הימים שבהם נאלצו תלמידי ישראל לבחור בין ערבית לצרפתית, לצד האנגלית שנלמדת בכל מערכת החינוך, כבר חלפו מהעולם. טרנד השפות כבש בשנים האחרונות גם את מערכת החינוך. סינית, גרמנית, איטלקית - כולן כבר הפכו למקצועות לימוד.
כך, למשל, יותר מ־3,000 תלמידים ב־100 בתי ספר למדו בשנת הלימודים האחרונה סינית. הלימודים מתחילים כבר בבתי הספר היסודיים.
אחד מהם הוא בית הספר נווה שלום בבאר שבע, שבו מתקיים פרויקט ייחודי ללימוד שפות, שבמסגרתו לומדים התלמידים מכיתה א' ועד ו' שבע שפות. בכיתה ב' לומדים צרפתית, בכיתות ג'־ו' לומדים סינית, בכיתה ד' לומדים רוסית ובכיתה ה' לומדים ערבית וספרדית, בד בבד עם אנגלית ועברית, כמובן.
שפה ותרבות
"במסגרת הלימוד מתקיימים טקסים, אירועים והצגות במגוון שפות", מספרת אורית זוזוט, מנהלת בית הספר, "ההורים והתלמידים מקבלים את זה בהנאה גמורה. הלמידה היא חווייתית ולומדים שירים בכל שפה, שמות משפחה וכדומה. הם יוצאים ברמת אוצר מילים בסיסית כמו משפטים או מילים וזה נותן המון - ככל שנחשפים ליותר שפות, כך הילדים הופכים להיות מיומנים וקל להם לקלוט".
השפות הזרות העיקריות הנלמדות בכל מערכת החינוך הן ספרדית, איטלקית, גרמנית וסינית. הלימודים נעשים במסגרת יום הלימודים או בבית הספר לשפות בשעות אחר הצהריים. נוסף על כך, יש מגמות ושיעורים של יידיש, לאדינו ושפות המדוברות בבתי עולים או במגזרים מסוימים, כגון אמהרית, רוסית וצ'רקסית.
בית הספר נווה שלום בבאר שבע // צילומים באדיבות עריית באר שבע
לימודי הסינית החלו בשנת 2009 ובשנת 2011 נבחנו תלמידים לראשונה בבגרות, ומאז החל משרד החינוך בבנייתו של המקצוע. לצד השפה, התלמידים לומדים גם תרבות וכלכלה.
תמר כהן־קהת, המדריכה מרכזת ארצית להוראת הסינית במשרד החינוך, מדגישה כי מעמדה של סין כמעצמה כלכלית ופוליטית העלה את חשיבותה של השפה הסינית כשפה הזרה המדוברת ביותר בעולם.
"הביקוש ללימודי סינית הולך וגובר בכל שנה", היא מסבירה, "ככל שכלכלת סין מתחזקת, כך יותר ויותר בתי ספר, הורים ותלמידים מבינים את החשיבות של הנושא הן ברמת הפרט והן ברמת המדינה. לימוד השפה הסינית פותח בפני התלמידים לא רק עולמות חדשים של אופני חשיבה ושל תרבות, אלא גם הזדמנויות מגוונות בהשתלבותם במערכת ההשכלה הגבוהה ובעולם העסקים הגלובלי".
הציונים בשמיים
יותר מ־4,000 תלמידים לומדים כיום ספרדית. המגמה מתקיימת בכ־110 בתי ספר בכל המחוזות ובכל המגזרים: יהודי, דתי, ערבי ודרוזי, ויש כ־90 מורים אשר מלמדים את השפה.
בשנת הלימודים האחרונה למדו כ־200 תלמידים איטלקית בשישה בתי ספר, במסגרת מקצועות בחירה בתיכונים בבתי ספר במגזר הממלכתי. במגזר הערבי והנוצרי נלמדת השפה בחטיבות הביניים. התכנים הם מהתרבות, מהאמנות, מההיסטוריה ומהספרות של איטליה. כ־200 תלמידים למדו גרמנית בשבעה בתי ספר, ובשנת הלימודים הבאה צפויים להצטרף עוד שישה בתי ספר, החל מחטיבת הביניים ועד לתיכון.
משה זעפרני, מנהל אגף א' שפות במשרד החינוך, מסביר: "המטרה היא שהתלמידים ישלטו בשפה, שתהיה לתלמידים יכולת לדבר, לתקשר ולקרוא. זה פותח להם אופקים חדשים, והשאיפה היא שיגיעו לבגרות וגם ללימודים באקדמיה".
משרד חינוך מאפשר לתלמידים להיבחן במגוון שפות ברמת 5 יחידות לימוד. עבור חלקם זו אופציה להעלות את ממוצע בחינות הבגרות מכיוון שהם נבחנים על שפת האם שלהם. עבור אחרים לימוד השפה ובחינות הבגרות הם מקפצה לתפקיד צבאי במודיעין או עוד אבן דרך לעבר לימודים אקדמיים.
נתונים משנת הלימודים תשע"ו, שהגיעו לידי "ישראל היום", מראים באיזה מחוז בארץ נבחנו התלמידים בשפות השונות, וגם את ממוצע הציונים, שלרוב הוא גבוה מאוד. באיטלקית הציונים נעים בין 90 ל־100. במחוזות חיפה וירושלים נבחן תלמיד אחד בכל מחוז וקיבל ציון 100, ובעיר ירושלים קיבלו חמשת הנבחנים ציון 95.
חמשת הנבחנים בגרמנית במחוז חיפה קיבלו ציון ממוצע של 97. בסינית קיבלו 33 תלמידי מחוז תל אביב ציון 95 וארבעה נבחנים בעיר ירושלים קיבלו ממוצע 97. 19 תלמידים ממחוז דרום, שנבחנו בבגרות בפרסית, קיבלו ציון ממוצע של 89.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו