דו"ח המנהרות: שני פרקים נוספים מהדו"ח המיוחד על מבצע "צוק איתן" פורסמו ע"י משרד מבקר המדינה היום (שלישי). על פי החלטת ועדת המשנה, הפרק הראשון התפרסם ברובו ולגבי הפרק השני מתפרסם רק התקציר.
בפרק הראשון, "תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע 'צוק איתן' ובתחילתו", התמקדה הביקורת בתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט. בביקורת נמצא כי ממועד כינונו של קבינט הממשלה ה-33, ובמשך כשנה, לא התקיימו דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לרצועת עזה. כאשר כבר קיים הקבינט דיון אסטרטגי, הוא בחן חלופות מוגבלות בלבד, שנגעו רק במדרגות חומרת הפעילות הצבאית, ולא דן בחלופה מדינית או במצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה, שמערכת הביטחון העריכה כי עלולות להיות לו השלכות על מדינת ישראל.
דו"ח הביקורת על הפרק השני: "ההתמודדות עם איום המנהרות", מתמקד בהתמודדות המודיעינית עם האיום, בבניין הכוח והפעלתו כנגד האיום, וכן בהתמודדות עם האיום במישור הטכנולוגי.
מהדו"ח עולה כישלון מתמשך בטיפול בבעיית המנהרות, טיפול מודיעיני לקוי באיום, הערכות תפיסתית ומבצעית בלתי-מספקת, ניטרול חלקי בלבד של המנהרות ההתקפיות במהלך המבצע, והתמודדות טכנולוגית איטית וחסרה.
נתניהו ויעלון, לא דנו בקבינט בחלופה מדינית למבצע // צילום: גדעון מרקוביץ'
כמעט בכל תחום שבו נגע המבקר בעניין המנהרות נמצאו ליקויים רבים. אך נדמה כי הליקוי הגדול קשור למודיעין. לפי המבקר, מאמץ האיסוף המודיעיני מול איום המנהרות לא היה כולל ומשולב לכלל המערכים באמ"ן, וגם ליחסים המתוחים שבין שב"כ לאגף המודיעין הייתה השפעה על הטיפול הלקוי באיום.
על פי המבקר, שר הביטחון והרמטכ"ל הובילו את ראש הממשלה להחלטה שגויה להפציץ מהאוויר את הכניסות למנהרות ההתקפיות של חמאס. זאת, מתוך תקווה כי הדבר יספיק ולא יחייב מהלך צבאי קרקעי. שר הביטחון והרמטכ"ל ידעו כי הפצצת פתחי המנהרות עשויה להקשות בעתיד על כוחות קרקעיים שייכנסו להשמיד את המנהרות. כפי שאכן קרה, כשהקבינט החליט לבסוף ללכת למהלך קרקעי וקבע את יעד המבצע, להשמיד את המנהרות.
זאת ועוד - שרי הקבינט שאמורים לפי חוק לקבל את ההחלטה להימנע ממהלך קרקעי, לא ידעו את כל הפרטים. אחר כך, הקבינט החליט על כניסה קרקעית, שארכה זמן רב מהמתוכנן ובמהלכה היו לכוחות אבדות. זאת המסקנה הקשה ביותר שעולה מדוח מבקר המדינה בנושא מבצע צוק איתן.
"ליקויים בכל מרכיבי ההתמודדות של צה"ל ומערכת הביטחון" // צילום: זיו קורן
עוד קבע המבקר, כי המבצע הסתיים כאשר רק 50 אחוזים מהמנהרות הושמדו וכי השאר, עדיין קיימות.
למרות שמבקר המדינה יוסף שפירא החליט הפעם שלא לקבוע "אחריות מיוחדת" ולסמן אשמים, הביקורת ברורה והיא נגד רה"מ בנימין נתניהו, שר הביטחון בזמן המבצע, משה בוגי יעלון והרמטכ"ל בזמן המבצע, רא"ל בני גנץ. השלושה, כמו גם ראש אגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל, אביב כוכבי וראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), יוסי כהן, סופגים ביקורת קשה בדו"ח.
הדוח הזה, שמגלה את גודל המחדל של צה"ל ושל הדרג המדיני בטיפול המנהרות ההתקפיות של החמאס מעזה לתוך שטח ישראל, נולד כשהמבקר החליט לבדוק את "תהליך קבלת ההחלטות במבצע צוק איתן". הדוח בחן אלפי מסמכים רשמיים, של הממשלה, של צה"ל, השב"כ והמועצה לביטחון לאומי וגבה עדויות ממאות אנשים שהיו במוקדי קבלת ההחלטות. הדוח מתייחס לממשלת נתניהו שנבחרה במרץ 2013, דרך חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון בחודש יוני 2014 ולהמשכו, במבצע צוק איתן, שנמשך 50 ימים ובמהלכו נהרגו 74 חללים.
הרמטכ"ל דאז גנץ, מוכנות נמוכה לטפל באיום // צילום: גדעון מרקוביץ'
ההפצצות מהאוויר הפריעו לכוחות הקרקע // צילום (ארכיון): דודו גרינשפן
פרק נוסף בדו"ח המבקר צפוי להתפרסם בקרוב בנושא "פעילות צה"ל בהיבטים של הדין הבינלאומי". פרק רביעי, "ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות", פורסם כבר בדצמבר 2016.
מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה החל ב-7 ביולי 2014 ונמשך כ-50 יום. במהלכם לחם צה"ל בעיקר מול חמאס והג'יאהד האסלאמי הפלשתיני. המבצע גבה 74 חללים בצד הישראלי, מתוכם 68 חיילי צה"ל, 5 אזרחים ועובד זר. אלפים - אזרחים וחיילים - נפצעו. לעבר ישראל נורו מעזה 4,251 רקטות. זו הייתה מערכה מהארוכות ביותר שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה.
כבר בחודש פברואר 2014 הנחה מבקר המדינה שפירא לקיים ביקורת בנושא "ההתמודדות עם איום המנהרות". זאת, לאחר שהתברר שהאיום הוא מהותי ומתפתח, והוגדר על ידי הקברניטים בדרג המדיני, בדרג הצבאי ובקרב גורמי המודיעין, כאיום אסטרטגי. בתקופה שבין יוני 2014 ועד סוף אוגוסט 2014, בעת שהתנהלו מבצע "שובו אחים" ומבצע "צוק איתן", נעצרה הביקורת זמנית.
תגובות:
רה"מ נתניהו: "צה״ל הנחית על החמאס את המכה הקשה בתולדותיו"
"ראש הממשלה בנימין נתניהו מגבה את מפקדי ולוחמי צה״ל, על הצלחה גדולה במבצע צוק איתן. צה״ל הנחית על החמאס את המכה הקשה בתולדותיו: ישראל חיסלה כ-1,000 מחבלים והשמידה אלפי רקטות. ישראל סיכלה פגיעה בעריה הודות להנחיית רה"מ נתניהו להצטייד באלפי מיירטים לסוללות ״כיפת ברזל״. ישראל מנעה את תכנית החמאס לחדור ליישוב דרך המנהרות ולחטוף אזרחים.
"השקט חסר התקדים ששורר בעוטף עזה מאז ״צוק איתן״ הוא מבחן התוצאה. זהו שקט חסר תקדים באזור מאז מלחמת ששת הימים. היישובים בעוטף עזה נמצאים בפריחה ואלפי ישראלים עוברים לגור בהם. איום המנהרות הוצג בפירוט בפני שרי הקבינט ב-13 ישיבות נפרדות. הוא נידון בכל חומרתו, תוך בחינת כלל התרחישים האסטרטגיים והמבצעיים. הלקחים המשמעותיים והאמיתיים ממבצע ״צוק איתן״ כבר מיושמים בפועל - ביסודיות, באחריות ובשקט. לקחים אלו אינם מופיעים בדו״ח המבקר".
משרד הביטחון: "היקף המשאבים הוצג למבקר המדינה"
תגובת משרד הביטחון לדו"ח המבקר בנושא המנהרות: "מפא"ת במשרד הביטחון הובילה, פיתחה והכניסה לשימוש, לאורך השנים, יכולות טכנולוגיות, אשר סיפקו ומספקות כיום מענה משמעותי בכל מעגלי ההתמודדות עם אתגרי תת הקרקע, מענה שכמוהו לא פותח על ידי אף מדינה בעולם".
עוד נמסר ממשרד הביטחון כי "אמצעי הלחימה והמענים הטכנולוגיים, המשמשים כיום את כוחות צה''ל בהתמודדות עם אתגרי תת הקרקע, הינם תוצרי מאמץ המחקר והפיתוח שבוצעו במפא''ת. הישגים אלה הינם תוצר של השקעה, לאורך שנים רבות, שבהן פותחה תשתית טכנולוגית פורצת דרך".
במשרד הביטחון הוסיפו, "מפא''ת תעדפה את הנושא באופן משמעותי, ביחס לנושאי מו''פ אחרים, בהיבטי כ''א ותקציב. במסגרת זו הונבטו תהליכי מחקר רבים, הוקמו מוקדי מחקר אקדמאיים ואתרי תשתית לניסויים, במטרה לקדם תהליכי מו''פ מהר ככל שניתן וליצור הלכה למעשה יכולות טכנולוגיות להתמודדות עם איום המנהרות. כחלק ממדיניות מפא"ת ומשרד הביטחון לבחון כל כיוון טכנולוגי רלוונטי בתחום ההתמודדות עם אתגרי המנהרות, בחנה מפא''ת מאות הצעות שהגישו גורמים שונים מהארץ ומהעולם".
לסיום ציינו במשרד הביטחון כי "היקף המשאבים והישגי המו''פ הוצגו במהלך הביקורת למבקר המדינה, שראה לנכון להביע את הערכתו ולציין כי ''משרד מבקר המדינה מודע למאמץ הרב ולעבודה הקשה שמשקיעים גורמי המו''פ השונים והגורמים המבצעיים, בהתמודדות עם איום המנהרות בתחום הטכנולוגי".
דובר צה"ל: "צה"ל שיקף את חומרת איום המנהרות לממונים עליו"
"צה"ל קיבל את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. ערב מערכת 'צוק איתן' היה בידי צה"ל מידע משמעותי על מרבית המנהרות והתווך התת-קרקעי. השנתיים וחצי שחלפו מאז מערכת 'צוק איתן' היו מהשקטות ביותר מאז 1967 בגבול רצועת עזה. לאורך תקופה זו צה"ל קיים עבודה סדורה והשקיע למעלה משני מיליארד שקלים בסוגיית התת-קרקע ומציאת פתרון טכנולוגי.
"צה"ל שיקף את חומרת איום המנהרות לממונים עליו, העניק לו פרשנויות, הבהיר את המשמעויות המבצעיות ובדיוני הקבינט הגדיר את האיום כאחד מחמשת האיומים המרכזיים. בין היתר, דאג צה"ל לעדכן גם את חברי ועדת חוץ וביטחון בתמונת המצב ואלה אף ביקרו במנהרה שנחשפה וקיבלו את הסקירה הרלוונטית על התופעה כפי שהייתה ידועה לצה"ל באותם ימים.
"אגף המודיעין השקיע, עוד בטרם המערכה, מאמץ איסופי נרחב ושיטתי, ומשאבים רבים לטובת טיפול בסוגיית המנהרות, ולראייה, במבחן התוצאה, המודיעין שסיפק אמ"ן אודות המנהרות ההתקפיות, הוא זה שאפשר לכוחות הלוחמים לאתר את מרבית המנהרות ולחשוף את התוואי שלהן.
"בתחום בניין הכוח השקיע צה"ל מאמצים גדולים באימונים ובטכנולוגיה כדי לצייד את הכוחות באמצעים הטובים ביותר הקיימים. נדגיש כי אין אמצעי או פתרון טכנולוגי שלא נבחן בידי צה"ל במסגרת ההכנות להתמודדות עם המנהרות. צה"ל מקיים הערכת מצב שוטפת שעל בסיסה מושקעים משאבים ומאמצים תוך הסתכלות כוללת על מכלול האיומים וניהול סיכונים מושכל.
"יודגש כי נושא תת הקרקע מטופל בצורה מקיפה ויסודית, וצה"ל מיישם הלכה למעשה את רוב ההערות המופיעות בדו"ח, כחלק מתוכנית עבודה סדורה ומתהליך מתמשך של נקיטת צעדים חסרי תקדים בהתמודדות עם איום המנהרות. בין היתר הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בתהליכי פיתוח והצטיידות של מערכות טכנולוגיות בהתאם למידת מוכנותן, בהכשרת הכוחות הלוחמים להתמודדות עם האיום, בהגדרת האיום ותרחיש הייחוס ובכתיבת תפיסה מטכ"לית בנושא.
"הדו"ח בחר להתמקד באיום אחד בלבד מתוך איומים רבים אשר היו קיימים ועדיין מצויים על סדר היום גם בימים אלו לצד איום המנהרות אשר לא ירד ממפת האיומים של מדינת ישראל. צה"ל נושא באחריות על ביטחון מדינת ישראל ובמומחיות הנדרשת לשם מימוש אחריות זו וימשיך לעמוד במשימה זו על כל ההשלכות הנגזרות ממנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו