השבוע הוא שבוע ההכרזה על הזוכים בפרס נובל לשנת 2017. שמות הזוכים החלו להתפרסם היום (שני) על ידי האקדמיה השבדית למדעים, כאשר הפרס הראשון שהוכרז הוא פרס הנובל לרפואה - שיוענק לשלושה חוקרים אמריקנים בתחום חקר השעון הביולוגי במוח.
מחר ב־12:45 יפורסמו שמות הזוכים בפרס נובל לפיזיקה, ומחרתיים יפורסמו שמות הזוכים בפרס נובל בכימיה. הזוכה או הזוכים בפרס המסקרן ביותר, פרס נובל לשלום, יוכרזו ביום שישי בשעה 12:00. פרס בנק שבדיה לכלכלה יפורסם ביום שני הבא, 9 באוקטובר, ואילו תאריך הכרזת הזוכה בפרס נובל לספרות ייקבע מאוחר יותר.
לשבדיה המספר הגדול ביותר של זוכים בפרס ביחס לגודל האוכלוסייה - 30 זוכים מתוך 9.78 מיליון תושבים (פרס אחד לכל 325,981 תושבים). לנורבגיה יש 13 פרסים, אחד לכל 400,843 תושבים, ואילו ישראל נמצאת במקום ה־13 בעולם עם 15 זוכים מתוך אוכלוסיה של 8.46 מיליון תושבים. בסך הכל, כמדינה, יש לישראל 12 זכיות בפרס היוקרתי.
קשה לנחש מי יהיו הזוכים השנה, אולם גם כאן יש ניסיונות למצוא את השיטה. בשנה שעברה, כאשר סוכנות תומסון רויטרס ניתחה את המגמות, הניתוח ניבא את אחד משני הזוכים בפרס לכימיה, פרייזר סטודארט. השנה, אותה שיטת ניתוח הניבה שורה של מועמדים.
על פי ההערכות, יש שני גילויים שראויים לפרס. הראשון, בפיזיקה, הוא גילוי הגלים הגרוויטציוניים שנגרמים מחיבור של שני חורים שחורים. השני, בכימיה, הוא פיתוח טכניקה לעריכת גנים CRISPR. בפיזיולוגיה או ברפואה מצביע הניתוח על הגילוי של דרכי סימון שהובילו לטיפולים חדשניים בסרטן, בסוכרת ובמחלות של המערכת החיסונית. עוד גילוי קשור להדמיה של המוח, שסייעה להבין את מחלת הסכיזופרניה, וגילוי חשוב נוסף הוא הזיהוי של סוג וירוס ההרפס, שעלול לגרום סרטן אצל חולי איידס.
בפיזיקה מצביעים הנתונים על פיתוח אלקטרוניקה ננומטרית המבוססת על פחמן, ועל התקדמות בהבנה המתמטית והפיזיקה של מערכות כאוטיות. יש הערכה גם להבנות שסייעו לאסטרונומים להבין את המקור וההתפתחות של היקום. בכימיה, ההערכות לגבי הפרס השנה מתמקדות בהתפתחות של תהליך חיבור פחמן בשם C-H ובהתפתחות אמצעים להאצת תגובות כימיות והפיתוח של תאים סולריים יעילים יותר בשיטת perovskite. ברפואה, המועמדים יגיעו כנראה מתחום חקר הסרטן או מחקר המערכת החיסונית.
בבורסת השמועות לגבי זוכים ישראליים בפרס נובל יש שם אחד שעולה גם השנה: עמוס עוז, מועמד כמעט נצחי לפרס נובל לספרות. רק סופר ישראלי אחד, ש"י עגנון, זכה בנובל לספרות, בשנת 1966, אז חלק את הפרס עם נלי זק"ש. עגנון קיבל את הפרס על "יצירתו הספרותית האופיינית, השזורה במוטיבים מחיי העם היהודי".
השנה יש 318 מועמדים לפרס נובל לשלום, מתוכם 215 יחידים ו־103 ארגונים. זהו מספר המועמדים השני בגודלו בקטגוריה זו, כשהשיא נרשם אשתקד, עם 376 מועמדים. במועמדים לפרס נובל לשלום אין השנה מועמד ישראלי, אולם כזכור בעבר זכו בו שלושה ישראלים: מנחם בגין בשנת 1978, יצחק רבין ושמעון פרס בשנת 1994.
כימיה ישראלית
שישה ישראלים זכו עד כה בפרס נובל בכימיה: אברהם הרשקו ואהרן צ'כנובר בשנת 2004, עדה יונת בשנת 2009, דן שכטמן בשנת 2011, אריה ורשל ומיכאל לויט בשנת 2013. ואילו שני ישראלים זכו עד כה בפרס בנק שבדיה לכלכלה, הנספח לפרס נובל: דניאל כהנמן בשנת 2002 וישראל אומן, בשנת 2005.
כחול־לבן־זהב: ישראלים שזכו בפרסי נובל
אריה ורשל ומיכאל לויט פרס נובל לכימיה – 2013 // צילומים: רויטרס, אי.פי
דן שכטמן פרס נובל לכימיה – 2011 // צילום: אי.פי
עדה יונת פרס נובל לכימיה – 2009 // צילום: GettyImages
דניאל כהנמן פרס נובל לכלכלה – 2002 // צילום: זיו קורן
אהרן צ'חנובר ואברהם הרשקו פרס נובל לכימיה – 2004 // צילום: רויטרס
ישראל אומן פרס נובל לכלכלה – 2005 // צילום: דודי ועקנין
יצחק רבין ושמעון פרס פרס נובל לשלום – 1994 // צילום: סער יעקב לע"מ
מנחם בגין פרס נובל לשלום - 1978 // צילום: אי.פי
ש"י עגנון פרס נובל לספרות – 1966 // צילום: GettyImages
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו