פרקליט המדינה שי ניצן, הנחה היום (שני) כי יש להעמיד לדין ולהעניש סרבני גט.
הנחיה 2.24 מגידרה מחדש את אפשרויות העמדה לדין והענישה של סרבני גט. על פי ההנחיה, "מדיניות העמדה לדין וענישה בגין אי-קיום צו שיפוטי של בית הדין הרבני למתן או קבלת גט", באה לתת מענה לסוגיה שעד כה לא ניתן לה פתרון במסגרת הדין הפלילי, והיא קובעת כי במקרים בהם בית הדין הרבני נתן צו לכפיית גט, יש לשקול פתיחת חקירה נגד סרבן הגט והעמדתו לדין בגין הפרת הוראה חוקית.
"סרבנות גט" מתקיימת כאשר אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל את הגט, ובכך כופה על בן הזוג השני קשר נישואין בניגוד לרצונו. על פי רוב, מדובר בסרבנות מצד הבעל לתת גט לאשתו ולדבר השלכות אישיות וחברתיות על מסורבת גט, הקרויה "עגונה".
ניצן הוסיף וקבע כי המסרב לתת גט פוגע בחירויות וזכויות בסיסיות של המסורבת, ביניהן הזכות להינשא בשנית, הזכות ללדת ילדים מבלי שאלו ייחשבו כממזרים ופסולי חיתון, הזכות לקיים מערכת יחסים אינטימית ועוד. סרבנות גט עלולה לגרום כתוצאה עקיפה, פגיעה כלכלית וחברתית לבת הזוג.
ההנחיה מונה שלוש תכליות עיקריות אשר בגינן ראוי לפעול במסגרת הליך פלילי נגד סרבן גט: תיוג הסרבן כעבריין פלילי הפוגע באינטרסים וערכים ציבוריים, מיצוי הדין עם מבצע העבירה והגשמת מטרות הענישה הפלילית כגמול והרתעה - הן בשל פגיעתו באישה והן בשל פגיעתו במערכת השלטונית שנתנה את הצו והרתעה כללית של סרבנים פוטנציאליים וצמצום תופעת העגינות.
ההנחיה החדשה קובעת כי במקרים בהם ניתן צו על ידי בית הדין הרבני שעניינו "כפיית גט", יש לשקול פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית.
ההנחיה קובעת עוד כי במידה וסרבן הגט הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית, תבקש התביעה לגזור עליו מאסר בפועל לתקופה ממשית. במידה והסרבן יחזור בו טרם שלב הטיעונים לעונש, יהווה הדבר שיקול להקלה בעונשו, אך עדיין, ככלל, יש לעמוד על הרשעה וענישה מוחשית.
עוד נקבע בהנחיה, כי על מנת לשלול אפשרות שגט שיינתן בשל הליך פלילי ייחשב כ"גט מעושה" שהינו בטל על-פי ההלכה היהודית, פתיחה בחקירה והעמדה לדין של סרבן גט תיעשה רק לאחר הכרזת בית הדין הרבני על "כפיית גט", ובהיוועצות עם הייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים טרם נקיטת הליכים פליליים.
ההנחיה החדשה הופצה במסגרת עבודת מטה מקיפה הנערכת בחודשים האחרונים, עליה הורה פרקליט המדינה, שי ניצן, שמטרתה לעדכן את ההנחיות הקיימות ולהכין עשרות הנחיות חדשות בנושאים שטרם הוסדרו בעבר באמצעות הנחיות.
פרופסור אביעד הכהן, מועמד מוביל לשפיטה בבית המשפט העליון מסביר כי אכן מדובר במהפכה של ממש: "עד היום ראתה המדינה, במידה רבה, את המאבק בתופעה הבזויה של סרבנות גט, כעניינם הפרטי של בני הזוג. הנחיית פרקליט המדינה משקפת את השינוי בגישה זו, ולפיה סרבנות הגט אינה רק עניין פרטי אלא כתם על החברה כולה ופגיעה בערכי היסוד של כבוד האדם וחירותו. יש לקוות ששימוש מושכל בדין הפלילי, לצד כלים הלכתיים ואמצעים אזרחיים, יתרום תרומה נוספת לשחרורן של נשים מסורבות גט מכבלי עגינותן״.
רן רייכמן עורך הדין מומחה לדיני משפחה אמר היום: "סרבני גת הינם תופעה פסולה בה בעלים מנצלים את ההלכה היהודית על מנת לשלול את חירותן של נשים, מדובר בפגיעה קשה בזכות לחירות שהיא זכות יסוד עמדת פרקליט המדינה היא בכיוון הנכון והיא תאפשר להתמודד עם הקשר הבעייתי בין דת ומדינה".
תגובת עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ארגון "משפחה חדשה": "זהו צעד לכאורה מבורך של המערכת האזרחית לפתור בעיה קשה זו, אם כי עצוב שצעד זה קורה 69 שנה מאוחר מדי. יתרה מכך, עצוב שבתי הדין מעולם לא התאמצו למצוא פתרונות הלכתיים למיגור התופעה האכזרית הזו, המפלה והמבזה כל אדם ונשים במיוחד. תופעת הנשים העגונות צריכה להיעלם מן העולם, ויפה שעה אחת קודם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו