בחלק ניכר מתיקי הרצח, למעט סכסוכי דמים בתוככי העולם התחתון, מבקש הנאשם מבית המשפט שיקבע כי הוא ראוי ל"ענישה מופחתת" בגלל ליקוי נפשי. הטעם לכך הוא שלנאשם אין מה להפסיד, ואי־הגשת בקשה כזו דינה מאסר עולם ודאי.
ניסיון כזה נעשה לא מכבר במשפטו של אילן בן עמי, גיטריסט להקת הברירה הטבעית, שהורשע ברצח פרודתו אשת העסקים דפנה בר ציון ז"ל. בן עמי לא כפר בעובדות כתב האישום: באוגוסט 2014 פרץ בינו לבין המנוחה ויכוח בדירתו לאחר שהנאשם הזעיק אותה אליו וניסה לשכנעה, פעם נוספת, לחזור לחיקו. המנוחה דחתה בתוקף את בקשתו להצטרף אליה לבילוי של סוף שבוע משותף בדירתה בצפת.
אז, טענה התובעת עו"ד יעל הראל, גמלה בליבו של בן עמי ההחלטה לגרום בכוונה תחילה למותה: הוא נטל פטיש ברזל, התקרב אליה והלם באמצעותו בחוזקה בראשה כשהיא עושה את דרכה לעבר דלת הכניסה. אכזריותו של הנאשם לא ידעה גבול.
דפנה בר ציון ז"ל
בעוד המנוחה שרועה על הרצפה, כיסה הנאשם את ראשה בבגד והמשיך להלום בראשה באמצעות הפטיש מספר רב של פעמים, מכות שגרמו למותה. במשך שלושה ימים הסתתר בכמה מקומות שונים, עד שנעצר על ידי כוחות המשטרה. הסניגור, עו"ד אלעד רט, ניסה לשכנע את השופטים כי הנאשם סבל משכרות או משכרות חלקית. לחלופין, טען, יש להטיל על הנאשם "ענישה מופחתת", שהמשמעות שלה היא עונש מופחת ממאסר עולם. הסיבה לכך היא שהנאשם לקה בדיכאון מג'ורי כרוני ומתמשך.
הסניגור הסתמך על סעיף בחוק העונשין שנכנס לתוקף לפני כ־20 שנה (סעיף 300 א'). סעיף זה מקנה לבית המשפט את הסמכות שלא לגזור על הנאשם מאסר עולם למרות הרשעתו ברצח, אם הוכח כי סבל מ"הפרעה נפשית חמורה" או מ"ליקוי בכושרו השכלי", וכי אותה הפרעה הגבילה את יכולתו להבין את אשר עשה או להימנע מעשיית המעשה. זאת להבדיל ממחלת נפש היכולה לפטור את הנאשם מאחריות פלילית (ראו גם מסגרת).
בסופו של דבר, דחו שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב גלעד נויטל (ראש ההרכב), מאיר יפרח וגיליה רביד את טענות ההגנה של הנאשם. ואולם חלק נכבד מהכרעת הדין המושקעת, המתפרסת על 104 עמודים, עוסק במצבו הנפשי של הנאשם. מחמאות לרוב קיבלה ד"ר מילה גלוזמן־רזניק, המשמשת סגנית הפסיכיאטר המחוזי של תל אביב, שהעידה מטעם התביעה לאחר שבדקה את הנאשם. השופטים קבעו כי הם מעדיפים את עדותה על פני עדותו של המומחה מטעם ההגנה, פרופ' גיל זלצמן.
עוד לפני שצוללים לממצאי בית המשפט ולמסקנותיו, ביקשנו מד"ר גלוזמן־רזניק, שבקריירה שלה העידה בכמה תיקי רצח, להאיר את עינינו בעניין המונח "הפרעה נפשית חמורה". היא מביאה את הדוגמאות הבאות: "מצב פסיכוטי, שאדם סובל ממחשבות שווא, כאילו הוא נרדף, או שרוצים להרעיל אותו, מחשבות שאשתו בוגדת בו, או אפילו חייזרים מן הירח שמקרינים עליו הקרנות מיוחדות שעלולות להזיק לו". הפסיכיאטרית המנוסה מדגישה באוזנינו כי במובן המשפטי "הפרעה נפשית חמורה" משמעותה שהנאשם לקה בכושר השיפוט שלו ובבוחן המציאות.
בחוות הדעת שכתבה לבית המשפט נכתב כי "הנבדק תיאר מצב רוח ירוד בתקופה של חצי שנה אשר קדמה לרצח, על רקע סכסוך משפחתי עם אשתו ושימוש בסמים. למרות תלונותיו הוא ניהל אורח חיים נורמטיבי, הלך לעבודה, נפגש עם אנשים. באותה תקופה הוא הירבה להשתמש בחומרים פסיכו־אקטיביים וככל הנראה היו לו הפרעות התנהגות על רקע שימוש בסמים ובאלכוהול. הוא מתאר עצבנות, רגזנות, סף גירוי נמוך, עד להתפרצות כעס וזעם שבעקבותיה אשתו ביקשה צו הרחקה. היה לו קשה, הוא נפרד מאשתו. הוא מאוד אהב אותה ולא הצליח להחזירה. הוא גם השתמש בסמים ובאלכוהול וזה גם לא מוסיף לבריאות הנפשית. זה עדיין לא אומר שהוא סבל מהפרעה נפשית חמורה עם פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות".
השופט נויטל כתב בהכרעת הדין, ביחס לצלילות הדעת של הנאשם, כי זו באה לידי ביטוי, בין השאר, גם באירועים שלאחר הרצח, דוגמת שטיפת הפטיש, זריקתו לחלל האחסון בדירה, שטיפת הידיים, נטילת הפלאפונים וסגירת החלונות בדירה. השופט חתם את חוות דעתו בכך שמעבר לאמות המידה בחוק המתייחסות ל"ענישה מופחתת", וזו כאמור לא הוכחה, הרי אין להפחית מהעונש בגלל תחושת הצדק.
• • •
"עונש מופחת": כך חמק הרוצח של הילי סובול ממאסר עולם
רק לעיתים רחוקות מקבל בית המשפט את הבקשה לענישה מופחתת. אחד המקרים הידועים התממש במשפטו של דניאל עוקב, שבסוף שנות ה־90 של המאה הקודמת אסף באילת שני טרמפיסטים מאנגליה. בהגיעם למצפה רמון, עצר עוקב את מכוניתו, נטל את אקדחו וירה לעברם מטווח קצר ללא סיבה. התייר נהרג בו במקום, ואילו התיירת נשכבה על הארץ והתחזתה למתה, וכך ניצלה מירי נוסף.
ב־1999 נמנע בית המשפט המחוזי בבאר שבע מלגזור עליו מאסר עולם והסתפק ב־20 שנה, לאחר שהתברר כי הנאשם סבל מתסמונת פוסט־טראומטית בגלל שירותו הצבאי בסיירת רימון בשנות ה־70, שעסקה באיתור מחבלים בעזה ובחיסולם.
מ"ענישה מופחתת" נהנה בימים אלה גם דוד ערן, שהורשע לאחרונה במסגרת הסדר טיעון ברצח הילי סובול. הצדדים, בהסתמך על חוות דעת רפואיות, הסכימו שהמקרה שלו מתאים לאמות המידה הקבועות בחוק וביקשו מבית המשפט לגזור עליו 20 שנות מאסר. ב־21 במאי, בישיבה שנקבעה לשמיעת הטיעונים לעונש, עתיד להיחשף מצבו הנפשי של ערן.
בקשה נוספת לענישה מופחתת, שנדחתה רק לאחרונה, התבררה באולם הסמוך למשפטו של בן עמי, במשפטו של יצחק כהן, בן 78 מהרצליה שרצח את שכנו דורון יודלביץ' ז"ל בסכין מטבח. בשובו לדירתו שטף כהן את הסכין המגואלת בדם וכיבס את החולצה והגופייה שלבש בעת הרצח.
הילי סובול ז"ל // צילום: מתוך פייסבוק
בעזרת פסיכיאטר טען הסניגור עו"ד אורי קינן כי קיימת סבירות גבוהה שבזמן המעשה סבל הנאשם מהפרעה דלוזיונלית (מחשבות שווא) מתמשכת, שבעטיה חש שהמנוח ממרר את חייו בדרכים שונות. ביהמ"ד דחה את קו ההגנה של הנאשם וקבע כי היה מודע למעשיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו