השעה 12:30 בצהריים, ורגע לפני הראיון ליאור סושרד מסיים פגישה עסקית בבית קפה בכיכר המדינה, ליד ביתו. "בפסח הייתי בחופשה עם המשפחה במקסיקו. רוב הזמן הייתי מנותק לגמרי - כל השיחות הועברו לעוזרת שלי, ופעם ביום בדקתי מה העניינים. נחתנו בערב בתל אביב, אירגנתי את המשפחה בבית, ובאותו לילה המראתי לטוקיו. רק לפנות בוקר חזרתי לארץ.
"אתמול בקונקשן במינכן עלתה עלי קבוצה של עשרה ישראלים. 'אחי, אולי תעשה לנו משהו'. סירבתי. אמרתי להם שאני גמור, אחרי 11 שעות טיסה מיפן, והצעתי להם במקום זה כרטיסי הנחה למופע שלי. עליתי למטוס, ומאז אני אוכל את עצמי, אולי עכשיו הם חושבים שאני מניאק. ממש לא בא לי שיחשבו שאני מניאק.
"אבל הייתי גמור, ובשביל לעשות קטע אני צריך להיות מרוכז. עדיף להגיד לא מאשר לעשות משהו שלא יצליח. צריך לזכור שבסופו של דבר אני בן אדם. זה שאני עונד טבעת של סופרמן על האצבע לא אומר שאני סופרמן".
ואז הוא פותח את היומן באייפון שלו, מתחיל לדפדף בין ההתחייבויות שלו לחודשיים הקרובים. "מחר יש לי אירוע פרטי, אחר כך אירוע לעורכי דין, אחר כך חברת מיצים, כנס של IBM בארה"ב, אירוע של אאודי, גאלה של מכבי תל אביב, עוד כמה אירועים פרטיים, אירוע בפאריס לחברה שמייצרת שיניים, ב־9 במאי מופע כרטיסים באיסלנד שבו פוצצתי אולם, אחר כך פגישה עם מנכ"ל נוקיה העולמית שמגיע לארץ, ואז פגישה עם אירוסמית' שמגיעים לארץ, ועוד אירוע פרטי, וכנס של נוירוכירורגים, ואירוע בווינה, ויש הופעה לחברת השקעות גדולה, ומופע בכנס יהלומים בלאס וגאס. וזה רק החודשיים הקרובים. והאתגר הוא להמציא בכל פעם קטעים שמדברים על המוצר של החברה בצורה מעניינת".
"אינפוטיינמנט", הוא מגדיר את זה, שילוב בין information ו־entertainment - העברת מסרים ומידע דרך ההופעה. "ההצלחה שלי בתחום העסקי הגיעה משם. יש לך מיליוני כנסים בכל העולם של כל מיני חברות, אז אני משתלב בזה ויוצר את הקטעים המיוחדים שלי. כשהקהל נמצא בשלב ה'וואו' וכל החושים שלו מעורפלים, אני נותן את המסר השיווקי של החברה. אתן לך דוגמה".
הוא מתכופף להוציא ריבוע נייר ריק מהתיק שלו, שמונח לידו על הרצפה, שולף טוש ורושם משהו על הנייר. "נגיד שהייתי בא אליך ככה. שאלה פשוטה: תגיד לי מספר דו־ספרתי כלשהו".
המוח שלי מתחיל להריץ ספרות בקצב מהיר, ואיכשהו, לא ברור למה, יוצא לי מהפה המספר 24. "למה דווקא זה?" הוא שואל. "זה נורא מעניין שאמרת את זה, כי תראה מה רשמתי פה. רשמתי 24. נכון מגניב? אז זה עיקרון של סוגסטיה. השפעה. גרמתי לך להגיד 24. את העיקרון הזה אני יכול להלביש בכל מיני וריאציות וסיפורים ושכבות של פסיכולוגיה".
מה הטריק?
"אם אספר לך, אצטרך להרוג אותך. הטריק זה שאין טריק. אם גרמתי לך להגיד 24, זה טריק? למילה טריק יש קונוטציה שלילית. כשאני מנסה להשפיע עליך, אני משתמש לצורך זה בשפת גוף מסוימת ובוחר מילים, ומתאים את הנשימות שלי ותנועות הידיים. אם זה הפוך, ואני צריך לגלות מה אתה חושב, אז אני מסתכל על שפת הגוף שלך, על מבטים, על התקשורת הלא מילולית. זו פסיכולוגיה של המחשבות.
"ממש כמו שרלוק הולמס, שמאוד אהבתי בתור ילד. קראתי את כל הספרים ומאוד אהבתי את הרעיון שהוא מסתכל על הדברים הקטנים, מחבר אותם ומגיע למסקנות".
את המקצוע שלו הוא סוחב איתו לכל מקום, ולא שיש לו ברירה. כשארגז מתרסק פתאום בפינת בית הקפה, פונה אליו אחת הלקוחות ושואלת, "זה לא אתה הפלת, נכון?"
"שש פעמים ביום אני שומע את זה", הוא לוחש לי.
וכשפנסיונר שיושב בשולחן הסמוך מתערב ומתעניין אם הוא "הקוסם הזה", סושרד מבהיר לו בעדינות, "רק אל תגיד קוסם. אמן חושים - זאת ההגדרה".
אחר כך הוא מסביר לי שאם אפתח מילון, אראה שיש הבדל. "נניח שאמרתי לך לחשוב על שם וניחשתי אותו, זה קסם? זאת אמנות חושים. אמן חושים הוא מישהו שמשתמש בחמשת החושים כדי ליצור חוויה של חוש שישי".
לדעתי זה בדיוק כמו ההבדל בין ספר למעצב שיער.
"יש הבדל בין לעשות קסם לבין להיות קוסם. קסם זה משהו שאתה לא יכול להסביר. אם מישהו עף באוויר זה קסם, ואם מישהו קורא מחשבות זה קסם, ואם מישהו מכופף כפית זה קסם. לעומת זאת, למילה קוסם יש בארץ קונוטציות לא טובות. אם אתה מופיע ביום הולדת של ילד בן 6, אתה קוסם. אבל יש קוסמים כמו קופרפילד או דיוויד בליין שמרוויחים 100 מיליון דולר בשנה.
"אני בתחום שהוא אפור, עם ויכוח מה אמיתי ומה לא. ז'אנר שהוא כולו מחשבתי. אני לא מתעסק במטפחות, לא שולף יונים ולא חותך בחורות. הסגנון שונה, ולכן זה לא דומה לספר ומעצב שיער, כי שניהם עושים את אותה העבודה, בסופו של דבר. זה הכל עניין של הגדרה אישית.
"אני מכיר כאלה שמגדירים אותי, את נמרוד (הראל), את אורי (גלר) כשרלטנים. ואני אגיד לך, בוא תגדיר מה זה שרלטן, ונראה אם אתה צודק או טועה".
• • •
סושרד (35) גדל בחיפה, "ילד חנון עם שיער ארוך וחצ'קונים". בתיכון למד בבית הספר הריאלי. "היו אצלנו שני סוגי תלמידים. כאלה עם הורים נורא עשירים, וכאלה שההורים שלהם קרעו את התחת כדי לממן את הלימודים. אני הייתי מהסוג השני. אז בגיל 17, כשהעשירים הגיעו עם המכוניות והג'יפים, אני הגעתי על אופנוע מצ'וקמק משנת 69' ששיפצתי עם אח שלי. פעם אחת מצאתי אותו קשור על עץ, ופעם אחרת תלו לי אותו על הסל בחצר בית הספר.
"הייתי חסר ביטחון ומאוד ביישן. הידיד הכי טוב של הבנות, אבל אף פעם לא עשיתי move. הייתי מתחיל עם בנות דרך זה שהייתי מנחש את מספר הטלפון שלהן. בכלל, הייתי ילד שחי בעולם של דרקונים ומבוכים, משחקי מחשבה, טריקים בקלפים, ריבועי קסם, חידות היגיון ומתמטיקה. לא הייתי בקרחנה, לא הלכתי למסיבות ולא הייתי מהמקובלים. צחקו עלי, ירדו עלי.
"אולי אני צריך להודות לילדים ההם על הירידות, כי ברגע שאתה חוטף כאפה ונופל, זה נותן לך את הכוח לעלות בחזרה. זה עולם לא קל.
"כדי להתגבר על הביישנות, התחלתי לדבר עם העולם דרך הקטעים שלי. הבמה נתנה לי את האפשרות להשתחרר".
"אפשר לגור בארץ ולנהל קריירה מצליחה בחו"ל". סושרד // צילום: כפיר זיו
בגיל 14 החל להופיע באירועים. "לאט לאט זה קיבל צורה של דברים מחשבתיים ופסיכולוגיים. אף פעם לא הייתי קוסם כזה של 'תראו מטפחת'. קראתי המון ספרים. הייתי גונב את האשראי של אמא שלי כדי לקנות לעצמי דברים למופע או ספרים למיניהם. 50 שקל פה, 500 שקל שם".
את השירות הצבאי החל כלוחם בחיל הים, אך כעבור חודשיים עבר לחיל האוויר בגלל בעיות גב ושובץ כאיש צוות בסוללת פטריוט. בשלוש השנים האלו התבקש כמה וכמה פעמים לבצע מופעים ותרגילים בערבי הווי צבאיים מול בכירי החיל. "הייתי יושב בארבע בלילה לבד במגדל שמירה, קופא מקור בתוך חרמונית, ומתכנן את המופע שלי. פעם הטיסו אותי במסוק לעובדה כדי שאופיע שם".
אחרי הצבא סיפר להוריו (אבא איש עסקים, אמא עבדה כמנהלת אדמיניסטרטיבית בצים) שהוא רואה את עתידו על הבמה. "הם לא אהבו את זה. בשבילם הלימודים היו תמיד הדבר הכי חשוב. יש לי אח בכור בוגר טכניון בהצטיינות, אח שני כלכלן מצטיין, ואז אני בא אליהם פתאום עם השאיפות החתרניות שלי. היו ריבים, 'תופיע שנה־שנתיים ואז תתחיל ללמוד ותהיה רציני'. לקח זמן עד שהבינו שזה הרציני אצלי".
ב־2006 זכה בתוכנית הריאליטי "אורי גלר מחפש את היורש", אבל הוא מסרב להגדיר את הרגע ההוא כנקודת הפריצה שלו. "לפני זה כבר הייתי אורח קבוע בתוכנית הבוקר של סיגל שחמון, הייתי שלוש פעמים אצל דודו טופז, הופעתי בחיפה, נפגשתי עם אנשים וטסתי לפגישות בחו"ל. חודשיים לפני שבכלל פנו אלי מהתוכנית כבר היתה עלי כתבה בעיתון, שבה נכתב 'היורש של אורי גלר'.
"ב'אורי גלר מחפש את היורש' עשיתי להם את המוות. התוכנית שודרה במוצאי שבת, ואני מדי יום ראשון טס לחו"ל, מקיים פגישות, מופיע לקהילות יהודיות, עושה נטוורקינג וחוזר בשבת בבוקר. עבדתי תוך כדי התוכנית. בהפקה היו תמיד לחוצים כי זה שידור חי, ואני כזה 'תכינו לי ככה וככה, ויהיה בסדר'. היה לי חוזה אישי, באתי להם עם עורך דין, הגעתי מוכן לדבר הזה. הייתי מוכן לפריצה.
"חוץ ממני, יש בארץ ארבעה־חמישה אנשים שבאמת טובים בתחום הזה - נמרוד הראל, ליאור מנור, אמיר לוסטיג, שמעון נחמני - אנשים שאני מאוד מעריך, אבל פה זה נגמר. חוץ מזה, יש לך עוד עשרות אחרים שבדרך כלל גונבים מאיתנו רעיונות ומנסים להיות אנחנו. אתה רואה את ההבדל. כולם רואים את זה".
• • •
סושרד עושה הכל בעצמו, כמעט. הוא מקיים אינספור שיחות טלפון, מגיע לבדו לכל הפגישות, מנהל בעצמו את המשא ומתן על הופעותיו ומקפיד להישאר נגיש לכל דורש.
"אין לי סוכן, אין לי מנהל. יש לי רק עוזרת אישית, שמתאמת לי את הפעילויות. אני מאוד מעריך אנשים נגישים ופחות מעריך כאלה שהאף שלהם למעלה ואי אפשר להגיע אליהם. בייחוד בארצנו הקטנטונת.
"אחד הדברים הכי חשובים זה הנטוורקינג, לשמור על קשר וליצור חיבורים טובים. נגיד, היתה לי פגישה טובה עם מישהו, ובסיומה הוא אומר, 'אני אהיה בטקס הזה, אתה גם תהיה שם?' ואני תמיד אומר ברור, ואחר כך מברר במה מדובר, מארגן לעצמי כניסה ודואג להיות שם ולפגוש אותו שוב. החיים שלי מורכבים מניהול המשחק הזה, זה כמו משחק שחמט אחד ענק, שאני צריך להזיז בו את הכלים".
לא צריך להיות אמן חושים כדי לקלוט שמשהו טוב עובר עליו לאחרונה. זו לא רק רשימת מאה הגברים הסקסיים בעולם של מגזין "פיפל", שאליה הצליח להשתחל בנובמבר האחרון בפעם השנייה ("הפעם הראשונה, ב־2010, היתה התערבות. ישבתי עם העורכת של המגזין לפגישה, והיא אמרה שאם אנחש שם שעליו היא חושבת, היא תכניס אותי לרשימה. בפעם השנייה זה כבר היה נקי").
הוא הופיע בתוכניות בוקר בארה"ב, התארח אצל לארי קינג, ברברה וולטרס וג'יי לנו, ולאחרונה גם בלייט־נייט הטרנדי של ג'יימס קורדן ב־CBS, שם קרא מחשבות, ניחש מספרים וגרם לכל הקהל באולפן לצייר את אותו הציור - קטע שהפך ויראלי וצבר מיליוני צפיות ברשת.
"אורי גלר אמר לי שהפכתי להיות הסלב של הסלבים, ורק לא מזמן הצלחתי להפנים את זה. הוא אמר לי, 'אתה חייב להבין, מר סושרד, הסלבריטיז האלה - נגיד, דיקפריו, שמרוויח 20 מיליון דולר לסרט - הם כבר ראו הכל ועשו הכל, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. ופתאום מגיע מישהו שמשנה להם את המחשבה. עכשיו הם רוצים להיות חברים שלך'. זה נשמע לי מוזר, עד שקלטתי שזה נכון. יש לי משהו שהאנשים האלה לא יכולים להשיג בעצמם, ולכן הם רוצים להיות בקרבתי".
רשימת האנשים שהילד החנון מחיפה התרועע איתם בשנים האחרונות רק הולכת ומתרחבת מדי יום. בקיץ שעבר השתתף ב־11 הופעות של ברברה סטרייסנד. "זה כאילו נכנסתי בפרוטקציה. זו מערכת ענקית, ובאה בעלת הבית ואמרה, 'תכניסו לי אותו להופעה', והבמאי אומר, 'מה הקשר?', אבל אף אחד לא מעז להמרות את פיה".
הרומן ביניהם החל לפני חמש שנים במסעדה. הוא ניגש אליה, הציג את עצמו, והם ניהלו שיחה קצרה, שבמהלכה ניסה עליה כמה תעלולים.
"אחרי שבועיים קיבלתי טלפון מהמנהל שלה, 'ברברה לא מפסיקה לדבר עליך. אנחנו עושים לה מסיבת הפתעה ורוצים שתבוא'. הגעתי למסעדה יוונית במאליבו, והייתי בהלם. אני הייתי ההפתעה. שמו אותי לשבת בין ביל קלינטון לרוברט דה נירו.
"ואז עליתי להופיע, והיא היתה מופתעת ונרגשת. העליתי לבמה את סטיבן ספילברג ואמרתי לו, 'מה שמך, בבקשה?'. ג'ון טרבולטה היה שם עם אשתו, ליונל ריצ'י, פירס ברוסנן, מי שאתה לא רוצה.
"שמרתי על קשר עם סטרייסנד. הופעתי אצלה בכמה אירועי צדקה, היא דיברה עלי בראיון ל'פיפל מגזין'. אני מתקשר אליה ביום ההולדת שלה לאחל לה מזל טוב, היא מאוד אוהבת אותי.
"עד שיום אחד היא החליטה שהיא רוצה שאני אעשה קטע באמצע המופע שלה. ישבתי אצלה בבית במאליבו, הראיתי לה כל מיני רעיונות שיש לי". הוא שולף מהטלפון את קטעי הווידאו שצילם אצלה בסלון, שבהם הוא מבקש ממנה לקרוא את שמה מדף נייר, והיא לא מצליחה ("שיחקתי לה עם המוח").
"ההופעות היו מרגשות בטירוף, 20 אלף איש בכל מופע. עליתי איתה לבמה, זרקתי פריזבי לקהל. שאלתי אותם שאלות, עשיתי תיאטרליות גדולה סביב קריאת המחשבות. היתה חוויה מדהימה. רצו שאמשיך איתה לסיבוב ההופעות בדרום אמריקה ובאירופה, אבל לצערי לא יכולתי בגלל לוח הזמנים".
עם ברברה סטרייסנד. "שיחקתי לה עם המוח"
לוח הזמנים העמוס שלו אחראי גם לכמה פספוסים. "הייתי בטקס הגראמי בלוס אנג'לס, ואחריו הזמינו אותי למסיבה, ושם הכירו לי את ריהאנה. יש לי תמונה איתה. אמרתי לה לחשוב על שיר, וניחשתי את השיר. היא ידעה מי אני, שמעה עלי דרך אחרים.
"אחר כך המנהל שלה יצר איתי קשר ורצה שאופיע ביום ההולדת שלה, אבל לא יכולתי, כי באותו היום טסתי להופיע בניו יורק, ביום הולדת 40 של חבר מאוד טוב שלי, אריאל ורומן, במאי ישראלי מצליח שהולך לביים עכשיו את הסרט החדש של 'רמבו'. זה מצחיק, כי בגללו אמרתי לא לריהאנה.
"הופעתי בהרבה אירועי התרמה עם סלבס. הייתי באירוע התרמה גדול בסן טרופה, והאמנים שהופיעו בו היו אלטון ג'ון, ג'ון לג'נד וליאור סושרד. באירוע של דיקפריו עשיתי עליו קטע וניחשתי מספרים שהוא חשב עליהם. אחר כך גם העליתי לבמה את סילבסטר סטאלון ואלטון ג'ון. בסיום, אלטון ג'ון פנה אלי ושאל אם אני יכול להופיע אצלו בבית. ברור שכן. וככה זה מתגלגל ומתגלגל. זה הנטוורקינג.
"נפגשתי עם ג'יי לו ודרייק בחדר הלבשה במלון בווגאס. עשיתי להם קטע, הצטלמנו והעליתי לאינסטגרם. לא ידעתי שיש דיבור בעולם אם הם זוג או לא, אבל בעקבות התמונה התחילו לפנות אלי מכל העולם. כמה ימים אחרי זה התפוצץ שהם זוג".
זה כנראה היה רומן ממש קצר, כי עכשיו ג'יי לו בכלל יוצאת עם אלכס רודריגז.
"אהה. שחקן הבייסבול? גם אותו אני מכיר! זה קטע מצחיק. יהיה מעניין".
• • •
למעגל החברים שלו הוא הוסיף לאחרונה גם את הנסיך הסעודי עבד אל־עזיז בן פאהד (44), שאותו הכיר דרך אריאל ורומן, מכר של הנסיך. "הגעתי ליאכטה העצומה שלו כדי להופיע בפניו והפלגנו מאיביזה. באתי באהלן וסהלן, לא בפחד, והם כנראה העריכו את זה. הוא מאוד התרשם מההופעה ואז אמר, 'תישאר עוד לילה'. ואחר כך עוד לילה. היינו שטים ביאכטה, חוזרים בלילה לחוף ומתאכסנים במלון באיביזה.
"זה היה המופע הכי הזוי בעולם. אני עומד ביאכטה, מולי נסיך, בצדדים בני דודים של המלוכה, חמישים בנות על הרצפה, כולן דוגמניות־על. הייתי בטוח שהולך להיות תוהו ובוהו, אורגיה המונית, אבל כלום. הן שם בשביל היופי. אין סקס, אין סמים, אין אלכוהול. לאחת מהן הוא החליט לקנות צמיד קרטייה ולאחרת שעון.
"פעם אחת הנסיך בא עם שק של אייפונים חדשים, כשהם רק יצאו, ואמר, 'ליאור, תחלק למי שאתה רוצה'. כל הבנות קפצו עלי. האייפון שלי זה משם. גם התערבתי איתו שאצליח לקרוא את המחשבות שלו. ביקשתי ממנו לחשוב על שעה, לקחתי את השעון שלו וכיוונתי את המחוגים בדיוק לשעה שהוא חשב עליה. הוא נתן לי את השעון במתנה. זה שעון ששמים בכספת.
"הנסיך הוא טיפוס די נהנתן, אבל גם איש משכיל שקורא המון ספרים. הוא מדבר איתי על הדת שלנו, אומר כמה יהודים הם חכמים ונותן לי דוגמאות מהיהדות שאפילו אני לא ידעתי עליהן. אתה יודע, זה שהוא מוסלמי לא אומר שהוא פנאט. הזמנתי אותו לבקר בארץ. חוויה מטורפת כזאת.
"התחלתי להצטרף אליו להפלגות. כשסירבתי בגלל עומס עבודה, הוא התעקש. פעם היה שם ביאכטה ג'וני דפ. זה היה בדיוק כשהתפוצץ הסיפור עם אשתו, היכה אותה לא היכה אותה. הסתבר שהוא במצב על הפנים. אני לא לוקח צד, אבל אני יכול להגיד מה שמעתי ממנו, והוא נשמע לי כן מאוד וגם פיכח לחלוטין.
"היינו בארוחת ערב, דפ נורא התלהב ממה שאני עושה, ודיברנו על פילוסופיה. ואז הוא אמר לי, 'תקשיב, אני מתגרש מאשתי. רוצה להתחתן איתי?' ואז דיברנו על כל הסיפור, וברגע של כנות הוא אמר, 'היא עושה לי את המוות, אומרת דברים מאחורי הגב שלי ומעלילה עלי שקרים. הייתי חייב להתנקות, לכן באתי להיות קצת ביאכטה'. אין שם פפראצי, אתה בלב ים, מוקף באופנועי ים של מאבטחים. התחברנו מאוד, למרות שלא דיברנו מאז. יש לי את הטלפון שלו".
את המעמד שיצר לעצמו באוסטרליה הוא מייחס לעבודה סיזיפית מאחורי הקלעים. "גרמתי לזה שהאוסטרלים יכירו אותי. הגעתי לשבוע באוסטרליה, לקחתי יחצנית, איש שיווק, הם קיבלו המון כסף ודאגו שבכל יום יהיה עלי אייטם. הייתי בכל תוכניות הבוקר, בעיתון, ברדיו. הרמתי את השוק. ואז חזרתי שוב ויצרתי ליין של 18 הופעות בכל הערים הגדולות.
"במקרה גם התחברתי עם נובאק ג'וקוביץ', שבדיוק שיחק באליפות אוסטרליה הפתוחה, והוא צייץ בטוויטר: 'אתם חייבים לראות את ליאור'. יש לו 9 מיליון עוקבים, אז זה עשה את שלו.
"באותו זמן היה גם משחק קריקט חשוב בין אוסטרליה להודו. התארחתי בתוכנית בוקר, וכתבתי בתוך מעטפה מה תהיה תוצאת המשחק ומי ינצח. אחרי המשחק פתחו את המעטפה, והתחיל טירוף. זה היה ממש וואו. זה גם עזר במכירת הכרטיסים למופעים".
"מוצא את עצמי מגן על המדינה". סושרד // צילום: כפיר זיו
בחודשים האחרונים צילם סושרד תוכנית פיילוט לערוץ !E, שבמהלכה הסתובב יום שלם עם שני סלבריטאים, למד עליהם, קרא את מחשבותיהם והדהים אותם. הוא מוציא מהתיק שלו לפטופ, מפעיל את הפרק ומראה לי קטעים ממנו. "עכשיו אנחנו מנסים למכור אותו לאיזה ערוץ שירצה, ומקווים שזה יתפוס. ואז נצלם סידרת טלוויזיה".
עד כמה אתה משוויץ בהיותך ישראלי?
"כל הזמן. מאוד אכפת לי מהמדינה ונורא כיף לי להשוויץ. מאחורי הקלעים אני מזמין הרבה אנשים לארץ. הקלידן של בון ג'ובי הוא יהודי שאף פעם לא היה בארץ, חבר שלי. כשהם סיכמו על המופע בישראל, קיבלתי ממנו טלפון, 'אני פה עם ג'ון, הוא רוצה לשאול אותך שאלה'. ואז בון ג'ובי לוקח את הטלפון ואומר לי, 'סגרנו מופע בישראל, זה בטוח לבוא?'. אמרתי לו, 'ברור, איזו שאלה. אל תאמין למה שמראים בחדשות, זה הכל מנופח'. אני מוצא את עצמי מגן על המדינה, לפעמים גם בוויכוחים ברשתות החברתיות.
"הייתי מרוויח הרבה יותר כסף אם הייתי גר בניו יורק. הייתי עושה פולו־אפים, בונה לי מופע ברודווי. הייתי יכול לפגוש את כל מי שרוצה לפגוש אותי, כי לא הייתי צריך לחזור למחרת לארץ. הייתי מעביר לשם את המשפחה ורואה את הילדים שלי הרבה יותר. אבל אני חי בישראל. החברים, המשפחה, אשתי, כולם פה".
ועדיין, אף שהוא לא מודה בכך בפה מלא, בארץ הקודש הוא לא זוכה לאותם פרסום והערצה שהוא מקבל בעולם. "כי אין לי כמעט פעילויות טלוויזיוניות ישראליות", הוא קובע, ומזכיר שהגיש בעבר את השעשועון "משאבת הכסף" בערוץ 2 וביקר בכמה תוכניות אירוח. "בארץ יש כזה מסלול די סטנדרטי - אתה אמן, אתה עושה פסטיגל, אתה עושה סידרת טלוויזיה, אתה מנחה. אבל אני לא שיחקתי מעולם בסידרה ולא עשיתי תוכנית משלי".
רק לפני שנתיים העז, בפעם הראשונה בחייו, לפתוח קופות ולהעלות בארץ מופע במה באורך מלא. בלי שיווק מוצרים, בלי ועדי עובדים, בלי סלבריטאים. "כל הכרטיסים נחטפו, לא האמנתי. וזה למרות שכבר לפני חמש שנים מילאתי אולמות בווגאס".
• • •
ב־13 במאי יגיע להיכל התיאטרון בקריית מוצקין, וב־19 במאי יופיע בהבימה. "אנשים חושבים שזה מופע קסמים, הם באים וחוטפים בום. יש גם סטנדאפ, גם אינטראקציה של הקהל, אפקטים, מסכים, פירוטכניקה. זה מופע שמשנה את דפוס המחשבה, שאחריו אי אפשר לישון בלילה מהמחשבות של איך זה קרה".
"אז אתה גר עכשיו בארץ?" מתערבת לפתע בשיחה אחת מיושבות בית הקפה.
"כן, אף פעם לא עזבתי", הוא עונה לה. "אפשר לגור בארץ ולנהל קריירה מצליחה בחו"ל. בר רפאלי עושה את זה, גל גדות עושה את זה. בפעם האחרונה שנהג מונית שאל אותי לאן נעלמתי, אמרתי לו, 'הייתי עסוק, הופעתי 300 פעמים השנה וקניתי דירה'". ועדיין, סושרד מרגיש שהוא חייב לחזק את הבייס שלו בארץ. הוא הצטלם לקמפיין פרסומת של חברת כרטיסי אשראי, שיעלה בשבוע הבא, ויש גם דיבור על הופעה בעונה החדשה של "מועדון לילה". בנובמבר האחרון פתח בתל אביב את Escape City, מתחם חדרי הבריחה הגדול בארץ, עם שני שותפים (רון פדרמן ודן דואניאס), בהשקעה של מיליוני דולרים.
"יצרנו את זה במו ידינו. יש לנו מנהל, יש שיווק, יש אסטרטגיה, ויש עוד משהו, שלא ייחסתי לו חשיבות עד לאחרונה: יש לי בעצם ארבעים עובדים. ארבעים משכורות שצריך לשלם לאנשים, וזה פצצה. זה דרש משלושתנו השקעה כספית לא קטנה, אבל האמנו בזה, ועכשיו אנחנו במו"מ על פתיחת סניפים נוספים ברחבי הארץ".
עם טל שכטר בחתונתם. "היא מאוד תומכת, אנחנו בלתי נפרדים" // צילום: שוקה כהן
עוד סיבה שבגללה חשוב לו לחזק את הקשר לארץ היא המשפחה. אשתו, טל שכטר (33), היא יחצנית ומפיקת אירועים. "אישה מדהימה, אשת חיל במלוא מובן המילה, והיא מאוד תומכת. קשה מאוד להיות נשואה לאחד שכל הזמן טס, ואני גם מבין את זה בעצמי. אני יותר ויותר רוצה להיות בבית עם המשפחה, ולכן יוצר יותר התחייבויות בארץ, רק כדי להשאיר את עצמי פה עוד יותר".
את טל הכיר בחיפה בגיל 17. "התחלתי איתה והיה לה חבר, אבל מאז כל הזמן הצטלבו דרכינו. ותמיד או לי היתה חברה, או לה היה חבר.
"לפני שמונה שנים היא הזמינה אותי להופיע בבר המצווה של אחיה. אחרי האירוע חילקתי חתימות לילדים, והיא באה אלי עם דף וביקשה גם חתימה. אנחנו תמיד מתווכחים על הרגע, אם אני התחלתי איתה כי כתבתי לה ליד החתימה 'נ.ב, מתי נשב לקפה?' או שהיא התחילה איתי כשניגשה שאני אחתום לה, בחורה בת 24. יצאנו לדייט ראשון, וכל השאר היסטוריה. מאז אנחנו בלתי נפרדים".
הם נישאו לפני ארבע שנים, שנה לאחר מכן נולד הבן הבכור, אורי, ובשנה שעברה באה לעולם ליה. "האבהות שינתה אותי. הפכתי להיות מושי כזה. כל המסיכות יצאו החוצה.
"אני מאוד שומר על הילדים שלי. לא תמצא תמונה אחת שלהם בפייסבוק או באינסטגרם, אני לא מאלה שמעלים. הם שלי פרטי, אני לא רוצה שכולם יסתכלו ויידעו מה קורה. הבן שלי כבר בן 3, ויש לנו ממש שיחות. נגיד, אני מסביר לו על כוח הכבידה, הוא שואל שאלות ומתעניין. בפורים הופעתי אצלו בגן, בניתי קטעים לילדים.
"פתאום אני נורא מתבאס כשאני טס, ואני מתגעגע אליו ומתקשר לפייסטיים, והוא לא רוצה לדבר איתי כי הוא כועס שנסעתי. הוא עשה לי כמה פעמים קטע שהוא מתבאס עלי כשהייתי חוזר לארץ, כאילו מעניש אותי. זה מה־זה ביאס אותי. אבל הבוקר, אחרי שחזרתי מיפן, הערתי אותו בבית, והוא חיבק ונישק אותי. זה המיס אותי לגמרי.
"אמרתי לאשתי, עוד שנה אני אתחיל לחטוף אותו לנסיעות קצרות. לונדון, גרמניה, שווייץ. אחטוף אותו ליום ואחזיר חזרה. שיהיה איתי בטיסה, לבלות איתו קצת. יש לי תכנונים גדולים בשבילו".
שיהיה היורש שלך?
"לא! רק שלא יתחיל לקרוא לי מחשבות פתאום. אבל לך תדע, אולי אחותו תתחיל".
nirw@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו