לא צריך לחפש קונספירציות בפיגוע הדריסה שהיה אתמול בירושלים. על פניו לא מדובר בתא מחתרתי מסוכן, וגם לא בגל טרור חדש. גם את תפקוד החיילים, שמעורר תחושות לא נוחות ומחייב תחקיר ובדיקה, לא צריך לכרוך בגזר דינו של אלאור אזריה, אלא בשילוב בין הפתעה מצבית לחיילים לא מיומנים.
הפיגוע עצמו, עד כמה שהדברים מכעיסים, היה כתוב על הקיר. ישראל אמנם ידעה כבר פיגועי דריסה (משאיות, טרקטורים ומכוניות פרטיות), אבל שני הפיגועים הגדולים של השנה החולפת - בניס ובברלין - היו בוודאי השראה למי שחיפש לקטול מספר רב של אנשים בשימוש באמצעי פשוט וזמין יחסית. הלקח המתבקש הוא הקפדה של תנאי הסף במתן רישיונות הנהיגה למשאיות (כמו גם לאוטובוסים ולכלי רכב כבדים נוספים) וביצוע בדיקות תקופתיות לנהגים, בעיקר לאלה שבעברם רקע פלילי או לאומני.

צוערים המומים עוזבים את הזירה // צילום: רויטרס
גם הבדיקות האלה לא יצליחו לסכל תמיד את המפגע הבודד, שלעיתים יפעל בהחלטה של רגע, ולכן מתחייב לתגבר את האמצעים הפיזיים בשטח. לא ברור, למשל, מדוע באזור הטיילת של ארמון הנציב - שמושכת אליה המוני תיירים מדי יום וכבר בוצעו בה פיגועים, גם הם מצד תושבי ג'בל מוכאבר השכנה - אין בטונדות ואבטחה שוטפת; מאחר שלובשי מדים הם יעד תמידי לפיגועים בעיר, גם לא ברור אילו הנחיות ניתנו לצוערי בה"ד 1 ואיזו אבטחה היתה עליהם, אם בכלל.
התנהלותם של החיילים בזמן הפיגוע זכתה בקיתונות של ביקורת ולעג ברשתות החברתיות - בישראל וגם ברחוב הערבי. התחקיר הראשוני שנערך נחרץ פחות מהגולשים, ומעיד כי כמה חיילים ירו לעבר המחבל (במקביל למאבטח שירה ראשון). נראה כי השילוב בין ההפתעה - משאית שהגיחה משום מקום, באמצע סיור תרבותי נינוח - לבין המיומנות הנמוכה יחסית של הצוערים, כולם חיילים לא קרביים, הובילה לתוצאות הלא מספקות, בעיקר בשלב שבו המשאית הסתובבה וביצעה וידוא הריגה לחיילים שהיו שרועים על הקרקע.
לפחות בשני אירועים שהיו בעבר - בתחנה המרכזית בבאר שבע ובאחרונה בגבעת התחמושת בירושלים - פעל הצבא בנחרצות כלפי לוחמים שלא חתרו למגע. אף על פי שאתמול הצוערים היו אנשי מטה שלא מיומנים בהסתערות, הציפייה מהם היתה זהה: לפעול לנטרול המחבל, בוודאי כשיש ברשותם נשק. טוב יעשה צה"ל אם יבדוק את נסיבות האירוע ויברר אם מדובר בבלבול (חלק מהחיילים טענו בתחקיר שסברו כי מדובר בתאונת דרכים) או בחשש.
הניסיונות לקשור את תגובת החיילים לפרשת אלאור אזריה היו מגוחכות, ולא רק משום שהחיילים עצמם לא טענו זאת. ספק אם בזמן הקצר שארך האירוע היתה למישהו מביניהם שהות לחשוב על אזריה, והחשש שלהם היה בוודאי לחייהם ולא לחירותם. טוב יעשו, לכן, שוחרי טובתו של אזריה אם ינמיכו טונים: לא רק שהם לא יסייעו לעניינו, הם רק יגבירו את הבלבול אצל חיילים אחרים בעתיד.

הנרצחים בפיגוע // צילום: באדיבות המשפחות
ולמרות התפקוד המביך של החיילים, הדאגה העיקרית שעולה מהאירוע אתמול היא עתידית: החשש שיקומו לו חקיינים שיבקשו לפעול בהשראתו. מטרות קיימות בשפע; ירושלים מוצפת בחיילים ובשוטרים בכל ימות השנה. גם אמצעים קיימים בשפע; בעיר נעות בכל רגע אלפי משאיות, וספק אם מישהו יודע מי נוהג בהן. גם אמוציות לא חסרות; השטח רווי נפצים לאומניים וחברתיים, וזה עוד לפני שטראמפ נכנס לבית הלבן ומעביר (?) את השגרירות האמריקנית לירושלים.
מכאן שהאתגר העיקרי של כוחות הביטחון יהיה למנוע התפרצות מחודשת של הטרור. בניגוד למה שעשוי היה להשתמע אתמול, בירושלים אין תאים פעילים של דאעש, ולארגון אין יכולות מבצעיות בישראל. מה שראינו זה מחבל בודד, חמוש במשאית ובשנאה; מתכון מוכר אבל קטלני, שטרם נמצא לו המענה המוחלט וימשיך לכן לאתגר את ישראל גם בעתיד.
• • •
בהשראת דאעש, בירושלים
ניס, ברלין - וכעת גם טיילת ארמון הנציב • תושב ג'בל מוכאבר (28) דהר במשאית לתוך קבוצת חיילים שקיבלה תדרוך בטיילת • "המשאית באה משום־מקום ונכנסה בנו", שיחזר אחד החיילים • התוצאה הקשה: ארבעה הרוגים, 16 פצועים ועשה נפגעי הלם • המפכ"ל: "המחבל לא צריך יותר משלוש שניות כדי לנצל הזדמנות, וזה מה שקרה היום"
ארבעה הרוגים, 16 פצועים ועשרה נפגעי הלם בפיגוע דריסה בטיילת ארמון הנציב בירושלים, שביצע מחבל תושב הכפר ג'בל מוכאבר השכן. המשטרה פשטה מייד לאחר הפיגוע על הכפר ועצרה כמה חשודים במעורבות, ובהם גם בני משפחתו. המחבל חוסל.
הפיגוע התרחש סמוך לשעה 13:20. כ־300 חיילים הגיעו לאזור טיילת ארמון הנציב לסידרת חינוך. בסרטון מזירת האירוע רואים קבוצת חיילים אחת עומדת ברחבה ומקבלת תדריך, וקבוצת חיילים נוספת יורדת מהאוטובוס ונערכת על הדשא הסמוך. לפתע, מגיעה המשאית ופוגעת בהם.
מחקירת הפיגוע עולה כי נהג המשאית, פאדי קונבר (28), הגיע למקום מכיוון כפרו, ג'בל מוכאבר. הוא נסע ברחוב על"ר והמשיך ברחוב ינובסקי - הרחוב של טיילת ארמון הנציב, שמשקיפה אל העיר העתיקה וסביבתה. כשהבחין בקבוצת החיילים, סטה קונבר מהכביש, עלה על הדשא ופגע בהם בעוצמה. בסרטון רואים את החיילים המבוהלים נסים לכל עבר, ואילו את נהג המשאית נוסע לאחור, מסתובב ושב לפגוע בחיילים. אזרח ושני חיילים שביצעו ירי לעברו, הצליחו לעצור את מסע ההרג שלו, ולהרוג אותו.

מתוך הסירטון
"המשאית פשוט הגיעה משום־מקום ונכנסה בנו", סיפר אחד החיילים בקבוצה. לאה שרייבר, אחת ממדריכות החיילים, סיפרה כי בעת שהרצתה לחיילים על התצפית שמעה צרחות. "הסתובבתי ואני רואה פשוט את המשאית עולה על המדרכה", שיחזרה, "חיילים שהיו במקום התחילו לירות על המשאית ובשלב הראשון לא הצליחו להרוג אותו. הוא הצליח לעשות רוורס ואז הם ירו בו וניטרלו אותו".
המחבל עשה רוורס
מדריך אחר סיפר כי הבחין במשאית מגיעה במהירות עצומה. "היא פשוט נכנסה בתוך קבוצת החיילים. אנשים עם אקדחים וכמה חיילים ירו לעבר המשאית והצליחו לנטרל את המחבל", אמר. העדויות על המשאית, שנוסעת ברוורס, מסתובבת ושבה לפגוע בחיילים, חזרו עם עדים נוספים לאירוע. כולם סיפרו אותו דבר.
משחוסל המחבל, אפשר היה להתפנות לטיפול בפצועים. "על הדשא שכבו חיילים פצועים ומתחת למשאית נלכדו כמה חיילים", סיפר עד ראייה, "היה כאוס בזירה. חלק מהחיילים התייפחו, חלקם היו בהיסטריה". למקום הגיעו כוחות גדולים של משטרה, מד"א, איחוד הצלה וכבאות והצלה שנקראו לסייע בחילוץ הלכודים שמתחת למשאית. דובר כבאות והצלה ירושלים, אודי גל, סיפר: "כוחות גדולים של כיבוי והצלה שהגיעו למקום עם אמצעי חילוץ מתקדמים, הבחינו בכמה צעירים לכודים מתחת למשאית. הם הרימו את המשאית עם מנוף ואמצעים הידראוליים והוציאו את הלכודים שלמרבה הצער היו ללא רוח חיים. בזירה עצמה היו עוד מספר רב של נפגעים, פזורים בכל האזור. זה היה מחזה קשה מאוד".
כאוס בזירה
בין לוחמי האש שחילצו את הלכודים מהמשאית היה גם יוסי פרטוש, שאיבד לפני שנה וחודשיים את בתו סתיו, בתאונת אוטובוס החיילים בבנימין, בין רימונים לכוכב השחר, לאחר שנלכדה מתחת לאוטובוס שהתהפך.
כוחות מד"א ואיחוד הצלה העניקו טיפול רפואי לפצועים. פרמדיקית מד"א, חן לנדי שרון, שהיתה בין הראשונים להגיע לזירה, סיפרה: "היתה המולה רבה. על הדשא סמוך לכביש שכבו פצועים, חלקם לכודים מתחת למשאית".
ד"ר אריה יפה, רופא מתנדב באיחוד הצלה, שהשתתף בפעולות ההחייאה, אמר: "ראיתי צעירים שרצים, מנסים לעזור, חלקם בפינות, חלקם רוצים לעזור ולא יודעים איך. הסברנו להם איך לעשות פעולות לחיצה, לשים תחבושות, להפעיל אותם כדי שיעזרו לנו". פרמדיק מד"א אהרון אדלר הצטרף: "הענקנו לפצועים טיפול רפואי מציל חיים שכלל חבישות, קיבועים ועצירות דימומים ופינינו אותם לבתי החולים בעיר".
כוננות מוגברת
מפכ"ל המשטרה, רנ"צ רוני אלשיך, שהגיע לזירת הפיגוע, אמר: "הפיגוע התבצע על ידי תושב מזרח ירושלים שרשאי להסתובב ברכב ישראלי הנושא לוחית זיהוי צהובה בכל מקום ולהחליט ברגע כזה או אחר שהוא מבצע פיגוע, ללא כל התרעה מוקדמת. משטרת ישראל בהיערכות מוגברת בירושלים בכלל ובמזרח ירושלים בפרט, על מנת לצמצם סיכוי לפיגועים ובעיקר להגיב מהר אליהם. במקרה הזה המחבל לא צריך יותר מאשר שתיים או שלוש שניות של הזדמנות, על מנת למצוא מטרה לפיגוע, וזה לצערנו מה שקרה היום".
כמה שעות לאחר הפיגוע הוסרו הסרטים האדומים של המשטרה שהקיפו את הזירה. תיקיהם וחפציהם האישיים של החיילים שנפגעו בפיגוע הועמסו על אוטובוס, ומשאיתו של המחבל נגררה מהמקום. בערב כבר לא נותר כמעט זכר לאירוע הקשה שהיה שם שעות קודם לכן.
אפרת פורשר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו