בלילה שבין רביעי לחמישי, 2:45 שעוננו, שאפקואנסה תנסה להחיות את החלום מאותה הנקודה שבה נקטע עם תאונת המטוס הטראגית לפני כשלושה חודשים. מכיוון שקיבלה מאתלטיקו נאסיונל את הכבוד להחזיק בגביע הסודאמריקנה מבלי לשחק בגמר, הקבוצה הברזילאית, שלפני שבע שנים עוד הייתה בליגה הרביעית, תערוך מחר את הופעת הבכורה בגביע הליברטדורס היוקרתי מול סוליה מוונצואלה.
שאפקואנסה אמנם שיחקה כבר תשעה משחקים מאז התאונה בליגה של איזורה, הקתריננסה, ואף ממוקמת שנייה עם שלושה ניצחונות רצופים, אבל למשחק הקרוב חשיבות שונה ומיוחדת. "אנחנו רוצים לכבד את זכר ההרוגים, להראות לעולם שאפשר לקום מכל מכה"' הסביר המאמן החדש וגנר מנסיני, שמודע היטב לגודל ההתעניינות סביב מסע התקומה של קבוצתו. מעבר לכך, משחק החוץ במרקאיבו אילץ את המועדון להתמודד עם הטראומה של טיסה בינלאומית. זה לא היה פשוט, אבל אחרי מסע של 27 שעות שכלל שלושה מטוסים שונים ושתי עצירות ביניים, הברזילאים נחתו ביום שני ביעד.
מוקדם יותר, בסוף השבוע, פרסם מנסיני את סגל 30 השחקנים למשחקי הקבוצה בגביע הליברטדורס . לצד 21 מושאלים שנאספו מכל פינה במדינה בשבועות הראשונים שלאחר האסון, חמישה שחקני נוער, רנאן ומויסס ריביירו שנעדרו מהטיסה ההיא בגלל פציעות, מופיעים עוד שניים: נטו ואלן רושל. המגן והקיצוני לא טסו עם הקבוצה לוונצואלה מכיוון ששיקומם טרם הסתיים. הם היו על המטוס כשזה התרסק במדיין וספגו פציעות קשות. נטו, ששבר חוליה בעמוד השדרה וספג פגיעות קשות ברצועות הברך, כבר החל להתאמן עם כדור בצידי המגרש. רושל, שספג פגיעות גב ואיבד כשבעה קילוגרם שרירים, מתקדם לאט יותר, אבל בצוות הרפואי אופטימיים לגביו. "ההתאוששות של השניים מפתיעה, אנחנו מאמינים שבקרוב הם יקבלו אישור לחזור לשחק".
גם אם נטו ורושל לא יחזרו בקרוב, או שיחזרו פחות טובים משהיו, הם הפכו לחלק בלתי נפרד משאפקואנסה המתחדשת. "קיבלתי הזדמנות שנייה לחיות, ואני מתכוון לקחת אותה וליהנות מכל רגע", הסביר רושל שמייצג כמו נטו, ודרך סיפורם האישי, את הלך הרוח במועדון ששואף לחזור למקום בו היה לפני האסון הגדול. לשם כך דרושים אנשים כמותם, כאלה שמוכנים להקריב מעצמם, לעבוד קשה, ולהאמין בבלתי אפשרי.
שוער שאפקואנסה ג'קסון פולמן, שאיבד את רגלו בהתרסקות // צילום: אי.פי
אלחנדרו מרטינוצ'יו, שנשאר בברזיל ביום התאונה בגלל פציעה ברגלו, הוא דוגמא לשחקן שאינו כזה. השבוע, לאחר שלא שותף באחד ממשחקי הקבוצה, צייץ הארגנטינאי: "לא ברור לי למה לא שיחקתי, אני בריא וכשיר לחלוטין". במועדון לא אהבו את הביקורת והודיעו מיידית על שחרורו מהקבוצה. "אנחנו לא רוצים פה אנשים שיחבלו בבנייה שלנו. אלחנדרו היה צריך להיכנס לחדר ההלבשה ולחבק את אלה ששיחקו, אבל הוא בחר אחרת", נכתב בהודעת הקבוצה.
מנגד, ישנו ג'קסון פולמן. השוער בן ה-24 הוא השחקן השלישי ששרד את התאונה, אך מצבו קשה בהרבה מזה של נטו ואלן רושל. רגלו נקטעה, ובמקומה הושתלה פרוטזה. על אף שבלתי אפשרי שישוב לשחק ברמה המקצוענית, פולמן לא שוחרר מהקבוצה. להיפך, הוא הפך לשגרירה, מתראיין בכלי התקשורת העולמיים ומספר את סיפורו. "אני רוצה ללמוד להכיר את הגוף החדש שלי כמה שיותר מהר, יש לי עוד הרבה חלומות להגשים", הוא מכריז בחיוך, מצביע על נבחרת ברזיל הפראלימפית כיעד המרכזי. גופו מלא צלקות ותזכורות לאסון שעבר, אבל פיו מלא אופטימיות: "אל תקראו לי שחקן עבר בבקשה. האמת היא שמעולם לא הרגשתי אתלט יותר מעכשיו".
שחקני הקבוצה שכן ישחקו הלילה, ושאף אחד מהם לא היה על המטוס באותו יום ארור ב-28 בנובמבר, מבינים שב-90 הדקות הקרובות הם ישחקו למענם ולמען הקבוצה, אך גם בשביל נטו, רושל, פולמן, ו-19 ההרוגים באותה התרסקות. "אנחנו יודעים מה אלה שהיו לפנינו עשו כאן", אמר החלוץ טוליו דה מלו, לשעבר בליל הצרפתית; "ועכשיו אנחנו רוצים להראות להם שהמועדון הזה ממשיך לחיות למרות הכל".
