בנו החורג של ההרוג בקריסת החניון לא יגורש

בהמשך להודעת שר הפנים אריה דרעי מאמש, דנה הבוקר רשות האוכלוסין וההגירה בעניינו של אנטון יעקובוב, בנה של גלינה יעקובוב שאיבדה באסון החניון ברמת החייל את בעלה אולג, ועניין מעמדו בישראל. במסגרת עתירה המתנהלת מזה זמן מה במקרה זה, הוחלט בהתאם לעמדת שר הפנים, לאשר ליעקובוב מעמד של תושב ארעי מסוג א/5 מטעמים הומניטאריים לאור הנסיבות הטרגיות של המקרה. מעמד זה מקנה את כלל הזכויות הרפואיות והסוציאליות וכמובן אישור עבודה בישראל, שייסייע לפרנסת אמו שחוותה אובדן טרגי.

אבל כבד נפל אתמול על משפחת יעקובוב בשכונת התקווה בתל אביב, לאחר שנודע באופן רשמי כי אולג יעקובוב הוא אחד ההרוגים באסון קריסת החניון ברמת החייל. אולג, בן 60, היה נשוי לגלינה ואב לשני בנים מנישואים קודמים. אחד מהם שרוי בתרדמת ומאושפז ב־12 השנים האחרונות בבית החולים רעות בתל אביב. "אולג היה הכל בשבילי", מיררה האלמנה גלינה בבכי, "הוא פירנס אותנו, הוא החזיק אותנו. אני לא יודעת מה אעשה עכשיו". 

גלינה ואולג התחתנו לפני 15 שנה באוזבקיסטן. היא סיפרה כי בעלה עבד קשה מאוד כמסגר. "הוא היה מטפס על בניינים גבוהים כדי לעשות תיקונים. שאלתי אותו איך הוא עושה את זה בגיל 60, והוא אמר שהוא מפחד אבל אין מה לעשות, צריך להביא כסף הביתה וזו העבודה שלו. את הבן שלו הוא הלך לבקר בבית החולים רק בימי שישי, כשהיה לו זמן. כל השבוע הוא עבד". למרות הקשיים, גלינה סיפרה שאולג אהב את ישראל: "היה לו טוב פה. הוא עבד קשה מאוד אבל אהב את ישראל. הוא היה איש עם לב טוב, וגם כשלא הרווחנו הרבה, אם הוא היה רואה מישהו מקבץ נדבות, הוא השתדל לתת לו קצת כסף".

לגלינה, הסובלת בעצמה מנכות, מבעיות נשימה ומקשיים כלכליים גדולים, יש בן מנישואים קודמים שהגיע לפני כשנתיים לישראל מאוקראינה כדי לסייע לאמו ולאולג בפרנסה, אולם משום שהוא אינו יהודי לא ניתנו לו אזרחות ואישורי עבודה, והוא אף מועמד לגירוש מהארץ. "לבן שלי אסור לעבוד כאן כי הוא לא יהודי ולא קיבל אזרחות אבל הוא גדל בבית יהודי מגיל ארבע", אמרה גלינה.

שני ההרוגים הנוספים באסון הם דניס דיאצ'נקו, פועל זר בן 28 מאוקראינה, ועאהד א־רימאווי, בן 27 מהכפר בית רימא, הסמוך לרמאללה.

גופתו של הפלשתיני א־רימאווי, הועברה למשפחתו והוא הובא לקבורה בבית העלמין בכפרו ומאות ליוו אותו בדרכו האחרונה. אחיו מוחמד אמר כי "יש לנו המון שאלות, אבל זה לא הזמן. לאחר שנסיים להתאבל נפנה למי שצריך ונתייעץ".

"לא מאבדים תקווה"

בתוך כך, משפחות הנעדרים אולג מישאלוב ורוסלן איסקוב, שניהם מעכו, עדיין מתפללות ומקוות לנס. "יש לנו עוד תקווה שיקרה נס וימצאו את הנעדרים בחיים", אמר ל"ישראל היום" גבי דוידוב, תושב עכו וחבר קרוב של שני הנעדרים. לדבריו, "השעות אמנם חולפות ולא מוצאים אותם, אבל אנחנו קוראים לכל עם ישראל להתפלל יחד איתנו שימצאו את אולג ורוסלן בחיים. אולי הם פצועים ומותשים - אבל יש בנו תקווה שהם הצליחו למצוא כיס אוויר ולהינצל".

אשתו של מישאלוב, יאנה, סיפרה כי בעלה התריע כי אתר הבנייה מסוכן. "כשראיתי את הטרקטור על הגג הבנתי למה אולג התכוון כשהוא אמר שאתר הבנייה הזה לא בטוח. הוא סיפר לי שכבר פעם אחת מעלית נפלה שם ושהאתר רועד כולו בזמן העבודות".

מישאלוב נשוי ואב לשתי בנות, ואילו איסקוב נשוי ואב לילדה. שניהם בשנות הארבעים לחייהם והם חברים טובים. נציגים של המשפחות נמצאים כל העת במתחם שהוקם עבור משפחות הנעדרים סמוך לאתר שבו קרס החניון, בתקווה לשמוע בשורות טובות. 

נעדר נוסף הוא הפלשתיני מוחמד טאלב דוואבשה, בן 29 נשוי ואב לשתי בנות מהכפר דומא וקרוב משפחה של בני משפחת דוואבשה שנהרגו כאשר ביתם הוצת. אחד מקרובי המשפחה אמר כי "אנחנו מקווים שימצאו אותו חי. הוא בסך הכל רצה להביא אוכל הביתה. אין לנו טענות לאיש, מאז שהתברר שהוא נעדר הרשויות בישראל עושות המון כדי לסייע לנו". גורמים המקורבים לצוותי הרווחה והעובדים הסוציאלים המסייעים למשפחות הנעדרים סיפרו ל"ישראל היום" כי לאתר שבו נערכים החיפושים הגיעו נציגים ממשפחתו של הנעדר הפלשתיני, לאחר שהונפק להם אישור כניסה מיוחד לישראל. 

עצור ראשון נחקר

בתוך כך, גם אתמול בלילה המשיכו המחלצים את עבודתם הסיזיפית בחניון בניסיון לאתר את הנעדרים הנוספים. במשטרה ובמשרד העבודה ממשיכים בחקירת המקרה ועצור ראשון נלקח לחקירה.

 במהלך היום הצליחו המחלצים לעבור את כמויות האדמה הגדולות שהיו מעל לוחות הבטון שקרסו ולאתר החלו להגיע כלים כבדים, על מנת להרים את לוחות הבטון. בשלב מסוים בשעות אחר הצהריים החל אחד הכלבים לנבוח ועלתה תקווה כי הגיע לגופה נוספת, אולם בסופו של דבר הוברר כי מדובר בבגדים. בפיקוד העורף עובדים בשלושה מוקדים בחיפוש אחר הלכודים, ולמרות הזמן שעבר המחלצים לא יעזבו את האתר עד שלא יאתרו את שלושת הנעדרים. 

בינתיים, במשטרה ובמשרד העבודה חוקרים עובדים באתר הבנייה ואוספים מסמכים. במשרד העבודה משתמשים גם בשירותיהם של מהנדסים מומחים בתחום, שיבדקו ויאספו ממצאים כיצד אירעה במקום קריסה שבעגה המקצועית מכונה "התמוטטות פנקייק". זו נפוצה יותר במדינות לא מפותחות ומתרחשת כאשר החיבורים, עובי הברזלים והעמודים לא יכולים להחזיק את הבטון. מדובר בחקירה מסובכת שיכולה לארוך זמן רב, מאחר ומדובר בחישובי כמויות הבטון ובשרטוטים הנדסיים. יצויין כי תוכניות המבנה אושרו גם בוועדה המקומית של עיריית תל אביב וגם על ידי מהנדסים במהלך העבודה.