בג"ץ הוציא היום (חמישי) צו המקפיא את חוק ההסדרה למשך חודשיים. מדובר בצו ביניים שהוציא השופט בבית המשפט העליון ניל הנדל, שמקפיא למעשה את יישום חוק ההסדרה.
כנגד החוק עומדות ותלויות שתי עתירות והדיון בהן צפוי להתקיים אחרי חגי תשרי. החוק היה אמור להיכנס לתוקף לפני מספר ימים, אך לבקשת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הוצא צו ביניים ארעי.
בג"צ טרם הכריע בעניין העתירות שתלויות ועומדות כנגד החוק. צו הביניים מונע הריסת בתים שנבנו ללא היתר במקומות שחוק ההסדרה אמור לחול עליהם, אך גם מונע שימוש בקרקעות לצורך הסדרה.
הוציא צו ביניים שמקפיא את חוק ההסדרה. שופט בית המשפט העליון ניל הנדל // צילום: אורן בן חקון
החוק: הסדרה - ופיצויים לבעלי האדמות
חוק ההסדרה המרוכך אושר בכנסת בפברואר האחרון. החוק, שגרר אחריו ביקורת בין לאומית ופולמוס בתוך המדינה נועד להסדיר את מעמד הבתים בהתנחלויות, שנבנו על קרקעות בבעלות פלשתינית פרטית.
לפי חוק ההסדרה, הקרקעות יישארו בידי בעליהן והמדינה תפקיע את זכויות השימוש בקרקע ותעביר אותה לממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון. בתמורה הבעלים יקבלו קרקע חלופית או פיצוי בגובה 125% מערך דמי השימוש בקרקע, לבחירתם.
לפני כשבוע וחצי הגיש היועמ"ש מנדלבליט, בקשה למתן צו ביניים ארעי בעתירת הארגונים עדאלה, מרכז ירושלים לזכויות אדם ואלמיזאן לזכויות אדם נגד חוק ההסדרה. העתירה נגד החוק הוגשה בשמן של 17 רשויות מקומיות פלשתיניות ביהודה ושומרון, שהקרקעות שנמצאות בתחומיהן עלולות להיות מופקעות בשל יישום החוק.
היועמ"ש ביקש להקפיא החוק
השבוע חל המועד האחרון שבו על פי חוק ההסדרה צריכה הייתה לפקוע הבעלות הפלשתינית בקרקעות המדוברות בעתירה, ומנדלבליט ביקש להקפיא את המצב הקיים. בהתאם לבקשתו של היועמ"ש, לפחות באופן זמני, לא יבוצעו פעולות מעשיות של הפקעה, תכנון, רישום ותפיסת חזקה של קרקע המוגדרת "פרטית פלשתינית" לטובת ההתיישבות היהודית ביו"ש, במועדים הנקובים בחוק ההסדרה.
הביקורות על החלטת בג"ץ לא איחרו להגיע. התנועה למשילות ודמוקרטיה הגיבה על הקפאת חוק ההסדרה בבג"ץ, וטענה כי "החלטת בג"ץ לא מכבדת את החוק. שופט יחיד, בלי דיון, ובהחלטה בלי נימוקים הוציא הבוקר צו שמקפיא חוק של הכנסת לזמן בלתי מוגבל".
התנועה למשילות ודמוקרטה הבהירה כי מדובר בזלזול בוטה בחוקי הכנסת וברצון העם וקלות ראש כלפי הוראות הכנסת. "נראה כי בבית המשפט העליון הפרדת הרשויות וכבוד הדדי בין המחוקק לבין הרשות השופטת, הם בכיוון חד סטרי בלבד", ציינו בתנועה למשילות ודמוקרטיה.
"דיקטטורה שיפוטית"
יו״ר ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון, ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) אמר: "שוב מוכח וברור שרק חוק המשילות, התיקון לחוק השפיטה שהצענו - והוא כעת בועדת שרים לעניני חקיקה, יעשה סדר מאזן ביכולת מימוש מדיניות הנבחרים - ולא דיקטטורה שיפוטית".
עוד טען ח"כ יוגב כי רק חוק המשילות ישיב את הסדר לדרום תל אביב, יפתור את קשיי עמותות בנייה יהודייות בגליל ואת ההתיישבות היהודית ביו"ש.
ח"כ בצלאל סמוטריץ' מסר בתגובה כי מדובר ב"התערבות מסוכנת של בג"ץ בחקיקה של הכנסת. פעם אחר פעם הרשות השופטת רומסת בהחלטותיה את הרשויות האחרות והסיפור הזה חייב להיפסק. כמי שלרוב מתריע על כרסום באופייה היהודי של מדינת ישראל, היום אני חרד על עתיד אופייה הדמוקרטי של המדינה. ה'משחק המכור' שמתנהל סביב חוק ההסדרה הוא סכנה לדמוקרטיה הישראלית. העובדה שהיועמ"ש החליט באופן שערורייתי להתייצב נגד הממשלה שאותה הוא אמור לייצג כדי להשפיע באופן פסול ולא ענייני על בג"ץ ודרישתו מבג"ץ לצו ביניים נגד ביצוע החוק היא לא פחות מרמיסת הפרדת הרשויות ושלטון החוק. בתחילת המושב אקדם מחדש את החוק שלי שיגביל את השתוללות היועץ ונקדם בע"ה גם את חקיקת פסקת ההתגברות שהגשתי במושב הקודם".
בתנועת רגבים, שהייתה שותפה ביוזמה לקידום חוק ההסדרה, הגיבו להחלטת בג"ץ, ואמרו: ״מדובר בתקדים חמור ומסוכן, המערער את סמכותה של הכנסת, הרשות המחוקקת של מדינת ישראל. אנו קוראים לכנסת לקדם את חקיקת פסקת ההתגברות שתחזיר את האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו