לפני כשלושה שבועות עמד הקוסם חזי דין עם הלן, בת זוגו בשנה וחצי האחרונות, מתחת לחופה. שלושה ימים לפני כן נפגע דין בפניו במהלך קסם עם אש בוערת, שביצע באירוע על גג של מלון תל־אביבי. ביום החתונה הוא נאלץ לטשטש את הכוויות על לחייו ועל אפו בסיוע איפור.
"זה היה אירוע עסקי לאורחים מצרפת, ולמרות שאנחנו בקיץ, היה פתאום משב רוח שפשוט העיף את הלהבות שירקתי בחזרה לפנים שלי. זה קרה בסוף המופע, והצופים לא כל כך הרגישו, כי זה לא שהאש נתפסה לי בפנים, אלא פשוט 'היכתה' אותי לרגע. סיימתי את ההופעה, יצאתי לרחוב ורצתי בטירוף לקיוסק הראשון שראיתי כדי לבקש קרח, כי זה שרף בטירוף".
חשבת שאולי נדפקה החתונה?
"לא. זה לא ממש הטריד אותי. אני טוטאלי, וזו לא פעם ראשונה שקורות לי תקלות בעבודה. 'אה, אוקיי, נשרפו לי הפנים'. 'אה, קרה לי עוד פעם משהו'. זאת העבודה ואלה הסיכונים, כמו בהרבה עבודות אחרות. האמת היא שקצת פחדתי מה אשתי תגיד.
"משם נסעתי ישר לבית חולים, ועד שלא נתנו לי את משככי הכאבים, היו כאבי תופת. אנשים שאלו אותי אחר כך אם זה היה תרגיל יחסי ציבור, לרגל עליית תוכנית הקסמים החדשה שלי בטלוויזיה".
וזה היה תרגיל יחסי ציבור?
"כן, בטח. שרפתי את הפנים שלי לפני החתונה של עצמי כדי לקבל תשומת לב".
איך אשתך קיבלה את התאונה הכואבת לפני החופה?
"היא כבר רגילה לשטויות שלי. זאת גם הסיבה שהתאהבתי בה".
איך הכרתם?
"ניגשתי אליה בבר ועשיתי לה קסם עם מטבעות, שהיא פשוט הרסה. היא קמה ואמרה שאני הקוסם הכי גרוע שהיא ראתה בחיים שלה - והלכה. בדרך כלל הקסם הזה היה משאיר את הבחורות המומות.
"יום אחד ראיתי שהפרופיל שלה קופץ לי בפייסבוק. כתבתי לה הודעה קצרה, 'יש מצב שאת הבחורה שעשיתי לה קסם לפני כמה ימים? אם לא, סליחה מראש על השאלה המוזרה'. היא ענתה לי שכן, והתחלנו להתכתב".
• • •
כבר שנים שחזי דין (37) משחק באש. ליתר דיוק, בכל חומרי הצבירה הקיימים בטבע. הוא הספיק לכלוא את עצמו לשלושה ימים בקוביית קרח בכיכר רבין ולשבור שיא עולם; נחלץ מחבלים בוערים על הגג של מגדלי עזריאלי; שב לכיכר כעבור שנה ועמד במשך 48 שעות על מוט בגובה 30 מטרים, בלי אמצעי קשירה והגנה; וגם קבר את עצמו באדמה וכמעט מת כתוצאה מקריסת ערימת חול על ארון הקבורה שבו שכב.
עכשיו, רגע אחרי עליית "קסם אישי", תוכנית הקסמים החדשה שלו בערוץ 2 (ימי ראשון ב"קשת"), שבמהלכה הוא מגיע לביתם של מפורסמים כמו אייל גולן, אורנה בנאי וזהבה גלאון ומפתיע אותם בקסמים ובטריקים, הוא מתוודה: "בתחילת הדרך הייתי מוכן למות כדי לזכות בהכרה".
ב־2001, אחרי שסיים שירות צבאי בתפקיד קוסם בצוות הווי של הבקו"ם, לצד ניקי גולדשטיין ואסי ישראלוף ("זה משהו שבזמנו לא היה לו תקן של ממש, אבל הוא נתפר עבורי"), היה דין נחוש לפרוץ לתודעה הלאומית בעידן שאחרי צ'יקו ודיקו.
"שלחתי מכתבים לערוצי הטלוויזיה וביקשתי להופיע. ניסיתי לפרוץ עם כל מיני פורמטים שכתבתי, שאחד מהם, אגב, הוא זה שיש לי היום בערוץ 2. הופעתי בימי הולדת, חרשתי את הארץ, דיברתי - אבל אף אחד לא היה מוכן להקשיב לי. במשך שנים רבות קוסם נתפס כמישהו ששולף שפנים ויונים מכובע, והיה בארץ סוג של זלזול בתחום הזה".
לא היו לך רגעי שבירה בתוך כל ניסיונות הפריצה והימים שחרשת את הארץ?
"במשך עשר שנים לא חשבתי לרגע שאני משחרר את זה. גם כשהיו רגעים שקפצה לי מחשבה אולי להפסיק, זה פשוט נכבה אחרי רגע. אם היו ימי באסה? ברור שהיו. גם לא מעט. אבל זו היתה באסה לכמה שעות, לא משהו שהפך לדיכאון שיעצור אותי".
היום כל קוסם קורא לעצמו "מנטליסט"; כמו שהספּרים הפכו למעצבי שיער.
"כן ולא. מצד אחד, 'אמנות חושים' זה שם קצת מכובס לקוסם, ומצד שני יש באמת הבדל מסוים. קסם הוא משהו קצת יותר ויזואלי ומוחשי, כמו 'הנה פתק שכתבתי, הנה הוא נעלם, תפתח את המקרר שלך, תשבור את הביצה והנה הפתק שלך בפנים'. ויש את תחום קריאת המחשבות, שהוא משהו קצת יותר מעורפל, למרות שגם שם יש כל מיני טריקים וקסמים.
"העניין הוא שהיום כולם מנטליסטים, ואני נשארתי זה שמתהדר בתואר 'קוסם'. זה הפך ליתרון, בסופו של דבר".
אחרי שנכווה בפניו. "זה לא היה תרגיל יח"צ"
בימים שבהם חיפש את ההכרה המיוחלת, שכר דין את שירותיו של איש יחסי ציבור שניסה לקדם עבורו אייטמים והופעות בטלוויזיה. "אחרי כמה חודשים בלי הצלחה אמרתי לו, די. מיצינו את הדרך המקובלת. בוא נעצור כאן. אני הולך לחשוב על משהו אחר.
"יש משפט ידוע שאומר, 'אל תתפלא שמשהו לא מצליח אם אתה עושה כל הזמן אותו הדבר'. הרגשתי שאני צריך לשנות, שאני צריך לעשות משהו אחר".
נקודת המפנה הנכספת הגיעה ב־2009. "נסעתי בנתיבי איילון והאזנתי ברדיו לשיר 'מגניפיסנט' של U2. השיר הלך והתגבר, ואני חולף לידי עזריאלי, מסתכל על המבנה הגדול והעוצמתי הזה וחושב לעצמי שאני חייב לעשות משהו שיגרום לאנשים להתמגנט אלי. משהו שיזעזע אותם. משהו שנוגע במוות.
"מוות הוא נושא מרתק תמיד. אנשים מפחדים ממנו, מדברים על חזרה מהמתים, ולאף אחד אין ממש עדויות על מה שקורה שם.
"ואז נזכרתי בקוסם האמריקני דיוויד בליין, ששהה בתוך קוביית קרח ענקית 62 שעות. החלטתי שגם אני חייב לעשות את זה ולנסות לשבור את השיא שלו. לעשות משהו שכולם ידברו עליו.
"אני מודה שרציתי לקבל תשומת לב, אבל לא כי רציתי להיות מפורסם, כמו כל הילדים בימינו, אלא כי רציתי שהקסמים שאני מתעסק איתם מגיל 7, ושאני מאמין ביכולת שלהם לעשות טוב לאנשים, יקבלו את הבמה הנכונה. החלטתי שאני הולך על הפתרון הסופי. ככה קראתי לזה ביני לבין עצמי".
אתה בן אדם שמחפש אקסטרים?
"ממש לא. אפילו כשאני בלונה פארק אני חושב כמה פעמים לפני שאני עולה על רכבת הרים, אבל לפעמים הרצון שלנו מספק לנו כוחות. זה כמו שאגיד לך לרוץ איתי עכשיו עשרה קילומטרים. אתה מסוגל?"
אפילו לא הליכה מסביב לבלוק.
"ואם אכוון אקדח לרקה של הבת הקטנה שלך ואגיד לך שאתה חייב לרוץ עכשיו עשרה קילומטרים כדי שהיא תישאר בחיים, תעשה את זה?"
בטח.
"זה בדיוק היה המצב שלי. גייסתי כוחות־על כדי לפרוץ לתודעה. הייתי מוכן לסכן את החיים שלי".
באמת? הרי זה הכל טריקים ואשליות.
"אז זהו, שלא. ממש ממש לא! ואגב, מה שגרם לי, אחרי אתגר קוביית הקרח, לעשות את העמוד, זה הקולות שאמרו 'טריק'. לא. אלה אימונים מנטליים והתגברות על קשיים.
"העמוד היה הדבר הכי שקוף שאפשר לעשות. אין טריקים, אין תמונה שלי על העמוד ואין אחיזת עיניים. אני עומד על עמוד נטול כל הגנה במשך יומיים כדי להראות כוח סבל ועמידות.
"אני מודה שקצת מבאסת אותי השאלה הזאת, אבל אני יכול להבין את זה. כל כך רציתי לפרוץ לתודעה, שהייתי מוכן לעשות דברים מטורפים. הייתי מוכן למות כדי שיקשיבו לי".
על שהייה בקוביית הקרח הוא התאמן במשך חודשים. "ישבתי שעות במקררי בשר וחיפשתי כל מיני תרגילים מנטליים שיאפשרו לי לעשות את זה. עבדתי חצי שנה על הגוף שלי ומצאתי כל מיני שיטות רוחניות שיחזקו אותי. הייתי רץ ומקשיב לשירים של שב"ק ס', שגם הם, כמוני, באים מיבנה, ויש להם שירי האדרה על כך שהם רוצים להיות ראפרים גדולים. הייתי שומע את זה כל הזמן ומזין את עצמי במנטרות שאני מסוגל".
• • •
את מבנה קוביית הקרח פיסל עבורו מומחה שמכין פסלי קרח לחתונות ולאירועים. הקובייה הגדולה היתה בנויה מבלוקים שחוברו יחד למעין איגלו מרובע וארובת ענק, שממנה חדר דין אל חלל הקובייה.
וזה עבד. כל העולם, תרתי משמע, דיבר עליו. המאורע צולם לתחנות חדשות ברחבי העולם וגרר טירוף של ממש. "באיזשהו מקום הרגשתי קצת סופרמן, כי שברתי שיא עולם של אחד הקוסמים הכי גדולים בהיסטוריה. לא רציתי להפוך את זה לשיא גינס, כי בשביל לייצר שיא גינס צריך להזמין אנשים שלהם לשטח ולהכריז על זה מראש כשיא כזה. אני לא רציתי שזה ייחשב למשהו אנושי. גם בליין לא רשם את עצמו כשיא גינס, אלא כשיא עולמי של קוסם".
אתגר הקרח. "ישבתי שעות במקררי בשר" // צילום: רוני שיצר
ואז, "אחרי שכל המדינה והעולם דיברו על הקובייה", נגמר פתאום המומנטום.
"פתאום חזרתי שוב לאותה נקודת התחלה, של התעלמות תקשורתית וחוסר הקשבה בגופי השידור. כאילו זכיתי בריאליטי של עצמי, ואחרי שזכיתי נהיה שקט. הבנתי שאני חייב לעשות עוד משהו, ומהר. והבנתי שעם כוח הרצון שלי אני יכול לעשות דברים מדהימים".
ב־2011 הוא החליט להתייצב על עמוד בגובה 30 מטרים בכיכר רבין, "ללא חיבורים והגנות", במשך 48 שעות. "זה היה דבר מטורף, כי חייבים להיות מרוכזים ואסור לישון או לנקר.
"במשך שנה לימדתי את עצמי לא לישון. ביום ראשון הייתי ישן שש שעות בלילה, ביום שני חמש שעות, בשלישי ארבע שעות - ואז משלים שעות שינה בשישי־שבת. הייתי זומבי במשך שנה, אבל הרצון שוב ניצח. גם הפעם הצלחתי במשימה שהצבתי לעצמי".
מה שעשית לא ממש נחשב לקסם אלא לתרגיל אקסטרים גופני.
"אתה צודק לחלוטין. גם אני הבנתי בשלב מסוים שהפכתי מהבחור שרוצה להיות הקוסם הכי גדול במדינה לבחור 'המשוגע והדפוק', שעושה כל מיני תרגילים מסוכנים. הרגשתי שהרף שאני מציב לעצמי ולקהל הולך ונהיה קיצוני.
"באותה תקופה, אחרי השיאים האלה, התחלתי לעשות הופעות באולמות. הרגשתי שהקהל שהגיע ונהנה, גם התאכזב קצת. הוא ראה אותי עושה דברים כל כך מטורפים, ופתאום לראות אותי חותך בחורה לחתיכות נראה משהו שגרתי מאוד".
אחרי ארבע שנים של אקסטרים וכותרות, קיבל דין את הצ'אנס הטלוויזיוני המשמעותי שלו בערוץ 10, שם הכין תוכנית ספיישל בשם "חזי דין עומד למות". זה כמעט קרה לו באמת, כשערימת חול כבדה קרסה לתוך ארון הקבורה שבו שכב ואיימה לחנוק אותו.
"עבדנו על התרגיל הזה במשך תקופה, צילמנו אותו, הכל עבד, ואז אחד הצלמים ביקש שנעשה את זה שוב. הייתי צריך להגיד לו 'לא, יש לנו את זה', אבל רציתי להיות סופר מקצועי, והסכמתי. ואז קרתה התקלה: ערימת חול גדולה פשוט קרסה עלי ואיימה לחנוק אותי למוות.
"זה לא קרה בשלבים. זה קרה במכה אחת: בום. כל החול על הפנים שלך, אתה לא רואה כלום, אין אוויר. אתה חנוק, אתה לכוד. הסיפורים על החיים שעוברים לך מול העיניים ברגעים של מוות הם אגדות. כל מה שעובר לך בראש זה לשרוד.
"במעט האוויר שהיה לי בריאות עשיתי קולות של מממ... תממ... הייתי בחלק העליון של הבור, אז הצוות שמע את הנהמות שלי. אם הייתי קבור יותר למטה, לא היו שומעים, והייתי באמת מת. הם אמרו לי אחר כך שחלפה דקה עד שהם קלטו מה שקרה. לי זה נראה כמו נצח.
"ניסיתי לזוז, אבל לא הצלחתי. זה לא סיפור של גבורה, אלא של מזל. בשלב מסוים חילצו אותי. הייתי מעורפל ומסוחרר, והביאו חמצן כדי להחדיר אוויר. המזל היה שזה לא מכה פיזית שקיבלתי וצריך ניתוחים, אלא שהייתי במחסור של אוויר, וברגע שחוזרים להכרה הכל בסדר. חוץ מהטראומה. זה היה רגע שבו הבנתי שאני באמת משחק באש".
ושוב, למה שנאמין שהתקלה היתה אמיתית ולא סתם תעלול יחצני?
"אין לי מה לומר. מי שהיה שם יכול להעיד על זה, וגם התיק הרפואי של האשפוז. ערוץ 10 שאלו כבר באותו ערב 'יש את זה מצולם?' אמרנו שכן. אז מובן שעשו מזה יחסי ציבור ופרומואים, ככה העולם עובד היום. אבל זה לא מבטל את העובדה שזה קרה.
"אחרי שהתאוששתי אמרתי, נו, טוב, לפחות יצאו מזה פרומואים ובאזז.
"אבל, כאמור, כל הדברים שעשיתי היו אתגרי אקסטרים אמיתיים. אני לא הקוסם הראשון בעולם שקורות לו תקלות. תיכנס ליוטיוב ותכתוב באנגלית 'נקברו בחיים', ותמצא שני קוסמים שמתו מזה.
"הרי מה הקטע בתרגיל? שארון הקבורה משאיר קצת אוויר, ויש לקוסם זמן להיחלץ. זה עניין של חישובים מתמטיים, משקל וזמן היחלצות. במקרה שלי, פשוט חלק מהחול היה רטוב מדי, כי זו היתה תקופה של שיטפונות, והמשקל של החול היה כבד על הארון. זה גרם לקריסה".
• • •
למוד ניסיון, דאג דין שההפקה הבאה כבר תהיה מתונה יותר. היא כללה תרגילי קסמים שהיה מבצע ברחוב על עוברים ושבים. אחר כך השתתף בהפקה של ה־BBC הבריטי "Now You See It", שכינסה את הקוסמים הצעירים המצליחים מרחבי העולם ("חלק מהקטעים שודרו במתחם התחנה בארץ וכמה קטעים שודרו בלונדון"), הסתובב בעולם במסגרת תוכניות טלוויזיה בספרד, באוסטרליה ובסין והוציא ליין מוצרי קסמים על שמו, שנמכרים בחנויות הצעצועים.
"אני גאה בעצמי שלא נשברתי בדרך, ויותר מזה - שלמדתי לערוך ולביים. יצרתי לעצמי מנגנון שלם של אנשים שעובדים איתי. זה מאפשר לי לקדם דברים. אבל לא מדובר רק בניצחון הפרטי שלי, אלא בניצחון של הענף כולו. אני מרגיש שהקוסמים הם הזמרים המזרחיים החדשים".
למה הכוונה?
"כמו שבמשך שנים הזמרים המזרחיים היו בשוליים, כך ישראל היא מדינה צינית מאוד לקוסמים. התקשורת צינית, הפוליטיקה צינית, ואנשים פה מאוד חשדנים ותוהים איפה עובדים עליהם, איפה דופקים אותם. מצד שני, בגלל זה הישראלים גם כל כך מוצלחים בעולם. אנחנו מתוחכמים, מחוספסים, וקשה לעבוד עלינו.
"במשך שנים התייחסו בארץ למילה 'קוסם' כמשהו ילדותי. האיש עם הגלימה ששולף יונים כמו בספרים ובאגדות. במשך שנים אני והעמיתים שלי, כמו ליאור סושרד ונמרוד הראל, שברנו את הראש, בלי לדבר על זה בינינו, איך לשנות את התדמית הזאת. אני חושב שכל אחד תרם את תרומתו, והנה הגיע היום שאנחנו בטלוויזיה, ממלאים אולמות עד אפס מקום ומופיעים באירועי חברה של בנקים וחברות ביטוח.
עם אלירז שדה ואילנית לוי בתוכנית החדשה. "קסם אישי"
"מי היה מאמין שקוסם יופיע באירועים לוועדי עובדים, שהיו מופיעים בהם רק זמרים וסטנדאפיסטים? אתה לא מבין כמה לאווים קיבלתי במהלך כל השנים האלה. הכל מתויק אצלי בבית בקלסר. 'לא' מהטלוויזיה, 'לא' מהעיתון ו'לא' מכל מיני חברות וארגונים. היום הזה השתנה".
למה, בעצם? איפה היתה נקודת המפנה?
"וואו, זה בנוי מהרבה מאוד דברים: התקופה, האינטרנט, העובדה שהיום בני הנוער הם אלה שמחליטים מה מיינסטרים ומה לא, והם מאוד נמשכים לכל עניין הקסמים, העבודה שהקוסמים והמנטליסטים עשו בשנים האחרונות, ההצלחות של הקולגות שלי, סושרד שנמצא בג'יי לנו, נמרוד הראל עם עבודת החושים המדהימה שלו והעשייה שלי. הכל ביחד הפך את זה ללהיט החם של התקופה".
• • •
בפעם הראשונה שחזי דין (במקור יחזקאל מזרחי) הבין שהוא וקסמים זו אהבה ממבט ראשון, הוא היה בן 6, באירוע יום הולדת של קרוב משפחה בארה"ב. "בעלה של דודה שלי היה קוסם, והוא עשה כמה קסמים שהלהיבו אותי. הוא לימד אותי קסם פשוט עם גפרורים, וכעבור שבוע, ביום ההולדת של הבת שלו, מצאתי את עצמי עומד מול כל הילדים ועושה להם את הקסם, כשבת הדודה שלי מתרגמת אותי לאנגלית.
"לא נרשמה התלהבות גדולה מצד הילדים, אבל ברגע ההוא סיפור חיי התחיל להיכתב. כמו כל הקוסמים, גם אני מכור לרגע הזה שבו אנשים אומרים 'וואו, איך אתה עושה את זה?'"
בדמי הכיס שקיבל מהוריו החל לרכוש קופסאות קסמים בחנויות מקצועיות. "הייתי פותח את הקופסה, שומר על המוצרים והניילון, לומד את כל הקסמים - ומחזיר לחנות ומבקש להחליף לקופסה אחרת".
בגיל 9 כבר שיווק את עצמו כקוסם מקצועי לימי הולדת, כשאביו משמש לו נהג ושוליית קוסם. בגיל 14 השקיע 20 אלף שקלים שחסך כדי לקנות את תיבת הקסמים שאיפשרה לו לבתר אישה לתשעה חלקים".
מי היה ההשראה שלך?
"בארץ צ'יקו ודיקו היו השראה עבורי, ובעולם היו לא מעט אנשים, כמו מייקל ג'קסון, מייקל ג'ורדן ודיוויד קופרפילד. הם הציבו רף גבוה של מקצועיות, שעד היום עוד לא נשבר".
איך הרגשת כשצ'יקו הורשע במעשים מגונים בנשים?
"הייתי בערך בן 12. קראתי את זה והמשכתי הלאה. בגילאים האלה אתה לא מבין עד הסוף את הדברים, ומושא ההערצה שלך לא מאכזב אותך. מה שהוא עשה מקצועית, הוא עשה בצורה מושלמת. כמובן שממרחק הזמן אפשר לבקר את ההתנהגות הלא מוסרית שלו".
הוא התאמן במשך שבועות כדי להופיע במעגל של דן שילון. אפילו שלח להפקה צילום וידאו, אבל קיבל תשובה שלילית. "בכיתי את החיים שלי במשך ימים אחר כך".
הוריו, שלום (חבר אגד לשעבר) ובלהה (קוסמטיקאית), שעודדו את השאיפות הקרייריסטיות שלו, אפשרו לו להפוך את המרתף הביתי ביבנה לחדר חזרות. "הם אף פעם לא אמרו לי 'לא', תמיד נתנו לי רוח גבית. כשעשיתי את האתגרים בכיכר רבין, אבא שלי היה שם כל הזמן, דאג, פיקח והתרוצץ כמו עכבר".
• • •
אבל הסביבה לא תמיד תמכה. "כמה ימים לפני פרויקט קוביית הקרח, חברת ענק בינלאומית שהיתה אמורה לתת חסות תפסה רגליים קרות, כי היא חששה שמשהו יקרה לי ושזה יפגע בתדמית שלה. פתאום מצאתי את עצמי בלי כסף לשלם על המנופים, האבטחה, התאורה וכל השאר.
"גיל טייכמן, שמפיק את הפרויקטים הגדולים בארץ בתחום התאורה, ראה שאני מתפרק ואמר לי: 'שמע, כשהייתי ילד מישהו נתן לי הזדמנות. אני אעשה לך את התאורה בחינם, וכשתהיה גדול, תעביר את ההזדמנות הלאה. ותבין, היה מדובר שם בעבודה של עשרות אלפי שקלים.
"הדבר הזה חזר על עצמו לאורך כל הדרך שלי. תמיד היו אנשים מקסימים שנרתמו לעזור לי, בחינם או בעלות בסיסית בלבד, אנשים שברבות הימים הפכו להיות דמויות מפתח בעולם הבידור והטלוויזיה".
אתה לא רוצה לנסות לפרוץ בחו"ל?
"לאורך הקריירה שלי לא עשיתי שום דבר מיוחד כדי להגיע לחו"ל, אבל הגעתי. השתתפתי בתוכניות ספיישל באנגליה ובספרד, התראיינתי באוסטרליה, בסין וביפן. אם הייתי רוצה להופיע בחו"ל ולהיות סופרסטאר - זה היה קורה.
"זה לא מקרי שהרבה קוסמים ישראלים, חלקם בכלל לא מוכרים לקהל אצלנו, מופיעים בחו"ל ומפתחים קסמים שנמכרים בסכומי כסף מאוד גדולים לקוסמים בכל העולם. אנחנו, הקוסמים הישראלים, התאמנו על הקהל הקשה, החשדן והציני, שמחפש תמיד איפה הקאץ'. הקהל בחו"ל פשוט נהנה מהבידור עצמו ולא מנסה להבין את הטריק, הוא מתמסר לאחיזת העיניים. מול קהל זר קוסמים ישראלים הרבה פחות מזיעים.
"אבל אני קצת כמו שלמה ארצי, שאמר פעם שהוא מעדיף להלהיב את הקהל בארץ יותר מאשר את הקהל בחו"ל. ככה אני מרגיש בדיוק.
"לא מזמן קיבלתי הצעה מחברה סינית להופיע אצלם לרגל יום השנה לייסוד החברה ולעשות את קסם השהייה בקוביית הקרח. אמרתי להם שזה לא מסתדר לי עם לוחות הזמנים, אבל האמת היא שהיום, בניגוד לעבר, אחרי שעתיים בתוך הקרח הייתי כבר יוצא החוצה".
יש בתעשייה הזאת כסף גדול?
"חד וחלק - כן. אני גם בן אדם מאוד מחושב. לא אכנס למה יש לי ומה אין לי, אבל הכסף מאוד מניע אותי, כי אני מבין שהכל חולף וכרגע יושב ילד שלומד את הצעדים שלי. עם כל הכבוד לחלומות שלי, שאותם הגשמתי, אני מסתכל על הצד הכלכלי. יש בתחום הזה לא מעט כסף.
"אני יודע שאם אחליט לכבוש את העולם אוכל לעשות את זה בלי בעיה, כי פיתחתי את היכולות של האקסטרים. אם אחליט שאני עובד על פעלול אקסטרים ששובר איזה שיא - ויש לי כמה דברים בראש - אז בעולם של הווטסאפ והפייסבוק אני מגיע בתוך יום לאיזו מדינה שאני רוצה, מסין ועד אפריקה. אני לא לחוץ. זה לא בוער בי להגיד שאני מצליח בחו"ל".
היום החלום הגדול שלו הוא לנוח על ספה עם אשתו הלן (30), בבית שהוא בונה ביבנה. "עבדתי כל כך הרבה שנים כדי להגיע לרגע הזה, שבו אוכל סוף סוף להתרווח קצת בסלון, לשתות קפה ולהיות שקט. אי אפשר להיות קוסם בינלאומי בלי שזה יבוא על חשבון משהו. תראה את קופרפילד, שהוא גדול הקוסמים. הוא מולטי־מיליונר, אבל לא נשוי ובלי ילדים. אני לא רוצה את זה ככה. אני מסתפק במה שיש לי".
אולי תטפח את הדור הבא של הקוסמים?
"יכול מאוד להיות. תחום הקוסמות הוא תחום מאוד גברי, למרות שיש בעולם לא מעט נשים קוסמות. אולי יום אחד אמצא מישהי עם כריזמה, שאוכל ללמד אותה את כל מה שאני יודע ולהפוך אותה לדבר הגדול הבא. בכל מקרה, לנצח אמשיך לעשות קסמים. גם כשאהיה סבא, בטח אעשה טריקים לנכדים שלי. ארצה לשמוע מהם את ה'וואו, סבא, איך עשית את זה?'"
yuvalab@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו