ביום חמישי הקרוב ייערך בבג"ץ דיון חשוב בסוגיית מתווה הכותל. כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום", היועמ"ש והרבנות כבר הגישו את עמדותיהם, וכעת הגיעה לידי "ישראל היום" עמדת התנועות שאינן אורתודוקסיות שתוגש היום לבג"ץ.
בתשובה ארוכה ומנומקת, הפרושה על פני 27 עמודים, טוענים אנשי התנועות הקונסרבטיביות, הרפורמים, נשות הכותל ועוד כי כעת, לאחר שהממשלה הקפיאה את מתווה הכותל, חוזרים בהם גם הם מהסכמתם לקבל את "רחבת ישראל" הנמצאת בקשת רובינסון ודורשים מקום לתפילתם ברחבות העליונות המוכרות. בנוסף דורשים אנשי התנועות הלא אורתודוקסיות לקבל ייצוג בקרן למורשת הכותל המנהלת את הכותל, מה שהיה כזכור הסעיף שפוצץ את המתווה.
בעמדת התנועות הלא אורתודוקסיות נכתב כי "הסכמתן של העותרות למתווה שאומץ בהחלטה מס' 1075 היוותה פשרה כואבת, שעוררה מחלוקת נוקבת בקהליהן, אולם העותרות היו נכונות לקבל פשרה זו בהסתמך על צירוף כל מרכיביה. הוויתור של העותרות על הקמת רחבת תפילה שוויונית פלורליסטית בתוך אתר הכותל הקיים (קרי - הרחבות הצפוניות) הותנה בכך שהרחבה הדרומית תוגדר כחלק ממתחם הכותל, תחובר אל רחבתו העליונה והציבורית באמצעות דרכי הגישה אליה ולא תוסתר מעיני הבאים אל הכותל והשוהים ברחבתו העליונה, תוך עיגון אופי הרחבה בתקנות וניהול המקום על ידי מועצה שבה יינתן ייצוג לעותרות. משהחליטה הממשלה על הקפאת המתווה - ובפועל - על ביטולו - ברי כי אין המדינה יכולה לדוג ממנו רכיב אחד ולצפות מן העותרות להסתפק בו".
כעת מבקשים העותרים כי "לאור החלטת הממשלה על השהיית המתווה, יש לשוב למושכלות היסוד שלפיהן על המשיבים חלה החובה לפעול באופן שוויוני, המכבד את זכותן של העותרות להתפלל כמנהגן באתר המקודש ביותר לעם היהודי - הכותל המערבי, כהגדרתו בתקנות השמירה על המקומות הקדושים ליהודים. נזכיר כי בתקנות המקומות הקדושים מוגדר הכותל המערבי ככולל רק את הרחבה הצפונית, ואינו כולל את אזור קשת רובינסון".
התנועות מציינות כי קשת רובינסון אינה נתפסת בתודעה הישראלית כחלק מהכותל, "כך מתבטא הדבר בניתוק הפיזי המוחלט בין רחבת התפילה הממוקמת באזור קשת רובינסון לבין אתר הכותל הממלכתי, ובהסתרה המלאה של רחבה זו מאחורי גדרות ומחסומים, שהלכו וגבהו מאז החלטת הממשלה מס' 1075, בפעולות שבוצעו על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי".
בעמדתן דוחות התנועות את עמדת הרבנות על כך שלבית משפט אין סמכות לעסוק בסוגיות דתיות, ומביאות החלטות ופסקי דין שמוכיחים שלבית המשפט דווקא יש סמכות שכזו.
בנוסף דורשות התנועות לקבל ייצוג בקרן למורשת הכותל - אותו סעיף שגילו החרדים באיחור ושעליו פוצצו את ההסכמה על המתווה בטענה כי אינם יכולים להיות שותפים בממשלה שנותנת הכרה רשמית בתנועות שאינן אורתודוקסיות. לדברי התנועות, "אין להשלים גם עם מצב שבו הקרן למורשת הכותל, שלה שלל תפקידים וסמכויות מהותיות בנוגע להפעלת הכותל, תיתן קול וביטוי רק ליהדות האורתודוקסית־חרדית ולא יינתן במסגרתה כל ייצוג לזרמים ולנשות הכותל".
מנכ"ל התנועה הרפורמית: "נאמנים למתווה הכותל, הממשלה היא זו שמפנה עורף"
הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית, הגיב הבוקר (שני) ואמר: "חד משמעית בעיקרי הטיעון שיוגשו הבוקר לבית המשפט, אין חזרה מהמתווה, אלא בקשה מבית המשפט שיחייב את המדינה לתת פתרון ראוי לזכות התפילה של מיליוני יהודים בארץ ובעולם בצורה מכובדת באמצעות המתווה או באמצעות התקנת רחבה שלישית באתר הקיים".
עוד הוסיף הרב קריב כי "לאורך כל הדרך-החל בארבע שנות מו"מ והמשך בקבלת החלטת הממשלה - התנועה הרפורמית הייתה זו שנאמנה למתווה וממשלת ישראל היא זו שהפנתה אליו עורף. על המדינה ליישם פתרון בכותל שעומד בעקרונות שסוכמו במתווה ולא להציע הצעה שהיא לעג לרש. אם המדינה לא מסוגלת ליישם הסדר פשרה נאות אז עליה להתקין רחבת תפילה שוויונית באתר הכותל הקיים, דבר שרק יחריף את המתיחות והמחלוקת. אנו מקווין שבג"ץ יבהיר למדינה ששיפוצים מינוריים בקשת רובינסון הם לא פתרון ראוי ומספק לזכויות של הזרמים הלא אורתודוכסים בארץ ובתפוצות".
עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, הגיב גם הוא לידיעה שפורסמה הבוקר ואמר: "אמנם האמנו כי פשרה עדיפה על הורדות ידיים ומריבות פנימיות, אבל כנראה שטעינו. הנחנו לממשלה ולחרדים לשטות בנו. אם בג"צ יכריח אותנו כעת לשוב להסדר הפשרה אני מניח שלא תעמוד לנו התעוזה לסגת ממתווה לו הסכמנו רשמית. אולם אמת יש לומר – פתרון לפיו תחולק הרחבה הקיימת, המוכרת, לשלוש עזרות – גברים, נשים ועזרה משפחתית-שוויונית, הוא הפתרון אליו שאפנו מקדמת דנא. ראוי הוא הכותל, הכותל עצמו, לא הרחבה הנידחת שקיבלנו בתנאים שכעת אפילו הם מופרים, להיות מקור לנחמה ותקווה לכל יהודי ויהודייה באשר הם. יש להפקיע את הכותל מניהולם של החרדים, מאחיזתה של הקרן למורשת הכותל, ולהשיבו לעם ישראל".