"הדיון בחנינות מחייב אותך להיות מעבר לכל השפעה, אבל אין אדם שאינו מושפע"

הנשיא ראובן ריבלין היה המום כשלקח לידיו את התיק של ק', ניצול שואה בן 78. ק' חי בתנאים קשים, התקיים מקיצבה של הביטוח הלאומי ורנטה מגרמניה, והורשע בבית משפט השלום בעבירה על חוק התכנון והבנייה, משום שעשה שימוש בקרקע המיועדת לחקלאות לצורך השכרת מגורים ועסק.

על ק' הוטל קנס של 200 אלף שקלים, או 200 ימי מאסר בפועל. הוא טען כי אינו יכול לעמוד בתשלום, ולא היתה לו ברירה אלא להיכנס לכלא. ימים ספורים אחרי שהיה מאחורי סורג ובריח שיגר מכתב לנשיא, גולל בפניו את סיפורו וביקש שישחרר אותו מהכלא ויפחית את הקנס הכבד שנגזר עליו. מחלקת החנינות של משרד המשפטים המליצה לדחות את הבקשה.

"מה, הם יצאו מדעתם?" אומר לי ריבלין. "ניצול שואה יושב שבועיים בכלא משום שאין לו יכולת לשלם קנס? אמרתי מייד ליועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד אודית קורינלדי־סירקיס, שמייעצת לי בבקשות לחנינה ולהקלה בעונש: צריך לשחרר אותו מייד".

ריבלין חתם על בקשת החנינה והמיר את עונשו של ק' בקנס של 70 אלף שקלים, שייפרס לכמה תשלומים. אבל אז הודיע שירות בתי הסוהר כי השחרור יתבצע רק ביום ראשון, מכיוון שהאירוע התרחש ביום חמישי, ובימי שישי לא נוהגים לשחרר אסירים מהכלא. 

"זה הרתיח אותי. טילפנתי לנציב שב"ס ואמרתי לו: לא יעלה על הדעת שניצול שואה, שחתמתי על בקשת החנינה שלו, יישאר בכלא עוד יומיים".

הנציב נענה לבקשה והורה לשחרר את ק' מייד.

"אתה יודע מה זה להיות עוד יומיים בכלא?" אומר ריבלין. "כשהייתי ח"כ, ביקרתי פעם בבית מעצר עם ח"כ אמנון רובינשטיין, כדי לבחון את תנאי חייהם של האסירים. כשהרחנו את הליזול, היינו מוכנים להודות בכל מעשה רצח, רק שיוציאו אותנו משם לאלתר".

•     •

הפנייה של ק' לנשיא היא אחת מתוך כ־2,000 בקשות חנינה או הקלה בדין, שמגיעות בכל שנה למשכן הנשיא. על פי חוק יסוד: הנשיא, "לנשיא נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם". כדי שחנינה תבוצע, דרושה, מלבד חתימתו של הנשיא, גם חתימה של שר המשפטים - מעין פיקוח ממשלתי על החלטות הנשיא.

מהנתונים הרשמיים של משכן הנשיא עולה כי ריבלין מעניק פחות חנינות והקלות בדין מקודמו בתפקיד, שמעון פרס ז"ל. בשנת 2015, מתוך 1,950 בקשות, נענו בחיוב 151 (7.8 אחוזים) - בהם שלושה אסירי עולם שעונשם נקצב, חמישה אסירים שנידונו למאסר של עד חמש שנים ועונשם קוצר ושלושה שנידונו ליותר מחמש שנות מאסר ועונשם קוצר. שאר ההקלות היו בקנסות, במקרים של פסילות רישיון נהיגה ובקיצור התקופה של מחיקת האישום.

בשנה שעברה, מתוך כ־1,700 בקשות, נענו בחיוב 158 בלבד (9.3 אחוזים) - גם הן לא במקרים של עבירות קשות. ל־11 אסירי עולם נקצב העונש, חמישה אסירים שנידונו למאסר של עד חמש שנים זכו לקיצור העונש, ושלושה אסירים שרישיונם נפסל זכו להקלה. ל־85 איש קוצרה תקופת מחיקת האישום בתיקיהם, 33 זכו להקלה בקנס, ול־21 קוצרה תקופת ההתיישנות על האישום. 

פרס גילה בזמנו יותר נדיבות בחנינות ובהקלות בדין. ב־2012 הוגשו 2,483 בקשות חנינה, מתוכן נענו בחיוב 254 (10.2 אחוזים). באותה שנה הוא קצב את עונשם של 15 אסירי עולם, הקל בעונשם של 17 אסירי עולם אחרים (הקלה בעונש אפשרית אחרי שהוא נקצב), הקל בעונשם של 11 אסירים שנידונו למאסר של עד חמש שנים והעניק ליותר מ־100 איש הקלות אחרות, דוגמת קיצור תקופת המחיקה וההתיישנות והקלה בעונשי קנסות. 

ב־2013 הוא נענה בחיוב ל־330 מתוך 1,897 הבקשות שהגיעו אליו - שיעור שיא של 17.4 אחוזים. בין השאר, קצב את עונשי מאסר העולם של 56 אסירים וקיצר את תקופת המאסר של חמישה אסירי עולם נוספים.

עכשיו, לראשונה מאז נבחר לתפקידו לפני קצת פחות משלוש שנים, מדבר ריבלין על השיקולים שמנחים אותו בהחלטות אם להקל בדינם של עבריינים. "פעם בשבוע אני מקדיש שעה־שעתיים לעיון בבקשות לחנינות ולהקלות בדין, יחד עם היועצת המשפטית של משכן הנשיא. בכל פגישה אנחנו עוברים על כ־30 בקשות. זה הנושא היחיד שבגינו אני מתנתק מאנשים ומסתגר בחדרי".

היית עשרות שנים איש ציבור, ואתה מכיר מקרוב אלפי אנשים ומיודד עם רבים. מה אתה עושה כשמגיע אליך תיק של עבריין שאתה מכיר היטב, ואולי אף נמנה עם חבריך?

"השאלה מה עומק ההיכרות שלנו ומה העילה לבקשת החנינה או ההקלה בדין. אם מדובר באסיר שבמהלך המאסר חלה בפרקינסון וכל יום שהות נוסף בכלא יקצר את חייו, אני יודע שהייתי נותן לו חנינה גם אלמלא הכרתי אותו, כך שבמצב כזה אני מנטרל למעשה את משקל ההיכרות האישית בהחלטה".

היו מקרים שבהם חברים לחצו עליך לתת חנינה?

"כשאנשים שאני מכיר פונים אלי בנושא החנינות, אני מקפיד שהיועצת המשפטית תשב לידי. היום אין עולם של סוחטים, אלא של נסחטים. יש אנשים שחושבים שהם החברים הכי טובים שלי, וכשיש מצידם לחץ שאינני רוצה בו וקשור לחברויות שהיו לי בעבר, אני מודיע שאני פוסל את עצמי מלטפל בתיק ומעביר אותו למ"מ הנשיא - יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין".

ביקשת פעם לראות את מגיש הבקשה?

"הסבירו לי שלא נהוג שהנשיא יערוך שימוע לאנשים, ולכן אינני פוגש אישית את המגישים. אבל אני דואג שהיועצת המשפטית תיפגש איתם, לעיתים היא נוסעת לשם כך לכלא. לעומת זאת, אני נפגש לפעמים עם באי כוחם של האסירים, כדי להבין את הנושא יותר לעומק. אני מתייחס ברצינות רבה יותר לבקשות שמגישים האסירים עצמם, אפילו כשהן כתובות בכתב יד, מאשר כשהבקשה מנוסחת על ידי פרקליטיהם". 

כשהיית פרקליט, נהגת להגיש לנשיא בקשות חנינה עבור לקוחותיך?

"בוודאי. אבל אני זוכר היטב מתי הגשתי בקשת חנינה שכתבתי בדם ליבי, מתוך הזדהות עם הנאשם, ומתי חשתי שאני כותב את הבקשה בלי להתכוון לתוכנה". 

•     •

בימים אלה נבחנת במחלקת החנינות של משרד המשפטים בקשת החנינה של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. יחלפו כנראה עוד שבועות ארוכים עד שהבקשה תגיע למשכן הנשיא, אבל ריבלין יודע שמדובר בתפוח אדמה לוהט, שכן הוא מכיר את אולמרט עשרות שנים, עוד מהימים שהיו חברים בסניף חרות בירושלים. הוא מודה שאינו יכול לאטום את אוזניו לנוכח השיח הציבורי המתנהל בנושא.

"יש אנשים שעניין החנינה שלהם עולה לסדר היום בגלל אישיותו של המבקש, ולא בגלל המערכת שבשמה הוא מבקש. האם נשיא שהורשע וטוען לחפותו, או ראש ממשלה שהורשע וטוען לחפותו, צריכים לקבל חנינה או לא? האם עליהם להביע חרטה על מעשיהם, והחרטה היא תנאי לחנינה?

"הנושא הזה עולה לכותרות ולסדר היום הציבורי בין שהנשיא עוסק בכך ובין שלא, אבל הוא נמצא בתוך אותה מערכת, וכמו כל אחד אחר קורא את המאמרים בעיתונים ושומע את הנימוקים בטלוויזיה". 

אתה מושפע מהפרסומים האלה בזמן אמת?

"היכולת לדון בבקשת חנינה מחייבת אותך להיות מעבר לכל השפעה, אבל אין אדם שאינו מושפע. אם אני חושב שאינני יכול לקבל החלטה, למרות כל ההטפות מימין ומשמאל, מוטב לי לומר לעצמי שאינני מסוגל לדון בתיק הזה כי יש לי עמדה אישית - לא לגבי מידת החסד, אלא לגבי האיש עצמו". 

יש עבירות שבהן אתה מסרב להקל בדין?

"כן. כשמדובר באדם שהורשע בעבירת מין, בגבר שמכה את בת זוגו, ובעיקר בהתעללות בקטינים, אינני טורח אפילו לקרוא את פרטי הבקשה ולעיין בתיק, אלא אם יש בו משהו יוצא דופן. עד היום לא הקלתי בעונשו של אף עבריין כזה. אדם שעבר עבירה חמורה כזאת אינו ראוי לשום מידה של רחמים.

"אינני נוטה להיענות בקלות גם לבקשות לבטל שלילת רישיון נהיגה של אנשים שנמצאו אשמים בתאונות עם נפגעים. לאחרונה קיימת תופעה שעברייני תנועה שהורשעו בעבירות קשות חותמים על עיסקת טיעון, ובמקום ללכת לכלא, בית המשפט מאריך את מספר שנות השלילה שלהם. כמה שנים לאחר מכן חש העבריין שהשלילה היא עונש כבד ומבקש חנינה כדי שיוכל לנסוע לבית חולים לטפל באשתו החולה.

"בדרך כלל אני דוחה בקשות להקלה בעונש של אנשים שהואשמו בהריגה עקב חוסר ערנות בכביש או מפני שהיו שתויים. לדעתי, חשוב להרתיע את הנהגים מפני נסיעה בלתי אחראית. 

"לעומת זאת, יש בקשות שגורמות לי קושי להחליט. למשל, הונחה לפניי בקשת חנינה של אישה שיושבת בכלא משום שהורשעה ברצח בעלה, לאחר שהוא התעמר בה בצורה נוראית, והיא היכתה אותו כשהגנה על עצמה. זו סוגיה קשה, שהדיון בה טרם הסתיים".

ריבלין מדגיש כי "הנשיא אינו ערכאת ערעור על מערכת המשפט, ואינו עושה מקצה שיפורים על החלטות בית המשפט. יש מקום להפעלת סמכות החנינה רק במקרים יוצאי דופן. מוסד החנינה הוא מעין מנגנון לתיקון הצדק הבלתי מושלם של ההליך המשפטי, מין 'שסתום ביטחון', שמאפשר עשיית צדק במקרים שבהם המערכת המשפטית לא יכולה לתת תשובה הולמת".

•     •

הנשיא מקדיש זמן רב לטיפול בקציבת עונשם של אסירים שנידונו למאסר עולם. שנים ספורות לאחר שהעונש נגזר בבית המשפט, יש לנשיא סמכות לקצוב אותו ל־20 או ל־30 שנה. הנשיא עזר ויצמן סירב בזמנו לקצוב את עונשם של אסירי עולם, ובמשך שנה וחצי עונשי המאסר של 190 אסירי עולם לא נקצבו.

ויצמן טען כי יש לשנות את החוק המחייב את בית המשפט לגזור מאסר עולם על רצח ולאפשר לשופטים שיקול דעת, מאחר שיש הבדל בין רצח במהלך שוד, למשל, לבין רצח על כבוד המשפחה במגזר הערבי. בעקבות זאת הוקמה ועדת שחרורים מיוחדת, בראשות שופט בדימוס, שממליצה לנשיא על קציבת עונשם של אסירי עולם. הוועדה מוסמכת להמליץ על תקופה שלא תפחת מ־30 שנה.

אסיר העולם המפורסם ביותר, שעונשו לא נקצב עד היום, הוא יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין. "עד היום לא הגיעה אלי בקשה לקצוב את עונשו, ולכן גם לא דנתי בכך", אומר ריבלין. הוא מסרב לומר כיצד היה נוהג אילו הגיעה בקשה כזאת.

בבתי הכלא מרצים את עונשם אסירי עולם נוספים שתקופת מאסרם טרם נקצבה, בעיקר אסירים ביטחוניים, שהורשעו בבתי משפט אזרחיים בישראל (במקרה של אסירים שהורשעו בבתי דין צבאיים, רק אלוף הפיקוד רשאי לקצוב את העונש). הנשיא אומר כי הוא מתחשב בהמלצות הוועדה הציבורית, אולם דן בכל מקרה לגופו.

יונתן היילו בבית המשפט. "הסברתי לח"כים שעוד לא בשלה השעה לחנינה, ושיש להם זכות לשוב ולבקש הקלה בדין בעוד פרק זמן" // צילום: נעם ריבקין פנטון

אחת הבקשות שהעסיקה את מחלקת החנינות באחרונה, ושהובאה גם להכרעת הנשיא, היתה זו של בן הקהילה האתיופית יונתן היילו, שהורשע ברצח ירון איילין, שאנס וסחט אותו. הוא נידון ל־20 שנות מאסר ועירער על גזר הדין, בטענה כי פעל מתוך הגנה עצמית. בית המשפט העליון המיר את עבירת הרצח בהריגה והפחית את עונשו ל־12 שנות מאסר.

שבוע לאחר מכן הגיעה לנשיא פנייה של 65 ח"כים, שיזם ח"כ יואל חסון, שבה הם מבקשים לחון את היילו. "אמרתי לפונים אלי שאינני יכול להיות ערכאת ערעור על בית המשפט", מספר ריבלין. "בית המשפט העליון, בהרכב מאוד מכובד, הגיע למסקנה שיש להפחית את העונש ל־12 שנה, לאחר שבחן את כל הפרטים.

"הסברתי לח"כים שעוד לא בשלה השעה לחנינה, ושיש להם זכות לשוב ולבקש הקלה בדין בעוד פרק זמן. בינתיים נוכל לבחון איך הוא מתפקד בכלא, ואיך הוא מכין עצמו לקראת השחרור כדי להשתלב בחברה".

איך אתה מתייחס לפניות של אסירים שמבקשים חנינה בשל הידרדרות במצבם הבריאותי, או מחלה חשוכת מרפא של בן משפחה?

"כשיש בעיה רפואית של אסיר בכלא, אנחנו מבקשים חוות דעת משב"ס. כשהם מציינים שקשה להם לתת טיפול רפואי ראוי לאסיר החולה, זה עשוי בהחלט להשפיע על ההחלטה שלי, משום שזו בדיוק הנקודה שבה יש מקום להפעיל את מידת הרחמים. מה גם שמדובר בהתפתחות שחלה לאחר מתן גזר הדין".

יהושע בן־ציון, שהיה מנכ"ל בנק א"י־בריטניה ונידון ל־12 שנות מאסר על גניבת 40 מיליון שקלים מכספי הבנק, הציג ב־1977 מכתבי המלצה של רופאים ידועים, שציינו שאם לא ישוחרר הוא ימות בתוך זמן קצר. ראש הממשלה דאז מנחם בגין, שהיה מ"מ שר המשפטים, המליץ לחון אותו, והנשיא אפרים קציר אכן העניק לו חנינה. אבל לאחר שחרורו הוא חי שנים ארוכות. איך אפשר למנוע מקרה כזה? 

ריבלין: "כיום קשה להאמין שמקרה כזה יתרחש, משום שאנחנו מקפידים לקבל חוות דעת רק מהרופאים של שב"ס, ולא מרופאים פרטיים". 

•     •

חלק נכבד מהחנינות ניתן לאנשים המבקשים למחוק את הרישום הפלילי בתיקיהם, משום שהדבר אינו מאפשר להם להציג מועמדות למשרות בשירות הציבורי ומהווה כתם בעברם. ב־2016 קיצר הנשיא את תקופת המחיקה של 85 מורשעים ואת תקופת ההתיישנות של 21 מורשעים. דוגמה בולטת למקרה כזה הוא י', גבר בן 45 שנולד למשפחה קשת יום, ובגיל צעיר מאוד הוצא מהבית ועבר למסגרות אחרות. הוא התמכר לסמים וצבר 22 רישומים פליליים על עבירות רכוש, מירמה, אלימות וסמים.

שנים ארוכות היה י' מאחורי סורג ובריח. במהלך מאסרו האחרון חל שינוי דרמטי במצבו, והוא עבר בכלא תהליך טיפולי, שבמהלכו נגמל מסמים והחליט לשנות את חייו מן הקצה אל הקצה. עם שחרורו שהה בהוסטל והמשיך בתהליך שיקום מוצלח. לראשונה בחייו החל לעבוד ולנהל אורח חיים נורמטיבי.

כשסיים את שהותו בהוסטל, החל לעבוד כמדריך במקום ואף הוכשר לשמש מדריך חברתי לנפגעי סמים ואלכוהול. במקביל רכש מקצוע, התחתן ואף הפך לאב, אבל הרישום הפלילי שלו היקשה עליו להתקדם בעבודה. כשמונה שנים לאחר שהשתקם, ואף חזר בתשובה, פנה לנשיא בבקשת חנינה. ריבלין נענה לבקשה וקיצר את תקופת ההתיישנות, הקבועה בחוק על 15 שנה.

האם עקרונית אתה תומך במתן חנינה לפני קיום משפט, כפי שאירע בפרשת קו 300, כשהנשיא חיים הרצוג העניק חנינה לראשי השב"כ?

ריבלין: "פרשת קו 300 עוררה סוגיה מאוד בעייתית. אכן, יש מצבים שמחייבים שיקולים לאומיים. לי הפריעה בפרשה זו העלילה שהעלילו על אלוף יצחק מרדכי כאילו הוא הרג את המחבלים. מרדכי היה אחד המפקדים המוערכים ביותר בעיניי. בכל דיון בבקשה לחנינה חייבים לדעת את כל העובדות".

אתה רואה את עצמך כמשתייך לבית הלל או לבית שמאי בנושא החנינות?

ריבלין: "אני רואה עצמי כאדם שתפקידו לראות מתי החסד והרחמים צריכים להיות לפנים משורת הדין. מוסד החנינה הוא מוסד חשוב שחייב להתקיים. אני זוכר את פרשת עמוס ברנס (שהורשע ברצח החיילת רחל הלר ב־1976 ונידון למאסר עולם. אחרי כמה שנים הודה אחד השופטים כי שגה בפסק הדין, ועונשו נקצב ל־12 שנים. לאחר ניכוי שליש הוא שוחרר לאחר שמונה שנים וחצי ובהמשך אף זוכה מאשמה; ג"א). אין אדם שלא יכול לטעות. 

"עם זאת, הסיכוי שאתייחס ברצינות לבקשתו של אדם שכותב לי בבקשת החנינה 'טעה בית המשפט בהחלטתו' הוא קרוב לאפס, כי אותו אדם טוען למעשה שכלל לא היה מקום להרשיעו - וצריך להיות ברור שמוסד החנינה אינו ערכאת ערעור על פסקי הדין.

"לעומת זאת, אם אדם כותב לי שבית המשפט צדק בהחלטתו, אבל הוא מבקש חנינה בגלל סיבות מסוימות, אני אבחן את הבקשה - בעיקר אם נוצרו נסיבות חדשות מאז הרשעתו. כשאדם שנכנס לכלא חלה במחלה קשה, הוא כבר קיבל את עונשו, וברור לי שאם ישוחרר הוא לא יהווה סכנה לציבור". 

*   *   *

השרה איילת שקד: פוליטיקאים פנו אלי בנושא חנינות

שרת המשפטים, איילת שקד, עוברת על כל בקשות החנינה ביחד עם מנהלת מחלקת החנינות, עו"ד נוחי פוליטיס, המכינה את התיקים לעיונה לאחר שאספה חוות דעת מהשב"ס, מהעובדים הסוציאליים ומגורמים נוספים. "בדרך כלל אני מקבלת את ההמלצה של פוליטיס", אומרת שקד. "לפעמים יש מקרים שבהם אני מבקשת להיפגש עם האסיר או עם הסניגור שלו, וכן עם נפגע העבירה, כדי לשמוע מה יש להם לומר". 

לאחר שהנשיא חותם על הבקשה או דוחה אותה, היא מועברת לחתימת השרה. "כשנכנסתי לתפקידי, אמרתי לנשיא שאני סומכת עליו, ושאתן חתימת קיום על כל החלטה שלו", מסבירה שקד. "עד היום לא היו בינינו חילוקי דעות. אני יודעת שהנשיא פועל על פי שיקולים ענייניים. עד היום לא קיימנו פגישות מיוחדות כדי לדון בבקשת חנינה ספציפית.

"אני יותר מבית הלל מאשר מבית שמאי. אילו הייתי מקבלת את ההחלטות לבדי, ללא מעורבות של מנהלת מחלקת החנינות במשרד, הייתי ממליצה להקל ביותר מקרים, כי אני טיפוס מאוד שיקומי. באשר למשגים אפשריים בגזר הדין של בית המשפט, אם זה קורה, ועד היום זה קרה לי רק פעם אחת, אני ממליצה על חנינה. מבחינה זו, מוסד החנינה הוא רשת ביטחון למערכת המשפט".

איילת שקד. מעודדת חיילים להגיש פנייה // צילום: יהושע יוסף

שרת המשפטים מודה כי יש עבירות שבהן אינה נוהגת להמליץ על הקלה, "בעיקר כשמדובר במעשי רצח או מקרי אלימות קשים. לעומת זאת, יש לי נכונות להקל בעבירות בנייה או עבירות מס". 

לדבריה, קיבלה כמה פניות מפוליטיקאים שביקשו כי תמליץ על חנינה. "ח"כ אחד ביקש ממני להקל בעונש נאשם שהיה המג"ד שלו. אני לא נותנת עדיפות לבקשות כאלה, אלא מטפלת בהן כמו בכל האחרות". 

עו"ד קורינלדי־סירקיס: "לעתים, הדילמות קשות מאוד. למשל, היתה בקשת חנינה של אם שכולה, שאיבדה במלחמה את אחד מבניה, היא עצמה חלתה במחלה חשוכת מרפא, ובנה היחיד שהיה יכול לטפל בה נאסר בשל עבירות מירמה". 

שקד קוראת לחיילים שסיימו שירות צבאי מלא ושהורשעו בפלילים לפני גיוסם על עבירות לא חמורות לפנות בבקשת חנינה. "חשוב לי שחייל משוחרר שרוצה לפתוח חיים חדשים, ללא הכתם של עברו, יפנה". 

•   •   •

קיבלתם קנס כבד שאינכם יכולים לשלם? אתם יכולים לבקש הקלה

לא רק עבריינים שנכלאו רשאים לבקש חנינה, אלא גם אזרחים וחיילים שעברו עבירות ויש להם תיק פלילי, המונע מהם להגיש מועמדות למשרות ציבוריות (למשל, להתגייס למשטרה או לשירות בתי הסוהר). אלה יכולים לבקש שהרישום הפלילי בתיק יימחק, או שתקוצר תקופת ההתיישנות. רשאים לפנות גם אזרחים שבתי המשפט הטילו עליהם קנסות כבדים שקשה להם לשלם. אפילו אזרחים שרישיון הנהיגה שלהם נפסל ואינם מסוגלים להסתדר בלי הרכב שבבעלותם (דוגמת נכים או נהגים מקצועיים) רשאים לפנות בבקשת חנינה.

הפנייה לא חייבת להתבצע על ידי עורך דין, אלא יכולה להיכתב גם בידי המבקש עצמו, או קרוב משפחה מדרגה ראשונה. אסירים המרצים את עונשם נדרשים לציין בבקשה על אילו עבירות הורשעו, מתי החלו לרצות את עונשם, מהן הנסיבות שבגללן הם מבקשים לקצר את עונשם, ובעיקר אילו נסיבות חדשות נוצרו מאז מתן גזר הדין - שינוי במצב המשפחתי, מחלה של המבקש או בני משפחה, בעיות בריאות של בני משפחה וכו'. חיילים המבקשים למחוק את הרישום הפלילי שלהם נדרשים לפרט את הסיבות שבגללן נפתח להם רישום פלילי ולצרף לבקשה המלצות של מפקדיהם, תעודות הצטיינות מצה"ל המעידות על הישגים וכו'. משך הטיפול בבקשות החנינה יכול לארוך חודשים. 

הנשיא מטפל בבקשות חנינה רק לאחר סיום כל ההליכים המשפטיים. הוא לא עוסק בבקשות לניכוי שליש ממאסרם של אסירים (עניין הנתון בידי שב"ס), חופשות מהכלא, העברת אסיר מכלא לכלא או שיפור תנאי הכליאה. נפגעי עבירות מין או אלימות רשאים להביע את דעתם נגד מתן חנינה לעבריין שפגע בהם לפני קבלת ההחלטה. אל מחלקות החנינות במשרד המשפטים ובמשכן הנשיא אפשר גם לפנות טלפונית. במשכן הנשיא יש צוות של שש מזכירות המשיבות לשאלות בנושא החנינות. בכל יום מגיעות עשרות שיחות טלפוניות של אסירים ושל פרקליטיהם או בני משפחתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו