על פי נתוני מערכת הנזיקין, בשנת 2016 שילמה המשטרה פיצויים בסך של 23,692,727 שקלים בגין אירועים שהתרחשו, ברובם הגדול, שנים רבות קודם לכן.
בנתוני הדו"ח, שנחשף לבקשתו של עורך הדין פנחס פישלר, יש כדי לסייע בזיהוי תופעות או תקלות החוזרות על עצמן, אותן ניתן למפות ולנסות לגזור מתוכן מסקנות, הפקת לקחים ודרכי פעולה עתידיות. כל זאת על מנת לצמצם הישנות נזקים הנגרמים כתוצאה מרשלנות או מפעולה לא מקצועית ולא נכונה, וכמובן במטרה לנסות לצמצם את סכומי הפיצויים המשולמים מתקציב המשטרה.
כמו כן, הדו"ח מציג בפני פיקוד המשטרה תמונת מצב עדכנית של תביעות ודרישות נגד המשטרה. תמונה זו מצטרפת לכלל הנתונים הרלוונטיים, ומסייעת בידי הפיקוד בקביעת מדיניות המשטרה ויישומה בהתאם לצרכיה.
עורך הדין פישלר // צילום: מתוך ויקיפדיה
תיקים מרכזיים בגינם שולם פיצוי גבוה במיוחד בשנת 2016:
1. דרישת פיצוי – פליסיאן נ' מדינת ישראל
דרישת פיצוי ("קדם תביעה") שהוגשה על ידי חגי ובנימין פליסיאן. השניים נחשדו במעורבות ברצח בבר נוער, רצח שהתרחש בחודש אוגוסט 2009. בסופו של יום, חזרה בה המדינה מכתב האישום שהוגש נגד חגי פליסיאן, והוגש כתב אישום נגד עד המדינה בפרשה.
חגי פליסיאין // צילום: יהושע יוסף
הנזק הנטען, במיוחד לגבי חגי פליסיאן, מלבד ימי המעצר, הוא הפגיעה, לכאורה, בשמו הטוב, קרי – הטענה כי בציבור הרחב שמו מקושר עד היום עם הרצח בבר נוער.
סכום הפיצוי הנתבע הועמד על סך של 20 מיליון ש"ח.
2. ת.א. 58861-11-14 (מחוזי חיפה) אבשלום אבשלומוב נ' משטרת ישראל
התובע נעצר ביום ב-2 לנובמבר 2012 בעקבות תלונה של אשתו על אלימות במשפחה. עת הגיעה המשטרה לעוצרו, ניסה התובע לקפוץ מחלון ביתו, ברם ניסיון זה כשל לאחר ששוטר תפס אותו ומנע ממנו לקפוץ. בהמשך, הובא התובע לתחנת משטרה ונאזק ברגליו. בשלב מסוים, בעודו בתחנת המשטרה, קם התובע והחל פוסע אל עבר דלת הכניסה, תוך שהוא צועק צעקות לבנו, אשר היה עצור בחדר הסמוך. שוטר ניסה למנוע מהתובע להוסיף ולשוחח עם בנו. בשלב זה, פתח התובע בריצה אל עבר החלון בחדר, שהיה פתוח, וקפץ מהקומה השלישית. כתוצאה מהנפילה, נחבל התובע בכל חלקי גופו ונגרמו לו נכויות משמעותיות בתחומים שונים.
לאחר משא ומתן ממושך, שכלל בין היתר בדיקה קפדנית של התובע על ידי מומחים רפואיים מטעם המשטרה, הוחלט לסיים את התיק בפשרה, במסגרתה שולמו לתובע פיצויים והוצאות בסך כולל של 1,024,564 ש"ח.
3. ת.א.13570-09-15 (מחוזי תל אביב) עזבון המנוחות אמטיראת נ' משטרת ישראל
התביעה עסקה במקרה טראגי, בו התייצבה התובעת ב-20 למאי 2013, בשעות הערב, בתחנת משטרה בערד והגישה תלונה, לפיה היא חוששת כי הגרוש שלה יפגע בחיי שתי בנותיה הפעוטות, שחיו עם האב. בתלונתה סיפרה האם, כי קיבלה מידע מאשתו הראשונה של אבי הבנות, לפיו האב חנק את אחת הבנות במטרה להמיתה.
הגם שתלונת האם העלתה חשד מיידי לסיכון שלומן של המנוחות, וחייב תגובה מהירה ומיידית של המשטרה, התלונה לא טופלה באותו הערב, וזאת למרות שהפעוטות שהו באותה עת בקרבת מקום לתחנת המשטרה, כאשר ניתן וצריך היה לשלוח למקום ניידת בדחיפות.
ביום המחרת בסמוך לשעה 20:24 התקשר אחיו של אבי הפעוטות למשטרה ודיווח על מציאת גופות הפעוטות בבית המשפחה.
לאחר הרצח, נמלט אבי הפעוטות ונתפס כחודש וחצי לאחריו באזור הירידות לים המלח. הוא נחקר, הועמד לדין, כפר במיוחס לו והורשע .
בעקבות האירועים החמורים מושא התביעה, מינה מפכ"ל המשטרה דאז, ניצב יוחנן דנינו, וועדת בדיקה בראשות ראש חטיבת החקירות, לשם בדיקת התנהלות תחנת ערד והטיפול המשטרתי שקדמו לאירוע הרצח. וועדת הבדיקה הגיעה למסקנה, לפיה הטיפול בתלונה לא היה על פי הנהלים וההנחיות, ואף בניגוד להם, והביא לאי הכלה של האירוע וחומרתו. כמו כן נקבע כי בשל הכשל בדיווחים בכל הרמות, לא בוצעו פעולות חשובות המתחייבות באירוע חמור מעין זה.
לאור דו"ח הבדיקה וממצאיו הוחלט שלא לנהל את התיק בשאלת האחריות ולהתרכז בשאלת גובה הנזק בלבד. לאחר ניהול משא ומתן ממושך הסתיים התיק בפשרה, בגדרה שילמה המשטרה פיצויים ושכ"ט עו"ד בסכך כולל של 4,936,000 ₪.
4. ת.א. (מחוזי ירושלים) 24413-03-14 לואי אלעוברה נ' מדינת ישראל
מדובר באירוע בו נעצר התובע והוגש נגדו כתב אישום על ידי התביעה המשטרתית, לאחר שהיה חשד כי הוא עומד מאחורי שורה ארוכה של מעשי התפרצות, גניבה ושימוש בכרטיסי אשראי גנובים בצפון. הראיות אשר נאספו בעניינו של התובע נשענו על מספר רכיבים עיקריים: זיהוי של התובע על ידי קרוב משפחה שלו במצלמת אבטחה באחת מזירות העבירה; הודאה חלקית בפני מדובב; והתנהגות מחשידה.
התובע נעצר עד לתום ההליכים בעניינו. במהלך ניהול התיק התגלו קשיים ראייתיים של ממש, ובין היתר, העובדה שכתב האישום התבסס על תמצית הדיבוב אשר הועברה לתביעה עובר להגשת כתב האישום וכן קשיים נוספים בנוגע לעבודת המדובב. בנסיבות אלה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו התובע יודה בעובדות כתב אישום מתוקן וירצה עונש של עבודות שירות.
לאחר שהודה התובע במיוחס לו, התרחש אירוע נוסף, בעל מאפיינים פליליים זהים, והתקבלה תמונה של המבצע מזירת העבירה. ככל הנראה, בשל פיתוח טכנולוגי שלא היה זמין בזמן המעצר של התובע, הצליחה המשטרה לזהות את המצולם מהאירוע האחרון, ובדיקת השוואה לתמונות מהזירות אשר יוחסו לתובע, העלתה כי התובע אינו המבצע, קרי התובע הוא חף מפשע.
בנסיבות אלה חזרה בה המשטרה מכתב האישום נגד התובע.
במסגרת התביעה האזרחית שהוגשה, הגיעו הצדדים להסדר פשרה במסגרתו שולם לתובע סך של 800,000 ₪ בגין כל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מניהול ההליך, לרבות ימי מעצרו.
*******
ממשטרת ישראל נמסר: מדי שנה מטפלת המשטרה במיליוני אירועים, קריאות ותלונות של אזרחים בישראל. העובדה שמספר תביעות הנזיקין נמוך (באופן יחסי לכמות האירועים), מצביע בסך הכל על פעילות מקצועית ונכונה ברוב המכריע של המקרים בהם המשטרה מטפלת בקריאות אזרחים.
מטבע הדברים, כארגון אוכף חוק הנמצא בחזית העשייה הביטחונית בישראל, ישנם מקרים החורגים מן הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים שמשטרת ישראל מציבה לעצמה. כארגון לומד, מקרים אלו מתוחקרים ומופקים מהם הלקחים הנדרשים בהתאם.
כל חריגה של שוטר מהנורמות המקצועיות או הערכיות הנדרשות ממנו, מטופלת אף היא בהתאם, וכפי שניתן לראות בדו״ח זה, ככל שנדרש פיצוי בגין נזק שנגרם לאזרח- אף הוא ניתן בהתאם.
לצד האמור, משטרת ישראל פועלת כל העת לשיפור השירות הניתן לאזרח תוך ביצוע איזון מתמיד בין המשימה -אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הציבור, אל מול זכויות הפרט, כבודו וחירותו.
משטרת ישראל תמשיך לשרת ולהגן על כל אזרחי מדינת ישראל בכל ימות השנה, במקצועיות ובמסירות אין קץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו