המפורסמים לא ידעו שהם יושבים על חבית נפץ

זה כמה שנים מנסה המשטרה, על יחידותיה הגלויות והסמויות, לשים את ידיה על עבריינים שעומדים מאחורי הרכבה והפעלה של מטעני חבלה נגד ידוענים למיניהם, ולא רק נגדם.

המשטרה ואנשי פרקליטות מחוז ת"א משוכנעים לאחרונה כי הצליחו לחשוף את החשודים בשימוש במטעני החבלה. ב־17 בפברואר בשעת בוקר, באיצטדיון גרונדמן ברמת השרון, נתפס "על חם" העבריין אבישי בן דוד. בן דוד (31) מראשון לציון, שלו הרשעות קודמות, נעצר על ידי המשטרה מייד לאחר שהטמין מטען חבלה מתחת למכוניתו של הכדורגלן קובי מוסא מהפועל "ניר" רמת השרון. בעקבות מעצרו נעצר עבריין מוכר יותר, אבנר הררי (63) מגני תקווה, שהתובע, עו"ד חגי בנימין, תיאר את עברו ומסוכנותו כנאשם "שריצה מאחורי סורג ובריח תקופה מצטברת של כ־40 שנות מאסר".

בעקבות מעצרם הוגש נגדם כתב אישום חמור ביותר, המפענח, לכאורה, את העלטה ששררה סביב ניסיונות להפעיל מטעני חבלה נגד איש העסקים מאיר שמיר (בשתי הזדמנויות שונות) והזמרת מרגלית צנעני. כתב האישום עמוס בעבירות חמורות: ניסיון לרצח, סחיטה באיומים, ייצור נשק, נשיאת נשק, החזקת נשק, ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, איום בכתב לרצוח ועוד. 

בן דוד (מימין) והררי (משמאל) // צילום: גדעון מרקוביץ'

לבן דוד מיוחסים חמישה אישומים: שני אישומים הנוגעים לשמיר; אחד לצנעני; אחד לכדורגלן מוסא והאחרון להקמת דירת אמל"ח בראשל"צ, ואילו להררי מייחסים שני אישומים הנוגעים לצנעני ולמוסא. מצבו של בן דוד חמור יותר לא רק מבחינת האישומים נגדו, אלא גם מבחינת הראיות לכאורה שאותן פירט התובע, בבקשה לעצור את השניים עד תום ההליכים (לתגובת סניגורי הנאשמים, ראו משמאל).

הבקשה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים פותחת צוהר לראיות שנאספו נגדם ולמאמצים שהושקעו באפיקי חקירה ועיקוב רבים. לדברי התובע, בן דוד חקר ולמד את תחום הכנת חומרי הנפץ באמצעות אתרים, ואילו הזמנת המטענים נעשתה על ידי אחרים ("הלקוחות") שאינם ידועים לתביעה. 

זאת, למעט במקרה של צנעני, שבו, לטענת התובע, הלקוח של בן דוד היה הררי עצמו. לדברי התובע, הררי שלח את בן דוד להפעיל נגד צנעני מטען חבלה בשל הרגשתו שהיא קיפחה את שיריו ב"רדיו לב המדינה". 

בסקירת הראיות הדגיש התובע כי חוות הדעת מטעם אנשי החבלה של המשטרה מלמדת כי מאירוע לאירוע "שודרגו" מטעני החבלה. אם בפיצוץ שכוון נגד מאיר שמיר (אישום שמיוחס רק לבן דוד) נעשה שימוש במטען צינור פלסטיק - בפיצוץ שכוון נגד הכדורגלן מוסא הורכב מטען חבלה תקני רב־עוצמה. עוד מגלה חוות הדעת של אנשי החבלה על הדמיון הרב בין מאפייני המטענים השונים שבהם נעשה שימוש לאורך הפרשה כולה כי "כל הסוללות השונות בעלות אותו תאריך תפוגה וכל המטענים מורכבים בידי אותם מבצעים ובאותו אופן". 

גם המשדרים שנתפסו באירועים השונים תואמים ומקודדים ושודרו על אותו תדר. הראיה הנוספת היא פלטי מחקרי תקשורת. אלה מלמדים כי בכל פעם שהשניים ביצעו לכאורה פעילות "מבצעית", הם חדלו משימוש בטלפונים הסלולריים וחידשו אותו מעט לאחר סיומה. כך, לדוגמה, באירוע הנחת המטען ברכב של צנעני באזור, "20 דקות לאחר הפיצוץ שב בן דוד לפעילות בטלפון, כשהוא מבצע לא פחות מארבעה ניסיונות חיוג להררי". 

התובע הוסיף כי בן דוד, שעבד בחנות הירקות של הררי, דאג להשאיר את הטלפון הסלולרי בביתו או בחנות הירקות בטרם צאתו לפעילות. כמו כן, בן דוד זוהה על ידי מצלמת אבטחה כשהגיע אל מחוץ לביתו של שמיר בשכונת צהלה בתל אביב בקטנוע ובג'יפ. ואם לא די בכל אלה, הוסיף התובע, דו"חות עיקוב רבים מתעדים לכאורה את פעילותם של הנאשמים ואת התנהלותם במסגרת קשירת הקשר לרצוח את שחקן הכדורגל. 

"דו"חות העיקוב מתעדים באופן רציף את התנהלותם של הנאשמים לפני האירוע, ובכלל זה את הסיורים המקדימים", טען התובע, והוסיף שהאזנות הסתר מלמדות על שיחות בשפת קוד שערכו ביניהם הנאשמים.

•  •  •

פרקליטו של הררי: "הם דיברו על ירקות"

שני הנאשמים, אבנר הררי ואבישי בן דוד, שמרו בחקירתם על זכות השתיקה. 

הררי שתק באופן גורף, ואילו בן דוד, כשנשאל על ידי החוקרים על כספים שנתפסו בשתי דירותיו (דירת מגוריו ודירת אמצעי הלחימה), ענה כי מדובר ב"שכר עבודה" שאותו קיבל מהררי, המעסיק אותו בחנות ירקות בהרצליה. 

עו"ד שי רודה, המייצג את בן דוד, אמר ל"ישראל היום" כי הנאשם מכחיש את האישומים נגדו, למעט האישום האחרון, הנוגע לתפיסתה של "דירת אמצעי הלחימה". 

סניגורו של בן דוד, עו"ד רודה

ואולם, לתובע יש הסבר מדוע בן דוד סיפר את האמת והודה ביחס לאישום הנוגע לדירת האמל"ח. לדבריו, לאחר שאותרה דירת אמצעי הלחימה, שלרעייתו של בן דוד היתה גישה חופשית אליה, והיא היתה בגדר חשודה, הוא נאלץ לספר את האמת כדי לספק גירסה "המנתקת את רעייתו מכל החשדות לחלוטין", לשון התובע.  

עו"ד איתן סבג, המייצג את הררי, אמר ל"ישראל היום" בתגובה לידיעה כי בבקשת המעצר שהגישה הפרקליטות, החומר היחיד לכאורה שקיים בידיה המלמד על קשר בין הנאשם לבין העבירות הוא כמה שיחות לגיטימיות בינו לבין בן דוד, "כאשר שיחות אלה אינן בעלות תוכן פלילי ואין בהן לשמש ממסד עד טפחות לידי כתב אישום". 

עוד אמר עו"ד סבג כי נראה שמדובר באישום בלתי מבוסס, וכי השיחות מלמדות על העיסוק של השניים הקשור לחנות הירקות. "אם לא היו קוראים לו אבנר הררי, לא היה כתב אישום", סיכם עו"ד סבג. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו