התעוררות קולינרית ברעננה

רעננה התרעננה בחודשים האחרונים בכמה מסעדות חדשות. יש אפילו שהשתמשו בביטוי "התעוררות קולינרית" ביחס לעיר הזאת, שבכל הקשור לאוכל הייתה נטולת רגש. אז נכון, עוד אי אפשר להכריז על מהפכה, ותושבי רעננה כנראה עדיין יוצאים מגבולות העיר כשהם חוגגים אירוע מיוחד. אבל ריחות של שינוי עולים מעל הרחובות המנומנמים.

בשעת אחר הצהריים רגועה, מצאנו את עצמנו במרכז המסחרי בקצה רחוב אחוזה הוותיק, אזור שמתהדר בעיקר בסניפי זכיינות של בתי קפה למיניהם. נכנסנו לטבולה ראסה כמו טבולה ראסה, לא היו לנו ציפיות ולא ידענו לאן מכוון המקום.

סעדנו בעבר באדיסון, הדיינר האמריקני ששכן במקום, אבל נסגר לאחרונה על מנת להפוך לטבולה ראסה שעל פי הגדרתה, כפי שציין בפנינו הברמן הנחמד, היא מסעדה ים תיכונית המקדשת את החוויה המשותפת ומציעה תפריט המבוסס בעיקר על מנות המתאימות למרכז השולחן לחלוקה. 

ההתלהבות הוצתה כבר כשתפריט קוקטיילים מעניין הונח לפנינו בצירוף האופציה הנהדרת של קוקטיילים בקנקנים. למרות שרצינו להשתכר, השעה הייתה רק ארבע אחר הצהריים. לכן, בחרנו בשני קוקטיילים מעורבבים בכוסות. הראשון גרין ג'ין (36 ש"ח) עם מלפפון, נענע, בזיליקום, שמיר, ליים ולמון גראס, תענוג של אלכוהול בחום של אוגוסט, והשני ספייסי מנגוריסטה (38 ש"ח) עם טקילה, מנגו, ליים, כוסברה וצ'ילי חריף שכמו שמשקה חריף צריך להיות. המשקה הקריר גרם לנו להכיר מקומות בתוך הפה שלנו שעוד לא הכרנו. 

התפריט של טבולה ראסה מחולק לקטגוריות. הבולטת שבהן היו מנות מן הטאבון. הטאבון, הוצב בגאון בחזית המטבח כמו רכב יוקרה, שבעליו מחנה אותו ברחוב מול הבית. אז אם כבר התגרו בנו עם הטאבון, אז תביאו לנו משהו משם - ותביאו לנו מיד. 

פוקאצ'ה מהטאבון, ארוכה ועטופה בשקית נייר מלווה באריסה מוצלחת, זיתים לא רעים וטחינה כמובן, הגיעו אלינו בדיוק רגע לפני שהתחיל הקריז לבצק. המאפה היה קשוח מבחוץ, רך מבפנים ונקרע בקלות - פוקאצ'ה כמו שפוקאצ'ה צריכה להיות. התחלנו עם המטבח הבלקני והזמנו איקרה לבנה (33 ש"ח), שגם השתדכה נהדר לפוקאצ'ה. האיקרה הגיעה בצירוף בצל סגול ופרוסות צנונית, האיקרה בלטה בטעמים חזקים ונטחנה יחסית גס, מרקם שאנחנו באופן אישי מעדיפים. על הכל נבזק שמן זית מעולה, שוב, כמו שצריך להיות. בחרנו גם, בסלט קפריזה (48 ש"ח) עם כמה סוגי עגבניות, בצל סגול, זיתי קלמטה, פלפל חריף, בזיליקום ונענע ומעל הכל כמה נתחים יפים של מוצרלה קרועה ומצוינת ושמן זית. שוב, מעולה. 

בטבולה ראסה עובדים בגישה של מה שמוכן, נשלח 

לשולחן. לפעמים הגישה הזו נראית לי כמו חוסר יכולת של המטבח לתמרן את המנות, אבל הפעם זה עבד וכל מה שהגיע הגיע בזמן הנכון. דווקא הטשטוש הזה שבין ראשונות לעיקריות מתאים מאוד לקוקטיילים בפרט, ולאלכוהול בכלל. זזו בהחלט גישה מתאימה לשולחנות שהסועדים בהם עסוקים בעצמם ובשיחה ולא באו לבחון את הארוחה ואת האוכל בזכוכית מגדלת.

בשלב הזה הטאבון סיפק לנו עוד סחורה בצורת לחמג'ון טלה בראס אל חנות (69 ש"ח) אולי המנה המוצלחת ביותר בארוחה. הטאבון עשה פלאים לבשר הטלה הטחון, שתובל ביד עדינה, למרות הבחירה בתבלינים עזי טעם. על הבצק נמרח רוטב עגבניות ומעל הכל פוזרה פטרוזיליה קצוצה, עיגולים דקים של בצלצלי שאלוט וטחינה.

מנת הסביצ'ה מוסר ים (48 ש"ח) הייתה הראשונה לאכזב. הדג עצמו היה נטול טעם. למרות שהצמידו אותו למי שהיו אמורים להרים אותו כמו עגבניות, בצל, צ'ילי וכוסברה, הוא לא בלט. גם מרכיבים כמו לאבנה, כמון ושקדים היו אמורים להפוך אותו לסביצ'ה בלתי נשכח, אבל זה לא קרה. 

פטטאס ברווס גרמולטה סטייל (28 ש"ח) הייתה מנה שקצת בילבלה אותנו. פטטאס ברווס הם הטאפאס הספרדי הפופולארי של תפוחי אדמה עם רוטב חריף ומכאן שמם, הלוא הם נקראים "תפוחי אדמה אמיצים", על שמם של האמיצים שעומדים בפני החריף. גרמולטה זה שום ופטרוזיליה טחונים עם גרדת לימון, והיה רק מתבקש שהמנה תכיל את כל המרכיבים האלו. הופתענו לקבל רק תפוחי אדמה עם גרמולטה. טעימים מאוד ועשויים כהלכה, אבל לא היה זכר לרוטב של הפטטאס ברווס. אפשר להגיד שעם זאת, זאת עדיין הייתה מנת תפוחי אדמה מצוינת. 

היה חם בחוץ, אבל אנחנו ישבנו במזגן ולגמנו קוקטיילים. כנראה זה מה שגרם לנו להזמין סלט חם של שווארמה (78 ש"ח), עם המון עשבי תיבול וטחינה. מנת בשר נהדרת, מדיפה ניחוחות בהרט שתספק כל קרניבור.

לסיום הזמנו מלבי (36 ש"ח) שקושט בענבים מסוכרים, או לפחות זה מה שחשבנו שזה, שברי בוטנים וסירופ היביסקוס. קינוח לא רע לסיום ארוחה שמתהדרת בהגדרה ים תיכונית. 

רעננה יכולה לזקוף ראש ולהיות גאה בתוספת החדשה, לא רק שיש איפה להשתכר מקוקטיילים, יש גם טאבון להתנחם בו. 

טבולה ראסה / אחוזה 282 רעננה / 09-7743131