בית המשפט העליון דחה היום (חמישי), פה אחד, את ערעורו של נהג המונית חוסיין ח'ליפה על הרשעתו ברצח של הצעירה שלי דדון ז"ל.
בית המשפט המחוזי בנצרת הכריע בשנה שעברה את דינו של חוסיין ח'ליפה, שהואשם ברצח בכוונה תחילה של דדון.
דדון, בת 20 בעת הירצחה, יצאה בבוקר של האחד במאי 2014 מביתה בעפולה על מנת להגיע לראיון עבודה באזור התעשייה שנמצא במגדל העמק. במהלך נסיעתה במונית בה נהג הנאשם הוא סטה מנתיב הנסיעה והגיע לחניון נטוש.
שלי דדון ז"ל
לאחר שעצר את המונית תקף את המנוחה באכזריות ודקר אותה בכל חלקי גופה באמצעות סכין חדה וארוכה. המנוחה נאבקה בנאשם אך הוא התגבר עליה והמשיך לדקור אותה בסכין 17 דקירות והותירה בזירת רצח כשהיא מדממת למוות.
הנאשם עזב את זירת הרצח במונית, לא לפני שנטל את הטלפון הסלולרי ואת תיקה ובנתיב בריחתו השליך את חפציה.
הנאשם הורשע בעקבות ממצאי די-אנ-אי שלו שנתגלו בזירת הרצח, בין היתר מדובר בדגימה שנגלתה בציפורן מלאכותית של המנוחה שנתלשה תוך כדי מאבק בנאשם.
כמו כן, נמצאו ממצאי די-אנ-אי של המנוחה במונית בה נהג הנאשם. הרשעתו של הנאשם מבוססת גם על הודאות שמסר הן לחוקרי השב"כ והן לחוקרי המשטרה.
פסק הדין נכתב על ידי השופט אורי שהם שלקביעותיו הצטרפו השופטים יורם דנציגר וענת ברון. השופט שהם חתם את פסק הדין במילים: "אין ניחומים להורי המנוחה ולבני משפחתה של אובדן הבת היקרה בידי רוצח בן עוולה, ואולי ניתן להתנחם במעט, בכך שהרוצח המתועב נתן את הדין על מעשיו הנפשעים ובא על עונשו".
ערעורו של הנאשם ביחס לפיצויים התקבל. בעוד שבית המשפט המחוזי בנצרת חייב את הנאשם לפצות את כל אחד מההורים בסכום של 258 אלף שקל החליט העליון שסכום זה יחולק שווה בשווה בין ההורים.
עו״ד אמיר בר דיין, המייצג את משפחת דדון מעפולה, אמר: ״מהרגע הראשון סמכנו על המשטרה ועל הפרקליטות בצפון וידענו כי הנאשם שבידי המשטרה הוא הרוצח של שלי. המשפחה סומכת על בית המשפט ועל רשויות החוק״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו