הפסימיסטים המקצועיים פשוט טועים

חבר שחזר לאחרונה מחופשה באירופה סיפר שפגש צעירים מהמדינות מוכות האבטלה מדרום היבשת שהגיעו בחודשי הקיץ לעשות כסף בצפון האירופי העשיר יותר. אין זה סיפור נידח שמספר על מציאות כלכלית מפעם: אבטלת הצעירים בספרד היא עדיין דו־ספרתית וגבוהה, וכך גם ביוון ובמדינות נוספות באירופה. 

ספרד, שנחשבת למדינה שבה חל שיפור כלכלי, ראתה את שיעור האבטלה הכללי יורד מ־25.6% ביולי לפני שנתיים ל־20% ביולי הזה. שיעור אבטלת הצעירים במאי האחרון בספרד עמד על 43.9% וביוון על 50.4%. אבל אצלנו, שיעור האבטלה לא יפתח את מהדורות החדשות. חודש שני ברציפות שהאבטלה משייטת ברמות נמוכות ביותר של 4.7% - אבל זה משעמם, אפשר להתעסק בנושאים אחרים.

הבדיקה שערך הכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נווה, היא ראויה ומתבקשת. מדובר למעשה בסוג של "מבחן לחץ" לנתוני האבטלה. גם נווה, שהוסיף מעגלים של קבוצות באוכלוסייה שמחפשות עבודה או עובדות בלית ברירה בעבודות שלא רצו, מצא למרבה השמחה שהמצב חיובי או כדבריו: "מצבו הטוב של שוק העבודה בא לידי ביטוי בשורה ארוכה של מדדים באמצעותם נהוג לבחון אבטלה".

שוק העבודה הישראלי מפגין חוסן, לאורך זמן, בניגוד לציפיות של פסימיסטים מקצועיים. שיעור ההשתתפות בעבודה עלה גם כן, והוא ברמה גבוהה יחסית. ברור שתמיד יש מה לשפר, ויש סיכונים שנבנים ונצברים, כמו למשל בשוק הדיור ובהיקפי המשכנתאות שנלקחים כדי לגלגל את מחיריו המנופחים. יש בעיות כלכליות, אך חשוב לקחת דברים בפרופורציה. 

והכי חשוב - שהנתון הזה לא יעלה לפוליטיקאים לראש. הם אמונים על שמירת הקופה הציבורית, ובחודשים שבהם נידון התקציב הדו־שנתי ל־2018-2017, ניכרת תחושה מעוררת דאגה של התרופפות ורצון "לחלק מתנות" מכיסו של הציבור שעובד קשה. האבטלה נמוכה, אך אין משמעות הדבר שכספי הציבור אינם יקרים מפז. יש לשמור עליהם מביזה של צעקנים כאלה ואחרים.

•  •  •

ניצחון בחזית האבטלה: ירדה לשפל של 4.7%

הלמ"ס מדווחת על ירידה בשיעור האבטלה גם בחודש יולי • בגילי העבודה, 64-25, עמד שיעור האבטלה בקרב גברים על 4.1% ובקרב נשים על 3.9% בלבד • מספר המובטלים בישראל: כ־184 אלף

מאת: זאב קליין

חזית האבטלה לא מפסיקה לשבור שיאים חיוביים. ביולי נרשם עוד שפל היסטורי, 4.7% אבטלה, כך עולה מנתונים שפורסמו אתמול על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

בקרב הנשים ירד שיעור האבטלה מ־4.95% ביוני ל־4.7% ביולי, ואילו בקרב הגברים עמד שיעור האבטלה על 4.6% בלבד, כמו ביוני. בגילי העבודה, 25-64, עמד שיעור האבטלה בקרב גברים על 4.1% ובקרב נשים על 3.9%.

במונחים אבסולוטיים, מספר המובטלים ביולי עמד על 184 אלף איש בלבד. מספר המשתתפים בכוח העבודה האזרחי בגילי 15 פלוס הגיע לשיא היסטורי של 3.94 מיליון איש, ומספר המועסקים בפועל עלה גם הוא לשיא של 3.74 מיליון איש - גידול שאופייני לחודשי הקיץ עקב כניסה זמנית של בני נוער ומסיימי תיכון לשוק העבודה. בהתאם, אחוז המשתתפים בשוק העבודה האזרחי עלה בכללי ל־64.4%, והוא אחד מהגבוהים בהשוואה למדינות המערב: 69.7% בקרב גברים ו־59.2% בקרב נשים. 

אחוז השייכים לכוח העבודה האזרחי בקרב בני 25-64 עלה מ־79.8% ביוני ל־80.1% ביולי. בקרב הגברים עלה אחוז המשתתפים בכוח העבודה מ־84.6% ל־85.4%, ובקרב נשים אחוז המשתתפות דווקא ירד מעט, מ־75.2% ל־74.8% - ירידה המיוחסת לירידה במספר הנשים שיוצאות זמנית משוק העבודה בחודשי הקיץ. 

יואל נווה // צילום: דודי ועקנין

שיעור האבטלה הגבוה ביותר, 6.5%, נרשם בירושלים. השיעור הנמוך ביותר, 3.4%, בת"א. גם במרכז נרשם שיעור נמוך, בגובה 3.9%. בגליל ובחיפה נרשם שיעור אבטלה של 5.7%, ואילו בדרום ובב"ש הוא עומד על 5.4%. 

כמו כן, על פי הסקירה השבועית שפירסם הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, ישראל היא "גן עדן" בתחום האבטלה ו"כל מי שמחפש עבודה באופן פעיל לרוב מוצא תוך פחות מ־14 שבועות". נווה טוען עוד כי בישראל אין בעיית אבטלה בקרב נשים מבוגרות - וגם בקרב גברים בני 55-61 האבטלה לא גבוהה ביחס לצעירים. 

מנגד, בחלק מסקירתו הרחיב נווה את הגדרתו למי שנחשבים ל"מובטלים" וכלל בה גם קבוצות אוכלוסייה כגון "אנשים העובדים במשרה חלקית שלא מרצונם, מחפשי עבודה באופן פעיל המעוניינים וזמינים לעבודה ואנשים שהתייאשו מלמצוא עבודה". לדבריו, אם מוסיפים את הללו לנתונים, מטפס שיעור האבטלה ב־2015 לכדי 10.6%.

בהשוואה לעולם, על פי נווה, מצב שוק העבודה בישראל טוב בהרבה מבמדינות ה־OECD והאיחוד האירופי. על פי הנתונים, בעוד שיעור האבטלה הרשמי בישראל ב־2015 היה 5.2%, במדינות ה־OECD עמד השיעור הממוצע על 7.9% ובאיחוד האירופי על 9.4%. 

יוון, שיאנית האבטלה הרשמית, הגיעה ל־25% וסגניתה, ספרד, עמדה על 22%. נוסף על כך, שיעור האבטלה בישראל בנטרול מתפטרים מרצון, מחפשי עבודה פחות מ־14 שבועות ועובדים המועסקים במשרה חלקית היה 1.9% בלבד ב־2015, בעוד בארה"ב עומד נתון זה על 2.3% וב־OECD על 5.6%.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו