כשח"כ יעל כהן־פארן (המחנה הציוני) מדברת על נושאים הקשורים לאיכות הסביבה, העיניים שלה נוצצות. כששוחחתי איתה על מתווה הגז, מיכל האמוניה, הבעיות האקולוגיות במפרץ חיפה, ניקיון החופים ונושא המיחזור, ראיתי את האכפתיות הרבה שלה. לעומת זאת, כשדיברנו על פוליטיקה, ההתלהבות התפוגגה.
כהן־פארן (44) נולדה ברמת גן, שירתה בצה"ל כקצינה ביחידת המודיעין 8200 והשתחררה בדרגת סגן. היא למדה פיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת תוכנית לסטודנטים מצטיינים, ואת לימודי התואר השני בפיזיקה במרכז הלאומי לאנרגיית השמש לא השלימה משום שיצאה למאבק נגד סלילת כביש 6.
מדוע נמשכת לעסוק בתחום איכות הסביבה, שבעיני רבים הוא משעמם?
"כשלמדתי באוניברסיטה העברית בשנות התשעים נחשפתי למאבקים של גרינפיס הבינלאומי ומצד שני למאבקים הציבוריים שהתנהלו בארץ נגד סלילתו של כביש 6, המאבק של הארגונים הירוקים נגד תוכניות הבנייה בעמק הארזים ועמק הצבאים בירושלים. הצטרפתי אז לתנועת מגמה ירוקה, שהיא תנועה לא מפלגתית. המשיכה שלי נבעה מהרצון לשמור על הטבע והסביבה".
האהבה לטבע ולאיכות הסביבה החלה אצלך עוד בילדות?
"בהחלט. כילדה אהבתי מאוד לצאת לטיולים וכשהייתי סטודנטית הדרכתי בחברה להגנת הטבע".
לאזרח הישראלי יש מודעות לנושאים הקשורים לאיכות הסביבה?
"בשנים האחרונות המודעות מאוד גדלה, יש הרבה יותר מיחזור, אבל עדיין לא מספיק. יש מודעות רבה יותר לניקיון במקומות ציבוריים כמו חופי הכנרת. קח לדוגמה את נושא השימוש בשקיות. השימוש בהן ירד בצורה דרסטית מאז שנדרשים לשלם עבורן. יש גם תרומה רבה בתחום הזה לתנועות חברתיות כמו מגמה ירוקה, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, שעשו שינוי תודעתי בהתנדבות ובתקציבים מצומצמים מאוד, מתוך אמונה שזה חשוב ואנשים חייבים לשנות את הדיסקט. יש גם שינוי בגישה הממשלתית. יש יותר חינוך סביבתי בבתיה"ס, אבל יש עוד הרבה מה לשפר. אנחנו עדיין מפגרים, למשל, בטיפול בפסולת בעשרים שנה אחרי מדינות אחרות".
"יש שינוי בגישה"
בבחירות לכנסת ה־18 ב־2009 התמודדת במסגרת התנועה הירוקה. מדוע נכשלתם?
"התנועה הירוקה הוקמה ב־2008 על ידי פעילי סביבה ואנשים שעסקו שנים רבות בנושאים אלה והאמינו שיש מקום לקיומה של מפלגה כזו. רצנו אז בבחירות עם תנועת 'מימד' של הרב מיכאל מלכיאור, אבל קיבלנו רק 28 אלף קולות והיינו זקוקים לכ־60 אלף כדי לעבור את אחוז החסימה. אני סבורה שנכשלנו משום שאנשים אינם אוהבים להצביע למפלגות שיש ספק אם יעברו את אחוז החסימה".
בבחירות לכנסת ה־19 כבר לא התמודדתם לבד.
"ב־2013 היתה התלבטות מאוד גדולה בארגונים הסביבתיים אם לרוץ ברשימה עצמאית ובסוף החלטנו לחבור ל"התנועה" בראשות לבני שקיבלה שישה מנדטים, אבל הנציג שלנו אלון טל היה במקום השביעי. הודות ללחץ שלנו, לבני ביקשה לקבל את התיק לאיכות הסביבה שנמסר לעמיר פרץ, ובאמת הצלחנו אז לקדם כמה נושאים סביבתיים חשובים. החבירה הזו נמשכה גם בבחירות האחרונות כשהלכנו ברשימה משותפת עם מפלגת העבודה. אני הוצבתי במקום ה־25 ולמעשה אני הנציגה הראשונה של הירוקים בכנסת".
יש מקום למפלגה עצמאית שתקדם נושאים של איכות הסביבה?
"אני בטוחה שיש מקום לתנועה ירוקה בכנסת. יש מדינות כמו שבדיה, שבהן מפלגת הירוקים נמצאת בקואליציה ויש שרים מטעמה בממשלה. הבעיה שאנשים מחליטים למי להצביע על בסיס שיקולים פוליטיים ולא חברתיים־סביבתיים".
מה דעתך על תפקוד המשרד להגנת הסביבה?
"יש שם המון בעיות. קודם כל זהו משרד קטן עם תקציב מצומצם ולכן יש מחסור בעובדים. למשל, במפרץ חיפה יש עשרות מפעלים מזהמים, אבל אין עליהם מספיק פיקוח וביקורת. אילו למשרד להגנת הסביבה היה תקציב של מיליארד שקלים ולא של 300 מיליון ש' בלבד, הכל היה נראה אחרת".
נראה לי שהנושא שהכי מכעיס אותך הוא הטיפול במתווה הגז.
"מה שקרה עם מתווה הגז והמונופול הוא מחדל אדיר שאנשים עוד ייתנו עליו את הדין בשנים הבאות. זה דבר בלתי נתפס איך נתנו לקומץ אנשים פרטיים להשתלט על מקורות הגז של ישראל. בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ, המתווה קצת שונה ועשינו צמצום נזקים והציבור הבין שיש פה בעיה.
"בכל נושא התחבורה והאנרגיה יש חלם אחד גדול. אם נעביר את כל צי האוטובוסים והמשאיות לשימוש בגז במקום בסולר, כולנו ננשום לרווחה, כי דיזל הוא אחד המזהמים הגדולים ביותר והורג הכי הרבה אנשים".
יש לך הסבר מדוע הציבור ממעט להתעניין בנושאים האלה?
"איני חושבת כך. כל אדם שמתעורר בבוקר ומרגיש ריחות רעים שמגיעים אליו, מתחיל להתעניין בנושא הסביבתי. יש אלי פניות מהציבור מכל הארץ. הנושא הזה מפריע לאנשים באופן אישי והם לא יודעים איך להתמודד מול המערכת. אני מרגישה כמי שנושאת את הלפיד בנושאים הסביבתיים בכנסת, וכולם יודעים זאת".
• • •
למרות הסקרים הלא מחמיאים - הח"כית תומכת בהמשך האיחוד בין מפלגת העבודה לתנועה
כהן־פארן: "יותר ויותר ח"כים מתעניינים בנושאים ירוקים"
ח"כ יעל כהן־פארן לא משתייכת למפלגת העבודה, אלא ל"התנועה" בראשות ח"כ ציפי לבני, ולכן לא התמודדה בפריימריז של העבודה. היא תומכת באיחודן של שתי המפלגות לקראת הבחירות הבאות ומאמינה שצעד כזה יאפשר הצטרפותם של גורמים נוספים כדי להקים גוש דמוקרטי גדול שיביא שינוי למדינה. "לדעתי, לבני ראויה לעמוד בראש הגוש הזה. אני תומכת בה ומאמינה שהיא יכולה להביא לשינוי", היא אומרת.
האם בפעילותך בכנסת את מתמקדת רק בנושאי איכות הסביבה או שאת מטפלת גם בנושאים אחרים?
"אני עוסקת בעיקר בנושאים סביבתיים ומתמקדת בזיהום במפרץ חיפה, בפרשת מיכל האמוניה, בתי הזיקוק וכדומה. יש ועדת משנה בראשותי בוועדת המדע המטפלת בנושא אנרגיות מתחדשות, אבל אינני זונחת גם נושאים רבים אחרים וחשובים בעיניי, כמו דת ומדינה, ואני מעורבת למשל בנושאי התפילות ברחבת הכותל והמקוואות, שבהם אני מייצגת גישה פלורליסטית שנועדה לאפשר מעורבות גם של גופים שאינם אורתודוקסיים".
יש ח"כים נוספים שמתמסרים בכנסת לנושאי איכות הסביבה?
"יש עוד כמה ח"כים שמרבים לעסוק בכך, כמו דב חנין מהרשימה המשותפת, תמר זנדברג ממרצ ויעל גרמן מיש עתיד ויש גם אחרים. מאז שנכנסתי לכנסת יש יותר ח"כים שמתעניינים בנושאים אלה. לדעתי, אין רבים מדי שעוסקים בכך כי כולם טרודים בנושאים מדיניים ובמאבקים הפוליטיים, אבל אני חשה שיש הרבה מאוד הערכה כלפיי בנושאים אלה מצד ח"כים הן מימין והן משמאל".
גדעון אלון• • •
במסדרונות
רחוקים בדעות, קרובי משפחה: ההפתעה של הח"כים סמוטריץ' ונחמיאס־ורבין
גם זה קורה במשכן הכנסת: הח"כים איילת נחמיאס־ורבין (המחנה הציוני) ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) גילו במפתיע שהם קרובי משפחה. יום אחד התקשר אליהם קרוב משפחתם יעקב פיין וסיפר להם שיש ביניהם קשר דם דרך דוד אייזנברג, שעלה ארצה אי אז ב־1882 והיה מראשוני המתיישבים במטולה - והוא ראש "השבט" של שניהם.
נחמיאס־ורבין אומרת כי "זה מאוד הפתיע אותי, למרות שתמיד ידעתי שהצד הזה במשפחתי היה תמיד בעל דעות ימניות, למרות שבמונחים של סמוטריץ' הם ממש אנשי שמאל".
סמוטריץ' אמר כי "שמחתי מאוד לגלות שאנחנו קרובי משפחה. שושלת אייזנברג היא מפוארת, מחלוצי ראש פינה, מטולה, יסוד המעלה ועוד יישובים בצפון. עם השנים אני מגלה עוד ועוד קרובים־רחוקים. אני מאוד משתדל לשמור על יחסים טובים עם כל הח"כים, גם אם יש חילוקי דעות אידיאולוגיים בינינו, ולכן גם היחסים של איילת ושלי היו טובים. אין לי ספק שנמשיך לחזק את העבודה הקולגיאלית ואת החברות בינינו".
אפילו מ־MIT מגיעים למרכז המחקר והמידע של הכנסת
בשבוע שעבר הצטרפה לשורות מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) נטשה גונטר, סטודנטית להנדסה שמתמחה גם בתחומי מדיניות ציבורית, המזרח התיכון, עוני ובריאות מאוניברסיטת MIT בארה"ב, המדורגת שלישית בעולם. גונטר הגיעה כדי להתמחות בתחום הבין־פרלמנטרי, סקירות משוות בין פרלמנטים וכדומה. גונטר אומרת כי "אני מאוד נרגשת מההזדמנות להתמחות בישראל". מנהלת הממ"מ, ד"ר שירלי אברמי, אמרה ש"כגוף המחקר של הכנסת, אנחנו שמחים מאוד שיש פניות להגיע ולהתמחות אצלנו. זה גם סוג של הכרה מצד האוניברסיטאות הגדולות שנעשית כאן עבודת מחקר ראויה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו