שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ נאם הבוקר (שני) בוועידת האנרגיה והעסקים 2016, שנערכה בכפר המכביה ברמתן גן והדגיש כי פיתוח שדה הגז לוויתן הוא הכרחי וכי הוא לא יתפשר בעניין. "אין משחקים בעניין הזה. אין מצב שלא מפתחים את לוויתן. אין מצב שלא מפתחים את כריש-תנין." אמר שר האנרגיה והוסיף "אני יודע שלפעמים זה לא פשוט ולא קל. אנחנו את שלנו עשינו בדרך הטובה ביותר שיכולנו לעשות."
לדבריו, "זה (היה) שלב א' שנמצא בעיצומו. אחריו אנחנו הולכים לשלב ב' של מיצוי הפוטנציאל. שלב א' לפתח את מה שגילינו ושלב ב' לחשוף את מה שעוד לא גילינו. מחכה למדינת ישראל ולאלה שפועלים באישורה ומטעמה של מדינת ישראל. מאגרי הגז מחכים סוף סוף לפרוץ החוצה ולצאת. זה שלב ב'. התחלנו בו בשבוע שעבר במכרז פתחנו 24 בלוקים חדשים להתמודדות של חברות אנרגיה מכל העולם לבוא ולפתח. זה לא פשוט בשוק האנרגיה של היום על כל הטלטלות."
השר שטייניץ ציין כי "מתווה הגז היה מבצע הצלה למאגרי הגז ועוצמות האנרגיה של ישראל. כשנכנסתי לתפקידי והבנתי בשבועות הראשונים מה קורה, הבנתי שמדובר באסון לאומי. בלהיות או לא להיות בתחום האנרגיה. המתווה הזה היו לו שתי מטרות ישירות – האחת הראשונה – סוף סוף לפתח את מאגרי הגז שהתגלו לפני 6 שנים ב-2010 ושהיו מונחים כאבן שאין לה הופכין במעמקי הים. לוויתן וכריש-תנין."
עוד הוסיף כי "לא יכול להיות שעם ישראל יהיה כמעט העם היחידי בעולם שסוף סוף אחרי 60-70 שנה הוא מוצא אוצרות טבע ואותם הוא לא מפתח אלא משאיר עמוק במעמקי הים. ברגע שהמתווה אושר סופית, ממשלה, כנסת, ביהמ"ש העליון – ועשינו את התיקונים הנדרשים בסעיפי היציבות. פתאום אישרנו תוכנית לא לאסדה אחת אלא ל-16 אסדות. דברים השתנו."
השר גם דיבר על הנושא ה"מיתולוגי" במשק האנרגיה הישראלי - הרפורמה בחברת החשמל. "כן זו זו אותה רפורמה שהוחלט עליה לפני 21 שנים. חלפו 21 שנים ורפורמה אין. עד כדי כך שכולם היו סקפטיים ואפילו אני התחלתי להיות סקפטי. קיימנו דיונים מעמיקים לתכנן את הרפורמה הזו. שמרנו על פרופיל נמוך בכוונה. גם היום יש התקדמות משמעותית בגיבוש רפורמה בחברת חשמל. אני מקווה שבשבועות הקרובים נעבור שלב אחרי שגיבשנו רפורמה רצינית ומהותית, נתכוון לעבור בשבועות הקרובים ניכנס לשיחות על הרפורמה ויישומה עם הנהלת חברת חשמל ועם העובדים. אחרי הרפורמה הזאת תהיה לנו חברת חשמל, חדשה בריאה, גדולה ויעילה. שמתמקדת בהולכת החשמל, בחלוקת החשמל ובניהול רשת החשמל, ייצור החשמל– יהיה תחרותי."
יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים ואבנר, נאם גם הוא בכנס והתייחס בנאומו לפעולות שעשו שותפויות הגז מאז אישור המתווה: "עבורנו זו היתה שנה שבה יצאנו סופסוף מקיפאון עמוק שנגזר ממשבר רגולטורי מתמשך. שנה שבה החלפנו ישיבות ארוכות במשרדי ממשלה ובבתי משפט במשימה שבשבילה אנחנו כאן: פיתוח מאגרי גז, והבאת אנרגיה לטובת המשק הישראלי ואזרחי המדינה. כך זה צריך לעבוד, כך נשקם את משק האנרגיה המקומי."
יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז אורי אלדובי אמר בכנס "אנחנו לא פוליטיקאים, לא פעילים ולא מומחים לטרנדים או לרשתות חברתיות. אנחנו יזמים ואנחנו פטריוטים. אנחנו חברה עסקית שפועלת כאן ולא שוכחת לרגע את זהותה הישראלית ואת מחויבותה למדינה לחברה הישראלית." נמשיך לקדם את הטמעת הגז הטבעי במשק הישראלי, שאיפתנו היא להגיע לכל תעשיין, במרכז ובפריפריה, על מנת לאפשר להם ליהנות מתועלות הגז הטבעי״
לדברי אלדובי, "חצי שנה בלבד לאחר המתווה, ותראו איזה זינוק אדיר עשתה תעשיית הגז הישראלית- מהחוזה האסטרטגי עם ירדן, דרך פיתוח לווייתן והכנסת תחרות לשוק עם מכירת כריש-תנין. זה הזמן להמשיך ללחוץ על הגז ולהביא למיצוי מלא של פוטנציאל הגז-נפט בישראל, וזה יקרה רק אם נצליח להביא לכאן מפעילים נוספים".
אלדובי התייחס למהלך שמוביל משרד האנרגיה ל'פתיחת הים לתחרות' ואמר ש"פתיחת הים לתחרות היא צעד מבורך, וצעד הכרחי לאחר כמעט חמש שנים של קיפאון מוחלט. צריך לברך את משרד האנרגיה על הרוח החדשה שהכניס לתעשיית הגז הישראלית".
אלדובי גם הצביע על הקשיים והחסמים שמונעים כניסה של מפעילים חדשים ומשקיעים לפעילות בישראל, וקרא לממשלה לפעול ליצירת הגנות ינוקא שיאפשרו פיתוח של שדות קטנים-ובינוניים. לדבריו, "המדינה צריכה להסתכל קדימה ליום שאחרי לווייתן. פיתוח תעשיית הגז לא נגמר עם פיתוח לווייתן. רק התחלנו, ולכן המתווה הבא חייב להכיל תמריצים לפיתוח שדות קטנים, רק ככה תיווצר תחרות. במצב הנוכחי, המדינה אומרת שהיא רוצה תחרות, אבל הרגולציה הקיימת מקשה על הבאת אופירייטורים חדשים לישראל".
לדבריו, "צריך לזכור שאנחנו עוד לא קרובים למיצוי פוטנציאל הגז והנפט בישראל, ולמרות שאישור המתווה מאיץ את הפיתוח של לווייתן, עדיין לא הוצגה מדיניות ממשלתית שתתמוך בפיתוח שדות קטנים ובינוניים- שהם למעשה הפוטנציאל שנותר במשק הישראלי לאחר תגליות 'תמר' ו'לווייתן'. אני מאד מקווה ורוצה להאמין שבמסגרת הסבב הנוכחי של חלוקת הרישיונות יבואו לישראל עוד הרבה חברות אנרגיה ומשקיעים. אבל צריך להבין את המציאות הגלובאלית בתעשיית הגז-נפט העולמית- יש ירידה משמעותית במחיר הנפט, יש ירידה בהשקעות, וחברות נוטות להתכנס עכשיו לפרויקטים שהם מכירות קרוב לבית ולא להסתכן בהרפתקאות. תוסיף לזה את המוניטין המפוקפק שישראל צברה במהלך השנים בתחום הרגולציה, וכבר קיבלת חסמים מרכזיים, וזה עוד לפני המאפיינים הגיאו-פוליטיים הייחודיים של ישראל, שמראש מונעים מחברות רבות להגיע לכאן. מדינת ישראל מתנהגת כאילו יש צבא זר של אופירייטורים זרים שעומדים בשער ומתחרים על הזכות לבוא לקדוח כאן. אחרת, אין שום דרך אחרת להסביר את החמרת הקריטריונים לפעילות של אופירייטורים זרים בישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו