ששת הימים: נחשף פרוטוקול הישיבה המכרעת

"הגיע הזמן שלא נשלה את עצמנו שמישהו יבוא לעזרתנו... אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו. אני מציע שכל מי שיבנה על מישהו אחר - יראה את עצמו טועה". כך אמר הרמטכ"ל, רב-אלוף יצחק רבין, בישיבת המטה הכללי האחרונה לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, ב-19 במאי 1967. הדברים הותרו לפרסום באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון.

בישיבה האחרונה לפני המלחמה אמר הרמטכ"ל רבין כי המתקפה תהיה כוללת, מצרית, סורית וירדנית. בדברים שמזכירים גם את הלך הרוח בשנים האחרונות, הדגיש אז רבין שישראל איננה מעוניינת במלחמה, אך מחובתה להיות ערוכה אליה.

"אין ספק כי הצעדים המצריים האחרונים מהווים שינוי קיצוני ביותר בקו שהיה נקוט על ידם עד כה", אמר בישיבה ראש אמ"ן דאז, אלוף אהרון יריב. "קשה להניח שהמצרים נסוגו מהערכתם הבסיסית כי אין השעה כשרה להתמודדות עם ישראל. עם זאת, מעידים הצעדים האחרונים לפחות על נכונות ללכת רחוק מאוד לקראת התנגשות כזו, ואולי אף על נכונות ליזום התנגדות כזו בעצמם". ראש אמ"ן הסביר כי הסיבה לשינוי במצרים מקורה בהערכה שלהם על "בהתפתחות אשר עלולה לפגוע במצרים גופא, ובאופן מסוכן ביותר", והעריך כי אחת הסיבות היא "הערכות כי ישראל עומדת בפני מימוש התכנית הגרעינית שלה". 

האלוף עוזי נרקיס // צילום: גרשון גרא

הרמטכ"ל רבין המשיך ודיבר על גיוס המוני ואמר שאינו נרתע מכך. "הסכנה העיקרית היא מתקפה כוללת מצרית, סורית, ירדנית, עם פתיחה אווירית, שכלפיה עלינו להיות ערוכים", הדגיש. "אני רוצה שכל מפקד, וכל חייל עד האחרון שבהם, ידעו שנערכים אנו למלחמה. לא אימונים ולא תרגילים. איני רוצה היום להכניס אווירה של פסיכולוגיה שיתכן שמצב זה יעבור ללא כלום. הצבא צריך לדעת שהוא ערוך למלחמה ובשביל זה נקראו האנשים".. עוד ציין: "לא בחרנו במלחמה זו, אבל נערכנו אליה... העניין עתה הוא הרציני ביותר שאני זוכר".

בהמשך הישיבה חילק המטכ"ל את האוגדות לגזרות. כשהאלוף נרקיס שואל האם יש צורך להכין את המועצות האזוריות ליציאה למלחמה, עונה לו רבין: "כל מה שאפשר לעשות בשקט, בלי כינוסים גדולים...יש להימנע מפאניקות גדולות מדי".

"הלכו להתקפה כמו אידיוטים"

ישיבת המטה הכללי הראשונה לאחר מלחמת ששת הימים נערכה ב-19 ביוני 1967. ראש אמ"ן יריב מדבר על הערכת המודיעין העדכנית, ומציין בין היתר כי מתוך כאלף טנקים, איבדו המצרים במלחמה 600-700 טנקים. לדבריו, "הסיוע הצבאי (למצרים) מתחיל להגיע בקצב ובכמויות גדולות. יקבלו טנקים ותותחים. וגם ידוע לנו על החלטה רוסית לתת למצרים כל מה שאפשר, ומהר". לדבריו, "שמעתי מישהו אמר שזה יקח 3-4 חודשים, זה לא נראה לי. נניח תוך השנה הקרובה הם יוכלו... לארגן חזרה לחטיבות".

עוד העריך ראש אמ"ן כי צבא מצרים הוא צבא מודרני, עם ציוד מאמצע שנות ה-60, "אבל מבחינת אופי, הם נשארו אותם המצרים".  לדבריו, "יש בעיה של מורל ושל מרירות, שזאת בעיה אחרת שקשה לבדוק אותה". כן העריך שגם לחיל האוויר המצרי יקח לא פחות משנה עד שיהיה לו כוח "פחות או יותר" יעיל. עוד העריך כי ירדן תחזור לפעולה תוך תקופה קצרה. על הסורים ציין "אני חושב שחטיבה 44 נפגעה באופן קשה. זה שהם הלכו כמו אידיוטים זה דבר אחר, אבל הם הלכו להתקפה".

מטוס מצרי שהושמד בסיני // צילום: ארכיון צה"ל

עוד ציין ראש אמ"ן באותה הישיבה כי הערבים מתאחדים בעקבות ההפסד במלחמה, ושליטי ארצות ערב מוכנים לראות בנאצר כמנהיג, "המסמל איזו שהיא חזית מלוכדת". על ההישג הישראלי במלחמה אמר: "אפשר לומר בלי רברבנות שבמשך השנים האחרונות לא היה כצה"ל שהיכה את הסובייטים מכה עזה וניצח", והדגיש כי הסובייטים רואים את הקשר בין האמריקאים לישראל כ"עסקה מתוחכמת". בסיכום דבריו, הדגיש ראש אמ"ן יריב: "הייתי אומר שאין להניח שבמשך חודשיים, שלושה הקרובים יצאו צבאות ערב עלינו להתקפה. למי שצריך להתייחס בחשד זה לסורים. למה? כי הם סורים".

בהמשך אותה הישיבה, התייחס אלוף פיקוד המרכז, עוזי נרקיס לאוכלוסייה בגדה המערבית ואמר: "בינתיים האנשים האלה שקטים ונוחים מכל היהודים שמסתובבים שם. כמעט ללא בעיות עוצר.. חלק עובר את הירדן לכיוון מזרח". מפקד חיל האוויר, אלוף מוטי הוד, ציין כי חיל האוויר נשאר בכוננות גבוהה. "סה"כ תנאי החימוש שלנו במצב מתקבל על הדעת. אפשר לעשות עוד מלחמה כזאת של שישה ימים", ציין.

"מה מחפשים הסוביטים בישראל?"

בישיבת מטכ"ל נוספת שנערכה ב-3 ביולי 1967 ועסקה באיום הסובייטי, הודה ראש אמ"ן כי הם יודעים מעט מאוד על הסובייטים. עוד ציין כי יהיה לחץ מברית המועצות לנסיגה בתנאים שישראל לא תרצה לעמוד בהם, והדגיש כי יש בברית המועצות הסתה ברורה כלפי ישראל, לוחמה פסיכולוגית. בסוף דבריו, ציין: "אני חושב שאנחנו צפויים ללחצים רוסיים חזקים. יכולים ללכת גם למעשים, אבל זה יעצר בגבול מסוים. ומה שיקבה הוא לא מה שהיהודים חושבים, אלא מה שהיהודים אומרים ומה שהם עושים".

רבין שואל בישיבה על אפשרויות הפעולה של הסובייטים, ויריב עונה שהן בעיקר באוויר. בר-לב שאל מה סיכוי שלהם לעשות משהו "משמעותי ומכריע", ויריב חוזר על הערכתו כי הוא לא בטוח שהם יפעילו כוח. אלוף עזר ויצמן: "אני לא נבהל מטייסים רוסים. אין לו קרניים וזנב קטן. הוא טייס וכל טייס ממוצע ישראלי הוא טוב לפחות כמה מונים מהם". לפי ויצמן, "צריך לערוך את צה"ל לאפשרות של התערבות פיסית מינימלית, אם רק כדי להוות את האיום.. נראה לי שהם יעבדו דווקא על הצד הפוליטי - לחנוק אותנו מבחינה צבאית ולהביא את האמריקאים ללחץ יותר גדול עלינו".

מפקד חיל האוויר, מרדכי הוד, ליד מטוס מיראז' // צילום: אליעזר אילת

מפקד חיל האוויר האלוף הוד תוהה מה בכלל מחפשים הסובייטים בישראל. ראש אמ"ן יריב עונה לו שאם הם השקיעו שני מיליארד דולר אז כנראה שיש להם עניין, ומסביר לנוכחים בישיבה את מסקנת ברית המועצות ממלחמת ששת הימים: "יש כבר היום לרוסים הסבר מדוע קרה כל העניין. לא מפני שהנשק לא היה טוב אלא מי שהיה צריך להפעיל את הנשק הרוסי לא היה טוב".

משה דיין מסכם ואומר כי יש  להתייחס ברצינות לכך שיש איום רוסי. "איננו נמצאים בסוף המערכה המדינית ולא מן הנמנע שגם לא בסוף המלחמה הפיזית", אמר. לדבריו, "אני פוחד שבסופו של דבר אצטרך להגיע לשאלה הלא נעימה. מה הרוסים עלולים לעשות פיזית אם יעשו? אני רוצה לומר דבר אחד. זה הפצצה או טילים, אינני יודע. אני לא מדבר על מלחמה אלא על עונש. אינני חושב שהרוסים יפציצו את תל אביב...". עוד ציין דיין כי צריך לתת לציבור "שתי זריקות חיסון" הראשונה "הרוסים באים" והשנייה "שיהיה קרב".

אלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר (דדו), ציין כי לדעתו מלחמה לא תפרוץ בשניים הקרובות, אבל "צבא שרוצה לנצח צריך לעשות את זה ולהתכונן למלחמה, לא שהייתה אלא שתהיה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו