חברת החשמל, תאגידי המים, כבישי האגרה, המשטרה, הארנונה, חברות הכבלים והלוויין והרשימה עוד ארוכה - אצל כולם אנחנו משלמים דו"חות וחשבונות, ולפעמים מאחרים בתשלום ונאלצים לשלם סכום גבוה מאוד בגלל ריבית פיגורים. מבדיקה שעשינו עולה כי ריבית הפיגורים משתנה מגוף לגוף וגם הפרמטרים לקביעתה לא אחידים.
כל צרכן שקיבל שירות צריך לדאוג לשלם את החוב בזמן. זו בסופו של דבר הדרך הנכונה והזולה ביותר למנוע הוצאות מיותרות", מסבירה עו"ד יעל כהן שאואט, סגנית היועץ המשפטי במועצה הישראלית לצרכנות. לדבריה, "שיעורי הריבית משתנים בין הספקים השונים. ברוב המקרים שיעור הריבית צמוד לריבית הפיגורים הנקבעת על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, העומדת היום על 8.1 אחוזים. זהו שיעור גבוה ביחס לריבית בבנקים, למשל, או ביחס לריבית במס הכנסה".
בעיית השוני בשיעורי הריביות הגיעה עד לשולחן המחוקקים. ביוני השנה התקיים בעניין דיון בוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, שביקש מהגופים הללו להתכנס לשיעור ריבית אחיד בגובה ריבית מס ההכנסה, והדגיש כי "אין סיבה שהריבית תהיה גבוהה יותר".
בשבוע שעבר שב הנושא למרכז העניינים בכנסת כשהוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי דנה בגובה הריבית, ובעיקר בהשלכות שלה על אוכלוסיות קשות יום. "לאנשים הנמצאים מתחת לקו העוני אין כסף, ולכן אי אפשר לדרבן אותם לשלם בזמן. ריבית הפיגורים מונעת מהם לשלם על מוצרים בסיסיים", הסבירה בדיון עו"ד רעות כהן מהאגודה לזכויות האזרח. יהונתן לוי, ראש ענף אשראי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, הבטיח באותו דיון כי המצב ישתנה, ובקרוב. "אנו בוחנים בימים אלה התאמה של ריביות הפיגורים לסביבה הכלכלית המשתנה. אנו עובדים על ריבית יותר נמוכה", אמר. זה רק האחרון בסידרה של דיונים בנושא בכנסת, בעקבות ריבוי הטענות כלפי גופים שאיחרו לשלוח מכתב התראה לאזרחים שטוענים בתוקף שלא ידעו על חובם המצטבר.
גם בתחום הסלולר נתקלו הצרכנים בבעיות מסוג זה, כפי שמסבירה עו"ד כהן שאואט: "החברות לא היו שולחות את גמר החשבון בזמן סביר והצרכנים נדרשו לשלם תוספת ריבית והצמדה. משרד התקשורת התערב וקבע שמי שמסיים התקשרות בחברת סלולר - החברה עצמה חייבת לשלוח לו חשבונית גמר חשבון בתוך חודשיים בלבד".
"ניפגש בבית המשפט"
תופעה לא פחות מרגיזה מתרחשת בגופים אחרים, המעבירים את הטיפול בחייבים למשרדי עורכי דין ללא כל התראה מוקדמת. "התוצאה היא שורה של קשיים שנערמים עלינו, ולעיתים אי אפשר להשיג את עורכי הדין עצמם במשרדים ולקבל את המידע על החוב", מציינת כהן שאואט, "צרכנים משתפים במקרים שבהם לא הצליחו לקבל את המידע הבסיסי ביותר על אופי החוב וכיצד נצבר, והיטלטלו שוב ושוב בין המשפטנים לבין נציגי החברות. במקרים קיצוניים מסתיימת השיחה בנימה של איום, שלפיה 'אם לא תשלם, ניפגש בבית המשפט". '
במועצה לצרכנות התקבלו תלונות רבות על כך שהמפגש הראשון של הצרכן עם החוב היה בעת קבלת מכתב התראה מעורך הדין, בייחוד מאחר שבחלק מהמקרים כלל לא היה הסכם התקשרות תקף עם הספק. בעקבות הפניות יזמה המועצה תיקון לחוק, שהוגש על ידי הח"כים יואל חסון (הליכוד) ואורי מקלב (יהדות התורה) - ועבר. על פי התיקון, אם לצרכן יש חוב, החברות צריכות לפנות אליו בעצמן ולא באמצעות עורך דין כדי לדרוש ממנו את התשלום, וזאת בתוך ארבעה חודשים ממועד הפירעון. אם הצרכן מעוניין לדעת באיזה חוב מדובר, החברות עצמן מחויבות להציג מסמכים המעידים על כך.
בנושא השבת תשלומי יתר על ידי הצרכן הוגשו לא אחת תובענות ייצוגיות, בעיקר על חוסר האיזון בין תנאי ההשבה כשחייבים לנו לבין מה שקורה במקרים של איחור בתשלום. כשהצרכן חייב לספק, הוא משלם ריבית והצמדה, אולם כאשר החברה חייבת לצרכן - הסכום מוחזר ללא תוספת ריבית.
מבצע להחזר חובות
אז על מה אנחנו משלמים ריבית פיגורים, וכמה? שאלנו את הגופים המרכזיים בארץ כמה ריבית ניאלץ לשלם על איחור בתשלום. אספנו גם כמה ממאות התלונות שהגיעו למערכת "צרכנות היום" מקוראים שנפגעו מתשלומי ריביות גבוהים.
בראש רשימת התלונות על שולחננו נמצאת חברת "דרך ארץ", המפעילה את כביש 6. שיטת הריביות שלה, שעליה אנחנו חותמים באופן עיוור עם הצטרפותנו למעגל הלקוחות, מבטיחה הכנסה של עשרות שקלים על איחורים - גם בחשבונות קטנים.
"על איחור קל בתשלום חשבון של 19 ש' נדרשתי לשלם עוד 14 ש' - חשבון כמעט כפול", מספר מיקי מתל אביב, "זה מוגזם לגמרי שאם בן אדם לא משלם בזמן חשבונית אחת בסכום כל כך נמוך, הריבית כל כך מנופחת".
מחברת "דרך ארץ" נמסר כי "סכומי החיובים בגין אי־תשלום במועד ומדיניות החיוב נקבעו בחוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל) משנת 1995 ותקנותיו. החוק והתקנות גם קובעים ומפרטים את אמצעי האכיפה העומדים לרשות חברת דרך ארץ לגביית חובות".
איתן, תושב המרכז, שיתף אותנו במקרה דומה במנהרות הכרמל, המופעלות על ידי חברה אחות של "דרך ארץ". שם איחור של חודשיים גרר קנס בשיטה דומה בגובה עשרות שקלים. "החשבון המקורי כלל לא הגיע, וכשראיתי כמה אני חייב להם, הייתי בהלם", הוא מספר, "המוקדנים בחברה הדגישו בפניי שזו שיטת הגבייה ואין מה לעשות בעניין".
ואם לכביש אגרה אנחנו נכנסים מבחירה, יש גם מקרים שהברירה לא לרשותנו. תלונות רבות הגיעו אלינו לגבי ארגון מגן דוד אדום. אנשים שנדרשו להסתייע בשירות האמבולנסים, ואיחרו לשלם את החשבון, דיווחו על ניפוחו בתוך זמן קצר. ניסינו לפעול כדי להבין את גובה הריבית, אך גם כשפנינו בעצמנו למוקד שירות הלקוחות מבלי להזדהות, לא הצלחנו לקבל מהמוקדנית מידע קונקרטי בנושא.
רק אחרי שפנינו למד"א, קיבלנו השבוע סמוך למועד סגירת הגיליון תשובה שלפיה "חישוב הריבית במד"א מחושב על פי ריבית צמודה של החשב הכללי". הארגון מסר כי "מגן דוד אדום, שאינו מתוקצב על ידי המדינה, פועל להענקת סיוע רפואי ראשוני בכל האמצעים העומדים לרשותו. כחלק משירותיו מעניק הארגון שירות הסעות חירום באמבולנס וגובה תשלום על כך על פי הדין. סכומי האגרה הנקבעים על ידי משרדי האוצר והבריאות. לאור אופי הפעילות של מד"א, הענקת הטיפול הרפואי נעשית במסירות וללא כל דיחוי ועל כן, מטבע הדברים, השירות ניתן בטרם מוסדר התשלום בעדו.
"למרבה הצער, חלק ממקבלי השירות ממד"א אינם מסדירים את חובם לאגודה, ובמקרים אלה נאלצת מד"א להפעיל הליכי גבייה מתקדמים באמצעות עורכי דין וחברות גבייה חיצוניות, הפועלים על פי פקודת המסים ותקנות המסים. סכומי הוצאות הגבייה מתעדכנים מעת לעת ומפורסמים ברשומות הממשלתיות בקובץ התקנות".
הרשויות המקומיות הוזילו לפני קצת יותר משנתיים את הריביות על האיחור בתשלום הארנונה. צו הרשויות המקומיות, שנכנס לתוקפו במאי 2014, הפחית את שיעור הריבית הצמודה, הנגבית על פי חוק בגין פיגור בתשלומי חובה, מ־0.75 אחוזים ל־0.5 אחוזים לחודש.
עם זאת, בדו"חות חניה, נושא כאוב כמעט לכולנו, הקנס מזנק אם הדחקנו אותם מעט יותר מדי. כך, לבעל הרכב ניתנים 90 יום לתשלום הדו"ח מיום קבלתו בדואר רשום. אם לא עשה כן ולא ביקש להישפט בגין העבירה, הקנס גדל ב־50 אחוזים, על פי חוק. קיבלתם 100 שקלים לתשלום? כעת החניה הזו שווה 150. מדי חצי שנה הקנס גדל ב־5 אחוזים מסכום הקנס המקורי.
ומה לגבי דו"חות תנועה? "האחריות לניהול הליכי הגבייה של הדו"ח מועברת מהמשטרה למרכז לגביית קנסות של רשות האכיפה והגבייה מייד לאחר מתן הדו"ח", מסרה לנו משטרת ישראל. אז מה שיעור הריבית? מרשות האכיפה והגבייה נמסר כי התנאים דומים לאלה של דו"חות החניה, בהבדל אחד. "בכל קנס נקבע המועד לתשלום. בדו"חות משטרה מדובר ב־90 יום ממתן הדו"ח, ובדו"חות בית משפט בהתאם להחלטת השופט. אין עלויות משפטיות, אולם קיימות הוצאות גבייה בהתאם לתקנות שנקבעו בחוק המרכז לגביית קנסות".
המרכז לגביית קנסות יצא לאחרונה במבצע חד־פעמי, של 40 אחוזי הנחה על קנסות שצברו פיגורים. המבצע החל ב־15 בנובמבר ויימשך ארבעה חודשים. כך 300 אלף חייבים, בהיקף של 3 מיליארד שקלים, יוכלו להיפרד מהחוב בקנס מופחת. הקנסות שנכללים במבצע הם אגרת בתי משפט, אגרת סניגוריה, אגרה דחויה של הוצאה לפועל, אגרת כבאות, דו"חות משטרה, תיקי בית משפט לתעבורה, תיקי בית משפט בהליך פלילי, הוצאות לאוצר המדינה, קנסות מנהליים, ברירת משפט שמורות הטבע, קנס מנהלי של משרד התמ"ס, חובות גריאטריים, ברירת משפט חופים, קנס מנהלי של משרד החקלאות, קנסות עובדים זרים של רשות ההגירה וקנסות מנהליים של הרבנות הראשית. לתשלום אפשר לפנות לסניפי הדואר, לאתר רשות האכיפה והגבייה או למוקד הרשות בטלפון 35592*.
ללכת נגד הזרם
ממשיכים במסע החשבונות שלנו, ועכשיו - חשמל. במקרה הזה הקנס הוא הבעיה הקטנה יחסית, כי איחור בתשלום עלול לגרור ניתוק מרשת החשמל. עם זאת, חשוב לדעת שהריביות הנלוות למקרה שבו חשבון החשמל הגיע באיחור בגלל בעיה בחברת המשלוחים, או בשל בעיה בחברת החשמל, מבוטלות - כך הבטיחו בפנינו בחברת החשמל, עם הפנייה של הלקוחות שנפגעו מכך למוקד שירות הלקוחות 103.
עוד מציינים בחברה כי "לקוח משלם נכון להיום 8.1 אחוזי ריבית פיגורים שנתית, וחברת החשמל מחויבת לפעול בהקשר לגביית הריבית ותעריף ההתראה על פי הנחיות שנקבעו על ידי הרגולטור המפקח על חברת החשמל, רשות החשמל. ככל שחשבון החשמל לא שולם, ובחלוף 10 ימים מהמועד האחרון לתשלום, נשלחת לצרכן התראה לתשלום. אם הלקוח אינו מסדיר את התשלום בחלוף שבעה ימים מההתראה, החברה מנהלת מולו שיח במטרה להגיע עימו להסדר תשלומים ולחלופין להתקנת מונה תשלום מראש. רק אם כל הניסיונות להגיע להבנות עם הלקוח לא צלחו, חברת החשמל נאלצת, כמוצא אחרון, להפעיל את כלי הגבייה של ניתוק המונה או התקנת מונה תשלום מראש. עבור פעולה זו יחויב הצרכן בהתאם לתעריף שנקבע באמות המידה בגין פעולות חיבור וניתוק המונה, בסך 74.54 שקלים לכל אחת מהפעולות". לדברי החברה, כל מקרה שבו הלקוח טוען לזכאות כלשהי נבחן לגופו.
כדי להירגע נשתה כוס מים, ונבדוק את המצב ברשות המים - שם מוסרים לנו כי "על פי התקנות, המועד האחרון לתשלום חיוב, אם הודעת החיוב נשלחה בדואר או על ידי שליח, הוא 18 ימים לפחות ממועד משלוחה לצרכן. אם הודעת החיוב נשלחה באמצעי משלוח אלקטרוני, מדובר ב־15 ימים לפחות ממועד משלוחה לצרכן. אם לא שולם תשלום המגיע לחברה עד מועד החיוב, תתווסף עליו ריבית החשב הכללי (אותם 8.1 אחוזים מקודם, הי"ה), בחישוב יומי ממועד החיוב עד תשלומו בפועל או עד תחילת הסדר תשלומים, לפי העניין". במסגרת הסדרת נושא ריבית הפיגורים מסרו ברשות המים כי "הרשות מקדמת יחד עם הכנסת הפחתה משמעותית של כ־50 אחוזים בריביות על החוב. לכשתאושר, ההפחתה תיכנס לתוקף עבור תאגידי המים כבר בתחילת ינואר, ועבור ספקים שלא היו במערכת הכללים הזו, ההפחתה תיכנס לתוקף בתחילת אפריל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו