החורף הקר בסופיה מאפשר ליהנות רק מעט מהערב־רב הטמון בה, שמתגלה בעיקר למשוטטים. עם זאת, זה זמן נהדר עבור תיירים שאוהבים להתפנק וליהנות מבילוי זול ונעים. עם קו ישיר חדש של ישראייר לבירה הבולגרית, כולל חבילות משולבות עם בתי מלון והעברות, סופיה קרובה עוד יותר, ובמחירים נוחים, החל מ־299 דולר לאדם. אוהבי הסקי יוכלו לשלב בחבילה גם שהות בעיירת הסקי בורוביץ'.
כשנחתנו בנמל התעופה של סופיה ופסענו לעבר היציאה, שמש נעימה ליוותה אותנו, נשקפת מהחלונות הרחבים. הבענו תמיהה, נוכח העובדה שהבטיחו לנו חורף קפוא וממילא גם אפרורי.
המדריכות הבולגריות שחיכו לנו בחוץ טענו שהטמפרטורה עומדת על אפס מעלות, אבל "באתם ביום טוב", אתמול היו 4-3 מעלות מתחת לאפס". באמת היה נעים לעמוד ליד האוטובוס ולעשן, בעודנו מביטים סביבנו, מנסים לחלץ הבחנה ראשונית על אודות העיר.
את עיניי צדו כלבים משוטטים, בעלי מבט תועה אך לגמרי בלתי מזיקים, שחגו סביבנו, ממש ליד הכניסה לטרמינל.
הקתדרלה האורתודוקסית
המדריכה בעלת פני הירח החייכניות התנדבה לספר שיש הרבה כלבים כאלה בעיר. "הם מטיילים סתם, עדיף לא להתקרב אליהם אבל רובם לא עושים כלום".
ואכן, הכלבים ליוו אותנו במהלך הטיול, גם במקומות בלתי צפויים לחלוטין, כמו עיירת הסקי המטופחת בורוביץ'. רובם טיילו לצד הפאבים והמסעדות הרבות שעיטרו את הרחוב המכתר את ההר המושלג, השומם למדי בשעות היום (אך מתמלא בן־רגע לעת לילה).
מרקם עירוני מסקרן
גם צוענים רבים חיים בעיר. אחד מהם, שחצה את הכביש הסואן בריצה, כמעט נדרס על ידי המכונית שבה נסענו, ושיחרר מהמדריכה הבולגרייה החביבה קיטור של זעם. המופעים הללו משווים עומק מסוים לחזות הכרך הנוצץ שהעיר מנסה להציג.
עיירת הסקי בורוביץ'
והיא גם מצליחה, בדרכה הגמלונית מעט של עיר בלקנית, שעד לפני כ־16 שנים היתה נתונה תחת שלטון קומוניסטי, וקודם לכך נשלטה במשך 450 שנים על ידי העות'מאנים, עד 1878. האימפריה הרוסית שיחררה את הבולגרים מאחיזתם של אלה, וכפתה על האימפריה העות'מאנית להעניק לבולגריה אוטונומיה. המונומנטים הרבים בעיר שמהללים את גבורתם של הרוסים ממחישים את ההערכה הרבה שרוחשים המקומיים לאלה.
ליבם במזרח, פרנסתם במערב - והם נטועים באמצע. עם קניונים רחבי ידיים (וזולים ממקביליהם בארץ), מדרחוב ויטושה היפהפה והמעוטר בבתי הקפה, שממנו נשקף ההר שהעניק לו את שמו, לצד אותם כלבים חסרי בית וצוענים.
גם הארכיטקטורה הרבגונית ראויה לתשומת לב. כשמגיעים משולי העיר אל מרכזה, עוברים על פני בניינים סובייטיים רבועים ואפרוריים, שמשמשים עד היום את זרועות הממשל וגופי התקשורת במדינה.
הנוף מזכיר יותר את אירופה הקלאסית: קתדרלות יפהפיות כמו זו שנקראת על שמו על המצביא הרוסי בן המאה ה־13, אלכסנדר נבסקי, והתיאטרון הלאומי הנאה איוון ואזוב, כשם הסופר והמשורר הבולגרי הנודע. החדש והישן, הסובייטי והמערבי, הגולמי והמצועצע חיים בסופיה בכפיפה אחת, ומקנים לה מרקם עירוני מסקרן.
בלילה, לא די לה
אפשר להעביר כמה ימי תענוגות בין כותלי מלונות מפוארים, כמו מלון חמשת הכוכבים מרינלה, שבו שתי מסעדות רחבות ידיים, שני בארים, גינה יפנית, בריכה מחוממת וגם קזינו שנמצא בבנייה בימים אלו. המסעדות מגישות מנות גורמה במחירים אטרקטיביים מאוד - המנה היקרה ביותר בתפריט מסעדת Captain Cook המצוינת, סטייק מבשר קובה במשקל 500 גרם, תעלה 160 לב, שהם כ־330 שקלים, אך רוב הסטייקים עולים בין 70 ל־100 שקלים.
במסעדה־בר הנוספת שבמלון, Marionette Bar, יש עמדת די.ג'יי המאוישת גם בשעות הצהריים, ועשן סמיך המיתמר מעל לראשי הסועדים. ביושבי במסעדה, העמוסה בגברים מכופתרים וסיגריות בידיהם, הרגשתי לרגע כאילו חזרתי בזמן 40 שנים אחורה. בסופיה העישון לא רק שאינו מוגבל - הוא עדיין חלק בלתי נפרד מהתרבות.
מועדון ה־Planet הפופולרי מצא דרך מעניינת להתמודד עם העשן בתחומיו: מדי פעם נפתח לפתע הגג, מנדף את המחנק ונסגר שוב, שלא להכניס יותר מדי חוץ אל תוך הבועה הצוהלת שבפנים.
מועדון ה־Bedroom
והבולגרים יודעים לצהול. הזמנו מקום למועדון ה־Bedroom, אך כיאה לישראלים איחרנו בכמה שעות וכמעט נשלחנו הביתה מפאת עומס יתר של חוגגים. לאחר קצת תחנונים, הכניסו אותנו פנימה, אל עולם לילי שוקק: במה שעליה רקדני היפ־הופ מקצועיים, נרגילות זוהרות בחושך (כן!) והרבה משקאות שנמזגים ללא הכרה ומובלים במהירות אל החבורות הגדולות והיפות של צעירים שסובבים את השולחנות, ומתעדים כל דרינק שנלגם בסנאפצ'ט.
חובבי המסאז'ים ימצאו את מרכז הספא והגולף סופיה גולף ריזורט מזמין מאוד. המקום מעוצב לעילא, והצוות מסביר פנים ומעניק עיסויים משובחים. יום פינוק בספא הכולל הסעה, מסאז' לפי בחירה, סאונה ושהייה בבריכות התרמיות יעלה 60 לב, שהם 120 שקלים בלבד.
כל אלה אמנם נחמדים מאוד, אבל מבחינתי, המלכה האמיתית של סופיה היא צנועה בהרבה, חמה ורכה: הבניצה, בורקס מופלא ממולא בגבינה המקומית שאפשר למצוא עם כל צעד ושעל בעיר, ומהווה בפני עצמו סיבה טובה לקפוץ לעיר.
הכותבת היתה אורחת חברת ישראיירטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו