סמוך לגבול עם רצועת עזה נע לו באיטיות רכב הפורד המסיבי. כמו בסצנה שעד לא מזמן היתה שמורה לסרטי מדע בדיוני - נלחצת דוושת הגז מעצמה, וההגה מסתובב לו מצד לצד. הרכב, אם תהיתם, ריק לחלוטין מאדם. הפעלתו נעשית מחמ"ל מרוחק על ידי שתי חיילות - האחת נוהגת, האחרת מתאמת את פעולות הרכב, שעליו מותקנות מערכות למכביר. תכירו את שג"ב (שומר גבולות), כלי רכב בלתי מאויש (כרב"מ) שכבר מפטרל על גבול הרצועה.
השג"ב משמש בעיקרו אמצעי לאיסוף מידע ואיתור ממצאים חריגים בגבול. הוא פותח על ידי צה"ל בשיתוף אלביט מערכות, ומצויד במצלמות ובמערכות רבות המותקנות בו, לרבות מערכות כריזה המאפשרות יצירת קשר עם חשודים בשטח.
"השג"ב כבר הוכיח את יכולותיו האינסופיות בכמה מקרים שבהם השיג תוצרים מבצעיים איכותיים", מספר סרן אבידב גולדשטיין, מ"פ שג"ב. "בנוסף, על מנת לשדרג את פעילות הרכב ולהפוך אותו למתקדם יותר - מורכבים בימים אלו חידושים ושדרוגים לכלי בשיתוף חברת אלביט.
"בשבועות הקרובים יישא השג"ב גם נשק שיסייע לו להפוך לאמצעי משמעותי ביותר בגיזרה. אנו רואים ברכב זה אמצעי משמעותי שעתיד להחליף סיורים מבצעיים בשטח, ובכך למנוע סיכון חיי חיילים". המטרה הסופית, מספרים בצה"ל, היא הקמת פלוגות רבות של "שומר גבולות" שיחליפו את הסיורים הרבים שמתקיימים בגבולות השונים.
בית גידול לרובוטים
כניסתם של שג"ב ושל רובוטים נוספים לצה"ל היא חלק ממגמה שהחלה לפני כמה עשורים, והולכת ומתעצמת עם השנים. לא על כל הרובוטים אפשר לדבר, אך מאלה שכן ידועים לציבור, אפשר להתייחס לרונ"י (רובוט נישא ייעודי תוצרת חברת Roboteam) אשר מצויד בזרועות, במצלמות ובמיקרופונים, נע על שרשראות תוך כדי התמודדות בתנאי שטח קשים ונועד, לדוגמה, לסרוק עצמים למיניהם, וכן מבנים ופירים של מנהרות. משקלו רק 14 ק"ג, כך שאפשר לסחוב אותו על הגב.
לצד הרונ"י, משרתים בזרוע היבשה גם האח הבכור והוותיק "אנדרוס", רובוט כבד, שלמרות משקלו (290 ק"ג) כולל זרוע עם דרגות חופש רבות, שבאמצעותה אפשר לבצע עבודות עדינות ביותר, למשל הוצאת אלמנטים נפיצים מתוך מטען חבלה. בצוות זה אפשר גם למנות את רובוטי ה"טאלון" וה"סוטל", שמתמודדים גם הם עם פעילויות סילוק פצצות ועם איום המנהרות. ה"טאלון", למשל, יכול לשאת משקל של עד 30 ק"ג וגם עמיד לטמפרטורות קיצוניות.
מי שמקבל את הרובוטים עוד לפני הצבתם ברחבי צה"ל הוא ראש המכון לרובוטיקה ביחידת יהל"ם, רס"מ י'. "אנחנו בית הגידול למשק הרובוטיקה בצה"ל", הוא מספר. "כל רובוט שייכנס למערך היבשה יגיע קודם כל לפה, ונבחן אותו. אין לשום יחידה בצה"ל ידע בתחום כמו שיש לנו כאן ביהל"ם".
רס"מ י' מספר כי הוא עובד בצמוד לחברות אזרחיות, וכדי להבין עד כמה קונסטרוקטיבי שיתוף הפעולה בין הצדדים, הוא מספר כי "לא מזמן אמרתי לחברת Roboteam שאני צריך לחתוך כבלים. הם שאלו באיזה קוטר ומאיזה סוג, אז הבאתי להם דוגמה. שאלו אותי אם את כל זה צריך לחתוך - ועניתי להם שכן. עכשיו כבר עובדים על הדבר הזה".
כשאני שואל את רס"מ י' כיצד מחבלים מגיבים אל הרונ"י או לרובוטים אחרים, הוא עונה בלי לחשוב פעמיים: "בד"כ כשהם רואים אותו הם בורחים, זה כבר קרה לנו לא פעם". עוד הוא מוסיף כי היום "כולם רוצים להפעיל רובוטים, זה תחום סקסי ונחשב. בצוק איתן גם סיירת מטכ"ל ומגלן הפעילו רובוטים".
"הם כמו הילדים שלי"
ואכן, אין זה מפתיע שגם היחידות המיוחדות מפעילות רובוטים כחלק מהמאמץ הצה"לי, כך מסביר אל"מ טל אהרון, ראש מחלקת מערכות מתמרנות בזרוע היבשה ואט"ל, שאמונה על כשירותם של כל המערכות והאמל"ח הנותנים מענה למאמץ התמרון - מנשק קל וכבד ועד עולם הרובוטיקה. "תחום הרובוטיקה נותן את אותותיו באמל"ח ובשימוש מבצעי, גם באירועים שמוכרים לציבור וצוינו בתקשורת, וגם באחרים שהשתיקה יפה להם", אומר אל"מ אהרון.
"בהיבט הטכנולוגי, צבא היבשה כל הזמן מתקדם קדימה, ושומר על היתרון היחסי של צה"ל. בזרוע יש תהליך שהחל לפני שנים בודדות, של הכנסת אמל"ח רובוטי. מדובר בתהליך ספירלי המשולב עם היחידות הלוחמות ומחלקת אמל"ח, ובכל פעם לוקחים את המערכות צעד אחד קדימה. משלבים בתוכן את הידע הטכנולוגי הבא, בדגש על רובוטיקה, ומבצעים התאמות לתפיסה המבצעית. הטכנולוגיה והתפיסה המבצעית מביאות את השלם המבצעי".
יצירת השלם המבצעי שעליו מדבר אל"מ אהרון היא למעשה ליבת העבודה במחלקתו, וכפועל יוצא מכך מתקיימים פורומים עם לוחמים, כדי ללמוד ולהפיק לקחים מהפעלת הרובוטים. הפעלות אלה, סביר להניח, מתרחשות על בסיס יומי, והכוחות כבר יודעים מתי כדאי להזעיק את אחד מה"לוחמים" המתוחכמים שלצידם.
כך, למשל, לפני כחצי שנה הוזעק כוח צנחנים לאירוע שהתרחש בחברון. "במהלך ארוחת שישי קיבלנו התרעה על מטען שנמצא סמוך לאחת העמדות בגיזרה", מספר סגן ליאור, סמ"פ בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. "מייד הגענו למקום והבנו שלא ניתן לגשת ולבדוק מה בעצם קורה שם. החלטנו לשלוח את הרובוט, לקחנו צעד אחורה ונתנו לאנשי המקצוע לבצע את עבודתם. בסופו של דבר האירוע נגמר בפיצוץ גדול והבנו שהרובוט הציל חיים".
"מתקדמים ושומרים על יתרון יחסי". מימין: רובוטי ה"אנדרוס", ה"סוטל", ה"טאלון" וה"רונ"י" // צילום: גדעון מרקוביץ
סגן ליאור, כנראה כמו חבריו, מרוצה מהשימוש ברובוטים, ומספר כי "בפלוגה שלנו עלתה המודעות לאיום המטענים, כמו גם לצורך בסיוע מצד הרובוט. במקרה זה עבדנו כמו שצריך, בסבלנות, לפי הנהלים, וזה הביא תוצאות בשטח. זה כיף שיש טכנולוגיה כזאת, וזה מוכיח את עצמו.
"עבורנו זה כלי הגנה שנותן עוד אופציות ופותח מרחב פעולה בלי לסכן חיי אדם. אנחנו רצים עם הטכנולוגיה יחד, אסור לנו להישאר מאחור בזמן שאחרים מתפתחים, מתעצמים והופכים לטכנולוגיים יותר ויותר".
אל"מ אהרון מסכים כי הטכנולוגיה בשירות הלוחם מספקת מרחב פעולה גדול יותר. "חייל שמפעיל רובוט פנוי לחשיבה טקטית, לקליטה של 'אינפוטים' ומידע מבצעי שהוא מקבל מהמערכות המבצעיות השונות, ולכן התפקוד המבצעי שלו מדויק יותר. כך גם יכולת קבלת ההחלטות שלו הרבה יותר מדויקת, כי הוא מקבל אותן ממקום שמאפשר קשב ויכולת עיבוד נתונים טובה ונוחה יותר".
לפי אל"מ אהרון, תפקוד הלוחמים המשופר מתבצע, בין השאר, הודות לרובוט הרונ"י, שנכנס לתעסוקה מבצעית בצה"ל בשנים האחרונות. חלקו הקדמי של הרונ"י מזכיר פנים של דמות מצוירת, וקשה לא לחוש כלפיו אמפתיה.
ברשת NBC האמריקנית אף פורסם בעבר כי לוחמים נוהגים לתת לרובוטים שלהם כינויי חיבה, ומשתעשעים בהענקת מדליות ועריכת "הלוויות" לרובוטים. כשאני מספר לאחת ממפעילות הרונ"י על המקרה האמריקני, היא מופתעת ואומרת בגיחוך: "נראה לי שרונ"י זה שם חיבה בפני עצמו, ככה שחסכו לנו את המאמץ".
גם אם קשה להבין לעיתים את ההתנהלות והאופי האמריקניים, אין להתעלם מכך שסביר שאט־אט יחלו רובוטים להתנהג באופן אנושי יותר ויותר, והתייחסות הלוחמים אליהם תשתנה בהתאם. אם תשאלו את רס"מ י' מיהל"ם, ייתכן שהיום הזה כבר כאן.
"אני מרגיש כמו אבא של הרובוטים ביחידה, הם כמו הילדים שלי. אני מתעצבן כשרובוטים נשברים. כשזה קורה אני עוצר הכל ועושה תחקיר - איך קרה שרובוט נשבר". לרס"מ י', אם תרצו, יש גם "ילד מועדף": "יש רובוטים שאני אוהב ומעריך יותר בפן המקצועי. כאלה שהם ורסטיליים יותר ושאפשר לפרק ולהרכיב אותם בהתאם לאופי המשימה".
כשאני שואל את אל"מ אהרון על הרובוט המועדף עליו, הוא עונה במסתוריות: "הרובוט החביב עלי הוא כזה שאני לא יכול לדבר עליו, ואני אומר את זה בחיוך רחב. זה רובוט משמעותי".
ומאלה שהציבור כן שמע עליהם?
"כנראה השג"ב. הוא בהחלט מרשים".
"איוואן המחסל"
השימוש ברובוטים השונים, עוד לפני שהזכרנו כלים שבהם נעשה שימוש בים ובאוויר, הם בגדר מגמה עולמית. סין ורוסיה נחשבות מהמובילות בתחום, כאשר הרוסים עובדים במרץ על רובוטים קרביים שיחליפו לוחמים אנושיים, ואחד מהם אף זכה לכינוי "איוואן המחסל".
אך מי שמובילה את התחום היא כנראה ארה"ב, כפי שמספר פרופ' דוד פסיג מאוניברסיטת בר־אילן, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות. "האמריקנים הם הכי מתקדמים בתחום הרובוטים. יש להם דברים מעניינים מאוד, חלקם התפרסמו וחלקם לא. הם קיבלו החלטה להיכנס לזה במלוא המרץ".
אלא שגם צה"ל כמובן מייצב את עצמו כמוביל בתחום. "יש לנו לצערי יכולת מימוש מהירה בסבבים כאלה ואחרים, מה שמאפשר לנו לבחון את התפיסה והטכנולוגיה", אומר אל"מ אהרון. "מול צבאות היבשה - זרוע היבשה היא מהמתקדמות ביותר בעולם בתחום הזה של רובוטיקה, בהחלט. אלה דברים שממומשים צבאית בפועל, ולא במעבדה. יש לנו יכולות רובוטיות פעילות, גם בעולם החי"ר וגם בעולמות אחרים, עם יכולות כיד הדמיון".
היתרון היחסי של צה"ל, מסביר אל"מ אהרון, קשור לכך שצה"ל לא ממציא את הטכנולוגיה הקיימת, אלא משתמש באלמנטים שקיימים באזרחות, ומבצע להם התאמה לפן הצבאי. "אנחנו מתבססים על מה שיש בשוק האזרחי ולא ממציאים שום דבר קיים מחדש, כי זה בזבוז כספי ציבור. אנחנו מבצעים התאמות לצרכים, לרמות הבטיחות ולתו"ל המבצעי שלנו. זה מה שמאפשר לנו כל הזמן להתקדם קדימה ולהחזיק ב'אדג'' הזה בראש גאה - גם ביחס לצבאות אחרים בעולם", הוא מבהיר.
במידת הצורך מופעלת מערכת כריזה ליצירת קשר עם חשודים בשטח. מפעילת השג"ב בחמ"ל // צילום: דו"צ
פן נוסף שנותן לצה"ל יתרון מבצעי הוא השימוש האינטואיטיבי. "השימוש בעולם הרובוטיקה והטכנולוגיה הוא משהו שבא ללוחמים הצעירים באופן טבעי", מספר אל"מ אהרון. "אנחנו מקפידים גם כאן לייצר להם כלי הפעלה אינטואיטיביים מאוד ביחס למה שהם גדלו איתם כילדים.
"הטכנולוגיה מאפשרת לנו בעצם להנגיש לכף ידם את מה שהם הורגלו אליו בשנות נערותם, וזה גם מה שמאפשר להם להסתגל להפעלת האמצעים השונים. אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להישאר צמודים לסטנדרטים האזרחיים. התחום הזה הוא מכפיל כוח משמעותי. זה מאפשר להרחיק את הלוחם מקו המגע, ובו בזמן להיות במקום ולתת מענה מבצעי בתחומים השונים".
אל"מ אהרון מוסיף כי "חיילים צמאים לדבר הזה, כמו שהיום כל אם יהודייה רוצה שילדיה יעשו אקזיט בהיי־טק ויפתחו את הסטארט־אפ הבא - המקבילה של זה בצה"ל היא הרובוטים. כל חייל שתינתן לו המערכת הרובוטית הבאה של צה"ל - הוא ילמד אותה בשקיקה ובעיניים בורקות".
HD מעומק של אלף מטר
כשמדברים על תחום הרובוטים בכלל, ותחום הרובוטים הצבאיים בפרט, אי אפשר שלא להזכיר את המילה "אוטונומיה", במיוחד אחרי שזו שבה ועלתה לתודעה הציבורית עם עיסקת מכירת הענק של חברת מובילאיי. אל"מ אהרון מספר כי "העולם הולך לכיוון של האוטונומיה, ואין סיבה שצה"ל לא ינוע גם הוא בכיוון הזה. יש מקומות שאנחנו כבר נמצאים שם".
אלא שהשימוש ברובוטים אוטונומיים מעלה גם סוגיות מוסריות לא פשוטות, כולן רלוונטיות ליום שבו רובוטים עשויים לקבל החלטות בשדה הקרב. אל"מ אהרון ממהר להרגיע ומסביר כי "הבסיס לכל פעילות רובוטית שאנחנו עושים הוא תהליך ניתוח של תחום הבטיחות על כל נגזרותיו, הן בהיבט בטיחות החייל, והן בהיבט בטיחות הסביבה.
"אין לנו שום כוונה לשים בשטח אמל"ח שעלול לפגוע בחפים מפשע, או לגרום לתאונה שלא התכוונו אליה. לכן אנחנו עושים פעילויות עמוקות מאוד עד שאמל"ח כזה יוצא לשטח, בכל הרבדים - בתחום התוכנה, החומרה והתקשורת. בכל אחת מהמערכות האלה גם תמיד יש לנו יכולת לעצירת חירום, בכל מתאר שהוא. זה תנאי יסוד ובסיס לפעילותה של מערכת כזאת".
מה מלמדות אותנו היכולות האוטונומיות על האופן שבו ייראו שדה הקרב העתידי או המלחמה העתידית?
"בעבר ראינו סרטים עתידניים כאלה ואחרים, ואמרנו שאין סיכוי שדבר כזה יקרה. היום הטכנולוגיה כבר מאפשרת דברים כאלה, ואין לי ספק שבשדה הקרב העתידי היכולות הרובוטיות יהיו משמעותיות, הן בהיבט ההשפעה שלהן על שדה הקרב, והן בהיבט הפיזור שלהן. לשם העולם הולך, אין בזה ספק. שדה הקרב העתידי בהחלט יהיה רווי בטכנולוגיה רובוטית על כלל גווניה. ככל שהשנים יעברו, ולא שנים רבות, התמורה המבצעית שתבוא מהשימוש ברובוטים תלך ותגדל בשדה הקרב, וכך גם השמירה על חיי החיילים, שמתאפשרת בגין השימוש המבצעי ברובוטים".
אל"מ אהרון מספר כי כדי להבטיח יעילות אופטימלית של המערכות הצה"ליות, נערכים שיתופי פעולה שונים, גם מחוץ לצבא: "אנחנו משתפים פעולה עם כל מי שרוצה לשתף איתנו פעולה, גם עם אוניברסיטאות וגם עם גופי מחקר כאלה ואחרים, במקומות הבלתי מסווגים. כשזה עובר ליישום הצבאי אנחנו, מה שנקרא, 'בתוך עצמנו'".
ומה באשר לשיתוף פעולה בין־חילי?
"אין ספק שבסוף, הקרב המשולב הוא זה שמביא לצה"ל יתרון משמעותי. זרוע היבשה שותפה מלאה עם חיל האוויר והגופים האחרים בקרב המשולב, ויש שיתוף פעולה בכל צורות הקרב".
שיתוף הפעולה המדובר הוא למעשה פרי הניסיון שנצבר בכל חיל. כך, למשל, בחיל הים מתגאים בהפעלת מספר כלי שיט בלתי מאוישים (כשב"מים), וגם ברובוטים למיניהם. אחד מהם הוא הנמ"ר (ראשי תיבות של נחוש, מבצעי, רחוק - המתארים את יכולותיו ואופי המשימות שלו) - רכב תת־מימי חדש של החיל, שבו החלו לעשות שימוש בחודשים האחרונים.
"יכולת הצלילה המאוישת היא מוגבלת מאוד, לא ניתן להגיע עמוק מאוד", אומר רס"ן אמיתי הרשטיק, מפקד אח"י בת ים אשר אמון על יחידת האיתור של חיל הים, שבין היתר מאתרת ומנטרלת מוקשים.
"עתיד להחליף סיורים מבצעיים בשטח ולמנוע סיכון חיי חיילים". השג"ב הבלתי מאויש בפעולה // צילום: דו"צ
"עם כניסת הרובוטים התרחבה המעטפת המבצעית, כאשר כיום אפשר להגיע לעומקים של עד 1,000 מטרים. אלה אזורים שבהם אין בני אדם". ואכן, אחרי הורדת הנמ"ר למים, אפשר לשלוט בכל תנועה מזערית שהוא מבצע, ולראות מחזות מופלאים מעומקים לא אנושיים באיכות HD, מהסיפון.
"הנמ"ר כולל תאורה, זרועות נשלטות, סונאר המאפשר זיהוי אלמנטים. את כל אלה מפעילים בין שניים לשלושה לוחמים מחדר הפיקוד של הספינה. הנתונים מגיעים לשם, ואז מתקבלות ההחלטות - מה צריך לבצע. האם המטרה היא תמימה, האם נדרש להשמיד אותה או שאולי נדרש סט של דברים אחרים שאנחנו יודעים לעשות", מוסיף רס"ן הרשטיק.
"הנמ"ר יכול להיות מספר שעות בלתי מוגבל מתחת למים. בתקופה האחרונה, מייד אחרי שנכנס לשירות מבצעי, ביצענו איתו כמה פעילויות מאוד חשובות ומרכזיות לחיל הים. דברים מאוד משמעותיים ואיכותיים".
רס"ן הרשטיק מוסיף כי שילוב הרובוטים "הוא לגמרי העתיד. לאן שאנחנו לא מסתכלים, זה חי סביבנו. חיל הים צופה לשם עם הפנים קדימה, גם בתחום העל־מימי וגם בתת־מימי", ואומר עוד כי גם בחיל שבו הוא משרת חותרים לשילוב רובוטים עם יכולות אוטונומיות וסמי־אוטונומיות.
לצד זאת, הרשטיק סבור כי כוח האדם לא ייפגע משמעותית לנוכח כניסתם של רובוטים למערכים השונים: "התחום התת־מימי יתחזק עם אמצעים נוספים שיגרמו לבני אדם לצאת אולי ממשימות תת־מימיות, אבל בסופו של דבר מישהו יפעיל את הרובוטים האלה או יידע לשלחם למשימה, להחזירם ואז לפרוק את כל המידע, וגם לתחזק ולטפל ברובוטים. הנקודה המרכזית היא סיכון חיי אדם, בצורה הזו אנו מצליחים להפחית משמעותית את הסיכון לחיי אדם במוקדים השונים".
•••
אז בחיל הים, היבשה, וכנראה שגם האוויר - כבר נושאים עיניים אל הפיתוח הטכנולוגי הבא, אל אותו כלי רובוטי שימשיך לשנות את כללי המשחק ואת שדה הקרב כפי שהוא מוכר לנו כיום.
אל"מ אהרון אמנם לא מגלה לנו מה יידע הרובוט הבא לעשות, אך רק מציין בהקשר זה כי "נעשה שימוש בטכנולוגיה מתפתחת רב־מימדית. מפה אפשר לקחת את הדברים ולהפליג איתם במחשבות. זה לא לשם האמירה, אלא מבוצע בפועל. אנחנו מייצרים מציאות חדשה באמצעות העולם הרובוטי, ויש באמתחתנו לא מעט הפתעות שבעתיד עוד ידובר עליהן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו