בכל ההמולה והדיבורים על הפיצול, כאן 11קצת נשכח בצד ודי בצדק. תקופת ההרצה האינסופית של העגלה המקרטעת הזאת לא מקדמת אותה לשום מקום. מהדורת החדשות של התאגיד לא מצליחה להתחרות במהדורות האחרות ומביאה מספרים נמוכים מאוד. גם בגזרות אחרות הצופים מצביעים בשלט לערוצים מצפון ל-.11 ההצלחה היחידה (אם אפשר לקרא לזה הצלחה) של כאן היא דווקא במסך אחר - סרטונים ויראליים ברשתות החברתיות. בשביל זה צריך להחזיק ערוץ ציבורי?
בחמישי עלתה בכאן תוכנית ראיונות חדשה, "פגישה עם רוני קובן". האורח הראשון היה חברו של קובן ל"עובדה" איתי אנגל. התוכנית מתנהלת בלופט שעוצב חלקו כסלון וחלקו כחדר עבודה, ובו נודדים המראיין והמרואיין ממקום למקום בהתאם להקשר.
קובן זכה בתוכנית הראשונה במרואיין מבוקש. אנגל הוא עיתונאי שטח מהסוג הנדיר שקשה למצוא היום. הוא מגיע לאזורי קרבות בכל העולם, מתעד ומביא קולות, תמונות וסיפורים אותנטיים. אנגל המרתק והרהוט סיפר על תחילת דרכו בגלי צה"ל, על רגעי הסכנה בעיראק, בבוסניה ובסוריה וקצת על חייו האישיים.
מעבר לתוכן, שהוא ללא ספק מעניין, יש כמה אלמנטים בתוכנית שממש פוגעים בצפייה. הצילום של התוכנית היה ברמה נמוכה מאוד ונראה כי יד חובבנית החזיקה את המצלמה. כמה קשה לצלם שוט של שני אנשים שיושבים זה מול זה על ספה? המצלמה זזה כל הזמן ומספקת תמונות שחותכות את ראשו של המרואיין. התמונה יוצאת לעיתים מפוקוס, מוסתרת על ידי כל מיני עצמים בחדר שגונבים חלק מהפריים - בקיצור, זה נראה כמו שיעור ראשון בחוג לצילום במתנ"ס, ולא כמו תוכנית רצינית שאמורה להיות משודרת בטלוויזיה.
גם הסיום של התוכנית הוא מוזר. אחרי תשובה של אנגל לשאלה, התוכנית נקטעת ועולה הרולר. בלי סיכום של קובן, בלי דברי פרידה או קידום התוכניות הבאות. שוב, זה נראה כאילו משהו לא עבד שם ונאלצו לחתוך את זה בעריכה. לא ברור איך המוצר הזה עבר כל כך הרבה ידיים (עורך, במאי) וקיבל את החותמת שלהם. מה שבטוח, לקובן זה לא עושה שירות טוב.
הנה עוד ערב אבוד
הערב יהיו כאן עם ירון ברובינסקי, כאן ,11 שישי, 21:30
ועדיין בערוץ הציבורי, בשישי בערב עלתה התוכנית החדשה "הערב יהיו כאן עם ירון ברובינסקי". שוב תוכנית אירוח עם אורחים מתחלפים (פוליטיקאי, זמר), אותו פורמט שחוק לעייפה שנדמה שכל מטרתו היא לגרום לצופים שומרי השבת לא להרגיש שהפסידו משהו.
ברובינסקי הוא מנחה מנוסה. הוא החליק לתפקיד בקלילות ונראה שזה אזור הנוחות שלו. הוא מרבה להצחיק את עצמו עם שנינויות שהיה נדמה שחלפו מהעולם (השינוי שעשתה שלי יחימוביץ מתלתלים לחלק), מנסה להעביר את הראיונות באמצעות "משחקים" ולוקח גם את תפקיד הבמאי מדי פעם, כשהוא מבקש שיכניסו לו את המעברון הבא.
בדיחות שחוקות. ברובינסקי // צילום: ינאי יחיאל
באחת הפינות, "קרה או לא קרה", מתארח דבל'ה גליקמן, שאמור לנחש אם הכותרת שמציג ברובינסקי היא אמיתי או לא. הפינה מביכה ולא מוציאה טוב את גליקמן. האיש מוכשר ויודע לדבר, אבל מישהו כנראה כתב לו את הטקסטים וזה הופך מהר מאוד לזמן הזה בערוצים מסחריים שבו אנשים הולכים לשירותים.
לכאן 11 יש כל מה שצריך כדי לעשות טלוויזיה טובה: תקציב, אפס זמן פרסומות וכוונות טובות. אם זאת התוצאה - מישהו שם לא עושה את העבודה כמו שצריך.