"אם המדינה רוצה לשלם - שתשלם"

לא צריך להיות גאון כדי לדעת שאם המדינה מבקשת לרכוש שירות עבור מאות אלפי עובדיה, היא תקבל מחיר טוב יותר ממני ומכם. עם זאת, ייתכן שמשהו השתבש כשזה הגיע למכרז ביטוחי הרכב הפרטי לשנת 2017. בכל שנה מפרסמת המדינה, כלומר אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מכרז לביטוח כלי הרכב הפרטיים של עובדי המדינה ושל גמלאיה, ובוחרת באמצעותו את חברות הביטוח שייתנו את השירות לאותה שנה. במכרז של 2017 זכו: מגדל, איילון והראל. כל חברה זכתה לבטח את סוגי הרכב שעליהם הצעתה היתה הזולה ביותר. 

כשמגיע מועד חידוש הביטוח, העובד מקבל הצעת מחיר בטלפון מחברת הביטוח שזכתה במכרז לסוג "רכב השירות" שלו - ואם הוא מסכים לתנאיה, הוא מקבל ממנה פוליסה כתובה ומעביר אותה לאוצר לתשלום. "רכב שירות", אם שאלתם את עצמכם, הוא הרכב הפרטי שעליו מקבל העובד הוצאות אחזקה כולל ביטוח שנתי וטסט מהמדינה. 

הצעת המחיר שמקבלים רוב העובדים אינה מגיעה לתקרה שקבע האוצר - העומדת ב־2017 על 7,000 שקלים לביטוח שנתי חובה ומקיף - ולכן כמעט אף אחד לא טורח לבדוק אם ההצעה היא באמת הזולה ביותר. מתי כן בודקים? כשפורשים לגמלאות ומתחילים לשלם עבור הביטוח, או כאשר ההצעה שמקבלים מהחברה הזכיינית גבוהה בהרבה מהסכום המקסימלי שנקבע, והעובד נדרש להשלים את דמי הביטוח מכיסו הפרטי. 

כך קרה, למשל, לעובד מדינה ק' (שמו שמור במערכת), שהחליף בשנה האחרונה את רכבו בחדש וההצעה שקיבל הפעם מאחת מחברות הביטוח הזכייניות (מגדל) היתה גבוהה בהרבה מאותה תקרה נדיבה, והוא נדרש להשלים את החסר מכיסו הפרטי. הדרישה הזאת גרמה לו לבקש הצעה נוספת מחברת ביטוח אחרת. ההצעה שקיבל, כאדם פרטי, שבבעלותו רק רכב אחד - הפתיעה אותו כל כך עד שמיהר לדווח עליה לחשכ"ל, וכך כתב לו: 

"ברצוני לדווח על אירוע בעייתי מאוד בלשון המעטה, המצביע בעיניי על בזבוז כספי ציבור בהיקפים גדולים. קיבלתי הצעת מחיר מחברת הביטוח מגדל שהערך הכולל של ביטוח הרכב שלי הוא 9,800 שקלים, ומאחר שתקרת הביטוח של עובדי המדינה היא 7,000 שקלים, הודיעו לי שאני צריך לשלם מכיסי תוספת של 2,800 שקלים. ביררתי אפשרות לבטח את הרכב באופן פרטי, מחוץ להסדר של עובדי המדינה, וקיבלתי הצעה נגדית מחברת הביטוח כל־מוביל על סך 5,604 שקלים, עבור אותו ביטוח בדיוק. זה פער מדהים של יותר מ־4,000 שקלים". 

אבל כאן לא נסתיימה הפרשה. לק' ציפתה הפתעה נוספת, שמשמעויותיה חמורות עוד יותר, וגם עליה מיהר לדווח: "עדיין הייתי תחת הרושם הבלתי נתפס של פערי המחירים, אבל זה לא הכל. התברר לי שהחברה שנבחרה על ידי חברת הביטוח שאליה פניתי כדי לבטח דרכה את הרכב שלי, היא, כמה מפתיע, אותה חברת מגדל עצמה. אותה מגדל שהציעה לי לבטח את המכונית שלי ב־9,800 שקלים, במסגרת ההסדר של עובדי המדינה - הציעה לי את אותו ביטוח בדיוק, באופן פרטי, דרך חברת הביטוח האחרת ב־5,600 שקלים בלבד". 

ק' היה בטוח שלחשכ"ל ולאנשי האוצר אין מושג שזה מה שקורה בשטח והוא דרבן אותם לצאת ולבדוק: "לדעתי, זה בזבוז כספי ציבור בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. הרי ברור שהביטוח של עובדי המדינה היה צריך להיות זול יותר בגלל כמות המבוטחים". 

 

פערים לא סבירים

ק' לא לבד. יש עוד עובדים ועוד גמלאים שהצעות המחיר הגבוהות שקיבלו במסגרת ההסדר גרמו להם לבקש הצעות מחיר נוספות. בהם נמצא גם ד', גמלאי של שירות המדינה, שהוא וגם אחיו זכאים לבטח את רכבם הפרטי במסגרת ההסדר. "אצלי הפער היה כ־1,000 שקלים לטובת חברת ביטוח, שלא זכתה במכרז", הוא מספר, "אצל אחי יותר מפי שלושה מזה. אין לי אלא לחשוב שהחברות פועלות בשיטת 'מצליח'. כמו כן, חוששני שהמחליטים על הזכייניות אינם בודקים כראוי את התעריפים". 

מ', גם הוא עובד מדינה לשעבר, קיבל בטלפון הצעה על סך 8,800 שקלים מחברת הביטוח איילון, ומאחר שהוא כבר גמלאי והכסף יוצא מכיסו הפרטי, לא התעצל וביקש הצעה גם מ־AIG. גם הוא גילה פער אדיר של יותר מ־5,000 שקלים. רוצה לומר, החברה הזכיינית מטעם המדינה ביקשה לא 10% או 20% יותר מחברה שלא זכתה במכרז של המדינה, אלא יותר מ־100%; ועל זה אומר גורם בקיא: "לגבות סכום שהוא גבוה פי שניים ויותר זו לא טעות. זה לא מקרה. תקראו למשטרה". 

מה המשטרה יכולה לעשות? לבדוק אם היו במקרה מגעים מוקדמים או תיאום מחירים בין המתמודדות. זה תפקידה. מה יש לאוצר לומר על זה? "במכרז קבועים מנגנונים שמטרתם להבטיח כי העלות הכוללת למדינה, והעלות לעובד הספציפי, הן תחרותיות. יודגש כי ביטוח רכב במסגרת המכרז כולל תנאים מיטיבים שאינם קיימים בביטוח הפרטי. על כן לא ניתן להשוות בין ביטוח במסגרת המכרז לביטוח מחוצה לו על בסיס פרמיית הביטוח בלבד". 

דברי האוצר אינם מדויקים. בסופו של דבר, גם במכרז הזה, אחרי שסוננו החברות שאינן עומדות בתנאי הסף - מה שקובע הוא המחיר. ההצעה הזולה ביותר היא ההצעה הזוכה. 

בפועל, כמעט כל עובדי המדינה מבטחים את "רכבי השירות" שלהם באמצעות ההסדר. לשאלה האם חשבו אי פעם לבדוק הצעה נגדית, השיבו רובם בשלילה. למה? כי היו משוכנעים שאם משרד האוצר, על צי הרכב העצום של עובדי המדינה, יצא למכרז - ברור שהוא קיבל את המחיר הטוב ביותר, בוודאי טוב יותר משיכול כל אדם פרטי לקבל. רבים סיפרו כי ראו בהסדר סוג של הטבה ואפילו צירפו בני משפחה נוספים, כדי שגם הם ייהנו. והנה, אפילו עכשיו, כשהם יודעים על ההפרשים העצומים, יש עובדי מדינה כאלה שאמרו בגלוי כי מבחינתם, גם אם זו לא ההצעה הזולה ביותר - בכל מקרה לא הם משלמים אלא האוצר, אז מה אכפת להם. או במילים של כמה מהם: "אם המדינה רוצה לשלם - שתשלם".

והמדינה כנראה באמת רוצה לשלם, אחרת קשה להבין מדוע בכל המכרז המפורט הזה אין סעיף האומר שאם הפער בין הצעת מחיר של החברה הזוכה להצעת מחיר נגדית - של אותה חברה או של חברה אחרת, שלא זכתה במכרז (לגבי אותו סוג רכב) - יעלה על, נגיד, 25%-20% או אז תתבטל הזכייה. פער של עד 25%-20% או מקסימום 30% עוד יכול אולי להיחשב לסביר, אבל פערים של 100% או 200%? 

 

חסכת? נקנסת!

צריך להבין שאין זה מכרז שולי. זה מכרז על כסף גדול, שפורסם בחוברת עבה (68 עמודים) ורבת סעיפים, אבל יש בו כמה דברים שגורמים לך להרים גבה ולשאול את עצמך: את מי לעזאזל זה נועד לשרת? איזו סיבה יש למדינה, למשל, להכניס סעיף המאשר מראש לחברות שיזכו במכרז להעביר את הפרטים האישיים של העובדים שיפנו אליהן לחברות ביטוח אחרות? ומדוע שהחברות האלה תוכלנה להשתמש בהם כדי להציע לאותם עובדים ביטוחים אחרים, כמו ביטוחי חיים, ביטוחי בריאות וכדומה, ביטוחים שאין להם שום קשר לביטוחי רכב? 

זה הרי מנוגד להיגיון. מנוגד לחובה לשמור על פרטיות העובדים, מנוגד לצורך להגן ולשמור שמאגרי מידע לא ידלפו וודאי שלא יימסרו או אולי אפילו יימכרו לצד שלישי. עצם העובדה שעורכי המכרז טרחו להכניס סעיף כזה לתוך המכרז, יכול לרמוז שגם הם הבינו שיכולה להיות בעיה; שחברות בת - אפילו של אותו תאגיד ביטוח - הן מבחינת החוק בגדר "חברות אחרות"? 

ומה אומרים על זה במשרד האוצר? "בהתאם לתנאי המכרז, נאסר על חברות הביטוח הזוכות להעביר את נתוני המבוטחים לחברות אחרות". שוב לא מדייקים באוצר. בסעיף 2.4 נכתב כי חברת הביטוח "רשאית להגיש הצעה עבור חבילת ביטוח חיים ונכות באמצעות חברת ביטוח אחרת". ומה זה אם לא רשות להעביר את המידע לחברה אחרת? 

מה עוד מעלה שאלות במכרז הזה? הסעיף המבטיח לחברות הזוכות, שעובד מדינה שיבקש לבטח את רכבו בחברה שלא זכתה במכרז של המדינה - ייענש על כך. או במילים פשוטות: עובד שיגיש לאוצר הצעת מחיר מחברת ביטוח אחרת, ואפילו תהיה זו זולה יותר מזו שנקבעה במכרז, לא יקבל פרס על כך שחסך למדינה כסף, אלא קנס! 

ק', שעליו כתבנו בראשית הכתבה, סיים את מכתבו לחשכ"ל בתחינה: "בבקשה לא לקנוס אותי ב־8% כי ביטחתי באופן פרטי, משום שעל פי הנתונים חסכתי למדינה הרבה כסף". מהאוצר נמסר: "כל עובד מדינה המעוניין לבטח את רכבו מחוץ למכרז במחיר זול יותר (או בכלל), יכול לעשות זאת, ויקבל החזר כספי בהתאם לזכאותו. במקרי קצה בלבד (ההדגשה במקור; מ"ש) החזר שיקבל עובד אשר ביטח את רכבו מחוץ למכרז, לא יהיה מלא".

א. האוצר ממשיך לא לדייק. בסעיף 2.3, תחת הכותרת: "השתתפות המדינה בעלות הביטוח", כתוב: "בהנחיית החשב הכללי לשנת 2017 ייקבע כי תשלום החזר ההוצאות לבעל רכב שירות, אשר ביטח את הרכב שבבעלותו בחברת ביטוח שלא זכתה במכרז, יהיה בסכום של 92% מהתעריף הבסיסי שנקבע לאותו דגם רכב". 

ב. תשובת האוצר מצביעה על כך שגם הוא יודע כי יהיו מקרים שבהם עובד מדינה שיבקש לבטח את "רכב השירות" שלו בחברה שלא זכתה במכרז - יקבל הצעה זולה מהמחיר הנקוב בהצעה שזכתה במכרז ואפילו זולה מ־92% של המחיר שנקבע במכרז. או במילים פשוטות: האוצר יודע שיש אפשרות של בזבוז של הכסף שלנו. האוצר יודע שיש מקרים שהמחיר שהוא משלם מוגזם. 

ג. מה עושה האוצר עם הידע הזה? הנה גרסתו: "במקרים שבהם התקבלה אינדיקציה למחירים הגבוהים משמעותית ממחירי השוק, נערכה פנייה לחברת הביטוח לצורך התאמת המחיר למקובל בשוק". גרסת חברות הביטוח? שתיים התעלמו מהשאלה האם האוצר פנה אליהן בדרישה להתאים את המחירים שלהן אחרי שהתגלו הפערים המוגזמים, והשלישית השיבה: "לשאלותייך לעניין פניות של האוצר בנושא זה - התשובה שלילית", כלומר לא פנו. 

בסך הכל שילמה המדינה 310 מיליון שקלים לשלוש חברות הביטוח האלה במסגרת מכרז 2017. רק חקירה של גוף מוסמך, אם תיפתח, תוכל לגלות אם וכמה כסף מיותר שילם האוצר לחברות האלה ב־2017, כמה זלג מקופת המדינה בשנים קודמות, וכמה ישלם האוצר בגין המכרז הקרוב, לשנת 2018, שכבר יצא לדרך.

 

תגובות חברות הביטוח

תגובת מגדל: "מגדל הינה בין המבטחים של רכבי עובדי המדינה לשנת 2017, וזאת בעקבות זכייתה במכרז שפרסם אגף החשב הכללי במשרד האוצר. משכך, פועלת מגדל על פי תנאי המכרז ומחירי הביטוח הם כפי שנקבעו במסגרת המכרז, כאמור, ללא כל סטייה או חריגה ממנו, ולרבות תנאים נלווים ייחודיים לביטוח קולקטיבי זה כפי שהוגדרו במסגרת המכרז".

תגובת הראל: "לא נגיב, אבל תודה על הפנייה ועל מתן האפשרות להגיב". 

תגובת איילון: "כידוע, איילון חברה לביטוח השתתפה במכרז הביטוח לרכבי עובדי המדינה, מכרז אשר פורסם, נוהל ותנאיו נקבעו על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. בחלק מהדגמים איילון זכתה כי הצעתה היתה הזולה ביותר. איילון אינה מוציאה מכלל אפשרות שבמיוחד לאחר שמתפרסמים המחירים הזוכים במכרז, יהיו פה ושם מי שיציעו תעריפים זולים יותר. 

"עם זאת, עובדה היא שעשרות אלפי עובדי מדינה (המהווים אחוז גבוה ביותר מקרב עובדי המדינה שבבעלותם רכבים שבהם זכתה איילון) ניצלו את המחיר הזול שאיילון הציעה בדגמים אלו וביטחו את רכביהם בה. איילון תמשיך לתת לכל מבוטחיה, כולל עובדי המדינה, את השירות והתנאים המיטביים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו