חזית חדשה לסרטן

העיסוק התקשורתי והציבורי בשנים האחרונות בתרופות חדשות למחלות הסרטן מתרכז במחלות הממאירות השכיחות יותר כמו סרטן הריאה, סרטן השד וסרטן המעי הגס - ואכן בתחומים אלה יש חידושים תרופתיים רבים ומהירים מאוד. למרבה הצער, ההתייחסות הציבורית לסוגי הסרטן הפחות נפוצים פחותה בהרבה.

ואולם, לאחרונה התפרסמו ממצאים חדשים ומעוררי תקווה על תרופות חדשות בשני תחומי סרטן שכיחים, אשר בכל אחד מהם מאובחנים מדי שנה כ־1,000 ישראלים: סרטן שלפוחית השתן וסרטן ראש־צוואר. אחרי עשרות שנים שבהן לא היתה בשורה טיפולית משמעותית לסוגי הסרטן האלה, הוצגו בחודשים האחרונים בכנסים בינלאומיים מרכזיים התרופות החדשות, אשר מעוררות תקווה גדולה בקרב הרופאים והחולים להביא לשיפור משמעותי באופן הטיפול וביכולתו לשפר את הישרדות החולים.

התרופות החדשות שיוצגו כאן מבוססות על תחום האימונותרפיה. תרופות אלה מעוררות את מערכת החיסון שמדוכאת בגוף על ידי תאי הסרטן. כתוצאה מפעולתן, מערכת החיסון בגוף מסוגלת שוב לזהות את הגידול הסרטני ולפעול נגדו.

ד"ר רענן ברגר, מנהל המכון האונקולוגי בביה"ח שיבא בתל השומר, מסכם כי "בשנתיים האחרונות אנו עדים לבשורות משמעותיות בתחום הטיפול בסרטן, בין השאר כתוצאה ממחקרים חדשים בתחום האימונותרפיה שמבשילים לנגד עינינו". לדבריו, גם בשיבא מתנהלים מחקרים רבים בנושא. "אנו רואים תוצאות מעודדות בסוגי סרטן שונים, ובהם סרטן הריאה, שלפוחית השתן, גידולי ראש־צוואר, כליה ועוד. בקרב מי שמגיב לטיפול האימונותרפי התוצאות לרוב מרשימות, וגם הטיפולים הם נסבלים יותר בהשוואה לכימותרפיה". 

עם זאת, לדבריו, "עקב אכילס עדיין נותר בעובדה שלצערנו רק אחוז קטן יחסית מבין החולים מגיב לטיפול. מחקרים שנעשים בימים אלו על שילובים שונים מנסים לבדוק כיצד ניתן להגדיל את קהל החולים שיגיבו לטיפול. בין היתר מתנהלים מחקרים של כמה טיפולים אימונותרפיים הניתנים יחד ועשויים לעורר את מערכת החיסון של החולה, כך ששני טיפולים הפועלים במנגנוני פעולה שונים עשויים להגדיל את כמות החולים שירוויחו מהטיפול ואת משך התגובה שלהם".

סרטן שלפוחית השתן: "פריצת דרך משמעותית"

סרטן שלפוחית השתן נחשב אכזרי וקטלני. על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות, כ־300 חולים מתים בישראל מהמחלה מדי שנה. כ־1,300 לוקים בה. מהנתונים עולה כי סוג הסרטן הזה נפוץ יותר בקרב גברים בני 60-40. ברוב המקרים מבצעים כריתה מקומית באזור המחלה, אבל בכ־%30 מהם הגידול הוא פולשני וניתוח לא יוכל למגר את המחלה. 

"עד לאחרונה, ובמשך עשרות שנים, לא חלה התקדמות בטיפול במחלת סרטן זו וחולים עם סרטן שלפוחית השתן גרורתי טופלו בכימותרפיה בלבד", מסביר ד"ר דניאל קייזמן, מנהל השירות לגידולי דרכי השתן בבית החולים מאיר בכפר סבא. לדבריו, "התרופות החדשות שנכנסו לאחרונה לארסנל הטיפולי במחלה מרחיבות באופן משמעותי את האופק הטיפולי בחולים אלה". 

גם במקרה זה, כאמור, התרופות החדשות הן אימונותרפיות. לדברי ד"ר קייזמן, "מחקרים הוכיחו את היעילות של אימונותרפיה בסרטן שלפוחית השתן גרורתי, והדבר מהווה פריצת דרך והרחבה משמעותית של האופק הטיפולי במחלה". ד"ר קייזמן מציין כי אחת מהתרופות, טיסנטריק, "נמצאה יעילה בחולים עם סרטן שלפוחית השתן גרורתי שמחלתם התקדמה לאחר טיפול כימותרפי קודם, כפי שדווח במחקר שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי "The Lancet". על פי המחקר, חולים רבים זוכים לתועלת קלינית מתמשכת מתרופה זו - ובחלוף יותר משנה מזמן הטיפול הם עדיין מגיבים אליו והתקדמות המחלה נבלמת. יתרה מכך, ב־%5 מהמקרים שנבדקו, כל הגרורות נעלמו כלא היו.

"יתרון נוסף של טיסנטריק הוא פרופיל תופעות לוואי קל משמעותית מכימותרפיה, כפי שהודגם במחקרים בחולי סרטן שלפוחית השתן וסרטן ריאות, שכללו יחד כ־2,000 חולים ברחבי העולם", מוסיף ד"ר קייזמן. כפועל יוצא מכך, התרופה אושרה לאחרונה על ידי מינהל התרופות והמזון האמריקאי (ה־FDA). "היא מומלצת בהנחיות לאיגודים רפואיים בינלאומיים ומצויה כבר בשימוש נרחב בארה"ב. השנה היא הוגשה לאישור ועדת סל התרופות בישראל לשנת 2017", הוא מוסיף.

נתונים מעודדים על תרופת הטיסנטריק התפרסמו גם בכנס השנתי של החברה האמריקנית למחלות סרטן שהתקיים ביוני השנה בשיקגו. בכנס השתתפו יותר מ־30 אלף רופאים אונקולוגים מרחבי העולם. במסיבת עיתונאים של ענקית התרופות השוויצרית רוש שהתקיימה במסגרת הכנס, הוצגו נתונים חדשים על התרופה. פרופ' ג'ונתן רוזנברג, אונקולוג אמריקני בכיר בתחום סרטן דרכי השתן, הוסיף באירוע כי "אנו כאונקולוגים העוסקים בסרטן דרכי השתן מחפשים תמיד טיפול פחות רעיל ויותר אפקטיבי ותרופת הטיסנטריק היא הראשונה לעשות זאת". נציג חברת התרופות רוש, ד"ר תומאס בוצלה, אמר כי התרופה היא "התכשיר הראשון והיחיד שכבר אושר לטיפול בסרטן שלפוחית השתן, והיא מעניקה תקווה חדשה לחולים אשר ב־30 השנים האחרונות היו ללא מענה טיפולי הולם". חברת רוש הזמינה על חשבונה לכנס עיתונאים מרחבי העולם וגם כותב שורות אלה היה בין האורחים.

חשוב להוסיף כי טיסנטריק לא לבד במערכה נגד סרטן שלפוחית השתן. לדברי ד"ר קייזמן, שתי תרופות נוספות מקבוצת האימונותרפיה, אופדיבו וקיטרודה, מראות נתוני פעילות מעודדים במחקרים בחולים עם סרטן גרורתי של שלפוחית השתן והן מאושרות כיום לטיפול בגידולים אחרים. יש תקווה. 

סרטן ראש־צוואר: "תגובה טובה לטיפול"

התקווה הזו היא נחלתם של החולים בסוג סרטן נוסף - סרטן ראש־צוואר. גם כאן נתוני האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות מציגים תמונה עגומה שלפיה כ־1,800 ישראלים מאובחנים מדי שנה בסרטן הזה. כ־280 מהם מתים מדי שנה מהמחלה. סוג הסרטן הזה שכיח יותר בקרב גברים מעל גיל 50, ולמעשה מאגד קבוצה שלמה של מחלות סרטן שונות וקשות באזור הראש והצוואר, לרבות סרטן הגרון, סרטן בלוטות הרוק, סרטן הפה והלוע, סרטן הלשון וסרטן האף.

ד"ר אורית גוטפלד, מנהלת יחידת ראש־צוואר במכון האונקולוגי בבית החולים איכילוב בתל אביב, אומרת כי "האתגר בטיפול בסרטן ראש־צוואר נמצא בגידולים בשלבים היותר מתקדמים מאחר שלצערי, חלק מהגידולים מתגלים בשלב מאוחר. בחלק גדול מהמקרים אפשר עדיין לשאוף לריפוי, אך האמצעים הם לעיתים קשים וסיכויי הריפוי לא מאוד טובים. חשוב גם לזכור שאזור הראש־צוואר הוא צומת אסטרטגי של תפקודים רבים ומרכזיים לחיינו: נשימה, אכילה, דיבור והחושים שלנו: ראייה, שמיעה וריח. מעבר לכך, זהו אזור שהוא 'כרטיס הביקור' שלנו. פגיעה באזור הזה על ידי הגידול עצמו או על ידי הטיפולים השונים עלולה להוביל לפגיעה במראה, בדימוי העצמי, ביחסים הבין־אישיים, בחיי הזוגיות והמשפחה, במרקם החברתי ובחיי העבודה".

ד"ר גוטפלד מסבירה כי גם במקרה הזה, אין היום מענה טיפולי מספק לחולים עם מחלה מתקדמת, והטיפול התרופתי בסרטן ראש־צוואר מוגבל ולא השתנה כבר שנים רבות. עם זאת, לדבריה, "בעת האחרונה אנחנו עדים לשינוי ותקווה חדשה למטופלים שלנו, עם גל של מחקרים הבודקים את תפקידה של האימונותרפיה בגידולי ראש־צוואר, כלומר בתרופות המשפיעות על מערכת החיסון ו'מעוררות' אותה לפעול נגד תאי הגידול. במחקרים הבודקים מתן אימונותרפיה בחולים הללו נראתה נסיגה במחלה בכ־20% מהמטופלים. חלק מהתגובות הן דרמטיות ונמשכות לאורך זמן. הטיפול מאופיין גם בסבילות טובה, עם שיעור נמוך של תופעות לוואי קשות".

לדברי ד"ר גוטפלד, בחלק מהמחקרים נבדק גם שילוב של תרופות אימונותרפיות, שכל אחת מהן פועלת בנקודת בקרה אחרת במערכת החיסון. כך, לדוגמה, חולה שמשתתף כעת במחקר באיכילוב של חברת התרופות אסטרהזניקה מטופל בשילוב של שתי תרופות אימונותרפיות שעדיין לא מאושרות לשימוש אלא נמצאות במחקר (האחת נקראת Durvalumab והשנייה Tremelimumab). כל אחת מהן עובדת על נקודת בקרה אחרת במערכת החיסון נגד התא הסרטני. לפי שעה, בעוד המחקר נמשך, אפשר כבר לומר כי התגובה שלו לטיפול היתה דרמטית. הגידול המקומי בצוואר נסוג וכמעט נעלם בתוך זמן קצר. אולם יש לו עדיין מחלה פעילה והוא ממשיך בטיפול ובמעקב. עם זאת, זו סיבה טובה לצפות לתוצאות המחקר המלאות.

ד"ר גוטפלד מוסיפה כי "מחקרים נוספים שמתנהלים כעת בודקים אם האימונותרפיה יעילה בשלבי טיפול מוקדמים יותר, בד בבד עם הטיפול הראשוני למחלה. שיפור התוצאות בשלב הטיפול הראשוני הוא, בעיניי, האתגר החשוב ביותר. חשוב גם לציין כי אף אחת מהתרופות הללו עדיין לא נרשמה בארץ כמאושרת לטיפול בהתוויה הזו, והן גם לא מאושרות בסל הבריאות לסרטן ראש־צוואר".

תוצאות המחקר של אחת מהתרופות המחקריות החדשות של חברת התרופות הבריטית אסטרהזניקה לסרטני ראש־צוואר (ה־Durvalumab) הוצגו באוקטובר האחרון בכנס השנתי של האיגוד האירופי לאונקולוגיה בקופנהגן. חברת אסטרהזניקה, מהגדולות בעולם, הזמינה על חשבונה עיתונאים לכנס הסרטן האירופי, וגם החתום על שורות אלה היה בין אורחיה. מהמחקרים כפי שהוצגו, עולה כי הטיפול בתרופה הביא לגידול משמעותי בהארכת החיים של חלק ניכר מהחולים, עד יותר משנה בהשוואה לטיפולים הקיימים. האונקולוג האמריקני הבכיר ד"ר ניל סגל אמר בהקשר זה כי "מרבית החולים שהראו תגובה טובה לתרופה הראו זאת כבר בחודשי הטיפול הראשונים ומשך התגובה שלהם היה ארוך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו