ריקי גל || בת 67. זמרת ושחקנית. גרה בתל אביב. גרושה שלוש פעמים, ובזוגיות עם דני שוהם (מהנדס ואחראי בנייה). אם ללירי (27). הוריה התגרשו כשהיתה בת שנתיים, והיא גדלה במוסדות ובמנזר. באלבומיה הבולטים: "ריקי גל" ו"מה זאת אהבה". השתתפה בסרטים ובסדרות טלוויזיה. מעלה את המופע "30 שנה לאלבום הראשון" ואת המופע "ריקי גל - אינטימית", שעימו תופיע בפסטיבל הפסנתר בנובמבר במוזיאון תל אביב לאמנות ובו יתארח גם הראל סקעת
מתי בפעם האחרונה לבשת מדים?
"לפני המון זמן, כשהייתי בלהקת חיל הים. בעיקרון שנאתי את התקופה הזאת, אבל היא לימדה אותי המון על המקצוע. למדתי על הישרדות, התמודדות עם מרפקנות (שהיתה שם, לא שלי). הופעתי עוד לפני להקת חיל הים, עם שלמה ארצי. היינו חלק מ'צמד סיני' ובשלהי מלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה הופענו לפני חיילים. מאז שלמה ואני מאוד קרובים. זה כבר בדם".
מתי בפעם האחרונה ביקרת בירושלים?
"אתמול. נסעתי לטרק אופניים של דני, בן זוגי. כשאני באה לסביבה אני מבקרת את המשפחה - אמי ואחותי גרות בעיר. אני אמביוולנטית כלפי העיר בקיצוניות. אני חשה כלפיה שנאת נפש ואהבה עמוקה".
מתי בפעם האחרונה שוחחת עם בתך, לירי?
"היום, בטלפון. היא בהודו כבר חצי שנה, ואנחנו מדברות כל יום כל היום בטלפון. היא מאוד אוהבת את הודו ואני דואגת, אבל משחררת. אני שם כדי לתמוך בה ואני סומכת עליה לגמרי".
מתי בפעם האחרונה ביקרת במנזר?
"לפני חודשיים, בטיול באיטליה. אני ודני היינו בטיול וביקרנו במנזר שעושים בו יין. גדלתי במנזר שלוש שנים, וזו היתה זכות מבחינתי. עד היום אני יכולה לבקר שם, בעונג. מדי פעם אני פוגשת מישהו שגדל איתי שם, והוא מזכיר לי שאנחנו היינו ילדים במנזר".
מתי בפעם האחרונה שיחקת בתיאטרון?
"ב־2011, ב'קומפני' של תיאטרון באר שבע. רוב הזמן אהבתי מאוד לשחק בתיאטרון ומאוד אהבתי מחזות זמר. דווקא את 'קומפני' לא אהבתי. ההצגה הראשונה שלי, 'גטו', היתה בשבילי תחנה ששינתה את כל חיי. התחלתי בתיאטרון ב־84' ו'גטו' היתה הנקודה שממנה עליתי. אחר כך עשיתי את הדיסק הראשון עם מתי כספי, וההמשך היה פשוט עלייה ועלייה".
מתי בפעם האחרונה שמעת על שיר שנפסל לשידור ברדיו?
"המון זמן... היום כבר אין צנזורה. כשהשיר שלי 'נערת רוק', שכתב יצחק לאור, נפסל, זה היה עולם אחר. הלוואי שהיה לי עוד שיר שהיה נפסל לשידור ברמה הזאת. אני תמיד אהבתי את השיר והגנתי עליו לגמרי, כי אני חושבת שהוא מציג תמונה מאוד מדויקת ובעיקר הוא היה מראה לחיי. כאלו היו חיי - אז איך שלא ארצה לשיר את זה? זו אמת פשוטה. לא בוטה, פשוטה ונכונה, שעוררה המון המון המון סקרנות, דווקא בגלל הפסילה, שארכה בדיוק חודשיים. הפסילה דווקא שירתה אותי, בסופו של דבר".
מתי לימדת בפעם האחרונה?
"אני מאוד אוהבת ללמד ואני לומדת בעצמי כל הזמן. אני מלמדת מאסטר קלאס במכללת הד וגם ברימון אני מעבירה שיעורים לפעמים. אני אוהבת לגלות תלמידים מוכשרים במיוחד, והרבה פעמים זה קורה לפני שהם מגלים את עצמם. עצם זה שגיליתי אותם זה משהו שיכול להרים אותם מאוד גבוה. זה מה שעשו לי - פולדי שצמן, הפסנתרן הגדול של חנוך לוין, היה זה שאמר לי, 'מיידלע, את תהיי כוכבת גדולה', וכזאת מורה אני - עזרו לי כשהייתי ילדה ואני מאושרת לעזור לאחרים".
מתי בפעם האחרונה היית באודישן?
"לפני חודשיים. הייתי באודישן שלא רציתי להיות בו. הפצירו בי והלכתי, אבל ידעתי שאני לא מתאימה. זה היה פרויקט בטלוויזיה. אודישן בעיקרון זה דבר טוב, אבל התפקידים צריכים להתאים ואני צריכה גם שהתוכן ידבר אלי. שולחים לי גם הרבה זבל. פנו אלי לסדרות טלוויזיה ואחרי פעמיים הפסקתי. אני מעדיפה תיאטרון או קולנוע, ורק אם זה באמת ראוי ומתאים אני אלך על זה".
מתי בפעם האחרונה יצאת לבלות?
"בשבילי לבלות זה לא בר וזה כבר לצערי גם לא אולם ריקודים, אלא סרט טוב, קולנוע, ארוחה טובה, הרצאה טובה ומפגש עם חברים ומשפחה. לפני שבוע חזרתי מבילוי - מוויקנד בשעל שברמת הגולן. היינו בחופשה לכבוד יום ההולדת של דני במקום נדיר".
מתי בפעם האחרונה פגשת מישהו ששינה את חייך?
"לפני ארבע שנים פגשתי את דני, בן הזוג שלי. נפגשנו אחרי הופעה שלי. ידעתי שפגשתי את הבן אדם הנכון. זו היתה עבורי הפעם הראשונה שבה פגשתי אדם שאין לי צל של ספק לגביו. לפניו כולם היו מלווים בספק. דני ראה אותי כאדם, ולא כריקי גל. הוא ראה אותי כריקי".
מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?
"כל יום מחיי הוא יום ספורט. היום על הבוקר עשיתי פילאטיס, ובכל יום אני עושה פעילות ספורטיבית: הליכה, ריצה, איגרוף תאילנדי, פילאטיס, ג'יירו (אימון על מכשיר ג'יירוטוניק; ש"ז) ורכיבה על אופניים, כולל סובב כנרת. הייתי 30 שנה שחיינית של יום־יום - חורף, אביב, קיץ וסתיו. שחיתי בבריכה ובים, יש לי משמעת עצמית. היום אני לא שוחה, אבל אני עושה דברים אחרים. אני אוהבת לעשות ספורט, אני לא יכולה בלי זה. זו כבר דרך חיים בשבילי".
מתי בפעם האחרונה בישלת ארוחה מדהימה?
"לפני שבוע. אני טיפוס של מארחת, עומדים פה בתור. המטבח שלי הוא מטבח של מוזיקה. אני מאלתרת, אני לומדת, אני ממציאה, אני עושה אקספרימנטים. לפני שבוע הכנתי פסטה עם פטריות פורצ'יני, אווז מעושן וסלטים מיוחדים. אני באה ממשפחה שכולם בה בשלנים מעולים, אבא ואמא שלי, וביליתי בעולם בהרבה מאוד במסעדות טובות. היתה לי מסעדה בניו יורק כשהייתי בת 25, ואני מאוד אוהבת אוכל".
מתי בפעם האחרונה עשית סלפי?
"אני לא עושה סלפי. נדיר. אני עושה רק אם מבקשים ממני להצטלם, ואני לא אוהבת את זה במיוחד".
מתי בפעם האחרונה מרדת במשהו?
"כל חיי הייתי מרדנית די גדולה, מספיק גדולה כדי להיות אמן. זה טבוע באישיות שלי. היכולת לשאול שאלות ולא לקבל את הדברים כפשוטם, לא להיות תוכי. לא הרגשתי אף פעם שעדיף ללכת בתלם, למרות שההתנהגות שלי עוררה בעיות. אין הפעם האחרונה שבה מרדתי, כי זה כל הזמן. זה חלק ממני".
מתי בפעם האחרונה גידלת חיית מחמד?
"עד לפני חצי שנה גידלתי את הכלבה שלי פיצי. היא הלכה לעולמה בגיל 20, גיל מופלג. היא היתה כוכבת קטנה, צולמה בכל הפפראצי. היתה לי גם כלבה בשם דסה שמתה לפני שנים, כשהיא היתה בת 12".
מתי בפעם האחרונה ניקית את הבית?
"בכל יום. היום ניקיתי. אני ודני מנקים כל הזמן, שנינו אוהבים ניקיון".
מתי בפעם האחרונה קראת ספר?
"עכשיו. אני מתחילה ספר, מסיימת ומתחילה מייד חדש. עכשיו אני קוראת את הספר השלישי בסדרת הרומנים הנפוליטניים של הסופרת האיטלקייה אלנה פרנטה, וכבר היו לי ספרים שהתאבלתי כשהם הסתיימו כמו 'הארנבת עם עיני הענבר' של אדמונד דה ואל, 'הזהו אדם?' של פרימו לוי ו'סיפור על אהבה וחושך' של עמוס עוז. רק בגיל 30 גיליתי את עולם הספרות. הכי הרבה קראתי כששיחקתי ב'גטו'. קראתי עשרות יומנים של ניצולי שואה ומאמרים של הוגי דעות".
מתי בפעם האחרונה הלכת לרופא?
"מדי פעם אני הולכת להיבדק, לבדוק שמיתרי הקול בסדר. אני לא מההיפוכנדרים. אני בן אדם של תחזוקה, אני אוהבת טיפולי פנים, מסאז'ים וטיפוח, אבל את לא תמצאי אותי במספרה בכל יום, אלא פעם בחודש. אני בעד כל טיפול שיכול לגרום לאדם להרגיש טוב".
מתי בפעם האחרונה התפללת?
"אני לא בן אדם דתי, אבל אני בן אדם מאמין. להתפלל בלב אני מתפללת די הרבה, אבל יש לי את הפרשנות שלי. אני מדליקה נרות בשבת ואגיד את הברכה במלואה. אני כן אתעמק תמיד בפילוסופיה היהודית בכתובים. גם הוריי לא דתיים ואף פעם לא היו".
מתי בפעם האחרונה קנית משהו יקר?
"לפני שבוע קניתי פמוטות דווקא, וכמה בגדים יפים. ונעליים. אני אוהבת לקנות מדי פעם. אני אוהבת דברים יפים, כולל דברי אמנות".
מתי בפעם האחרונה עלית על מטוס?
"לפני חודש, בחגים, נסענו לחברים באיטליה. היינו במקום שנקרא טרבי, באומבריה. אכלנו טוב, אבל פה, בבית שלי, אוכלים הרבה יותר טוב".
מתי בפעם האחרונה התמכרת לסדרת טלוויזיה?
"עכשיו. ראינו את כל העונות של 'נרקוס' ואת 'בורגן' ('הממשלה'). השחקנית ב'בורגן' מדהימה. דני קורא לי 'סקט', שזה 'מתוקה' בדנית, בגלל הסדרה. ברגע שאתה עובר את מחסום השפה, אפשר מאוד ליהנות מהסדרה הזו".
מתי בפעם האחרונה למדת שפה חדשה?
"אני חושבת שבעקבות 'בורגן' התחלתי להבין המון מילים בדנית. יש לי נטייה ללמוד שפות מהר. אני דוברת עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, מבינה יידיש, ספרדית, קצת יוונית (כי עבדתי הרבה עם יוונים בניו יורק), ואני שרה גם בארמנית, ברוסית ובערבית. אנחנו עושים את הטעות הכי גדולה שאנחנו לא מלמדים פה ערבית. אנחנו מתעלמים מזה, כאילו זה לא שייך אלינו, וזה מעצבן אותי. נרשמתי ללימודי ערבית ואני מתכננת ללמוד את השפה".
מתי בפעם האחרונה אהבת שיר חדש?
"עכשיו. אני כל הזמן מקשיבה למוזיקה ישראלית. אני מאוד אוהבת את ג'יין בורדו ואת דניאלה ספקטור. יש פה דברים נפלאים, ואפילו את הלהיט האחרון של אייל גולן אני אוהבת".
מתי בפעם האחרונה הופעת?
"לפני שבוע בזאפה בהרצליה, עם המופע שלי שנקרא '30 שנה לאלבום הראשון'. אני אוהבת את הרגעים של טרום העלייה לבמה, אני כבר אוהבת את הרגעים של האיפור, ואת הסוף, את האדרנלין שעוד רועש וגועש בוורידים. כתבתי על זה שיר, 'אחרי': 'אז תמשיכו למחוא לה כפיים/ כי אתכם היא לקחה למיטה/ ואיתכם היא תמות ותחיה/ עד התו האחרון בקולה'. אני מביאה את הדברים האלו למופע החדש שלי, 'ריקי גל - אינטימית', שמכיל סיפורים מהחיים, מאחורי השירים ומאחורי הקלעים".
מתי בפעם האחרונה רכבת על אופניים?
"אתמול. אני נוסעת רק על אופניים, מי צריך אוטו בתל אביב? כרגע אני עם אופניים רגילים, את החשמליים גנבו לי. היה לי אותם בדיוק חודשיים, והחלטתי שבכל מקרה אופניים חשמליים זה לא ספורט בשבילי. אני רוכבת על האופניים בכל יום, אם אני לא עסוקה מדי".
מתי בפעם האחרונה דיברת עם אמא שלך?
"אתמול דיברתי עם אמי, היא בת 89. אמא זה ערך מצטבר, ואוי ואבוי אם זה לא כך. אתה לומד אותה. בהתחלה היא אמא, אחר כך היא צריכה להיות חברה, ובסופו של דבר היא בן אדם שאתה לומד לאהוב. זה התהליך מבחינתי. אנחנו מדברות הרבה, כמעט בכל יום. אין לתאר כמה היא גאה בי. היא יכולה להתקשר מאוחר, מלאת התפעלות, ולומר לי, 'שמעתי ראיון שלך או שיר שלך וזה נתן לי עוד עשר שנים של חיים'".
מתי בפעם האחרונה השתתפת בריאליטי?
"הפעם האחרונה היתה בעונה השנייה של 'רוקדים עם כוכבים' ב־2006. אהבתי את זה, הייתי מטורפת על זה. זו היתה חוויה מעולה ויוצאת דופן - קשה, מאתגרת ונפלאה. ב'כוכב נולד' השתתפתי כשופטת בתחילת עידן השיפוט. אם הייתי עושה את זה היום הייתי עושה את זה אחרת, אבל לא הייתי רוצה לחזור לשם. אם כן, זה רק בגלל השכר המאוד גבוה. כשאני שפטתי זה היה פינאטס".
מתי בפעם הראשונה שינית את שמך?
"בגיל 18. הייתי בדרך לעלות לבמה בהופעה בקולנוע מוגרבי. מאחורי הקלעים החליטו שהשם שלי, רבקה בן מנחם, לא מתאים לבמה, אז המנחה, חופני כהן, עלה לבמה ואמר, 'טוב, היא היתה בחיל הים, נקרא לה 'ריקי גל'. זה נשמע לי מוזר, אבל התרגלתי. מאז כבר לא שיניתי אותו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו