עוד משחר ההיסטוריה נעזרו נשים שלא הצליחו ללדת בנשים אחרות שילדו עבורן ובמיינקות. בתנ"ך, למשל, מסופר כי רבקה, אמם של יעקב ועשו, הסתייעה במיינקת וכמוה בת פרעה, שבחרה למשה מיינקת מן העבריות. מאז השתנו הרבה דברים והתפתחה לה שיטה חדשה - השראת הנקה, המאפשרת לנשים להניק גם ללא היריון ולידה. הודות לשיטה זו גם נשים שהפכו לאימהות בעזרת אישה פונדקאית או אימוץ יכולות לחוות את ההנקה ולהתחבר גם כך לילדיהן.
אף שהשראת הנקה היא תופעה שצוברת תאוצה, רופאים קונבנציונליים מכמה בתי חולים שאליהם פנינו סירבו להתייחס לתופעה ולהתראיין, בטענה שלא נותנים תרופות למי שלא צריכה, וודאי שלא צריך לעורר את המנגנון באישה שלא ילדה.
לעומתם, יש המחבקים את ההזדמנות להנקה, גם אם יש ליצור אותה באופן מלאכותי. נעמי גטניו, עורכת פורטל דולה, הנותן מענה לנשים בנושאי הנקה והורות, מציינת כי "כל אישה יכולה להניק. זה דבר מדהים, עניין של סימולציה נכונה של התחלה של ייצור חלב ובהדרגה מעלים את זה". וכשגטניו אומרת שכל אישה יכולה להניק, היא מתכוונת לכך במלוא מובן המילה, גם לנשים שהפכו לאימהות באמצעות פונדקאיות או אימוץ ולא הרו והולידו בעצמן.
לדבריה, "אין לנו נתונים סטטיסטיים בנושא, אך לצד זה הרבה נשים גם היום לא מבינות שזה אפשרי, גם הגברים. את יודעת שגם בארץ גברים מניקים? ורובם לא יודעים שיש להם בכלל בלוטת חלב. לגברים יש את אותו מבנה כשל האישה, רק אחרת. ועובדה שגבר מניק - זה אמנם לא שכיח, אבל עדיין קיים בארץ וגם בעולם". את העובדה המפתיעה הזו חז"ל גילו לפני כ־2,000 שנה. במסכת שבת, למשל, מסופר על גבר שאשתו הלכה לעולמה והניחה אחריה בן. מכיוון שלאב האלמן לא היה כסף כדי לשכור מניקה, מספרת הגמרא כי "נעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אישה והניק את בנו"; ובמסכת מכשירין במשנה פסק רבי שמעון בן אליעזר כי "חלב הזכר טהור".
הסוד הוא בהורמונים
אחת הנשים המוכרות בתחום, שלא היתה מוכנה לוותר על ההנקה אף שלא ילדה את בנה בעצמה, היא לנור גולדפרב. ב־1999 ציפתה גולדפרב ללידת בנה מאם פונדקאית והשתוקקה להניק את ילדהּ. לצורך כך היא פנתה מבעוד מועד לד"ר ג'ק ניומן, רופא ילדים קנדי ובעל קליניקה לייעוץ הנקה, כדי שיסייע לה לייצר חלב ולהניק את תינוקה. לאור הצלחתה של גולדפרב בייצור חלב ובהנקה, ביקשו השניים לסייע לנשים נוספות שמבקשות להניק אף שלא ילדו את תינוקן בעצמן, ולאחר מחקר משותף הם חיברו את "המדריך להשראת הנקה", שבו הוכנסו פרוטוקלים רפואיים שפרסם ניומן בספריו ובמקומות אחרים.
לפי המדריך, מערכת ייצור החלב בגוף האישה איננה זקוקה לרחם ולשחלות אלא נשענת על הורמונים הנוצרים בגוף, ובהם פרולקטין, אסטרוגן ופרוגסטרון. במקרה של אישה שאינה נושאת את התינוק ברחמה, עליה לקבל את ההורמונים האלה ממקור חיצוני.
בהשראת סיפורם של גולדפרב וניומן, לפני שנה הוציאו לאור שלי גת, עינת טלמון וורד לב את "המדריך הישראלי להנקה", מדריך מקיף ראשון מסוגו המתאר את החשיבות של ההנקה הן להתפתחותו ולבריאותו של התינוק והן לבריאותה של האם, וכן מכיל המלצות להכנה להנקה עוד בתקופת ההיריון. גת, אם לחמישה ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC, ייסדה את מרפאות ההנקה "שלי גת - בית להנקה", מכשירה מדריכות הנקה ליועצות מוסמכות ובימים אלה לומדת רפואה, זו השנה השנייה.
"יש התופסים את ההנקה כהמשך טבעי של ההיריון, שבו האם והתינוק עדיין יחידה אחת", מסבירה גת, "התינוק, שקיבל מהאם דרך השליה וחבל הטבור את כל מה שהיה זקוק לו לאורך ההיריון, עדיין, יש הסוברים, זקוק לקבל דרך השד את הדרוש לו למען התפתחותן התקינה של מערכות רבות בגופו".
"יש התופסים את ההנקה כהמשך טבעי של ההיריון" // צילום: GettyImages
ב"מדריך הישראלי להנקה" מציגות גת ועמיתותיה את "תוכנית הפעולה להשראת הנקה", המאפשרת לנשים להניק ללא היריון ולידה, ולה שלושה שלבים. גת מבהירה כי "התהליך כולו מחייב פיקוח רפואי לצורך קבלת מרשמים, לקביעת המינונים, למעקב אחר השפעת התרופות על גופה של האישה ולהצעת חלופות במקרה הצורך".
בשלב הראשון, שישה חודשים לפני לידת התינוק ואפשר גם עוד קודם לכן, יש לבסס את מערכת ייצור החלב באמצעות נטילת גלולות למניעת היריון, המשלבות את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, במטרה להעלות את רמתם בגוף. נוסף על כך, חמישה חודשים לפני הלידה יש ליטול תרופה או תוספי תזונה המגבירים את ייצור החלב. השינוי ההורמונלי יביא גם לשינוי פיזיולוגי, שכן בשלב זה תרגיש האישה ההרה ששדיה גדלים.
השלב השני מתחיל כשישה שבועות לפני מועד הלידה המשוער, אז צריכה האם להפסיק ליטול את הגלולות למניעת היריון, להמשיך ליטול את מגבירי החלב ולהתחיל לשאוב חלב בתדירות גבוהה עד ללידה. לפי המדריך, "יש נשים שיראו חלב כבר לאחר כמה ימים של שאיבה, ואחרות ייאלצו לשאוב כמה שבועות עד הופעת החלב הראשון".
עם לידתו של התינוק נפתח השלב השלישי, ההנקה. "אפשר להתחיל בהנקה ולתת תוספות בהתאם לצורך", מסביר המדריך ומציין כי בתהליך השראת הנקה לא ייווצר קולוסטרום - החלב הראשוני של האם, העשיר יותר בנוגדנים ובחומרים תזונתיים הנחוצים לתינוק בימיו הראשונים. במקום זאת, אפשר לבקש קולוסטרום מהאם הביולוגית. ממחקרים שאסף המדריך עולה שבתוך עשרה ימים אחרי הלידה לא ניכר הבדל בין הרכב החלב של אם שילדה לבין הרכב החלב של אם שעברה תהליך השראת הנקה. עוד עולה כי אימהות שעברו את התהליך דיווחו על שינויים במחזור החודשי ובשד, המרמזים על כמות חלב מספקת.
לפי גת, מאחר שכמות החלב שנוצרת בעקבות השראת ההנקה משתנה מאישה לאישה, יהיו נשים שכמות החלב שלהן תספק את כל צורכי התינוק ואילו אצל אחרות לא. ועדיין, "מכיוון שהנקה היא הרבה יותר מאוכל, יש חשיבות רבה גם להנקה חלקית". לדבריה, בהשקעה יומית של כשעתיים ביום אפשר לראות תוצאות כעבור זמן מה. "זה יתחיל בטיפות בודדות. יש מי שיכולה לראות תוצאות תוך כמה ימים ואחרות בתוך כמה שבועות".
ומה לגבי אמא לתאומים?
"היא מניקה פי שתיים כי יש דרישה כפולה לחלב, וכך גם עם שלישייה. בניגוד לאמא שיולדת ומקבלת חופשת לידה ויש לה זמן להניק בנחת את התינוק, פה אנחנו מדברות על אימהות שאינן בהיריון ורובן עובדות במשרה מלאה ומאוד קשה להן להיות מחויבות, כי זה אומר לקחת את המשאבה ממקום למקום ולהתנהג כאילו כבר יש לך תינוק, בעוד שהסביבה לא מתייחסת אליהן כך, ובמקביל את עוברת טיפולים, זה לא פשוט. גם עם הלידה, המעבר מהיניקה על ידי המשאבה לתינוק הוא מאוד הדרגתי".
יש כאלה שהפסיקו באמצע ההליך?
"יש כאלה שלא התחילו. הרבה פעמים בהנקה נשים מסתכלות על זה כהכל או לא כלום, ואני מדגישה שאפשר ליהנות גם מהאמצע - אפשר להניק גם אם זו לא הנקה מלאה. אפשר להניק אותו 30 אחוזים ממה שצריך מאמא שלו והיתר מתרכובות מזון. יש משמעות להנקה החלקית ואני מאוד מעודדת את זה, כי עדיין זה 30 אחוזים של אנזימים, תאים חיסוניים, פקטורי גדילה, ויטמינים, מינרלים, ברזל. חלב האם הוא עדיין התזונה האופטימלית בשבילו".
האם יש כאלה שמתעקשות אף על פי שהתהליך לא מצליח, ואת ממליצה להן להפסיק?
"בהחלט. אני בדרך כלל יודעת לומר אחרי כמה שבועות אם התהליך מתקדם. זה תלוי במאמץ ובמחויבות של האם להליך. מצד שני יש גם מקום לאמונה ולהתלהבות, שבסופו של דבר עוזרות לחלק מהנשים להגיע למקום שהן נמצאות בו. היה מקרה שבו האם המיועדת יצרה המון חלב והפסיקה, כי הגעתו של התינוק שהיא היתה אמורה לאמץ בתוך חצי שנה התעכבה. הפסקנו את ההליך, עברו כבר שנתיים - והיא עדיין לא קיבלה את התינוק".
"כשהתינוק רוצה לאחוז במשהו - הוא נצמד לפטמה של האבא" // ד"ר אבינועם צברי
"הכי חשוב לשמור על תקווה"
ליאת שוורצמן (45) משער אפרים שבשרון הצפוני עברה פעמיים השראת הנקה לקראת הולדת ילדיה בסיוע פונדקאית. שוורצמן היא מטפלת באמנויות, מדריכת סדנאות קומיקס, "ולפני הכל - אמא". היא נשואה לאריאל (46) ואמא לשלושה ילדים: מיה בת ה־13 וחצי, שנולדה בטיפולי פוריות אחרי חמש שנים ושאיתה חוותה הנקה טבעית עד גיל שנה; אלי בת ה־5 וחצי, שנולדה בפונדקאות בהודו מביצית ומזרע של שני בני הזוג, ינקה במשך חודש בהשראת חלב, ולאחר מכן ניזונה במשך שלושה שבועות באמצעות חלב שאוב ותחליפים; ואופק בן השנתיים וחצי, שנולד בתהליך פונדקאות בנפאל מזרע של אריאל ומתרומת ביצית, וינק במשך חודשיים בהשראת חלב.
"ההיריון הראשון עם הבכורה שלנו היה בגדר הצלחה. כשראינו שאנחנו לא מצליחים לשחזר את זה, אחרי יותר מ־15 טיפולים במהלך שמונה שנים, הבנו שאנחנו צריכים להיעזר בפונדקאית", מספרת שוורצמן. "המחשבה על פונדקאות היא לא משהו שקיבלתי בקלות, ואחד הדברים הראשונים שהיה חשוב לי לדעת זה אם אפשר להניק. זה מה שבעצם אפשר לי פסיכולוגית להתחיל בהליך הזה".
כשהפונדקאית היתה בחודש הרביעי להריונה החלה ליאת את התהליך מול יועצת ההנקה גת. "שישה שבועות לפני התאריך המשוער של הלידה הפסקתי לקחת גלולות והתחלתי לשאוב. זו היתה חוויה לא פשוטה, אבל זה שזה הצליח מהרגע הראשון שהתחברתי למכונה ויצאה טיפה, טיפה אחת, זו היתה חוויית הצלחה מאוד מאוד גדולה עבורי. בהליכים האלה את עוברת הרבה תסכול וכעס על הגוף שלך, שלא עושה את הדברים שהוא אמור לעשות, ופה ראיתי משהו מאוד מרפא".
על רגע האמת מספרת שוורצמן: "מהרגע הראשון שאלי הגיחה לעולם נכנסתי לחדר הלידה כשהפונדקאית עדיין היתה שם, חשפתי את השד והיא ישר ינקה ממני ברעבתנות. באותו רגע זה היה חסר משמעות שלא אני ילדתי אותה. ההנקה חיברה בינינו בעוצמות. זה היה רגע קסום שלעולם לא אשכח". הודות לחוויה הטובה היה לשוורצמן ברור כי היא לא תוותר על ההנקה גם לקראת הולדתו של אופק.
ומה עם אריאל?
"הספיקה לו משפחה עם שני ילדים, ומבחינתי זה לא הספיק. אני זוכרת שאמרתי לו 'בבקשה תעשה לי ילד', ושבשביל ילד אני מוכנה לוותר על חוויית היריון ולידה ולוותר גם על הגנטיקה ושההיריון יהיה מתרומת ביצית. מה, יש לו אחלה גנים מצוינים - אז למה שלא יצליח?" היא צוחקת. "גם אם הייתי יולדת אותם ונושאת אותם ברחמי, אני לא בטוחה שהייתי מבחינה בהבדלים. מבחינתי, חוויית ההנקה משלימה לי את העובדה שהילדה או הילד לא יצאו ממני. אני גם לא רואה כל הבדל ביניהם ובין הילדה הבכורה שלנו. הם אותו הדבר".
מה יש לך לומר לנשים סקפטיות או למי שחושבת שזו טרחה גדולה?
"זו באמת טרחה מאוד גדולה. לכן אני ממליצה את ההליך רק למישהי עם מוטיבציה כזו שהיא ממש ממש רוצה וזה בא לה בטבעיות, ולא ממקום של מיסיונריות או תוכחה. לא בכל מחיר למי שאין את המוטיבציה. יש הרבה נשים שמגיעות לתינוק לאחר שכבר עברו כל כך הרבה חיטוטי גוף וסבל, ואין להן כוחות למלחמות. אבל נשים, אם אתן כבר שם - תאמינו בזה, כי זה אפשרי. והכי חשוב - לשמור על התקווה".
מאז חוויותיה האישיות, שוורצמן רואה שליחות במתן כתף ומידע בנושאי הנקה ללא היריון ולידה, פונדקאות ובכלל הורות אחרת, לנשים אחרות. "אני קו פתוח לכולן. יש המון נשים שמתייעצות איתי. זו נתינה של 'בקטנה' לאחיות שלי לרחם".
עדי בוסני והתינוקת דריה בחדר הלידה בביה"ח יוספטל // צילום: ד"ר אבינועם צברי
גם לאבות יש חלק
ד"ר אבינועם צברי, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים יוספטל באילת, הוא בין הגורמים היחידים שהסכים להתראיין בנושא השראת הנקה. "בבית החולים שלנו ובמחלקת נשים ויולדות במיוחד שמנו לנו כדגל את עידוד ההנקה", מציין ד"ר צברי.
לדבריו, במקרים שבהם היולדת לא יכולה להניק בכל זאת, "מעודדים אותה להצמיד את התינוק אליה מייד עם היוולדו, ורואים איך באופן טבעי הוא מחפש לינוק מהשד. כשהאם לא יכולה מייד לקבל לזרועותיה את התינוק, למשל בניתוח קיסרי, הקשר מייד אחרי הלידה הוא עם האב, לפחות לקשר הראשוני, והאמת היא שזה די שכיח. האבות מתפשטים בחלקם העליון ואנחנו מניחים את התינוקות על החזה החשוף. גם פה הרפלקס המיידי של התינוק זו פעולת מציצה מתוך רצון לינוק. כשהתינוק רוצה לאחוז במשהו - הוא נצמד לפטמה של האבא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו