הפיגוע הקשה במנצ'סטר אינו אירוע בודד, וצפוי שכמוהו יהיו בעתיד בכל רחבי העולם. ייתכן שעכשיו, לקראת חודש הרמדאן, ייעשה מאמץ גדול יותר על ידי ארגוני הטרור האיסלאמי, אבל גם ללא קשר לחודש זה צפויים אירועי טרור מדי פעם בפעם, כי זה יהיה המאמץ העיקרי של המדינה האיסלאמית בעתיד הנראה לעין.
אין דרך לחסל טרור שכזה באופן מוחלט. השינוי התרבותי שדרש הנשיא טראמפ בסעודיה, הכולל התנערות מקיצוניות איסלאמית ומלחמת חורמה בגורמי הטרור, הוא עניין לדורות. כלל לא בטוח שכל המדינות הללו, שראשיהן התאספו בריאד, יכולות לעשות את המהפך הנדרש. מן הראוי לזכור שחלקן קירבו ועודדו את הגורמים האיסלאמיים הללו במשך עשרות השנים, וקשה יהיה להשתחרר מיחסים אלה בתוך זמן קצר, אם בכלל.
גם היערכותן של המדינות שהן מטרה לטרור אינה קלה ופשוטה, ואפילו ישראל, הערוכה לטיפול בטרור עשרות מונים טוב יותר מרובן, אינה מצליחה לנטרל כל ניסיון טרור בעודו באיבו.
היתרון של ישראל בא לידי ביטוי בשלושה מישורים: מערכת חוקים המאפשרת לטפל בטרור באופן נמרץ ולא כעוד אירוע פלילי, כשההבדל העיקרי הוא בכך שיש אפשרות לגורמי הסיכול, שב"כ והמשטרה, לעצור כל חשוד בטרור בטרם ביצע זממו, ואם מדובר במעצר על סמך חומר רגיש אף להימנע מחשיפתו בתהליך משפטי רגיל על ידי שימוש במעצר מינהלי (בפיקוח שופט).
כמו כן, בישראל מותר לאסוף מודיעין באופן הרבה יותר חודרני מבחינת זכויות הפרט מאשר ברוב מדינות המערב, וכל נוהלי השימוש במודיעין, כדי למנוע אירועי טרור, קלים יותר. זה המחיר שאזרחי מדינת ישראל משלמים כדי להילחם בטרור. אין ארוחות חינם גם בתחום זה.
ולבסוף, התארגנות ללחימה בטרור מחייבת שת"פ בין ארגוני בתוך המדינה ושת"פ לא פחות הדוק עם מדינות אחרות שמהן יכולים להגיע גורמי הטרור. גם בתחומים אלה יש עוד הרבה מקום לשיפור במדינות רבות. הניסיון הישראלי מראה שגם אם מאמץ עליון לא מבטיח אפס אירועי טרור, אפשר לצמצמם באופן משמעותי.