עיתונאים שותים יותר מדי ומציגים יכולות שכליות נמוכות באופן ממוצע ביחד לשאר האוכלוסייה, כך על פי מחקר בריטי שפורסם ותורגם מאתר האינטרנט business insider.
מחקר מדעי שנערך לאחרונה מעלה כי מוחם של עיתונאים מתפקד ברמה שכלית נמוכה יותר משאר האוכלוסייה.
על פי המחקר, לעיתונאים יכולת נמוכה מהממוצע להסדיר את הרגשות שלהם, לדכא דעות קדומות, לפתור בעיות מורכבות, לעבור בין משימות ולהציג יצירתיות וגמישות מחשבתית. הנחקרים עברו בדיקות הקשורות לאורחות חייהם, לבריאותם ולהתנהגותם.
תוצאות נמוכות מהממוצע
המחקר נערך על ידי מדענית המוח טארה סוויפט ומועדון העיתונות בלונדון (London Press Club) וקבע כי "הפונקציות הגבוהות ביותר של המוח של העיתונאים פועלות ברמה נמוכה יותר מהאוכלוסייה הממוצעת".
"זאת בשל חוסר בנוזלים, שימוש בתרופות, תדלוק מוגבר בקפאין וצריכת רמות גבוהות של סוכר במזון", לשון המחקר.
"פועלים ברמה נמוכה יותר מהאוכלוסייה הממוצעת" // צילום: GettyImages
עוד באתר:
טראמפ למוסלמים מסעודיה: "אנחנו במלחמה עם פושעים ברברים שרוצים להשמיד חיי אדם"
"אולמרט הבריח חומרים ולא בפעם הראשונה"
ביקור טראמפ: כל החסימות והשיבושים
"עבודה בעלת משמעות"
עם זאת, הלחצים בעבודה אינם משפיעים על יכולתם של העיתונאים "לשרוד ולעבור מצוקות" בטווח הארוך, זאת "בשל האמונה שלעבודתם יש משמעות". את ממצאי המחקר שחרר מועדון העיתונות הלונדוני בהודעה לעיתונות עבור כלי התקשורת בבריטניה.
מוחותיהם של עיתונאים, על פי המחקר, מציגים בין היתר רמה נמוכה יותר של תפקוד ניהולי (executive function) - כלומר, יכולתו של המוח להסדיר את הרגשות, לדכא הטיות, לעבור בין משימות, לפתור בעיות מורכבות ולחשוב בגמישות וביצירתיות נמוך מאשר האדם הממוצע.
"לא מקדישים זמן למודעות עצמית"
התפקוד השכלי הנמוך מיוחס להרגלי השתייה החריפה של העיתונאים ולצריכת הקפאין המוגברת, "עיתונאים נוהגים לאכול יותר מדי מזונות עתירי סוכר, ולא מקדישים מספיק זמן למודעות עצמית".
ד"ר סוויפט גייסה למחקר עשרות עיתונאים מרחבי התעשייה למשך תקופה של שבעה חודשים. המשתתפים נדרשו לתעד את הרגלי האכילה והשתייה שלהם, לענות על שאלת שמסווגות את פרופיל המוח. כמו כן נלקחו מהמשתתפים דגימות דם ונבדקו קצב ותפקוד הלב שלהם.
"לא מקדישים מספיק זמן למודעות עצמית" // צילום: GettyImages
לחץ גבוה בעבודה
המחקר נערך מתוך מטרה לבחון כיצד העיתונאים מצליחים "לשרוד ולשגשג" תוך ניהול רמות גבוהות של לחץ תעסוקתי: "עיתונאות היא אחת מהתעשיות הרבות הנתונות תחת לחץ הולך וגדל בעידן הדיגיטלי, שכר נמוך, עמידה בלוחות זמנים ורמות גבוהות של אחריות אשר תורמות ללחץ".
את הנושא הציף לרשתות החברתיות הכלכלן והאנליסט הבכיר, גלעד אלפר, שטען בפוסט בפייסבוק כי ככל שהעיתונות הממוסדת מאבדת מהמרכזיות שלה, כך "העיתונאים עלולים לאבד את החשיבות העצמית שלהם - ואז מה יפצה על העובדה שהם מטומטמים?".
נזכיר כי ב"מדד אמון הציבור" של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2016, האמון בעיתונות בישראל רשם ירידה דרמטית. 24% מהציבור בלבד מאמין לעיתונות בישראל, זאת לעומת 35.5% באותו מדד בשנת 2015.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו