בג"ץ דחה אתמול את העתירות נגד החוק להגבלת שכר הבנקאים ופסק כי אין לפסול אותו מסיבות חוקתיות. עם זאת, בהחלטה ניתנה ארכה לבנקאים עד סוף השנה כדי לאפשר לבנקאים בכירים פרישה, תוך כדי שהם מקבלים את מלוא זכויותיהם.
בהחלטה, שהתקבלה ברוב של שישה מתוך שבעה שופטים שישבו בדיון, נקבע כי "אין להחיל את החוק על זכויות שנרכשו בתמורה לעבודה שביצע העובד לפני תום תקופת ההתארגנות". זו האחרונה היתה אמורה לפוג ב־12 בדצמבר ובהחלטה היא תוארך עד תחילת 2017. לפי פרשנות שהשמיע אתמול גורם בכיר במערכת הבנקאית, ההחלטה תחול עתידית ולא על זכויות שנצברו בעבר.
החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית נחקק והוצג באפריל השנה. הוא כולל שתי מגבלות עיקריות: שתשלום משכורת של יותר מ־2.5 מיליון שקלים לא יזכה בהטבות מס, כלומר - יוביל להעלאת נטל המס על המעסיק באותו מוסד; וסעיף בעייתי הרבה יותר מבחינת הבנקאים, הקובע שהשכר במערכת הבנקאית לא יהיה יותר מפי 35 משכר העובד הנמוך ביותר.
נשיאת העליון מרים נאור מציינת בהחלטתה, בין השאר, כי אינה סבורה שאפשר לקבוע כי תקופת ההתארגנות שנקבעה "אינה חוקתית, וכי יש מקום להתערבות שיפוטית בהוראה זו הקבועה בחוק של הכנסת". שופטי בג"ץ מציינים כי "בעקבות פרסום החוק התעוררו בקרב התאגידים הפיננסיים וכן בבנק ישראל ובמשרד האוצר חשש מפני השלכותיו", בין השאר כי אישורו "יוביל לעזיבה מיידית והמונית של בכירי התאגידים, על כל המשתמע מכך". עם זאת, השופטים ציינו כי "כולנו בני חלוף ובני תחליף", כלומר - גם במקרה של גל עזיבה המוני, יגיעו אנשים שיחליפו את אלה שיעזבו. זאת משום שעובדים אינם פועלים "למקסום כלכלי בלבד", אלא גם רוצים למצוא "עניין מקצועי ואתגר בעבודתם שמעבר לתגמול".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו