עבור הורים רבים, סוגיית החיסונים לילדיהם מלאה בסימני שאלה ובחששות. חשיבותם להגנה על בריאות הציבור גדולה מאוד וידועה היטב, וגם ידועה ההגנה של החיסונים מפני מחלות קשות מאוד - אבל למרות זאת הזרקת החיסונים גוררת לחץ וחששות. ואכן, הפרשה שאנחנו חושפים כאן לראשונה היא דוגמה לסכנה שעלולה להתרחש בעקבות שתי זריקות - שמהן כבר אין דרך חזרה.
ב־17 בדצמבר 2014 קיבלה דורון כהן, אז תלמידת כיתה ח' מקיבוץ כפר עזה בדרום, את המנה הראשונה של החיסון נגד נגיף הפפילומה, נגיף מסוכן אשר גורם לסרטן צוואר הרחם ולמחלות סרטן נוספות בגברים ובנשים. את החיסון הזריקה לה אחות מטעם משרד הבריאות בבית הספר התיכון האזורי שבו היא לומדת. דורון היתה אחת מתוך כ־90 אלף תלמידות ותלמידים שקיבלו את החיסון באותה שנה.
לדברי דורון ואמה, נעמי הירשפלד, הן לא נשאלו לפני קבלת החיסון אם יש להן במשפחה היסטוריה של מחלות אוטואימוניות, שבהן הגוף תוקף את עצמו וגורם לפגיעה בריאותית קשה. לטענת האם, אם אחות בית הספר היתה שואלת זאת, היא היתה מגלה שבמשפחה הקרובה של האם אכן יש היסטוריה של מחלת הזאבת (לופוס) הכרונית, שגורמת לפגיעה בכל מערכות הגוף, ויש טענות שהיא יכולה להיגרם גם בשל החיסון. שאלה אחת שהיתה משנה את כל התמונה.
אחרי קבלת החיסון התפתחו אצל דורון תופעות נוירולוגיות שונות ומתמשכות, כגון חולשה ברגליים ובעיניים. היא נבדקה על ידי שורה של רופאים מומחים, שאז לא קשרו את התופעות לחיסון שהיא קיבלה. ואולם, כל זה לא הפריע לאחות בית הספר לתת לה ב־21 בינואר 2015 את המנה השנייה של החיסון, וזאת מבלי שהיא שאלה את דורון או את אמה אם היו אירועים רפואיים חריגים ויוצאי דופן לאחר קבלת המנה הראשונה של החיסון, או אם היא נבדקה אצל רופאים לאחר קבלת החיסון הראשון. גם את הסכמת ההורים היא לא ביקשה מחדש. החיסון השני הוזרק, והנזק רק החריף.
חלפו יומיים בלבד, והסימנים הנוירולוגיים הקשים רק החריפו. דורון התחילה לסבול מכאבי מפרקים, מחולשה ומתפרחת על הפנים.
אחרי כשלושה חודשים אובחנה אצלה מחלת הזאבת, שיש לה השלכות גופניות קשות וארוכות טווח על כל חייה.
השאלות הקשות
פרשה זו עולה מכתב תביעה תקדימי אשר הוגש באחרונה על ידי נעמי ובתה נגד משרד הבריאות, ופרטיו נחשפים כאן בראשונה. לטענת התביעה, החיסון ניתן לדורון באופן לא זהיר ורשלני, וכתוצאה ממנו התפרצה אצלה המחלה הקשה והבלתי הפיכה. התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין שי פויירינג וצפריר אושרי לבית המשפט המחוזי מרכז. נכון למועד פרסום כתבה זו, משרד הבריאות טרם הגיש כתב הגנה.
מכתב התביעה עולות שאלות רבות הנוגעות לבסיס תוכנית החיסונים הלאומית של משרד הבריאות, שבמסגרתה מקבלים מדי שנה מאות אלפי ילדים ובני נוער חיסונים: האם אכן החיסון נגד נגיף הפפילומה, שניתן מדי שנה לעשרות אלפי תלמידי ותלמידות כיתות ח' בארץ, עלול לגרום למחלת הזאבת (לופוס) בבעלי נטייה משפחתית מוקדמת למחלה זו? האם משרד הבריאות נותן את החיסון באופן זהיר מספיק? האם ההורים מקבלים מספיק מידע והסברה ממשרד הבריאות לפני מתן הסכמתם לחיסון? איזה בירור עושה משרד הבריאות כדי לבדוק את השפעות החיסון על התלמידים לפני שניתנת המנה השנייה של החיסון החיוני? והאם מדיניות משרד הבריאות בישראל למתן החיסונים - שאין עוררין על חשיבותם הקריטית לבריאות הציבור - היא מספיק זהירה ובטוחה?
"אין ספק שבמקרה זה לא היה מקום להמשיך לתת את מנת החיסון השנייה". פרופ' יהודה שינפלד // צילום ארכיון: גדעון מרקוביץ'
עד עכשיו, ברוב המקרים שבהם הועלו טענות בארץ על בטיחות החיסונים, לא עמדו מאחורי הטענות האלה רופאים בכירים. אך כתב התביעה שהוגש הפעם מסתמך על חוות דעת רפואית של אחד מבכירי הרופאים בישראל, פרופ' יהודה שינפלד, מומחה לרפואה פנימית ולאימונולוגיה קלינית. פרופ' שינפלד מכהן גם כעורך "הרפואה", כתב העת הרפואי המרכזי שיוצא לאור בארץ, והוא ניהל במשך שנים ארוכות מחלקה פנימית בבית החולים שיבא בתל השומר. היום הוא מכהן כמנהל המרכז למחלות אוטואימוניות בבית החולים. כמו כן, פרופ' שינפלד הוא חבר בוועדות מדעיות של משרד הבריאות, משרד המדע והאגודה למלחמה בסרטן.
"היתה חובה להודיע להוריה ולמועמדת לחיסון על הקשר הידוע בספרות הרפואית בין החיסון להתפרצות המחלה, ובכך לאפשר להם לקבל החלטה מודעת באשר לעצם מתן החיסון", כותב פרופ' שינפלד בחוות הדעת שלו, ומוסיף כי "היתה גם חובה מוגברת לדון עם ההורים על הסיכונים שבמתן המנה השנייה של החיסון".
פרופ' שינפלד מציין עוד בחוות דעתו כי "סביר ביותר שהחומר בחיסון (החומר גרדסיל, שהוא חלק מהחיסון נגד פפילומה; ר"ר) היה הגורם למחלת הלופוס, וזאת לאור היותה של הנערה בריאה לחלוטין קודם לחיסונים, ולאור תקדימים שפורסמו בספרות הרפואית".
שינפלד קובע כי "אין ספק שהתחייבו בירור מעמיק ורמת חשד גבוהה כלפי החיסון במקרה זה, ולא היה מקום להמשיך לתת את מנת החיסון השנייה, אשר גרמה בפועל להתפרצות מלוא מחלת הלופוס".
כך, מסכם פרופ' שינפלד כי "אלמלא ניתן החיסון השני קיים סיכוי גבוה שהנערה, על אף קיומה של הנטייה המשפחתית, לא היתה מפתחת כלל את מחלת הלופוס".
"הורים, הפעילו שיקול דעת"
האם נעמי, התובעת במשפט, אומרת כי החליטה לתבוע את משרד הבריאות לאחר שבעקבות המקרה הקשה שעברה התעוררו בה שאלות רבות על הדרך שבה המשרד מעניק את החיסונים ועל המידע שהוא מעביר לציבור - לא רק על היתרונות הגדולים מאוד שיש לכל חיסון, אלא גם על הסיכונים. "חשוב לי מאוד לומר כי אני כלל וכלל לא נגד חיסונים, ואני דווקא מקפידה והקפדתי לחסן את כל ארבעת הילדים שלי. חיסונים חשובים מאוד להגנה על בריאות הציבור, גם למשל החיסון המבורך נגד סרטן צוואר הרחם", היא אומרת, "אבל חשוב מאוד לדעת ולעדכן מראש את ההורים, ותוך שקיפות מלאה, כי בחיסון יש חומרים שעלולים לעורר את הנטייה המשפחתית והגנטית למחלות אוטואימוניות".
נעמי אומרת עוד: "משרד הבריאות חייב להביא את הסיכונים לידיעת הציבור ולא ליצור את הרושם כאילו 'מדובר בחיסון הכי בטוח בעולם'".
אם היית יודעת על הסיכון בחיסון, היית מחליטה שלא לתת אותו לבתך?
"אם בטופס ההסבר שמספק משרד הבריאות להורים היה מידע על הסיכון הזה, הייתי מסרבת לתת את החיסון ואז הייתי מקפידה על מעקב רפואי לאיתור מוקדם של מחלות סרטן. כמי שגדלה עם אחות חולת לופוס, שהמחלה פגעה בה קשה מאוד, אני מכירה ויודעת את ההשלכות של המחלה על החיים, על איכות החיים, על מצבה הבריאותי ועל ההשלכות לעתיד שלה".
לאחר שבתך דורון אובחנה עם מחלת הזאבת, עידכנת את משרד הבריאות?
"כן, דיברתי על זה עם אחות בית הספר והיא העבירה לדבריה דיווח למשרד הבריאות. עידכנתי אותה אז בכל הפרטים, ועד היום חלפה כבר יותר משנה ואף אחד לא חזר אלי כדי לבדוק את מצבה של דורון או לברר פרטים נוספים. היתה התעלמות מוחלטת. למעשה התרעתי בפני משרד הבריאות שבתי היא נפגעת חיסון, והם היו חייבים לבדוק ולחקור כדי לדעת מה קרה במקרה של דורון, וגם בעיקר כדי להפיק לקחים להמשך מתן החיסונים, אבל כל זה לצערי לא קרה".
מה המסר שלך להורים?
"שיפעילו שיקול דעת. הם צריכים לדעת שצריך להתייעץ לפני מתן החיסונים ולבדוק אם התועלת בחיסון עלולה להיות נמוכה יותר מהסיכונים והסכנות בו. אני רואה את הבאת המידע הזה לידיעת הציבור כשליחות. לא קל לי בכלל עם החשיפה הפומבית, אבל חשוב לי שהמקרה שלנו ידליק נורה אדומה ויציב תמרור אזהרה בפני הציבור, בפני ההורים ובפני משרד הבריאות. משרד הבריאות חייב להביא את המידע המלא להורים לפני מתן החיסון ואת המידע הזה הסתירו ממני. חשוב לי להתריע: צריך לתת את החיסונים באופן זהיר ושקול יותר וליידע את הציבור בכל המידע על הסיכונים האפשריים בחיסונים, ואת זה משרד הבריאות לא עושה היום".
"חשוב לי שהמקרה שלנו ידליק נורה אדומה". הבת דורון כהן
"חיסון עם יחסי ציבור גרועים"
החיסון נגד הפפילומה היה שנוי במחלוקת מתחילת דרכו, יותר משאר החיסונים שניתנים בארץ. בספטמבר 2013 התקיימה ישיבה מיוחדת של הוועדה המייעצת למשרד הבריאות על מחלות זיהומיות וחיסונים, דיון מכריע בדרך למתן תשובות לשאלות הקשות שריחפו באוויר.
הדיון, בהשתתפות רופאים בכירים ממשרד הבריאות ומקופות החולים, התקיים בעקבות בקשה לעכב את מתן החיסון אשר התבססה בין השאר על מאמרים שכתב פרופ' שינפלד עם חוקרים ורופאים מהעולם. כבר אז הוא העלה את החשש מהתעוררות נטייה משפחתית או גופנית להתפתחות מחלות שבהן הגוף תוקף את עצמו.
קיראו עוד: דעה: חיסונים הם התשתית לרפואה המודרנית
מפרוטוקול הדיון עולה הסכמה גורפת פה אחד שהנתונים החדשים שהעלו פרופ' שינפלד ורופאים נוספים אינם מבוססים מספיק, אינם מקיפים ואין בהם כל הוכחה מדעית שמצדיקה את עצירת החיסונים בישראל מבחינה רפואית וציבורית. חברי הוועדה ציינו גם כי החיסון מומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי ורשויות הבריאות בכל מדינות המערב, כולל ארה"ב ופרט ליפן.
לדעה הזו שותף גם ד"ר גיל צ'פניק, רופא ילדים ויועץ מקצועי לעמותת "מדעת", עמותה התנדבותית של רופאים, מדענים ופעילי ציבור הפועלת לקידום בריאות הציבור בישראל ובין השאר גם להעברת מידע על חשיבותם של החיסונים. לדבריו, החיסון הניתן כיום בבתי הספר בארץ מוזרק ב־15 השנים האחרונות ביותר מ־200 מיליון מנות ברחבי הגלובוס. "זהו אחד החיסונים שנבדקו הכי הרבה ברחבי העולם. הנתונים שנצברו על אודות החיסון כוללים גם מידע ממחקרים קליניים וגם מידע על השפעתו בפועל לאחר התחלת מתן החיסון לנשים, לגברים ולבני נוער", הוא אומר.
לדברי ד"ר צ'פניק, החיסון נגד פפילומה זוכה ליחסי ציבור גרועים על לא עוול בכפו: "המתנגדים אולי קולניים אך מתבססים על תיאורי מקרה ואנקדוטות, וזאת לעומת מחקר ענף ומעמיק שהתבצע על מיליוני אנשים ברחבי העולם".
הוא מוסיף כי "בבדיקות שנעשו על עשרות מיליוני האנשים שכבר קיבלו את החיסון בכל העולם, כמעט פי 30 מאוכלוסיית ישראל, הודגם כי השכיחות של מחלות שונות, ולופוס ביניהן, לא השתנתה. על פי הידע הרפואי כיום, ברור כי אין קשר בין מתן החיסון לבין הופעת מחלות שונות, כולל לופוס. תביעות דומות שהגיעו לבתי משפט בארה"ב דווקא נדחו, אחרי דיון מקיף ושמיעת עדויות של אנשי מקצוע מכל התחומים הרלוונטיים".
"אחד החיסונים שנבדקו הכי הרבה, על מיליוני אנשים ברחבי העולם". ד"ר גיל צ'פניק // צילום: יהושע יוסף
משרד הבריאות: "החיסון יעיל ובטוח"
במשרד הבריאות טרם הגישו כתב הגנה לתביעה. בתגובה לכתבה מסרו כי "תרכיבי החיסון נגד הנגיף יעילים ובטוחים לשימוש. משרד הבריאות, בבואו לשקול שימוש בתרכיב חיסוני, נשען על מידע מארגוני בריאות מובילים בעולם. בין ארגונים אלה נכללת הוועדה המייעצת לחיסונים של ארגון הבריאות העולמי, הוועדה המייעצת העולמית לבטיחות חיסונים, הוועדה המייעצת למדיניות החיסונים האמריקנית, המשרד לבריאות הציבור של אנגליה ורשות התרופות האירופית".
עוד מוסרים במשרד כי "הוועדה המייעצת הישראלית למחלות זיהומיות ולחיסונים שוקלת את הראיות ומביאה את המלצותיה לראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. נוסף על כך, משרד הבריאות מנהל מעקב צמוד אחר בטיחות החיסונים הניתנים בישראל".
במשרד הוסיפו כי "מדי שנה מאובחנות כ־300 נשים עם סרטן צוואר הרחם במצב פולשני. כ־200 מהן נפטרות מהמחלה. השכיחות של סרטן מקומי (שעלול להתפתח לפולשני אם לא מתגלה בזמן) גדולה בהרבה. ללא חיסון, אחת מתוך 25 נשים תפתח סרטן מקומי כזה במהלך החיים, כלומר בכל כיתה יש בת אחת שהחיסון ימנע מחלה זו אצלה. נגיף הפפילומה גורם למאות מקרי סרטן בישראל כל שנה, ובראשם סרטן צוואר הרחם. נוסף על כך, הנגיף גורם לסרטן באיברי המין של גברים ונשים כאחד, וכן בלוע ובפי הטבעת. נגיף הפפילומה גורם גם ליבלות באיברי המין ביותר מ־10,000 מקרים בשנה. יבלות אלו מחייבות אלפי פרוצדורות חודרניות, ובחלקן יש חשש לפגיעה בפוריות".
במשרד הבריאות מסכמים ומציינים כי "תרכיב הגרדסיל נגד נגיף הפפילומה רשום ב־129 מדינות ונמצא בשיגרת החיסונים ב־65 מדינות. חיסונים אלה זוכים להערכות תקופתיות של גופי הבריאות המוזכרים לעיל וקיבלו עד היום הערכות חיוביות, הן מבחינת יעילות והן מבחינת בטיחות. בישראל חוסנו בשלוש השנים האחרונות כ־167,250 בני נוער ללא תופעות לוואי חריגות. נתוני משרד הבריאות הישראלי מצביעים אף הם על בטיחות החיסון. גם בארץ וגם בעולם לא נמצאה עדות להישנות יתר של תופעות POTS, כשל שחלתי או מחלות אוטואימוניות בסמיכות לקבלת החיסון. בתחילת שנת הלימודים מופץ להורים עלון מידע על אודות שירותי בריאות לתלמיד הניתנים בבית הספר. לפני מתן החיסון, האחיות מסבירות לתלמידים על החיסון ומטרתו ומחלקות דפי מידע להורים הכוללים מידע על החיסון, בירור מצבי הבריאות הנדרשים לשם קבלת החלטה על מתן החיסון ומידע לגבי תופעות אפשריות לאחר קבלתו. גם לאחר החיסון התלמיד מקבל דף מידע להורים".
בהקשר לתביעה נמסר ממשרד הבריאות כי "פרטי התביעה יילמדו ותגובת המדינה תימסר במסגרת ההליך המשפטי. עם זאת, נציין כי לפני המנה השנייה נשלחה הודעת יידוע כמקובל. לא התקבל אצל האחות דיווח על אודות שינוי בריאותי או תופעות לוואי לאחר המנה הראשונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו