כבר ביום השלישי של מלחמת ששת הימים התבררו מימדי הניצחון, אבל כבר אז גם התברר שלישראל נוצרה בעיה של שליטה על התושבים הערבים ביהודה ושומרון. לאחר סיום הקרבות, ב־15 ביוני 1967, התקיימה ישיבת קבינט שתוכנה נשמר חשאי והוגדר "סודי ביותר", ובה התחבטו רה"מ והשרים מה לעשות.
מדינה אחת, או שתי מדינות? האם אפשר להעניק אוטונומיה, או שהביטחון של ת"א ייפגע? השאלות הללו וההצעות לפתרון מימין ומשמאל, שנראות לנו היום אקטואליות מתמיד, נשאלו כבר אז. התמלילים של דיוני הקבינט וישיבות הממשלה מתקופת המלחמה, אשר היו חסויים במשך 50 שנה, כעת מותרים בפרסום בפעם הראשונה. סטנוגרמות אלה זמינות כעת לציבור באתר ארכיון המדינה.
בישיבה הוחלט בפה אחד על איחוד ירושלים, ורה"מ לוי אשכול הודיע כי השטח ששוחרר יהיה תחת ממשל צבאי. השאלות שהתעוררו היו לגבי תושבי יו"ש והמשולש. אחת ההצעות היתה להכריז על המשולש כחבל אוטונומי, אך מנחם בגין, שנכנס כשר בממשלת האחדות הלאומית, התנגד.
על ההצעות השונות אמר רה"מ אשכול: "תהא המתכונת בגדה אשר תהא, אין להעניק אזרחות ישראלית ליושבי הגדה המערבית, היינו בשום פנים שלא תינתן להם זכות להצבעה בכנסת. נבהלנו מתוספת של 1.2 מיליון ערבים, שפרים ורבים (בעוד מדינת ישראל מנתה אז 3 מיליון תושבים; ש"צ)... שלוש הצעות הועלו: להעניק להם מעמד של תושבים וכעבור שבע שנים לדון בשאלת אזרחותם. שתיים, קיום ממשל צבאי ללא הענקת סטטוס לתושבים, אלא להעניק להם שירותים דרושים. ושלוש, הענקת מעמד לתושבי המשולש, הנובע ממתן אוטונומיה וסיפוח יתר התושבים למדינת ישראל".
בגין מצידו הבהיר: "ארץ ישראל המערבית כולה היא שלנו. מה הפחד לומר זאת? הרי אנחנו הותקפנו. איפה ראינו שעם מנצח ושופך דמו כבר מוותר? איזה צבאות ישלחו נגדנו להחניק אותנו? מה הבהלתנות הזאת למסור לחוסיין חלק מארץ ישראל המערבית? אסור לנו להזמין לחץ עלינו ואסור לנו למסור שעל של ארץ ישראל לשלטון נוכרי... כל הזכרת ההצעות של מדינה פלשתינית בדרך זו או אחרת, לדעתי עלולה להמיט עלינו אסון".
הוא המשיך: "את ירושלים לא נמסור! עיר האבות נשמור לנו. גם את בית לחם עם קבר רחל. יוצא שאנחנו מוכנים לחשוב על מסירת המשולש. אז מהרכס הזה הפגיזו פגזים על תל אביב ואפשר להחריב את נתניה ולבתר את ארץ ישראל לשני חלקים. זה אבסורד להסכים לזה או לרמוז על זה... הייתי מציע לחשוב על הסדר כזה: כולם אינם יכולים לקבל אזרחות. ניתן להם מעמד של תושבים. בכך יש להם את כל הזכויות. יש שיקבלו אזרחות אחרי שבע שנים. מה אנחנו צריכים לעשות בשבע השנים האלו? לא להיבהל מהעובדה שלא יהיה לנו רוב יהודי. צריך לדאוג שהם לא יהפכו לרוב, להרבות בעלייה, להביא עולים מרוסיה, לעודד ילודה".
פתרון אחר לפליטים הערבים הוצע על ידי ראש ממשלת קנדה, ולפיו הערבים ישוכנו בארצו. הדברים נבחנו ברצינות, ואשכול אמר כי "אם יש הגירה מרצון - אדרבה".
הנאום של המפקד אריאל שרון
"מאז מלחמת השחרור לא עמדנו במצב חמור כזה. לכן זה מבצע שיש בו יותר אבידות ועלינו ללכת לזה, כי אין מנוס מזה." אלה הם חלק מדבריו של אריאל שרון, אז קצין בדרגת אלוף שפיקד על אוגדת המילואים המשוריינת, שהניעו את הממשלה לפתוח במלחמת ששת הימים.
בפרוטוקולים של ישיבות הממשלה מאז מתוארת גם ישיבת הממשלה שהתכנסה לדיון במטכ"ל שלושה ימים לפני המלחמה. הרמטכ"ל יצחק רבין העניק לרה"מ אשכול ולשרים סקירת ביטחון. בשלב מסוים אמר שרון: "כוחות צה"ל מוכנים כפי שלא היו מוכנים מעולם. ביכולתם להשמיד ולהדוף התקפה מצרית. מטרתנו אינה פחותה מאשר השמדה כוללת של הכוחות המצריים. בגלל היסוסים ומשיכת זמן, איבדנו את גורם ההרתעה העיקרי שהיה לנו וזה היה הפחד של מדינות ערב מאיתנו."
איש בחדר לא עצר את שרון, והוא המשיך: "הבנתי משאלות השרים שיש חרדה לכמות האבידות. ראשית, ניתן להשמיד את הצבא המצרי ולעמוד מול הירדנים והסורים... ישנה הצדקה מוסרית לגבי הדרג המחליט ללכת למבצע הכרוך ביותר אבידות. מאז מלחמת השחרור לא עמדנו במצב חמור כזה. לכן זה מבצע שיש בו יותר אבידות ועלינו ללכת לזה, כי אין מנוס מזה... גם אני יושב כבר שבועיים עם הכוחות, וגם העם העומד מאחור הינו עם נפלא. לא ראיתי היענות כזאת כפי שבאה לביטוי עתה בעם הזה. הצבא מוכן יותר מאשר פעם להילחם... מי אם לא אנו מוסמכים לבוא ולומר לכם שהצבא מוכן למלחמה...? כל ניסיון להשפיע על דחיית המועד של המתקפה שלנו, בתקווה שנקבל עוד 100 טנקים, זאת תהיה טעות ממדרגה ראשונה."
מי שלא אהב את הנאום היה שר הביטחון המיועד משה דיין, שאמר מיד לאחר מכן: "היות והצבא דיבר על הצד האידיאולוגי, אני אדבר על הצד הטכני." אלא שבישיבת הממשלה ביום שלפני פרוץ המלחמה אמר רה"מ לשרים: "כל מה שמתהווה סביבנו, שכינינו אותו כטבעת החנק המתהדקת, זה עומד לעיני כולם, ואנחנו צריכים לראות עצמנו כמותקפים בצורה קשה ואכזרית. זו שאלה של זמן. וזמן לא ארוך. ויפה שעה אחת קודם."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
