נכשל בתעודת הרב: איך השיגו אנשי כוחות הביטחון תואר רב בשנתיים בלבד? גם בכרוניקה העמוסה לעייפה בישראל במשפטים פליליים, שבהם מורשעים עובדי ציבור נשואי פנים, קשה למצוא שערורייה ציבורית המונית הדומה לזו שהסתיימה לאחרונה באולמו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים צבי סגל: הרב הראשי לישראל לשעבר, אליהו בקשי־דורון (1993-2003), הורשע בעבירות מרמה חמורות ומתן תעודה כוזבת.
כתב האישום עסק בייצור המוני מטעם הרבנות הראשית ובקבלה בדרכי מרמה של תעודת הסמכה לרבנות, תעודת השכלה תורנית גבוהה (השת"ג). תעודות כאלה נופקו ליותר מ־1,000 מאנשי כוחות הביטחון.
התקופה הרלוונטית לכתב האישום היא בשנים 2001-1999. התעודה שקולה, מבחינת תוספת השכר, לתואר אקדמי. התוספת האישית החודשית נעה בין 2,000 ל־4,000 שקלים. התמונה הכוללת מלמדת שמקופת המדינה נגרעו סכומי עתק בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
הסיבה שרבים מאנשי כוחות הביטחון עטו למסגרת הלימודית הנוחה הזו היא שהמסגרת הלימודית ארכה שנתיים בלבד, רק כמה שעות בשבוע, במקום חמש שנים. התעודה היתה כוזבת בעליל מפני שנכתב עליה: "הריני מאשר בזה שהרב למד חמש שנים בישיבות גבוהות ועבר בחינה כנדרש".
דמות מפתח בפרשה המסועפת הזו היא הרב יצחק אוחנה, קרוב משפחתו של הנאשם, שהיה עוזרו עת שימש רב ראשי לישראל. רק לאחר מכן עבר אוחנה לנהל את מחלקת הבחינות ברבנות הראשית. גם אוחנה הועמד לדין בפרשה זו, בכתב אישום נפרד, ונידון ל־20 חודשי מאסר בפועל.

השופט סגל // צילום: אבי אוחיון/לע"מ
הן אוחנה (במשפטו של הרב הראשי) והן הנאשם (בחקירתו במשטרה) העידו כי יחסיהם היו קרובים במיוחד. במשטרה סיפר הנאשם כי "יצחק אוחנה הוא אחייני הגדול וגדל בביתי למעשה, והוא נאמן עלי מאוד".
בעדותו המחיש אוחנה מדוע פרחה תוכנית הלימודים בקרב אנשי כוחות הביטחון: "אחת הטענות היתה שיש בתוכנית משום איפה ואיפה, מאחר שאברך ישיבה נדרש לחמש שנות לימוד מלאות (40 שעות שבועיות) ואילו אותם שוטרים די להם בלימוד של שנה-שנתיים, 10 שעות שבועיות. כמו כן, רמת המבחנים שנדרשה מהשוטרים היתה רחוקה עשרות מונים מרמת המבחנים הנדרשת במבחני הרבנות".
אוחנה חזר וטען כי למעשה הנאשם הוא שנתן את ההוראה להעלים עין מהתעודות הכוזבות. אוחנה הוסיף כי הרב בקשי דורון נתן את התעודות בעל כורחו, לאחר שהיה נגדו רוב במועצת הרבנות הראשית.
אוחנה הודה כי זו היתה טעות להוציא לתלמידי כוחות הביטחון תעודה שבה נכתב כי הם למדו חמש שנים למרות שהלכה למעשה הם למדו, לכל היותר, שנתיים בלבד.
הרב בקשי דורון העדיף לא להעיד בבית המשפט. השופט סגל קבע כי היה באפשרותו של הנאשם לעלות על דוכן העדים ולמסור את גרסתו, אולם הוא מטעמיו בחר שלא לעשות כן. העדפתו של הנאשם שלא להעיד במשפט היוותה מהלך דרמטי במשפט. הסיבה לכך היא שהנאשם וסנגורו עו"ד ירון קוסטליץ לקחו סיכון, מפני שהחוק קובע כי שתיקתו של נאשם על דוכן העדים מחזקת את ראיות התביעה. מכיוון שכך, נדרש השופט לצלול ולנתח את ההודעות של הנאשם במשטרה כשהוא עומת עם דבריו המפלילים של הרב אוחנה.
"להעלים עין"
וכך סיפר הנאשם בחדר החקירות: "הבנתי שמדובר בכמות קטנה של אנשים... מדובר בכמה עשרות תלמידים, ככה הבנתי אז. ואז אמרתי לרב אוחנה שיסגור עין ויאשר את אותם עשרות שכבר עברו את הקורס וינפק להם אישור להשכלה תורנית גבוהה (הסמכה; צ"ה)". בתגובה לדברי אוחנה, שלפיהם התעודות הונפקו באישורו במשך שנתיים ולא בהזדמנות חד־פעמית, השיב הנאשם: "אני לא זוכר, עברו שנים".
החוקר הקשה: "האם נכון לומר שכשאתה אמרת לרב אוחנה 'לא להקפיד', אתה התכוונת שהוא לא יקפיד או יעלים עין לעניין הקריטריונים לקבלת השכלה תורנית כפי שהיו מקובלים על הרבנות הראשית?" הרב בקשי דורון ענה: "להעלים עין זה לא להקפיד על הקריטריונים, זאת הכוונה".
"להגמיש קריטריונים"
בסכמו את גרסתו של הנאשם בשתי ההודעות המאוחרות שמסר במשטרה, קבע השופט כי בגרסתו "העדכנית" (המאוחרת), "הורה לרב אוחנה להגמיש את הקריטריונים ולהנפיק את התעודות עבור תלמידי כוחות הביטחון. זאת ועוד, השופט מפרט בהכרעת הדין כי הנאשם הדגיש בשלב מוקדם של המשפט כי הוא תמיד אומר את האמת: "אני אומר את האמת ורק האמת, לא משנה אם מזהירים אותי או לא מזהירים אותי".
באשר לעדותו של אוחנה ציין השופט כי "מצאתי את עדותו, בכללותה, תוך עיון מוקפד בתוכנה והתרשמותי הישירה ממנה, מהימנה ומשכנעת. עדותו היתה דומה בעיקרה לזו שמסר בחקירותיו במשטרה". נציגי התביעה עוה"ד דן בהט, ארז פדן ושירה קני־טל העלו לדוכן עדים המקורבים לנאשם שחיזקו את עדותו של אוחנה - מנהלת לשכתו רחל עדס ועוזרו רפאל דיין.
השופט קבע כי הנאשם "הורה לרב אוחנה להנפיק תעודות השת"ג (השכלה תורנית גבוהה) שלא על פי הקריטריונים, עבור למצער כ־200 פונים מקרב אנשי כוחות הביטחון". לדבריו, "הוראת הנאשם ניתנה עת הכיר את נוסחה הכוזב של התעודה ולמרות שמסלול הלימודים נמשך לכל היותר כשנתיים; הנאשם אף ידע כי יש בכוחה של תעודת השת"ג להוביל לשיפור שכר של מי שמציג אותה לגופי הביטחון".
ביחס לנסיבות החמורות של עבירות המרמה, כתב השופט: "הרי מדובר במרמה בהיקף נרחב שבוצעה תוך ריבוי מצגי כזב בתעודות רשמיות של הרבנות הראשית, ונאמדת לפחות בעשרות מיליוני שקלים".
בשולי הכרעת הדין המרשיעה דחה השופט את טענתו של הנאשם לאכיפה בררנית - אי־העמדה לדין של כמה רבנים. עם זאת קבע כי "אין חולק כי הנאשם לא קיבל פרוטה לכיסו, בעוד המכללות והגורמים המעורבים קיבלו כספים רבים".
ואולם החקירה נגד הנאשם ונגד רבנים נוספים לא סתמה את הגולל על פרשה מסועפת זו, שכן בעקבות חשיפתה, כך נמסר ממשרד המשפטים, נחקרו כל מקבלי ההטבות ונערכו שימועים פרטניים במגמה להפחית את גובה ההטבות הכספיות שהם מקבלים.
במסגרת עתירה לבג"ץ שהגישו כמה מאנשי כוחות הביטחון קבעו שופטי בג"ץ כי יש להתחשב בתום לבם של הלומדים שלא היו מעורבים במעשי המרמה. כמו כן, הובא בחשבון שנמנע מהם להשיג תואר אקדמי מוכר באותן שנים.
בעקבות המלצות בג"ץ קיבל הממונה על השכר בשנת 2009 החלטה שמאשרת את המשך תשלום חלק מההטבות, למעט עשרות בודדות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו