עונת 2016/17, שהגיעה בשבת לסיומה, היתה גדושה דרמות ואירועים מפתיעים ומעצבנים - מאמנים התחלפו ללא הפסקה, אוהדים תקפו שחקנים, קבוצה התפרקה, בעלים נשלח למאסר, הפועל ב"ש סיפקה קמפיין אירופי בלתי נשכח, וזה רק על קצה המזלג. כעת כתבי "ישראל היום" בוחרים את האנשים שעשו את העונה החולפת למעניינת במיוחד. ולא, כאן לא תמצאו את מאמן או שחקן העונה.
ה־רגע הגורלי: מאור מליקסון מול אשדוד
בכל עונת אליפות יש את הרגע המכונן הזה, זה שעושה את ההבדל. השער של מליקסון בדקה ה־90 באשדוד היה בדיוק הרגע הזה מבחינת הפועל ב"ש. על התפר שבו ב"ש עוד היתה עייפה מהמסע האירופי והחלה לחזור לעצמה בליגה, מליקסון הביא שלוש נקודות שכל כולן רוח גבית בדרך לאליפות. רוח? יותר בכיוון של סופה. הניצחון הזה היה השני מתוך רצף של עשרה ושבירת שיא המועדון. ועוד דבר, זה אולי שער שהחזיר משהו ממליקסון למאמנו ברק בכר על אמונה בלתי מתפשרת, גם ברגעים הקשים.
הבעלים מספר 1: אלי טביב.
אם אתם רוצים הוכחה לכך שאפשר לבנות קבוצת צמרת אטרקטיבית בתקציב שפוי, הסתכלו על אלי טביב, שכבר שלוש עונות ברציפות מצעיד את בית"ר ירושלים לעבר מוקדמות הליגה האירופית.
טביב אולי לא קונצנזוס ברחוב הספורטיבי כמו שחר או ברקת, אבל את ההצלחות הללו רשם בראש ובראשונה בשל התנהלות נכונה ואחראית. אין אצלו חוזים מטורפים, את השחקנים הזרים המעולים, כמו קונטה, הייסטר וסאבו שהגיעו העונה, הוא בורר בפינצטה. אם שחקנים בכירים עוזבים, תסמכו עליו שהאלטרנטיבה תהיה לא פחות טובה וכנראה זולה יותר. ולזה תוסיפו את ההצלחה עם מאמנים. הרי גם שרון מימר בעצמו לא דמיין שבעונה הבאה יאמן במסגרת אירופית.
אם לא די בכך, השנה החליט טביב לפתוח במלחמה נגד תופעת האלימות והגזענות, ובמילים אחרות - לצאת נגד חלק משמעותי מהקהל, למרות שידע שהוא והקבוצה עלולים לשלם מחיר כבד. נכון, לטביב מצפה עוד עבודה רבה בנושא, אבל העונה הוא השאיר אבק לכל הבעלים בליגה - על המגרש ומחוצה לו.
.jpg)
טביב. מתנהל נכון // צילום: אלן שיבר
הבוס הגרוע ביותר: אמיר כבירי
על התואר הזה התחרו כמה מועמדים רציניים, כמו סתיו שחם וברק אברמוב, אבל מי שלבסוף ניצח הוא הבעלים לשעבר של הפועל ת"א, שלעד ייזכר כזה שהוביל את המועדון להקפאת הליכים - כאשר משם הדרך לפירוק עד לירידה לליגה הלאומית היתה קצרה מאוד.
כבירי, שידע עד כמה הבור עצום וכי לא בטוח שיוכל עוד להזרים כספים מכיסו כדי להחיות את החולה, בחר להמשיך את מדיניות הפנטזיות של האדומים בשנים האחרונות. הוא רכש שחקנים בסכומים גבוהים, שילם משכורות חסרות פרופורציה (כמו שרק היריבה מעבר לכביש יכולה לשלם), השאיר את גוטמן כמנהל מקצועי למרות שלא היה בו צורך, לא הוציא את תוכנית ההבראה לפועל, ורק כאשר ראה שאין ביכולתו להתמודד מול גל הצונאמי של החובות והתביעות - נכנע והרים ידיים.
פלופ העונה: אוסקר סקאריונה
מייד לאחר עזיבתו של ערן זהבי החליט יורדי קרויף שיש צורך להביא שניים־שלושה שחקנים שיחלקו ביניהם את כמות ההבקעות של הקפטן לשעבר, שהבקיע כ־40 שערים בממוצע לעונה בכל המסגרות. בעזרתו של שוטה ארבלדזה וההפיכה הזמנית בטורקיה, הצליח המנהל המקצועי של מכבי ת"א לשים את היד על אוסקר סקאריונה, שכבש 80 שערים בחמש העונות הקודמות. "סקאריונה הוא שחקן בעל יכולות שישדרגו את הקבוצה", הצהיר אז ההולנדי.
תקוות לחוד ומציאות לחוד. המחליף של זהבי הראה ניצוצות במשחקים באירופה, אבל לליגה הוא לא הופיע. חמישה שערים בלבד כבש הארגנטינאי (ארבעה בשני משחקים נגד סכנין ועוד אחד מול אשדוד), בחצי העונה האחרונה מיעט לשחק ובמשחקי הפלייאוף אפילו לא התלבש. בכך הוא מצטרף לרשימת הזרים המאכזבים שקרויף הנחית בארץ, כמו גם צמד הברזילאים, שעלו המון כסף אבל התרומה שלהם היתה אפסית. רק תחשבו אילו שחקנים טביב היה מביא בשכר של מיליון יורו.
פליק פלאק לאחור: אלי גוטמן
שבע שנים חלפו מאז שאלי גוטמן היה בפסגת הקריירה שלו כאשר זכה בדאבל עם הפועל ת"א. הוא היה מועמד אז לקבוצות באוסטריה ובגרמניה, אבל לבסוף בחר בנבחרת ישראל. כשעזב את הנבחרת, אחרי קמפיינים כושלים במיוחד, הכתובת שהופיעה בווייז שלו היתה שוב מתחם האימונים חודורוב - הפעם כמנג'ר (שהפך למאמן, שהפך למנהל מקצועי, שלבסוף הפך למובטל).
לגוטמן יש יד בקריסה של האדומים, שכן הוא ידע על המצב ולא ניסה לקחת פיקוד ולעצור את הסחף, או לפחות לעזוב כי ניסה ולא הצליח. הוא בנה קבוצה כושלת, שעוד לפני הפירוק בקושי גירדה 16 נקודות, וכרגע קשה לראות איזו קבוצה בליגה תהמר עליו. אנחנו ממליצים לו to charge the battery in Cyprus.
האוברייטד: רועי קהת
מיליון יורו שילמה מכבי חיפה עבור הקשר בן ה־25 בהעברה מאוסטריה וינה. הפועל ב"ש חיזרה מהצד והעלתה את המחיר, גם ברמת השכר, וגרמה לנשיא יעקב שחר לחרוג ממנהגו ולשלם 400 אלף יורו לעונה לשחקן ישראלי, ועוד בחוזה לארבע שנים. ומה בסוף? שלושה שערים ובישול בעונה שכולם ירצו לשכוח, כולל קהת. אבל אולי הבעיה היא בתקשורת, שיצרה ציפיות משחקן שעשה בסך הכל שתי עונות טובות בעירוני ק"ש. כשיש מותג מנופח זה נקרא בלשון פשוטה "אוברייטד".
קהת. שלושה שערים ובישלול במיליון יורו // צילום: יוסי שקל
האנדרייטד: אברהם פאס
בעוד קצת יותר מחודש הבלם הספרדי יהיה בן 38, אבל זה לא מפריע לו לשמור על מקצוענות והתוצאות בהתאם: 5 שערי ליגה - ארבעה מתוכם קבעו שיוויון וסידרו לסכנין נקודה ועוד שער בניצחון 2:5 על ק"ש - וכאמור, מדובר בבלם.
אז אם כבר הגנה, סכנין שמרה העונה על שער נקי ב־12 משחקים והרבה בזכות פאס, שהוא עוגן הגנתי שלא מוערך מספיק. בסכנין יודעים להעריך אותו, אבל העובדה היא שמכבי חיפה התעלמה מההצלחה שלו בחצי עונה תחת מרקו בלבול ונתנה לו לחזור לדוחא. רוני לוי הביא במקומו את מארק ואליינטה והעונה הונחת בכרמל הולמר איולפסון. שיקום אחד שחושב שאחד מהשניים הללו עולה על פאס. וזה הרגע בו כולם יושבים על הכיסא.
שערוריית העונה: איזי שרצקי
הכדורגל הישראלי יודע לייצר שערוריות, אבל מאמן צעיר (בני בן זקן) שמוביל את הקבוצה שלו לניצחון 1:4 על אשקלון, מצליח עם המועדון ומפוטר במחצית על ידי הבעלים? זה עוד לא היה לנו. ועוד פרט חשוב: כל זה קרה בראיון רדיו ברשת ב' בזמן שהקבוצה משחקת.
שרצקי טען שבן זקן סירב להרכיב ב־11 את אחמד עאבד במשחק מול מכבי ת"א ואמר לו "תפטר אותי". המאמן טען אחרת, אבל השורה התחתונה היא הטיימינג האומלל שבו בחר הבעלים הצפוני להשפיל את מאמנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו