"השמאלנים, האליטה, הבינו שאני רצינית ולא נבהלת מהם. שיש מאחוריי צבא גדול, שמבין עבור מה אני נלחמת. ממאבקי הכוח שלהם נותרו פרפורי גסיסה אחרונים", אומרת שרת התרבות והספורט, מירי רגב, בראיון נרחב שיתפרסם מחר במוסף "שישבת".
היא מוסיפה: "זכיתי להוביל מהפכה. המוסדות שלאורך שנים קיבלו את רוב התקציבים ירגישו אותה היטב החל מהשנה הבאה, ובעוד שנתיים יתחיל כבר לכאוב מאוד. מפת התרבות בשנת 2020 תיראה אחרת לגמרי".
רגב מתנגדת למתווה הפשרה בעניינו של תאגיד השידור הציבורי. לדבריה, "הפשרה היא טעות חמורה. אסור היה לוותר בעניין הזה. תקציב ציבורי של 700 מיליון שקלים נותר בלתי מפוקח. אין שום פריבילגיות רק בגלל שמדובר בתקשורת. אפשר היה לקבל החלטה שאין תאגיד ציבורי. לא קרה כלום. נכון, לא נעים ללכת הביתה, וכואב לי על כל אדם שמאבד מקום עבודה. אבל מי שהצטרף לתאגיד ידע שמתקיים דיון סביב אופיו ודרכו. אין תאגיד ציבורי במדינת ישראל שמנוהל כמו תאגיד השידור. כל תהליך המינויים יצא משליטת הציבור לחלוטין והתקציב לא שקוף. על אותה טעות חוזרים עכשיו עם חברת החדשות שתקום". בראיון שיתפרסם מחר מסכמת רגב שנתיים סוערות בתפקיד.
יוזמה גדולה שעומדת רגב להוביל השנה היא הקמת "בתי מייסדים" במגדל העמק, במעלות, בדימונה, בחברון ובסבסטיה, שיתעדו "את תרומתם של העולים מצפון אפריקה ושל המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון לבניית הארץ, לשם הבטחת חלקם באתוס הציוני".
בתוך כך היא תוקפת בחריפות את הסופר מאיר שלו, שטען באחרונה שיצירותיו כוללות דמויות אשכנזיות משום ש"בהתיישבות העובדת הוותיקה, בקיבוצים ובמושבים הראשונים, היה רוב אשכנזי מכריע". "מאיר שלו הוא חצוף", אומרת רגב בזעם, "המזרחים לא היו חלק מנוף ילדותו? הרי תושבי מגדל העמק שמרו לו על נהלל. הוא פשוט לא רצה לראות אותם. הוא מדבר מתוך החונטה שלו, שרואה רק את עצמה ולא את האחרים. את הפליטים שעלו ממדינות ערב זרקו ל־21 עיירות פיתוח, והם לא בנו שם יישוב ל־100 משפחות, כמו בקיבוץ שפיים. הם בנו ערים שלמות, סללו כבישים, ייבשו ביצות, התמודדו עם אקלים ותנאי שטח קשים. נלחמו כדי לבנות את הארץ ואין לזה שום זכר. כי במדינה שלנו, כל רפת הפכה למוזיאון. כל מחרשה בקיבוץ היא מוצג מוזיאוני".