"אני אמן קרקס במקצועי. אני עושה ליצנות, אקרובטיקה, עמידת ידיים אווירית וג'אגלינג. גם בחיי האהבה שלי אני אוהב לג'נגל. אני אוהב מגוון בהכל. כמו שאני אוהב מגוון בחיים, אני אוהב מגוון באהבה".
נועם דוידוביץ' (25) לא היה ילד מאוד פופולרי. "מעולם לא הייתי צריך להתמודד עם השאלה מה יקרה אם אני אוהב שתי בנות במקביל", הוא אומר. "אבל משום מה, בלי סיבה מאוד ברורה, השאלה הזאת עלתה אצלי כשהייתי בתיכון. מכיתה י' ועד סוף התיכון היו לי שלוש חברות, אחת אחרי השנייה. כל אחת היתה מאוד שונה מהשנייה באופי ובמראה, ובכל זאת, אהבתי את כולן באותה מידה.
"חשבתי לעצמי שאני מתחבר ליותר מסוג אחד של בני אדם, ותהיתי אם יכול להיות שאוהַב יותר מאדם אחד במקביל, ואם אנשים אחרים מתנהלים ככה. אלה שאלות שניקרו בי כבר אז, אבל לא עשיתי עם זה כלום. רק הבנתי שאנחנו יצור חברתי, שמתפתח ממפגשים חברתיים, ושהמגוון עושה לנו טוב.
"חשבתי לעצמי שאם מגוון עושה לנו טוב בכל כך הרבה תחומים אחרים, וכל הזמן מעודדים אותנו שיהיו לנו מגוון תחביבים ומגוון חברים - אז למה שלא יהיה לנו מגוון של מערכות יחסים רומנטיות, רגשיות ומיניות?"
אולי כי זה מסובך?
"כן, זה מסובך. גם הרבה עבודות והרבה תחביבים והרבה חברים זה מסובך. מגוון זה מסובך, החיים זה מסובך".
לא שמעת על הרעיון של "למצוא את האחת"?
"אז אני מוצא אחת ועוד אחת ועוד אחת".
בגיל 20 החליט דוידוביץ' לעשות מעשה. "נכנסתי לזוגיות עם בחורה מאוד מתוקה. כבר בהתחלה דיברתי איתה על זה שאני אולי אתאהב בעוד מישהי במקביל. החלטתי שאני מעלה את הנושא גם אם לא אעשה עם זה כלום. בהתחלה היא אמרה שזה מעניין, אבל זה לא בשבילה, כי זה נשמע קשה מדי ומסובך מדי, ושזה לא משהו שהיא היתה רוצה לקחת על עצמה.
"במשך שנה וחצי היינו ביחסים מונוגמיים, ואני כבר הייתי מאוהב מעל הראש. לאורך התקופה הזאת הנושא של אהבה במקביל עלה כמה פעמים - אם בצורה נעימה ואם בצורה של ויכוח. אחרי שנה וחצי אמרתי לה שאני מרגיש שאני חייב לעשות צעד לכיוון הזה. אמרתי שברור לי שהיא תקנא, אבל אני משחרר אותה, וגם לה מותר לעשות את הצעד הזה. רציתי שנלמד לא לקנא, ולכן שמתי את זה על השולחן.
"בהתחלה היא לא עשתה עם זה כלום במשך כמה שבועות. אני דאגתי כל הזמן להזכיר לה שהקלף הזה נמצא על השולחן. שאם בא לה, שאם מתאים לה, שאם מעניין לה - היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה עם מי שהיא רוצה, וכמובן לדבר איתי ולספר לי".
קבעתם כללים והגבלות?
"הכללים היו לספר וליידע לפני שמשהו קורה ואחרי שמשהו קורה. אמרתי לה: אם את מרגישה שמשהו קורה - תשלחי לי אפילו הודעה 'הכרתי בחור נחמד, אני חושבת שלשם זה הולך'".
שלושה שבועות אחרי השיחה ביניהם נסע נועם לפסטיבל מוזיקה בדרום, שבמהלכו קיבל שיחת טלפון מבת זוגו שנשארה בבית. "היא שאלה אם הייתי רציני לגבי מה שאמרתי, כי היא נמצאת במסיבה עם חברה טובה, והתחיל איתה בחור שמוצא חן בעיניה.
"אמרתי לה שברור שהתכוונתי ברצינות, שתיהנה ותבלה".
לא קינאת אפילו קצת?
(צוחק) "סגרתי את הטלפון והשארתי אותו עמוק בתיק, שהיה באוהל רחוק ממני, לפני שאני מתחרט. המשכתי לבלות בפסטיבל. למחרת חזרתי הביתה. כשהיא חזרה מהעבודה, סיפרה לי על הערב שבילתה עם הבחור, שבו הם הלכו עד הסוף, ואמרה: 'זה שהרגשתי משהו כלפי מישהו אחר ושהיה לי נעים איתו, לא משנה בשום צורה את מה שיש לי אליך'.
"כבר באותו יום נפתח הקשר שלנו לשני הצדדים, ומשם התקדמנו בהדרגה - בהתחלה עם הרבה חוקים וגבולות".
מה, למשל?
"בחודשים הראשונים יכולתי לצאת עם אחרות, אבל היה מאוד ברור שהיא הקשר הראשי שלי. היתה היררכיה - יש קשר איתה, ויש קשרים אחרים. הקשר איתה כלל יחסי מין מלאים, ועם אחרות לא.
"במהלך הקשר עם בת הזוג הראשית הכרתי את מי שעד היום היא בת זוג שנייה שלי, כבר שנה וחצי. גם לה היה קשר ארוך במקביל. השאיפה היתה לא 'לבגוד', אלא להרגיש חופשיים לעשות מה שאנחנו רוצים - להתאהב, לנהל מערכות יחסים ארוכות ורציניות ועמוקות, יחד עם מערכת היחסים שלנו.
"היו לנו חוקים שאנחנו תמיד מספרים אחד לשני מה עשינו עם בן הזוג השני. למשל, אם הייתי רב עם בת הזוג המשנית, הייתי מספר לבת הזוג הראשית על מה רבנו. אבל החוקים משתנים ממקרה למקרה. זה נעשה בהמון רגישות, כדי לא לפגוע חלילה".
זה חשוב מי "הראשית" ומי "המשנית"?
"כן. יש היררכיה מאוד ברורה. יש כאלה שמשתמשים במושג 'קשר משני', אבל אני לא חושב שזה יפה להגדיר מישהו כ'משני'. אז אני מגדיר את זה כקשר ראשון וכקשר שני".
בנות הזוג שלך הכירו את "האחרת"?
"בהחלט. נפגשנו שלושתנו, אחרי שהן דיברו בטלפון זו עם זו. ישבנו, צחקנו והיה כיף לנו ביחד.
"אני לא אשקר שמפגש ראשון בין בנות הזוג יכול להיות מאוד מלחיץ להן, ובטח לי. המחשבות שרצות בראש הן איך זה יהיה ואיך אני יכול לשלוט בסיטואציה כדי שאף אחת לא תיפגע. אבל נוכחתי לדעת שכאשר הן מכירות, זה פחות מאיים.
"לפני המפגש חשוב לדבר, לברר איתן על מה הן היו רוצות שנדבר, ואם זה בסדר שיהיו ליטופים, למשל. הרבה פעמים גם נפגשים באירועים חברתיים של הקהילה הפוליאמורית, יש הרבה הרצאות ומסיבות".

נועם דוידוביץ'. "אני עושה ליצנות, אקרובטיקה וג'אגלינג וגם בחיי האהבה שלי אני אוהב לג'נגל" // צילום: יהושע יוסף
לכל אחת מבנות הזוג היה עוד קשר עם גבר במקביל, ונועם פגש את הגברים בבתי קפה, "לפעמים איתן ולפעמים בלעדיהן. ברגע שאתה יודע מי יוצא עם בת הזוג שלך, זה הרבה פחות מאיים. פתאום אתה מבין שהוא בסך הכל בן אדם נחמד שרוצה בטובתה.
"ממה שאני רואה סביבי, גם אצלנו וגם אצל זוגות אחרים היכרות עם בני הזוג הנוספים היא לרוב חוויה חיובית".
ואם לא?
"משתדלים לדבר על זה ולנסות לפתור את זה. את הפרטנר הראשי של בת הזוג המשנית שלי הכרתי בבית קפה והרגשתי קצת מאוים, כי הוא היה מנוסה וכריזמטי יותר. היה חשוב לי להתמודד עם זה והבנתי שאם היא בחרה להיות גם איתי, אז כנראה היא אוהבת את התכונות שלי ומה שאני מביא. שיתפתי אותה במה שאני מרגיש".
הקשר של נועם עם בת הזוג "הראשית" הסתיים לפני כשנה, "כי זה היה אינטנסיבי מדי וזה כבר לא התאים לשנינו, אבל זה לא הפך את הקשר עם השנייה לקשר ראשי. "בת הזוג השנייה שלי גרה עם בן הזוג הראשי שלה בחיפה. הם מאוד היררכיים, אפילו יותר ממה שהייתי עם בת הזוג הראשית שלי".
זה נשמע כמעט כמו תשבץ היגיון.
"זה סוג של תשבץ היגיון, כי זה משתנה מאדם לאדם. אין שעות קבועות ולוח זמנים מסודר. יש כאלה שגרים עם בנות הזוג ויש כאלה שלא, בהתאם לזה מתנהל הלו"ז. אם אני גר עם מישהי, אז טבעי שאיתה אפגש יותר. אם מישהי יכולה לצאת איתי ביום ובשעה קבועים כי ככה מתאים לה - אז יש ספונטניות. בכל מקרה, הכל נקבע בהדדיות ובהחלטה משותפת".
אתה מתאר יקום מקביל, שבו אנשים מתאהבים זה בזה באותו זמן. אנשים מתקשים למצוא קשר עם בן זוג אחד - איפה אתם מוצאים כל כך הרבה?
"בקבוצות פייסבוק ייעודיות, בפורומים באינטרנט ובמפגשים חברתיים. אני מאמין שברגע שבני אדם כנים לגבי מה שהם רוצים, לגבי מי שהם ומה שמתאים להם - הם מזמנים לעצמם את הדברים שמתאימים להם".
הוריך יודעים על כל הסמטוחה הזאת?
"כן. לאמא שלי אין התנגדות, ואבא הוא לא פטפטן גדול (צוחק). "אמא קיבלה את בת הזוג השנייה שלי באהבה, ואני הכרתי את ההורים שלה. בגלל שהיא קצת יותר בארון ממני, אז לא כולם יודעים באמת מי אני עבורה".
• • •
קוראים לזה פוליאמוריה - צירוף של יוונית ולטינית למונח "אהבות מרובות". בניגוד למוסד הבגידות הישן (והרע), הפוליאמורים מנהלים מערכת יחסים מלאה עם בני זוג נוספים, בלי להסתיר דבר מבני הזוג הקיימים, שמנהלים בעצמם מערכות יחסים נוספות. מבולבלים? ברוכים הבאים לרומנטיקה של המאה ה־21.
"אין שום דבר קדוש במונוגמיה - זו פשוט דרך חיים שיש אנשים שהיא מתאימה להם, ויש כאלה שלא", אומרת ד"ר מאשה הלוי (46), פעילה בהגברת המודעות לזוגיות אלטרנטיבית, מנחה ומגשרת זוגית, שבעצמה חיה בפוליאמוריה. "ככל שנאפשר יותר מקום לכל מיני סגנונות חיים, כך יהיה לבני אדם יותר חופש בחירה. וכשיהיה להם חופש בחירה, הם יוכלו לבחור בצורה מודעת את דרך החיים הנכונה להם.
"בתוך מערכות יחסים פוליאמוריות יש לאנשים אוטונומיה מלאה גם על גופם וגם על הרגשות שלהם. הם יכולים לקיים יחסים רומנטיים ומיניים עם יותר מאדם אחד במקביל. לפעמים כולם חיים יחד ומגדלים יחד ילדים. לפעמים חיים לבד, ופשוט מנהלים כמה מערכות יחסים מקבילות. ולפעמים יש מערכת אחת ראשית, שבה יש משפחה ורכוש משותף, ובני זוג נוספים במערכת משנית".
קשה להעריך כמה אנשים בארץ חיים בפוליאמוריה. הקבוצות השונות של הקהילה בפייסבוק מונות היום כ־2,000 משתתפים. "בארה"ב ההערכות מדברות על חמישה אחוזים מהאוכלוסייה, שחיים ביחסים לא מונוגמיים בהסכמה", אומרת ד"ר הלוי.
"ב־2016 נערך בארה"ב מחקר בקרב רווקים, שגילה שכמעט רבע מהרווקים התנסו במערכות יחסים לא מונוגמיות בהסכמה ובידיעה של כל הצדדים. כלומר, בקרב צעירים מדובר כבר בתופעה, ולא במשהו שולי וזניח.
"חשוב לזכור שהחוק אוסר ביגמיה, נישואים ליותר מאדם אחד. אם הוא היה אוסר מערכות יחסים רומנטיות מעבר לאדם אחד בכל פעם, יותר מחצי מדינה היתה מוצאת את עצמה בכלא".

ד"ר עידן מיליצ'ר, "מונוגמיה היא רק מיתוס" // צילום: יהושע יוסף
ד"ר עידן מיליצ'ר, מטפל זוגי וסקסולוג בבית החולים איכילוב, חולק על דעתה של הלוי. "כאדם, לאור החינוך והתרבות שבהם גדלתי, קשה לתפוס את התופעה הזאת, למרות שכמטפל, אני מבין ומקבל אותה, ממקום שלא מאיים עלי. אצל רוב בני האדם הפוליאמוריה נתפסת כמשהו מאיים - על הביטחון שלהם, על היציבות שלהם ועל כל מה שהם יודעים ולמדו על זוגיות ואהבה.
"אהבה פוליאמורית יכולה להיות מינית, רגשית, רוחנית או כל שילוב שלהם, בהתאם לרצון ולהסכם בין יחידים. יש כל מיני קומבינציות ודרגות של יחסים, ובהתאם לטבע האנושי, גם מקומה של הקנאה לא נפקד. ואם קשה לחיות בשניים לאורך זמן, קל וחומר בריבוי פרטנרים. לכן אני חושב שזה לא יכול להחזיק לאורך שנים.
"חשוב להדגיש שיחסים פוליאמוריים לאו דווקא מחייבים מעורבות של סקס. כמו כן, תופעת הפוליאמוריה שונה מתופעת הסווינגינג (חילופי זוגות), כי סווינגינג מתרכז בהיבט המיני, ופוליאמוריה משמעותה קיום של מערכת יחסים רומנטית עם מעורבות רגשית גבוהה".
זה טבעי לאהוב רק אדם אחד?
"זה טבעי לאהוב יותר מאדם אחד. עובדה שלאנשים יש כמה ילדים והם אוהבים את כולם. הילד הראשון היה מעדיף בהתחלה להיות ילד יחיד, אבל ההורים מלמדים אותו שהם אוהבים אותו בדיוק באותה מידה שהם אוהבים את השני.
"מונוגמיה היא רק מיתוס. חוקר המיניות קינסי כבר הראה של־70 אחוז מהאנשים היו רומנים מהצד. מחקרים היום מצביעים על עד 85 אחוז מהאנשים שבוגדים.
"רוב התרבויות היו בעבר פוליגמיות (גבר שנשוי לכמה נשים) או הגרסה הנדירה יותר - פוליאנדריות (אישה שנשואה לכמה גברים), ויש תרבויות רבות שעדיין חיות כך גם היום. תמיד היו לאנשים מאהבים ומאהבות, מטבענו אנחנו לא חיות מונוגמיות. אנחנו מונוגמיים 'תחת משטר' של הוקעה וסטיגמה חברתית".
עוברת לך בראש לפעמים המחשבה שהיית רוצה להתנסות גם?
"בוודאי. כמו רוב המין האנושי. אבל לא מרשים לי בבית".
האם יש אנשים שהפוליאמוריה יכולה לעשות להם רע?
"רוב המין האנושי לא בנוי לחיות בפוליאמוריה מכיוון שהתרבות האנושית שבה אנחנו גדלים חינכה אותנו לחיות באהבה מונוגמית. בוא לא נשכח שריבוי אהבות יכול להביא לריבוי פרידות. מניסיוני המקצועי אנחנו חיים במדינת ישראל הקטנה שבה כולם מכירים את כולם. ריבוי אהבות יכול להביא להמון מטענים, כעסים, ריבים וכל מה שאולי תומכי הפוליאמוריה לא טורחים לספר לנו באמת".
• • •
לד"ר מאשה הלוי ולבעלה שלושה ילדים. במשך 15 שנים הם חיו במונוגמיה מוחלטת, עד שלפני כחמש שנים החליטו שהם רוצים לחוות עוד חוויות מיניות, להגשים פנטזיות ולהתאהב שוב, עם פרפרים בבטן.
"לא היה לי שום רצון להתגרש. אנחנו אוהבים, יש לנו משפחה נהדרת, החיים שלנו טובים ואין שום סיבה ללכת ממקום שלשנינו טוב בו. בשלב הראשון העלינו את הנושא. דיברנו על הצרכים שהיחסים הפתוחים אמורים לספק והצרכים שהמונוגמיה אמורה לספק, וחיפשנו יחד את הדרך שבה שנינו נוכל לחיות בטוב. ניהלנו כמה שיחות על העניין והבנו שזאת הדרך שמתאימה לנו. אני מצאתי בן זוג, והוא מצא בת זוג.

ד"ר מאשה הלוי. להתאהב שוב, עם פרפרים // צילום: מיכל בנדק
"חשוב להבין שאין טעם לנסות לגרור מישהו לדרך חיים שלא נכונה לו - לא משנה אם זו מונוגמיה או פוליאמוריה. רק אם לשני בני הזוג יש עניין כלשהו בדרך החיים הזאת, ורצון להעניק לבן הזוג את החופש ולתת לו מענה על הצרכים, זה יכול לעבוד טוב".
אילו כללים צריך לקבוע?
"כללים שעונים על הצרכים של כולם ולא מביאים אף אחד למקום בלתי נסבל. למשל, האם מותר להסתמס עם בני הזוג הנוספים בזמן שאנחנו ביחד, ואם כן - באיזה מינון? כמה פעמים בשבוע נפגשים עם אנשים אחרים? מה עושים בפגישות? עד כמה חולקים ומְספרים?
"הכללים צריכים להיות גמישים וניתנים למשא ומתן, למקרה שכלל כלשהו מתחיל להיות בלתי נסבל לאחד מבני הזוג. עם הזמן, הגבולות מתרחבים, ומתישהו מגיעים כבר למקום של תיאומים בלבד, בלי איסורים או גבולות".
בעלך מכיר את הפרטנר שלך?
"בהחלט, אני מנהלת עם הפרטנר שלי מערכת יחסים כבר תקופה ארוכה. גם אני מכירה את הפרטנריות של בעלי" .
מה נחשב בעיניכם לבגידה?
"אין למילה הזאת משמעות בעיניי. אנשים עושים דברים בשביל עצמם, ולא כדי לפגוע בי. כשבן זוגי שוכב עם מישהי אחרת, הוא עושה את זה משום שזה מענג אותו, ולא משום שהוא רוצה להכאיב לי.
"מה שכן יכול להיות זו הפרת אמון. כשמישהו משקר או מסתיר, לא משנה באיזה הקשר. במקרה כזה, הדבר הנכון בעיניי הוא לברר מה קרה. האם האדם הזה מפחד שהוא לא יקבל את מה שהוא זקוק לו אם יעז להגיד את האמת? האם הוא פוחד לפגוע או להיפגע? ואיפה אני בסיפור הזה? האם אני מאפשרת מרחב אמיתי לכנות, או שאני רוצה רק כנות מהסוג שאני מוכנה לשמוע?"
קרה לך שהסתרת מבעלך?
"היתה פעם אחת שלא סיפרתי על פגישה של חמש דקות עם החבר שלי בדרך לעבודה. הרגשתי איום ונורא, ובעיקר לא הבנתי את עצמי. למה אחרי שעברנו כזאת ויה דולורוזה בפתיחות ובכנות, אני מסתירה פתאום משהו כזה פצפון.
"אחר כך דיברנו על זה והבנתי שמאוד קשה לי עם 'דיווח' של כל דבר קטן. אבל לבעלי היה אז חשוב לדעת הכל, כי זה נתן לו תחושת ביטחון והוא הבין היכן הוא נמצא. היום משהו כזה כבר ממש לא רלוונטי, כי אנחנו לא מדווחים אחד לשני אלא חולקים, כשהמידע רלוונטי ונכון לנו.
"אמון הוא דבר מאוד חשוב בכל מערכת, אבל כולנו בני אדם וכולנו משקרים לפעמים, גם אם בקטנה".
הילדים יודעים?
"כן. סיפרנו להם ביחד לפני כשנתיים, כשהגדול היה בן 11 והאמצעית בת 8. אמרנו שאנחנו מאמינים שגם אחרי שמתחתנים אפשר להמשיך לאהוב עוד בני אדם, ושלאמא יש עוד חבר ולאבא עוד חברה.
"הבכור שאל מה הבעיה בזה, ואמרנו שבעינינו באמת אין שום בעיה, אבל שיש הרבה אנשים שחושבים שזה אסור, ושאמא עוזרת לאנשים שרוצים לחיות כך. אמרנו שזאת החלטה משותפת שלנו, שאנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ולא מתגרשים, ושאם יש להם שאלות - אנחנו כאן".
והם שואלים?
"מדי פעם הם שואלים אותי אם אעזוב אם אתאהב במישהו, אם אתחתן עם עוד מישהו, ומה הם יעשו אם ירצו פעם לחיות ככה ובן הזוג שלהם לא ירצה.
"אנחנו עונים על כל השאלות ומסבירים שהנה, כבר התאהבתי ולא עזבתי. שאסור להתחתן עם שני בני אדם, אבל אפשר בהחלט לאהוב שניים. ושכשהם יגדלו, הם יחליטו לבד איזו דרך חיים הכי נכונה להם, ואז יאמרו את זה לבן הזוג או לבת הזוג שלהם".
המשפחה שלך יודעת?
"המשפחה שלי וכל החברים שלי יודעים ומכבדים. לסביבה הרחוקה יותר יש כמובן מה להגיד. זה נע בדרך כלל סביב פחדים עמוקים ממיניות ומחופש נשי. אני לא מתרגשת מזה במיוחד. מי שחשוב לי מקבל אותי.
"אנשים משליכים עלי את הפחדים העמוקים שלהם. הפחד לשחרר, הפחד שבן הזוג שלהם יעדיף מישהו או מישהי אחרים, הפחד להרגיש שהם לא מספיק טובים, הפחד ממיניות משוחררת, הפחד מאובדן הסדר החברתי. אני אמפתית לפחדים שלהם ולא לוקחת אותם אישית.
"לרוב בני האדם לא קל לצאת מתפיסות מונוגמיות לתפיסות יותר פתוחות ופחות מגבילות, ולוקח זמן להרגיש בטוחים במערכת יחסים כזאת. עד אז, הגבולות והכללים שומרים עליהם, שלא ינועו מהר מכפי יכולתם.
"לימדו אותנו מגיל אפס שאנחנו חייבים לבחור בין ביטחון לחופש. שכשאנחנו מתבגרים אנחנו צריכים להתפשר, לוותר על עצמנו ולוותר על האוטונומיה שלנו, על ביטוי עצמי מלא שלנו בעולם ועל מי שאנחנו. אני לא מאמינה בדיכוטומיה הזאת.
"כולנו זקוקים לביטחון, כי זה הישרדותי. אבל כולנו זקוקים גם לחופש. כמעט תמיד אפשר לקבל גם ביטחון וגם חופש, גם מענה לצרכים עמוקים שלי וגם מענה לצרכים של בני הזוג שלי. אני יכולה להיות מחויבת לבן אדם שאיתי גם בלי להתחייב על בלעדיות מינית ורגשית. ובעיקר הייתי שמחה שאנשים יבינו שיש הרבה יותר מדרך אחת לגיטימית אפשרית ומוסרית לנהל מערכות יחסים ויש מקום לכולם. למונוגמיים ולא מונוגמיים".
• • •
אורן ער (49) מגן השומרון, מנהל מוצר בסטארט־אפ בתחום התיירות, חי בפוליאמוריה "הרבה לפני שבארץ שמעו על המושג הזה, והרבה לפני שידעו שקוראים לזה ככה". כשהיה בן 20 הוא הכיר מישהי שלימים הפכה להיות אשתו, שממנה נולדו לו שלושה ילדים.
"הקשר שלנו הפך לפתוח בשלב די מוקדם אחרי שהתחתנו, כי שאלנו את עצמנו מה אפשר לעשות כדי לא לבגוד".
כלומר, פתחתם את הקשר כדי לא לבגוד?
"בדיוק. אני אדם מאוד רומנטי ומאמין במערכות יחסים ארוכות ומחויבות. בעיניי, בגידה היא לא בעיה כשלעצמה, אלא סימפטום של בעיה".
איך זה התחיל אצלכם?
"זה התחיל לאט לאט. עברנו מודלים שונים, ובעיקר דיברנו והשתדלנו ללמוד מהטעויות שלנו. לקח זמן עד שמצאנו את המודל שהתאים לשנינו.
"היתה לנו היררכיה - אשתי היתה במקום הראשון, והאישה השנייה במקום השני. כך גם אצלה. זה מה שהתאים לנו. חשוב להבין שהיררכיה לא מתבטאת בכמות הזמן שנמצאים ביחד, בכמות המאמצים או בכמות האהבה. היא מתבטאת בזכויות להטיל וטו או ב'זכויות יתר' כמו לישון ביחד, לספר בציבור על מערכת היחסים, להיראות יחד באירועים, לחגוג יחד את החגים ועוד.
"בתוך גידול הילדים והחיים, חלק מהזמן היינו רק שנינו יחד, ובחלק מהזמן לאחד מאיתנו או לשנינו היו מערכות יחסים נוספות".

אורן ער. "זה כאילו 'מאיים' על הסדר החברתי'" // צילום: יהושע יוסף
מערכת היחסים שלהם היתה פתוחה במשך הרבה שנים, "וזה עבד מצוין". ובכל זאת, לפני עשר שנים הם התגרשו. "אין לזה שום קשר למערכות היחסים שהיו לנו עם בני זוג אחרים", הוא מדגיש.
היום הוא נמצא במערכת יחסים פוליאמורית, אם כי בשונה מאחרים, אין היררכיה. "המודל ההיררכי מתאים לזוג נשוי, שפתח את מערכת היחסים. חשוב לשמור על הבית ועל המשפחה, אז הם אומרים - 'זאת מערכת היחסים הראשית שלי'. אצלי אין ראשי ומשני - זה כמו להשוות בין ילדים".
מאיפה יש לך זמן לנהל כמה מערכות יחסים?
"רק שתדע שזאת הדרמה הכי גדולה של הפוליאמוריה. אהבה היא אינסופית, אבל היומן לא. השאלה איך מנהלים את הזמן היא שאלה מאוד מורכבת. מה שעובד אצלי זה שמתכננים מראש - ממש כמו סידור עבודה. לקראת אמצע או סוף השבוע כבר ברור מה הסידור לשבוע הבא - עם מי אני נפגש ומתי.
"זה סוג של התארגנות, שבה כולם נמצאים ומשתפים פעולה כדי למצוא סידור מיטבי. בת הזוג שלי גרושה ויש לה ילדה, שהיא רואה חלק מהשבוע. כשיש לה ימים פנויים, אנחנו מתראים.
"מובן שלפעמים צריך לשנות. יש אילוצים, יש רצונות".
איפה נכנסת הקנאה בכל הסיפור הזה?
(צוחק) "הקנאה נכנסת איפה שנותנים לה להיכנס. לקנא זה אנושי וטבעי, אבל מתמודדים עם זה. ההבדל היחיד בין מונוגמיה לפוליאמוריה הוא שבפוליאמוריה אומרים 'זה בסדר שיש קנאה', ולומדים להתמודד איתה. עם הזמן, קל להתנהל איתה".
הילדים שלך יודעים על ריבוי מערכות היחסים?
"ברור, למה שאסתיר מהם את זה? הם מכירים את בנות הזוג שלי, ויש להם קשרים טובים איתן. עם הילדים הקטנים אני לא דן בנושאים האלה. אם שואלים שאלות אני כמובן עונה, אבל ילדים קטנים בגילים כאלה עדיין לא כל כך מתעסקים בנושאים האלה של מערכות יחסים רומנטיות".
והבן החייל?
"הוא גדל בתוך העולם הזה, אז נראה לו מאוד טבעי שאלו מערכות היחסים שאני מקיים. הוא היה עכשיו בקשר מונוגמי שלוש שנים.
"חשוב לי מאוד שאנשים יסתכלו על מערכות היחסים שלהם ויעשו בחירה מודעת - בין שזה מונוגמיה, פוליאמוריה או כל מודל אחר של מערכות יחסים. זה משהו מאוד נוכח בתוך החינוך שלנו בבית, הבחירה המודעת. זה משהו שרוב האנשים לא עושים.
"רובנו גדלנו על הורים שהם גבר ואישה, על הסרטים של דיסני, שמדברים על גבר ואישה, ועל ספרים שמדברים על גבר ואישה. לכן המונוגמיה בשביל רובנו היא ברירת מחדל, שאפילו לא חשבנו עליה.
"בעיניי, זה לא טוב לא לחשוב על זה. אם כולם יחשבו על זה ויבחנו את המודלים האחרים, ובסופו של דבר יחליטו עם בת הזוג או בן הזוג שהם בוחרים במונוגמיה - אז סבבה".
למה אתה חושב שזה כל כך מפחיד אנשים מהצד?
"זה כאילו 'מאיים על הסדר החברתי'. כי אם לימדו אותנו כל השנים שבלעדיות מינית היא קריטית לשמירה על מערכת היחסים, ואם אני רוצה לחיות עם האישה שלי לנצח - אז אסור לי לפתוח את הקשר ולאהוב עוד נשים במקביל. אנשים פשוט מפחדים מהלא נודע, וזאת בעצם הבעיה האמיתית. הניסיון מלמד שדווקא המונוגמים עוזבים כשיש אלטרנטיבה מפתה בחוץ. בפוליאמוריה אין סיבה לעזוב - אפשר גם וגם.
"הדבר הכי מצחיק בעיניי זה שאנשים בוגדים, אבל חושבים שפוליאמוריה זה רע. מישהו נשוי אמר לי לפני כמה זמן: 'ברור שאני הולך עם בחורות אחרות, אבל אני לא מבין מה זה הפוליאמוריה הזאת'. לי נראה שלחיות בשקר עם האדם הכי קרוב אליך בעולם זה הרבה יותר בעייתי".
• • •
"לי ולבעלי יש קשר מאוד חזק, חם וחברי, עם תקשורת טובה ואהבה גדולה", אומרת אלונה (44) מקריית אונו. "לפני שלוש שנים אני ובעלי התחלנו לדבר על זה שלמרות האהבה הגדולה והחיבור, הגענו למקום שהקשר שלנו קצת עייף ונכנס עם השנים למקום שגרתי. העלינו שלוש אפשרויות: טיפול זוגי, גירושים או פתיחת הקשר. החלטנו ללכת לטיפול זוגי, ומהר מאוד הבנו שלא זה מה שאנחנו צריכים, כי הוא לא שינה כלום בקשר שלנו.
"לפני שנתיים החלטנו לנסות את פתיחת הקשר. טבילת האש הראשונה שלנו היתה במפגש סווינגרס. הספיקה לנו פעם אחת כדי להבין שזה לא בשבילנו. אנחנו אנשים שרגש ומין הולכים אצלנו ביחד. הקוד לרוב אצל הסווינגרס האלה הוא שאסור להתאהב, ולי דווקא כן התחשק להתאהב ולהתרגש כמו פעם".

בעלה של אלונה הוא בן 52. יש להם שני ילדים, בת 16 ובן 13. "רוב החברים והמכרים שלנו יודעים שאנחנו פוליאמורים. אנחנו לא מתביישים בדרך שבה בחרנו לחיות ושעושה לנו טוב".
אז למה לא הסכמת להיחשף?
(צוחקת) "כי אמא שלי לא יודעת שאני חיה באופן הזה. שאלתי את הבת שלי אם יפריע לה שאתראיין ואצטלם, והיא אמרה שזה ממש מביך אותה. לכן ויתרתי על החשיפה, למרות שלי אישית אין בעיה".
מתי סיפרתם לילדים על האופן שבו בחרתם לחיות?
"לפני כשנה. ניהלנו על הנושא שיחה פתוחה ואותנטית. הם שאלו שאלות חכמות והסתקרנו איך אפשר לאהוב יותר מאדם אחד, ואם זה נחשב בגידה. ניצלתי את ההזדמנות כדי לענות להם באופן הכי אמיתי. הקפדתי לענות להם על הכל. הילדה הגדולה חיפשה קצת מידע בגוגל, ואחרי שקראה היא אמרה שנעשה מה שטוב לנו".
חודש לאחר מכן הכירה אלונה גבר רווק, שהיה בין חבריה בפייסבוק. "זה התחיל כחברות פייסבוק רגילה של לייקים ותגובות ומשם זה זרם. הוא ידע שאני נשואה, לא הסתרתי שום דבר. סיפרתי לבעלי והתחלתי לצאת עם הבחור. התאהבתי בו".
בעלך פגש אותו?
"בעלי פנה לאהוב שלי כשרצה לארגן לי מסיבת הפתעה ליום ההולדת. הוא חשב שזה ישמח אותי. כשהגעתי למקום, האהוב שלי הגיע, וכך הם הכירו".
אלונה נפרדה מהאהוב ההוא לאחר שנה ("היה לו קשה עם הקונספט של ריבוי האהבות"). לפני חודשיים היא הכירה גבר חדש במסיבה שאליה הלכה עם בעלה. "הסתכלתי עליו, הוא הסתכל עלי, חייכנו חיוך דבילי, והתאהבנו. בעלי יודע את שמו ויודע את הדבר הכי חשוב - שהוא עושה לי טוב".
גם בעלה של אלונה מנהל מערכת יחסים עם אישה אחרת, שאותה אלונה מכירה. "הקשר ביניהם התחיל בצמוד לקשר הקודם שלי. בהתחלה זה גרם לי לתחושות לא פשוטות. היה שלב מאתגר, שבו הרגשתי לא מיוחדת עבורו אם הוא הולך עם נשים אחרות. דיברנו על העניין, ועם הזמן חזר אלי הביטחון שאם הוא אוהב מישהי אחרת ועדיין ממשיך לאהוב אותי, אז כנראה אין לי מה לדאוג למקומי".
אם את קינאת לבעלך, למה ציפית שהוא לא יקנא לך?
"לא ציפיתי. קיבלתי את הקנאה, גם שלו וגם שלי. זה היה חלק מהעניין. היום אנחנו כבר לא מקנאים, כי כל אחד מאיתנו בטוח במקום שלו".
אילו תגובות את מקבלת מהסביבה הקרובה?
"יש לבעלי חברים שאומרים לו שהם לא מבינים איך הוא מאפשר לי לשכב עם גברים אחרים. הם שואלים אותו איך הוא מרגיש שאני חוזרת מבילוי עם האהוב שלי. הוא מסביר את נקודת המבט שלו ולא נותן לזה להפריע לנו לחיות את החיים שלנו כמו שאנחנו רואים לנכון.
"יש גם תגובות של תמיכה וכאלה שמעריצים אותנו על האומץ. חברות שלי מכירות אותי ויודעות מי אני ומה אנחנו, ומפרגנות מאוד".
לא קשה לנהל כמה מערכות יחסים במקביל?
(צוחקת ונאנחת) "זה לא פשוט בכלל, כל המורכבות של הדבר הזה. תכפיל בשניים את כל המורכבות שיש בזוגיות אחת. זה מורכב רגשית ומורכב מבחינת לוחות זמנים, שחייבים לתכנן בקפידה ובהתאמה.
"לא יקרה מצב ששניהם ירצו לצאת איתי במקביל, כי יש הבנה שעכשיו זה הזמן של כל אחד מהם. מילת המפתח היא הכלה, במיוחד בקשר כל כך אינטנסיבי".
המונוגמיה חלפה מהעולם?
(צוחקת) "המונוגמיה מעולם לא היתה קיימת. זאת המצאה. לא הגיוני להיות עם אדם אחד כל החיים. יש הרבה אנשים מעניינים ומושכים ומרגשים בעולם הזה, למה לא ליהנות מהשפע?"
yanivma@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו