לפני שנה וחצי, כשד"ר חדוה בר מונתה למפקחת על הבנקים, היא הגשימה את חלום חייה, אך זה לא אומר שאינה ניצבת עם שתי רגליים על קרקע המציאות הפיננסית ועובדת קשה כדי לשמור על היציבות של המערכת הבנקאית. תובנות לא חסרות לה, וגם חששות, בזמן שהיא מנסה להוביל למהפכה גדולה מאוד במערכת הבנקאית. היא מודעת לכך שהאתגר אינו פשוט וטומן בחובו סיטואציות לא צפויות, דוגמת ההתפתחויות הטכנולוגיות שיצוצו, וכבר עכשיו גורמות לבנקאים המסורתיים לחשוש מענקיות דוגמת גוגל, פייסבוק או אפל, שעשויות יום אחד לקום ולשנות בעצמן את כל מה שידענו על ניהול חשבון עובר ושב.
את הראיון אנחנו מתחילים עם אחד הנושאים שמעסיק רבים מאיתנו - הלוואות, לאזרח הפשוט או לטייקונים חובבי התספורות. "אני ערה לכך שהציבור מוטרד מהאשראי שניתן ללווים הגדולים והממונפים במשק, בפרט על רקע הכשל בחלק מהאשראים האלה", אומרת בר, "אבל אני שמחה להגיד שאנחנו מדברים על בנקאות של העבר.
"אשראי שהועמד ללווים גדולים, ב'קומה החמישית של הפירמידה', הועמד לפני יותר מעשר שנים, ומאז חל שינוי דרמטי. זה שינוי שבעיקרו הובל על ידי בנק ישראל, שדרש מהבנקים לצמצם את ההלוואות ללווים הגדולים, לצמצם את ההלוואות במינוף גבוה ולשפר בצורה משמעותית את ניהול הסיכונים".
למעשה, מציינת בר, גלי התספורות הגדולים שראינו בשנים האחרונות, ואנחנו נזכרים בלא מעט כאלה, בשל פרסומים רבים בתקשורת, "אלה ספיחים של בנקאות העבר. הראיה היא שכשבוחנים את תיק האשראי של הבנקים בשנים האחרונות, מגלים שהאשראי ללווים הגדולים, הממונפים, ירד משמעותית ובאופן אבסולוטי.
"מה שכן עלה זה האשראי למשקי בית, למשכנתאות או לצרכים ואשראי לעסקים קטנים. בניגוד לתפיסה בציבור הרחב - הנתונים מראים אחרת בנוגע להסדרי החוב, ומתוך סך האשראי שניתן, הבנקים עושים יותר הסדרי חוב ללווים קטנים ולמשקי בית מאשר ללווים הגדולים. זה נכון שהיקף האשראי שניתן ללווה גדול הוא גבוה".
עוד היא מגלה ש"לצד זה אני שומעת גם מההוצאה לפועל, שהבנקים באים לקראת הלווים ופורסים להם חובות. התפיסה שלי היא שאשראי שלוקחים, צריך להחזיר אותו. גם אם זה לווה גדול וגם אם זה משק בית שלקח הלוואה של 20 אלף שקלים. הלוואה לוקחים בהיקף סביר". בהקשר זה מציינת המפקחת בר כי אחד המהלכים שהפיקוח על הבנקים פועל למענם הוא הוגנות בגביית חובות: "המסר שלנו הוא כן לבוא לקראת הלווים, לקראת משקי בית שנקלעו לקשיים. אבל איני חושבת שזה יהיה נכון למשק אם הוראה זאת תנוצל כך שמשקי בית ייקחו יותר מדי אשראי. התוצאה תהיה רעה למשקי הבית".
לנוכח משבר הדיור המתמשך, התפתחה בשנים האחרונות בועת מחירים בענף הנדל"ן, שהרחיב את היקף נטילת המשכנתאות החדשות לשיא, ובמקביל הציבור פיתח תיאבון להלוואות קמעונאיות רגילות, בשל הריבית האפסית. בר מציינת כי "מה שאנו רואים בנתונים, שבשנים האחרונות חל גידול באשראי למשקי הבית שאינו מתחום הדיור. אנשים לוקחים הלוואות לרכישת רכבים, לנסיעות לחו"ל ולצריכה יומיומית שוטפת".
לדבריה, זו סיבה לדאגה: "אני קוראת לציבור להיות זהיר עם נטילת אשראי. כיום ההיצע הוא גדול, לנוכח הכנסת התחרות ושחקנים חדשים. נוצרו פיתויים, אבל אין לקחת יותר מדי אשראי. ראינו כבר שיש יותר בתי אב שנקלעו לקשיים ולא מסוגלים להחזיר את האשראי". עם זאת, בהתאם להשוואות בינלאומיות, היקף האשראי בישראל דומה למקובל במדינות מפותחות בעולם. "אנחנו לא במשבר חס חלילה, אבל דווקא עכשיו כדאי לשים לב", כך בר.
מזעור סיכונים
ואם נתמקד יותר בסוגיה הבוערת זה שנים, מחירי הדיור, נבין שלא קיימת האפשרות שכל הצדדים ירוויחו. ההשלכות ברורות: נפילה חדה מדי של מחירי הדירות תהווה איום על יציבות הבנקים, בעוד עלייה מתמדת של המחירים תרחיק חלקים גדולים מהציבור מהאפשרות לרכוש דירה.
"הצעד הראשון לעזור למשקי הבית במטרה לרכישת דירה - זה להגדיל את ההיצע, כפי שמובילים שר האוצר משה כחלון וצוות משרדו. אנחנו, בבנק ישראל, תומכים במהלכים האלה בכלים שלנו", אומרת בר ומוסיפה: "על רקע השינויים שהיו בשוק הדיור, מה שראינו זה שמשקי בית לקחו משכנתאות בהיקפים גדולים יותר ופרסו אותן על פני שנים רבות יותר, כלומר הגדילו את נטל החוב, ותיק המשכנתאות של הבנקים הלך וגדל. כדי לצמצם את הסיכון של משקי הבית והבנקים, בנק ישראל, בהובלת הנגידה, קרנית פלוג, ביצע הרבה צעדים בתחום המשכנתאות. הגבלנו את היקף האשראי שניתן לקחת ביחס למשכורת של הלקוח. הוגבל חלקה של ההלוואה בריבית ניידת. ברמה של כל הלוואה והלוואה, פעלנו להורדת הסיכון, אבל בראייה הכוללת ראינו סיכון שהולך ועולה. דרשנו מהבנקים לנהל ולהגביל את הסיכון, כדי שאם וכאשר מחירי הדירות במשק הישראלי יירדו, הבנקים יישארו יציבים".
אחד הצעדים שנקטו הבנקים היה התמיכה בתוכנית "מחיר למשתכן". בר: "הוצאתי הוראה שזוגות צעירים שרוכשים דירה במחיר למשתכן, למעשה יוכלו להביא הון עצמי של כ־100 אלף שקלים". ההוראה מדברת על הבאת הון עצמי של 10 אחוזים משווי הנכס ומינימום של 100 אלף שקלים - "ובכך סייענו לזוגות צעירים", היא מציינת.
מי רוצה לפגוש בנקאי
כאמור, את התפקיד שהוא חלום חייה מיהרה בר לסמן כבר בגיל 25, כשהחלה לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל. כל תפקיד שהוצע לה נשקל על ידיה, כדי להמשיך במסלול אל עבר היעד. בגיל 37 יצאה להתמודד על תפקיד נציגת ישראל בבנק האירופי לשיקום ופיתוח בלונדון (EBRD), זאת בניגוד לטיפ שקיבלה מהפרופ' לכלכלה ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. "הוא הציע שאתמודד על תפקיד אחר בקרן המטבע הבינלאומית", היא מספרת, אבל בחירתה ללכת נגד עצתו היתה מוצלחת, והיא זכתה בתפקיד ב־EBRD, שבו שירתה במשך שלוש שנים.
השאפתנות של בר עשתה את שלה ומשמשת אותה גם היום, וכהרגלה היא נושאת את העיניים אל העתיד, תוך כדי שימת דגש על החידושים הטכנולוגיים, שמרתיעים חלק מלקוחות הבנקים. אלה עדיין רוצים להגיע לסניף ולמצוא את הכספר או את הבנקאי האישי, להפקיד אצלו את הצ'ק או לבצע עוד פעולות שזולגות אט־אט למחשבים, בזמן שהבנקים מעלימים בשיטתיות את הדלפקים ודוחפים מאות עובדים להסכמי פרישה מרצון נדיבים.
לאן הולכת המערכת הבנקאית, בעידן שבו עדיין יש מי שאינם מסתדרים עם ההתפתחות הדיגיטלית המהירה?
"הבנקאות עוברת שינוי דרמטי מאוד, והביטוי הראשון הוא באפשרות של כל אדם לנהל את חשבונו מרחוק ולעשות כמעט כל פעולה בלי להגיע לסניף. היום, באמצעות האפליקציות בטלפון, אתרי האינטרנט והמכשירים האוטומטיים, אפשר לעשות הרבה יותר פעולות מבעבר. חשוב שיידעו שכל פעולה באמצעים הישירים זולה מעלות הפעולה של הפקיד - וזאת ההנחיה לבנקים. השנה יפורסם על ידינו גם תעריפון של כל הפעילויות הבנקאיות. עם זאת, אני ערה לכך שיש לקוחות שהשינוי קשה להם, במיוחד למבוגרים שעדיין רוצים לפגוש את הבנקאי בסניף".
ואכן, בפיקוח על הבנקים מציינים כי הם מקפידים לוודא שהבנקים משאירים סניפים פיזיים בערים, גם אם חלקם מציעים סניפים במתכונת חלקית או סניפים ניידים, שמגיעים לערים בימים מסוימים, עם כספרים. "בפועל, השינויים מובילים לכך שחלק מהבנקים סוגרים סניפים. זה נובע מכך שפחות לקוחות מגיעים אליהם, ובשל חוק שעבר בכנסת, אנו בוחנים ומאשרים כל בקשה שמוגשת על ידי הבנקים לסגירת סניף", מסבירה בר.
עצתה של המפקחת למי שבכל זאת מתקשה לקבל זאת היא לעבור בנק: "יש מגוון של הצעות בין הבנקים. יש כאלה שמציעים יותר באמצעים דיגיטליים ויש שמדגישים את הקשר האישי ופותחים עוד סניפים. צריך להבין שהטכנולוגיה לא מחליפה את הקשר האישי, היא משלימה ואף מאפשרת אותו".
לדעתך, יש עליהום על המערכת הבנקאית ואווירה עוינת לעסקים בישראל?
"בשנה וחצי האחרונות הנושא של הבנקאות מיקד תשומת לב רבה של חברי כנסת. התחום היה במוקד נושא שהובל על ידי שר האוצר והמפלגה שהוא עומד בראשה. רבים התעניינו ורצו להוביל שינויים במערכת הבנקאית. כל זה הוביל לשלל חקיקות ושינויים בכל כללי המשחק".
בר רומזת לכך שהתגבשה הבנה שהיתה פה חריגה מהכללים ואולי התלהטות יצרים רבה מדי. בדרכה הבנקאית והמרומזת היא אומרת: "כיום התחושה שלי היא שאחרי שסיימנו את ועדת שטרום ואת אישור החוק לקידום התחרות, שקידם אותו למעשה שר האוצר, יש הבנה של שר האוצר, של צוות האוצר וחברי הכנסת, שכעת הגיע הזמן להתחיל ליישם את הדברים".
מצד שני היא מדגישה: "חשוב לי לציין שכל הנושאים שהכעיסו את הציבור ונבחריו למעשה טופלו: שכר הבכירים למעשה טופל בחוק שהגביל אותו. בתחום העמלות בוצעו מהלכים משמעותיים מאוד, שהובילו להורדה דרמטית במחירי העמלות שמשלמים משקי הבית. האשראי ללווים הגדולים, כאמור, טופל על ידי בנק ישראל בצורה נחושה. נושא קידום התחרות והחלופות הוא נושא שבנק ישראל לקח מאוד ברצינות, וכיום מובילים מהלכים רבים שמטרתם להגביר את התחרות בתחום הפיננסי. בשבוע שעבר הודענו על צעד משמעותי שבו נתנו רישיון לשחקן פיננסי חדש - סולק חדש שייכנס לתחום שבו פועלות היום שלוש חברות כרטיסי האשראי, ויציע לעסקים קטנים ובינוניים שירותי סליקה".
איך מחשבים ריבית?
מודעות פיננסית היא שם המשחק עבור הצעירים, כך חושבת המפקחת בר, שמספרת למשל על חיילים שהסתבכו בחובות בגלל נטילה לא מחושבת של הלוואות, אחרי שהוציאו יותר מהכנסתם. לדבריה, הפיקוח דרש מהבנקים לטפל בנושא זה על ידי בחינת יכולת ההחזר של הלקוח, ולאו דווקא רק של חיילים. "אנחנו רואים אחריות משותפת, לבנק ובהחלט גם של הלקוח, בנטילת אשראי", בר מבהירה.
ואכן, מדובר בבעיה של צעירים רבים, שמסיימים בגרות ואת השירות הצבאי ויוצאים אל החיים בלי הכשרה בסיסית בתחום הפיננסי. הם אולי יודעים לצטט יפה את ביאליק, אבל למרות החשיבות ההיסטורית והתרבותית לכך, זה לא עוזר להם לנהל את חשבון העובר ושב - אין להם מושג איך לחשב ריבית, מהי אגרת חוב וכו'. ושוב, בר מודאגת.
"אחד הדברים שרואים הוא שלקוחות בישראל ובעולם הם פסיביים ולא ערים לזכויות שלהם ולכלים שנותן הרגולטור. נדרש לעשות יותר ברמה המשקית להגברת המודעות. התפיסה שלי היא שזה נושא שהיה צורך להוביל אותו בצורה שיטתית במערכת החינוך הפורמלית בישראל. יש להציג בגילים השונים את כל הנושא של כלכלת בית: הוצאות, חיסכון, אשראי וגם מושגים בסיסיים שנדרשים לניהול חשבון בנק. אלו כישורי חיים בסיסיים, שאנשים לא לומדים ונקלעים לעיתים לקשיים חמורים, שאת משמעותם הם אינם מבינים - חינוך פיננסי הוא נושא בעל חשיבות לאומית - הוא חשוב בעיניי כמו 5 יחידות מתמטיקה, יעד שהוא גם חשוב מאוד. רתמנו את כל הבנקים וגם את איגוד הבנקים. עשינו צעדים כדי להגביר את המודעות הפיננסית. בשנה שעברה היה שבוע המודעות הפיננסית והבנקים. נפתחו 100 סניפים ובהם הציגו ללקוחות את הכלים הבנקאיים, את המשמעויות של ניהול תקציב ועוד. הגיעו אלפי אנשים. יש צימאון של הציבור להבין יותר".
לאור ההצלחה פנתה בר למשרד החינוך, והשר נפתלי בנט נרתם לרעיון. "בתחילת שנת הלימודים הקרובה ניכנס לכמה מאות כיתות של תלמידי כיתה ט'. זו השנה שבה יכולים הצעירים לפתוח חשבון בנק. ניתן להם שיעורים בנושא מודעות פיננסית וכלים בנקאיים, כאשר את התוכן מוביל הפיקוח על הבנקים יחד עם משרד החינוך. את ההוראה עצמה יובילו הבנקאים מכל הבנקים שנרתמים לנושא. כך אנחנו נגיע ליותר צעירים. עם זאת, אני לא מסירה את האחריות של המדינה להגדיר תוכנית שיטתית, כמו זו שנעשית למשל באנגליה, שבה במערכת החינוך הפורמלית התלמיד מקבל בשלוש נקודות בחייו הכשרה פיננסית וכלים עם כישורי חיים בתחום".
באופן טבעי, לצד כל האתגרים שהיא מציבה לעצמה כדי לקדם את המערכת הבנקאית ולשמור על הלקוחות, היה אפשר לחשוב שד"ר חדוה בר כבר חושבת על התפקיד הבא. לשאלה זו היא עונה בחיוך: "בפן האישי הגשמתי את החלום, וזו זכות גדולה לשרת את הציבור, לתרום ולתמוך בצמיחה של משקי הבית והעסקים. אני נהנית - ומבחינתי זו פיסגת הקריירה. צריך לזכור שאני רק שנה וחצי בתפקיד, מתוך חמש שנים".
היא מנצלת את ההזדמנות להודות לנגידה, ד"ר קרנית פלוג, "שנתנה בי אמון", ומסיימת בהבהרה: "אבא שלי תמיד דחף אותי, ובכל תפקיד שקיבלתי מייד שאל אותי, 'מה התפקיד הבא?' כשקיבלתי את תפקיד המפקחת על הבנקים, אמרתי לו: 'מהיום כבר לא מדברים על התפקיד הבא - מהיום זה התפקיד!'"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו