נעים להישאר. שעה וחצי לפני המשחק, ברחבה החולית שמשמשת חניה של האיצטדיון באשקלון, חבורה של אוהדים מקומיים מזגו לעצמם כוס נוספת של וודקה מעורבבת במשקה אנרגיה. בקבוקי השתייה סודרו היטב על מכסה המנוע, והאווירה היתה יכולה להזכיר מסיבת רווקים בבוקרשט אם לא היה גם משחק לשחק.
מולם עברו אוהדי בית"ר ירושלים בחולצות צהובות־שחורות, לידם עוד כמה שהכריזו שהם אוהדי בני יהודה, משפטי תמיכה הוחלפו, כיפים הוחלקו, כוסות שתייה הוצעו, וזה היה נראה כמו מפגש של העמותה לווידוא ירידת הליגה של הפועל ת"א.
בתוך האיצטדיון נראה שהעיר התגייסה כדי לעזור לסינדרלה שלה להינצל, ושני היציעים שיש להם אישור להכיל קהל היו עמוסים ב־5,000 אוהדים. לאחר הלם משער היתרון של עירוני ק"ש (עודד אלקיים), החלה אשקלון לסיים לכתוב את סיפור ההישרדות שלה עם "הפי אנד", כשרודי חדד מפגיז לחיבורים בדקה ה־42 וירדן אבוחצירה משלים את המלאכה בדקה ה־62.
ההישארות של אשקלון בליגה היא אמנם עוד סיפור קלישאה של סינדרלה פריפריאלית, עם כל האלמנטים הקשורים אליה, אבל הקהל שלה מתעקש להנציח סטריאוטיפים: תחושות קיפוח אוטומטיות, האשמות כלפי התקשורת וה"מאפיה של המרכז", קריאות כלפי ת"א העיר (לא כלפי הפועל ת"א, אלא ת"א כשם גנרי כלפי כל מה שנמצא מראשל"צ צפונה) ותפילת עידוד שבה הם שרים שהם "מאמינים בני מאמינים", ורגע לאחר מכן מאחלים לת"א לעלות באש. כקינוח, במחצית המשחק הקהל ידע לעודד בקריאות "הוא זכאי" את ראש העיר איתמר שמעוני, החשוד בקבלת שוחד וטובות הנאה.
יובל נעים. ראש העיר האמיתי של אשקלון // צילום: לירון מולדובן
מצד שני, אף אחד מהאוהדים האלה לא פרץ לאימון האחרון של הקבוצה והרביץ לשחקנים, שזה כבר קריטריון להישאר בליגה. אבל ראש העיר האמיתי של אשקלון, שמנצח על כל העסק ביד רמה, עונה לשם יובל נעים. לנעים אמנם אין ברזומה את אליפות ליגת העל, אבל מבחינת התחושות, החגיגה, הפורקן, זה הכי קרוב שהוא היה יכול להתקרב אל תחושת אליפות, בטח מבחינת מיצוי פוטנציאל של סגל והפרשי תקציב.
רוח הקבוצה שהנחיל המאמן היתה גם כשהיא הובילה 1:2, השעון מתקתק, הציפורניים נכססות, הקהל על הרגליים מהדקה ה־50 והחבורה של נעים מחפשת את השער השלישי. כל העונה, העיר, הקבוצה, הדרום - הכל עומד על הפרק - ואשקלון לא מעמידה אוטובוס ברחבה, לא מעיפה כדורים למחסום ארז, לא נופלת מכל נגיעה. היא המשיכה לשחק התקפי, להחזיק בכדור, לאיים על השער, עד הצלצול הגואל. השמחה המזוקקת הערב של אשקלון היתה מידבקת, אמיתית, אותנטית. אם נשאר משהו בבקבוקי הוודקה מתחילת המשחק, הם בוודאי התרוקנו לאחריו.
אלי אלבז כבש את השער של כפר סבא שהביא את הניצחון אך קבוצתו ירדה לליגת המשנה // צילום: עודד קרני
סוף ידוע מראש. הפועל כפ"ס ירדה הערב רשמית לליגה הלאומית, למרות ניצחון 0:1 על הפועל חיפה, אבל זהו תהליך שהחל הרבה קודם. בעונה שבה הירוקים מהשרון רשמו רצף של 16 משחקים ללא ניצחון, פיטרו שני מאמנים והבעלים סתיו שחם היה עסוק בלא מעט פוסטים ברשתות החברתיות ועיצבן את הקהל, לא צריך להתפלא שכפ"ס שוב יורדת.
כמה סמלי שדווקא הפועל ת"א, שאליה הביע שחם אמפתיה כששקעה בבעיות ואף שקל לרכוש אותה, תשחק איתו בלאומית בעונה הבאה. להפועל כפ"ס יש מתקן ששווה ליגה לאומית, סגל שחקנים שברובו לא מתאים לליגה הבכירה ובעלים שנוי במחלוקת, אבל יש לה קהל שלכמה קבוצות בארץ חסר.
מי שכן מתאים הוא החלוץ אלי אלבז, שכבש שער עשירי בקבוצה שמגיעה לשני מצבים במשחק. הוא דווקא בטח יישאר בליגת העל. פליקס נעים, זה שפוטר על ידי שחם בעונה שעברה, יהיה זה שינסה להחזיר את כפ"ס לליגת העל בעונה הבאה. נעים לא היה אז הבעיה של כפ"ס, ושחם הודה בכך בסיום משחק הירידה. נעים מאמן צנוע, בלי לובי בתקשורת ואחד שהקהל לא ישכב בשבילו על הגדר. אבל הוא לקח קבוצה בליגה א' והעלה אותה לפני שנתיים לליגת העל. אולי הוא לא המאמן הכי טוב בארץ, אבל הוא הכי טוב להפועל כפ"ס.
"נעשו הרבה טעויות לאורך העונה וכל הסיפור סביב הדברים שאמרתי על הפועל ת"א היה מיותר", הודה בסיום סתיו שחם, שספג קללות מכמה מאות מאוהדי כפ"ס, אך הבהיר כי המחאה שלהם לא תגרום לו לעזוב. "אני נשאר בהפועל כפ"ס ולא הולך לאף מקום. נבנה בעונה הבאה את הקבוצה הכי טובה שאפשר במסגרת התקציב שלנו. פליקס נעים ימשיך איתנו. הוא עשה פה עבודה טובה, וגם כשעזב בעונה שעברה זה היה ברוח טובה ונשארנו חברים בנפש", סיכם הבעלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו