1. עבור נבחרת ארגנטינה, העפלה למונדיאל היא הלחם והצ'וריסו. מאז 1974 היא שם, 11 פעמים ברצף, שני גביעים, שתי סגנויות, העילית של העילית. עלייה לרוסיה 2018 לא היתה אמורה לדגדג את נימי הרגש של הארגנטינאים הגאים, אבל הנסיבות יצרו מציאות חדשה.
קמפיין מוקדמות צולע הפך את המשחק האחרון מול אקוודור לחשוב ביותר זה שנים, כזה שניצחון בו מאריך את שגרת החיים המפנטזת בשנה אחת לפחות והפסד בו מכניס לסחרור שאין לדעת מתי יעצור. צופה מהצד יתקשה להבין כיצד מפגש מול נבחרת מפורקת עונה להגדרה "משחק גדול", אבל מנקודת מבטם של הארגנטינאים לא היה גדול ממנו.
מכיוון שהמשחק הזה היה כזה גדול, למראית עין ארגנטינאית לפחות, מה שעשה בו לאו מסי היה ענק. במגרש בקיטו, 2,850 מטרים מעל פני הים, מקום שבו הכדור לא נוהג לציית לרצונם של השחקנים האורחים, מספר 10 בתכלת־לבן כישף אותו. הוא מחק פיגור 1:0 מוקדם עם שלושער מרהיב, והשאיר להזדמנות אחרת את התהייה מה היה קורה אילו היה מוסר לחבריו כתמיד.
"מסי לא חייב לארגנטינה מונדיאל, הכדורגל חייב ללאו מסי", סיכם המאמן חורחה סמפאולי לאחר ששחרר אנחת רווחה ענקית. טוב יעשה אם ינצל כעת את הזמן שקיבל כדי להרכיב נבחרת אמיתית, כזאת שתוכל להעניק למסי את מה שמגיע לו: עוד 10 שחקנים שיסחבו אותו, ולא להפך.
שחקני צ'ילה מאוכזבים. מסתמן כי העשור המופלא הגיע לסיומו // צילום: איי.אף.פי
2. זה היה עשור מופלא. הוא התחיל ב־2007 עם המקום השלישי באליפות העולם עד גיל 20, נמשך עם העפלה לגביע העולם בדרום אפריקה אחרי 12 שנות היעדרות, ולזה בברזיל שנעצר בשמינית הגמר, והגיע לשיא עם הזכיות בקופה אמריקה ב־2015 ו־2016 והסגנות גביע הקונפדרציות השנה. זה היה עשור מופלא לנבחרת צ'ילה, ונדמה שהוא הגיע לסיומו השבוע.
ההפסד 3:0 בברזיל והמקום השישי במוקדמות בישרו כנראה על סוף דרכו של "דור הזהב הצי'לאני". וכמה שהטוב היה טוב, גם הרע הוא רע. בארבעת המחזורים האחרונים הנבחרת של חואן אנטוניו פיצי הפסידה שלוש פעמים ונראתה כמי שאיבדה את האוויר במפרשים.
אשתו של קלאודיו בראבו פתחה תיבת פנדורה בפוסט חריף שבו האשימה את השחקנים בחוסר מקצוענות; ארתורו וידאל פרש וחזר בו; והמאמן חואן אנטוניו פיצי צפוי לסיים את דרכו. העניין הוא שכל זה יכול היה להימנע אם צ'ילה לא היתה מתלוננת לפיפ"א על כך שבוליביה שיתפה שחקן שלא כחוק. כתוצאה מכך הצ'ילאנים אמנם הרוויחו שתי נקודות חזרה, אך פרו זכתה בשלוש. הנקודה הזאת, היא שבסופו של דבר הפרידה בין מונדיאל נוסף לבין סוף.
3. יומיים אחרי שאיסלנד הפכה לנבחרת ה־79 שתשתתף בגביע העולמי הגיעה פנמה ועם ניצחון 1:2 דרמטי על קוסטה ריקה העלתה את המספר ל־80. בשונה מהאירופאים המאופקים, אנשי המדינה הלטינית השוכנת בין קוסטה ריקה לקולומביה חגגו ללא רסן. השדרים נטשו את הממלכתיות ואיבדו את הקול, התושבים יצאו לרחובות עד השעות הקטנות ונשיא המדינה הכריז על 10 באוקטובר כיום חג לאומי.
.jpg)
אוהדי פנמה. חגגו ללא רסן // צילום: רויטרס
ההצלחה של פנמה היא חלק מהחזון שהיה לקונקאקאף, ההתאחדות של צפון ומרכז אמריקה, כשהוציאה לדרך את גביע הזהב (הטורניר היבשתי) ב־1991. מטרת המסגרת הנוספת היתה לעודד מדינות נוספות שאינן מקסיקו, הונדורס ואל סלבדור להשקיע בכדורגל ובסופו של דבר גם להגיע לטורניר הגדול בעולם. ארה"ב וקוסטה ריקה היו הראשונות לאמץ זאת ובהמשך הצטרפו גם ג'מייקה וטרינידד וטובגו.
עכשיו תורה של פנמה. אין פה איזה סיפור תשתיות דוגמת איסלנד, אלא דוגמה למדינה בעלת התאחדות מסודרת וליגה מתפתחת. בעשור וחצי האחרונים עשתה הנבחרת התקדמות אדירה שכללה שתי סגנויות בגביע הזהב ופספוס של גביע העולם בברזיל במחזור הסיום של המוקדמות.
כעת, עם המאמן הקולומביאני הרנן דריו גומס וסגל שחקנים מנוסה שאינו כולל אפילו שחקן אחד בחמש הליגות הגדולות באירופה, המדינה בת ארבעה מיליון התושבים ניצלה סוף סוף את העובדה שחצי היבשת הפחות מוצלח של אמריקה מקבל 3.5 כרטיסים לטורניר הכדורגל הגדול.
4. פנמה IN – ארה"ב OUT, וכמה סמלי זה. האמריקנים הם שגברו על הפנמים בשני משחקי הגמר בגביע הזהב (2005, 2013) והם שמנעו את העלייה של פנמה לברזיל 2014 כשכבשו מולם פעמיים בתוספת הזמן של מחזור הסיום, ובעצם כך הצילו את מקסיקו מהדחה.
ועכשיו, אותה TEAM USA מחפשת את האחראים לכישלון הגדול. הטענות מופנות לפיפ"א שאישרה לפנמה שער שלא היה ולא נברא בניצחון על קוסטה ריקה, ולמקסיקו שלא הושיטה יד לעזרה ונכנעה בביתה להונדורס. אך ארה"ב יכולה לבוא בתלונות רק לעצמה. היא היתה זקוקה לתיקו מול טרינידד החלשה והפסידה 2:1. זה היה הפסד שקטע רצף של השתתפות שבעה גביעי עולם ושתקע מקל בתוכניות העל האמריקניות.
פוליסיק (מימין). במדינה עדיין מחפשים את האשמים // צילום: איי.פי
זכייה במונדיאל אמנם ירדה מזמן מהפרק, אבל נשאר הרצון להיות כוח משמעותי. ההדחה הנוכחית מנותחת כרגע בעיקר בפן הכלכלי, אך ברור שהיא תפגע קשות גם בקידום הענף שניזון רבות ממעללי לנדון דונובן, בראיין מקברייד וקלינט דמפסי בקיץ אחת לארבע שנים. משיכת כישרונות צעירים תהפוך קשה יותר והעניין בספורט שמנסה לפלס את דרכו ללב האמריקני ילך ויפחת. נשיא ההתאחדות סניל גולאטי צפוי לפנות את מקומו, ועל הבא אחריו יהיה - TO MAKE AMERICA GREAT AGAIN.
האנשים בפנמה חגגו ללא רסן. השדרים נטשו את הממלכתיות ואיבדו את הקול, התושבים יצאו לרחובות עד השעות הקטנות ונשיא המדינה הכריז על 10 באוקטובר כיום חג לאומי
הכל היה יכול להימנע אם צ'ילה לא היתה מתלוננת לפיפ"א על כך שבוליביה שיתפה שחקן שלא כחוק. הצ'ילאנים אמנם הרוויחו שתי נקודות חזרה, אך פרו זכתה בשלוש. הנקודה הזאת, היא הפרידה בין מונדיאל נוסף לבין סוף
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו