למי שבשבילו בוב דילן הוא "גדול היוצרים העבריים במאה ה־20", כדברי מאיר אריאל ז"ל, החלטת האקדמיה השבדית בשטוקהולם להעניק לדילן פרס נובל לספרות היא לא הפתעה גדולה מדי. מאחר שהפרס ניתן גם על שירה (Poetry), מי מתאים וראוי לכך יותר ממנו?
ובכל זאת, נדמה שיש בהחלטה הזו אמירה יוצאת דופן. רוב אלה ששמעו את שמו של בוב דילן נחשפו אליו מכיוון שהוא אחד מיוצרי השירים הגדולים והמשפיעים ביותר במוסיקה של המאה ה־20. בקריירה שנמשכת מאז היה בן 20, לפני 55 שנים, דילן כתב והלחין מאות שירים, ליתר דיוק יותר מ־1,000 - יותר מכל כותב אחר בעולם המוסיקה הקלה.
עם בוב דילן, נולד בשנות ה־60 המונח סינגר־סונגרייטר - כלומר, לא "סתם" מוסיקאי שמשרבט מילים שיתאימו למנגינה, אלא משורר של ממש. לא כל שיריו, אבל רבים מהם, עומדים לתפארה גם ללא הלחן המלווה אותם. כפי שניסחו חברי ועדת הפרס "על יצירת ביטוי פיוטי במסגרת מסורת השיר האמריקני". השיר של דילן קשור למוסיקה; לכל סוגי המוסיקה האמריקנית, משירה עממית ועד נשמה ובלוז ורוקנרול. אי אפשר להפריד בין המילים והלחנים שלו, וכאחד שאוהב את שיריו, מעריץ וחוקר אותם, אני חייב להודות שאני מבין את הטקסטים, אם בכלל (וברוב המקרים לא ממש), רק כחלק מהמוסיקה. אני מתאר לעצמי שגם חברי הוועדה בשטוקהולם, או היועצים שלהם, הכירו את דילן דרך המוסיקה.
כמות החומרים שדילן ייצר בקריירה שלו היא מטורפת. בעשרות התקליטים שהוציא הוא מתגלה שוב ושוב כגאון חד־פעמי, שמתחבר למשהו על־אנושי גם במילים וגם במנגינות. גם הקטעים הטובים פחות שלו מעוררים השתאות איך הוא מצליח לומר משהו חדש.
• • •
הזמנים, הם משתנים
מי הזוכה בנובל לספרות ל־2016? התשובה נישאת ברוח - ומפתיעה רבים • בשטוקהולם החליטו: היוצר והזמר בוב דילן יקבל את הפרס היוקרתי • הסופרים דווקא לא אהבו את זה: "זילות של הפרס" // עומר לחמנוביץ'
"לא צריך להיות חזאי כדי לדעת לאן נושבת הרוח", שר פעם בוב דילן. אבל גם הוא עצמו, כנראה, לא חזה שהאקדמיה בשטוקהולם תכריז עליו כזוכה בפרס נובל לספרות לשנת 2016.
הבחירה ביוצר ובמוסיקאי היהודי־אמריקני, שכתב אינספור שירים אלמותיים אך נתפס כמי ששייך לעולם המוסיקה ולא לעולם הספרות, הפתיעה רבים - גם אם שמו הוזכר במשך שנים כבעל סיכויים לזכות בפרס המלכותי.
דילן (75), שנולד במינסוטה כרוברט אלן צימרמן, יקבל את הפרס בשווי 1.1 מיליון דולרים בטקס שייערך בדצמבר בשטוקהולם, במעמד מלך שבדיה. פרופ' שרה דניוס, מזכירת ועדת הנובל לספרות, אמרה כי דילן "יצר פרשנות פואטית חדשה למסורת כתיבת השירה האמריקנית. זה 54 שנים שהוא ממציא את עצמו ויוצר זהויות חדשות". בשנה שעברה זכתה בנובל לספרות העיתונאית סבטלנה אלכסייביץ', צעד שהפתיע רבים בכך ששבר מסורת של הענקת הפרס לסופרים, למחזאים ולמשוררים. נראה שזכיית דילן, שרבים מייחסים לשירתו מעמד שאין לערער עליו, ממשיכה את הקו הזה.
דילן ב־1965. "ממציא את עצמו מחדש זה 54 שנים" // צילום: GettyImages
"הוא כנראה גדול המשוררים החיים היום", אמר אחד מחברי האקדמיה השבדית, ואחרים הזכירו את שירו "Blowin' in the Wind" כשיר המחאה הגדול בהיסטוריה, שהשפעתו החברתית חורגת ממחוזות המוסיקה.
העובדה שדילן אינו סופר של רומנים, ואף לא נתפס כמשורר בהגדרתו, לא הטרידה את הוועדה. "הומרוס וספפו (משוררת לירית מיוון בת המאה השביעית לפנה"ס; ע"ל) כתבו שירים שנועדו שיאזינו להם, והם הושרו בליווי נגינה", ציינה דניוס, "אותו הדבר עם דילן: אפשר וצריך לקרוא אותו, והוא משורר גדול במסורת האנגלית". עם זאת, רבים בעולם הספרות חשבו שהבחירה בדילן לא ראויה. "אני מעריץ שלו", צייץ למשל הסופר אירווין וולש, "אבל הבחירה בו היא יוזמה נוסטלגית של היפים קשקשנים וסנילים".
לדילן יחסים מורכבים עם היהדות ועם ישראל. מה שהחל כהכחשה הפך להתנצרות ובשלב מסוים לחסידות, והוא אף ערך לבנו בר מצווה בכותל. באלבום "Infidels" מ־1982 יצא בעד ישראל בשיר "Neighborhood Bully" ("בריון שכונתי"), ובעטיפה הפנימית של האלבום הוא מצולם בהר הזיתים. בעבר ביקר בישראל ובדק אפשרות לעבור לקיבוץ. עד כה הופיע בארץ שלוש פעמים: ב־1987, ב־1993 וב־2011.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו