הקרב על זהות השופטים החדשים בבית המשפט העליון מגיע לישורת האחרונה: היום צפויה הוועדה למינוי שופטים להתכנס ולהודיע על זהותם של ארבעה שופטי עליון חדשים.
ברקע נמצא מאבק עיקש בין ביהמ"ש העליון, שמטבע הדברים מעוניין לשמר את כוחו, שנסק מאז "המהפכה השיפוטית" שהנהיג אהרן ברק, לבין שרת המשפטים איילת שקד, שרואה כתכלית תפקידה לשנות זאת.
בתוך כך, גורמים בוועדה אמרו ל"ישראל היום" כי מסתמן שהושגו הסכמות לגבי שלושה מתוך ארבעת המועמדים לשפוט בעליון מבין אלה שהיו נתונים במחלוקת.
השר כחלון תומך באלרון
כפי הנראה ועל פי הערכת הגורמים, לכיסא השופט הערבי ימונה מועמד העליון, בן למשפחה נוצרית ושופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ג'ורג' קרא. זאת במקומו של המועמד המוסלמי מטעם לשכת עורכי הדין, חאלד כבוב, גם הוא מבית המשפט המחוזי בתל אביב. את המקום לנשים צפויה לאייש המועמדת שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, יעל וילנר.
נשיאת העליון מרים נאור
עוד עולה מדברי הגורמים כי הצדדים הגיעו להסכמה באשר למינוי לשופט בעליון של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון, הנחשב שמרן, שהוא מועמד של לשכת עורכי הדין ושר האוצר משה כחלון. נציגי העליון בוועדה מתנגדים למינוי אלרון ורוצים למנות במקומו את שופט בית המשפט המחוזי בחיפה רון סוקול, שנחשב למי שימשיך את דרכם של שופטי העליון.
כפי הנראה, סלע המחלוקת עומד כעת על המועמד מטעם שרת המשפטים - כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי דוד האן. האן, ימני, חובש כיפה ושמרן, הוא מבחינת שופטי העליון "סדין אדום" ועשוי להיות הסיבה לכך שישיבת הוועדה תסתיים מחר בפיצוץ וללא הסכמות.
במקרה כזה, כפי שפירסמנו ב"ישראל היום", צפויה שקד לקדם במהירות את החוק שיאפשר להשיג רוב רגיל ולא מיוחס בוועדה, וכך למנות מועמדים שהעליון מתנגד להם.
אפשרות אחרת היא ששקד תסכים לוותר על האן ולהתפשר על מועמדים אחרים שלה - פרופ' שחר ליפשיץ, דיקאן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, או פרופ' אביעד הכהן, דיקאן בית הספר למשפטים והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט - שניהם מהמחנה השמרני. הכהן הוא בנו של רב תנועת המושבים והח"כ לשעבר מנחם הכהן (גילוי נאות: פרופ' הכהן כותב פרשנות משפטית ב"ישראל היום").
אותם גורמים הוסיפו כי שופטי העליון שמו להם למשימה לתקוע טריז בין השרים שקד וכחלון בכך שימנו מועמד מטעמם של כחלון ולשכת עורכי הדין ויגרמו לכך שהאינטרס של שר האוצר יהיה להגיע לסיכומים.
28 מועמדים לעליון
גורמים נוספים בוועדה ציינו כי האיום של שקד לקדם חוק שיאפשר להשיג רוב רגיל לא ייתכן, משום שכחלון יתנגד לכך. עם זאת, גורמים המקורבים לשקד סיפרו כי "אם השרה תחליט לבטל את חוק סער (המחייב רוב מיוחס; י"א), היא תעביר את החוק שהיא רוצה כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, הקואליציה תהיה מחויבת אליו ואין לכחלון כל הסכם קואליציוני שמאפשר לו להטיל וטו. אם הוא ירצה, הוא יוכל להגיש ערר, אך במקרה כזה השרה תבקש שהחוק יעלה לממשלה ושם הוא יעבור ברוב גדול".
ברשימת המועמדים לשופטי העליון יש 28 משפטנים עתירי ניסיון. 16 מתוכם נחשבים מועמדים מובילים ומתוכם, כפי הנראה, ייבחרו מחר הארבעה שצוינו לעיל.
במועמדים הנוספים: פרופ' גידי ספיר מאוניברסיטת בר־אילן ומי שמרכז את מרבית התנגדויותיהם של שופטי העליון. ספיר נחשב למתנגד מובהק של האקטיביזם השיפוטי, שאותו הנהיג ברק וההרכב הנוכחי של העליון מעוניין להמשיך. מועמדת נוספת, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רות רונן, מעוררת אף היא מחלוקת בקרב חברי הוועדה, בין השאר כי בעלה היה בוועד המנהל של הקרן החדשה לישראל ותרם לה כספים.
עוד במועמדים: אשר קולה מבית המשפט המחוזי בנצרת ודוד מינץ מבית המשפט המחוזי ירושלים. שופטים נוספים מובילים ברשימה הם עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי בלוד, רם וינוגרד מבית המשפט המחוזי בירושלים, שאול שוחט מבית המשפט המחוזי בתל אביב ושופטת המחוזי בירושלים נאווה בן אור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו