים להיות איתכם בכל עת. מי ייתן ולא תדעו עוד צער".
"ביום חמישי האחרון זכיתי לשוחח עמך בנעימים, בזמן שהיית בדרכים שעה לפני מותך. רון אחי, גבר שכולו טוב, יפה תואר וחייכן, סלח לי שלא הייתי לצדך, שלא הגנתי בגופי עליך, שלא הייתי לשמור ולהדוף מעליך כל רע, לשמור עלייך ברגעים האלו. יחד היינו הודפים הכל, נוח על משכבך ילד, אשמור עליך לנצח, אוהב אותך".
סא"ל יואב כצנלסון, מפקד בסיס ההכשרה של חטיבת הנח"ל, ספד לפקודו: "קשה לתאר במילים את ההלם והכאב המלווים אותנו בימים האחרונים מאז שהלכת מאתנו. היית חייל ולוחם מצוין, אחד שתמיד אפשר לסמוך עליו. חייל אהוב. מיד עם סיום האימון המתקדם נבחרת לשמש כקודקוד בבסיס ההכשרה של חטיבת הנח"ל, תפקיד הדורש אחריות בגרות וראש גדול - כל מה שאתה.
"חבריך מסגל המפקדים מספרים שקראו לך בשמות חיבה "קמע" "גור" "קוקי" שמות המתארים את המרכזיות שלך בקרב מפקדי הפלוגה. היית בעל חיוך נדיר ואינסופי. לוקח כל משימה באופן הרציני ביותר ותמיד מבצע את הדברים הכי טוב שיש ומתנדב לבצע כל משימה תוך כדי עזרה לסובבים אותך.
"חמישי האחרון החלטת לחזור מחופשת הרגילה שבה היית על מנת להצטרף לפלוגה שלך בחברון בסוף השבוע. הבחירה שלך לחזור למרות שלא היית מחויב לכך הינה סמל הערכים שאפיינו אותך – אחריות, רעות ושליחות.
"משפחת קוקיא היקרה, אין מילים בפינו שיוכלו להביא מזור לכאבם העז, אנו מחזקים אתכם ומחבקים אתכם, ומבטיחים להיות איתכם בכל עת. מי ייתן ולא תדעו עוד צער".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו