כרטיס אדום למסתננים

בשורה דרמטית במאבק נגד ההסתננות לישראל: ראש הממשלה נתניהו חתם על הסכמים מדיניים חדשים, המתגברים על פסיקת בג"ץ ומאפשרים גירוש מסתננים למדינות באפריקה.

במסגרת מסעו המדיני האחרון והביקור באו"ם נועד ראש הממשלה נתניהו עם ראשי מדינות באפריקה ועדכן את ההסכמים עימן, כך שיאפשרו להרחיק אליהן מסתננים לא חוקיים גם בכפייה. 

בכך אפשר להתגבר על פסיקת בג"ץ ולהמשיך בנוהל ההרחקה מהארץ, שהביא עד היום לעזיבתם של יותר מ־15 אלף מסתננים ומהווה נדבך מרכזי במדיניות הממשלה לפתרון משבר ההסתננות. 

פסק דין שנוי במחלוקת

מאז שנת 2014 הונהג בישראל נוהל שאפשר להוציא מגבולות המדינה מסתננים - בהסכמה. נוהל זה התבסס על הסכמים עם מדינות שהסכימו לקלוט את המסתננים, בתנאי שהללו לא יוצאו בכוח. 

מסתננת מתעמתת עם תושבת דרום תל אביב

על בסיס זה נהגה בישראל מערכת תמריצים של "מקל וגזר", שנועדה לעודד את המסתננים שלא הגישו בקשת פליטות או שבקשתם נדחתה להסכים ליציאה. מצד אחד, מענק של 3,500 דולר לכל מי שיסכים לצאת, ומצד שני מי שהאפשרות הוצעה לו וסירב לכך הוצב במתקן חולות. הנוהל היה מוצלח למדי, ובשנים שהופעל יצאו מגבולות הארץ, כאמור, כ־15 אלף מסתננים. 

כזכור, באוגוסט פרסם בג"ץ פסק דין שנוי במחלוקת, שפסל את השימוש במערכת התמריצים הזו. הטענה היתה כי אף על פי שמצד החוק הבינלאומי אפשר להוציא מסתננים גם בכפייה, אין להשתמש בשהייה במתקן חולות כתמריץ המעודד הסכמה לעזיבה. 

כפי שהעירו המבקרים, ביטול הסנקציה של השהייה בחולות איימה לעקר מתוכן את נוהל ההרחקה מרצון כולו ולמנוע את פתרון הבעיה האסטרטגית.

הרחקה - גם בכפייה

עתה נודע כי במסגרת השיחות המדיניות שקיים ראש הממשלה נתניהו בזמן ביקורו בעצרת האו"ם בחודש ספטמבר האחרון, עודכנו ההסכמים עם המדינות באופן המאפשר גם הרחקה בכפייה. 

הסכמים אלו יאפשרו לישראל להפעיל סנקציות מסוגים שונים על מסתננים שיסרבו לעזוב את הארץ, והם מבטלים למעשה את ההגבלות שהטיל בג"ץ בנושא. 

עתה תוכל המדינה לשוב להשתמש בנוהל ההרחקה ולעשות זאת אף ביתר שאת, דבר שיקרב את פתרון הבעיה האסטרטגית של ההסתננות הבלתי חוקית לארץ.

יודגש כי ההגבלות על המסתננים שמטילים חוקי המסתננים השונים - ובהן נוהל היציאה בהסכמה - הן מרכיב בלתי נפרד מהמערכה למניעת ההסתננות, שגדר הגבול עם מצרים היא חלק מרכזי בה. 

המדיניות רשמה הצלחה חסרת תקדים: עד שנת 2012 נכנסו לישראל דרך גבול מצרים אלפים רבים של מסתננים בלתי חוקיים, כשהשיא היה בשנת 2011, שבה נרשמה כניסה של 17,268 איש. מאז השלמת הגדר ותיקון החוקים הנלווים החלה ירידה תלולה בכניסות, ומשנת 2013 ועד היום מדובר בעשרות בודדות של מסתננים שנכנסו לישראל. 

מכלול מרכיבי החקיקה שמאפשרים את הטיפול בתופעה נתונים למתקפה מתמדת מצד ארגוני השמאל, העותרים נגדם באופן סדרתי, ופסיקות בית המשפט העליון הפוסלות החלטות ממשלה זוכות לביקורת ציבורית גוברת בשל מה שנתפס כהתערבות ללא סמכות בשיקול דעתו של הדרג המדיני. 

ההסכמים החדשים, שדבר קיומם נחשף כאן, מאפשרים להמשיך במדיניות ההרחקה ובצמצום איום ההסתננות הבלתי חוקית.

 

היסטוריה של הסתננות

הגדר בלמה את השיטפון - בג"ץ הציב תנאים להרחקה

ההסתננות הבלתי חוקית לישראל החלה בהדרגה במהלך שנות ה־90 והפכה לשיטפון בשנת 2007, כאשר בית המשפט העליון פסק נגד "נוהל ההחזרה החמה", שלפיו השתמש צה"ל בירי חי על מנת להרחיק מסתננים מהגבול. 

מאז החלה עלייה דרסטית בכניסה הבלתי חוקית דרך הגבול הפרוץ בדרום. בשנת 2007 נכנסו לישראל כ־5,000 איש, בשנת 2010 עלה המספר ל־14 אלף איש והשיא היה בשנת 2011, שבה נכנסו יותר מ־17 אלף מסתננים שהגיעו ברובם מסודאן ומאריתריאה. 

כפי שמראה סיכום נתוני הזרים בישראל נכון לשנת 2016 שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה, מאז תחילת בניית הגדר בדרום בשנת 2012 החלה ירידה תלולה בהסתננות. עם השלמת הגדר, בשנת 2013, פסקה התופעה כמעט לחלוטין ומאז ועד היום ירד קצב המסתננים לעשרות בודדות בשנה. 

בסך הכל נכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים כ־64 אלף איש וכיום, לאחר שרבים עזבו מרצון או הוחזרו בהסכמה למדינות אחרות, נותרו בתוך ישראל כ־38 אלף מסתננים בלבד. 

ההסתננות הבלתי חוקית לישראל יוצרת בעיות חברתיות קשות באזורים שבהם הם מתגוררים. הטיפול בבעיה הפך לאתגר אסטרטגי לאומי, והכנסת חוקקה שורה של חוקים שנועדו לטפל בנושא. 

אלא שחוקים אלו נתקלים בהתנגדות ומוגשות נגדם עתירות לבג"ץ. חוק המסתננים למשל, בנוסחיו השונים, נפסל עד כה שלוש פעמים בבית המשפט.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו