כשיוסיין בולט מתייצב למירוצים האולימפיים או לאליפויות העולם, נדמה לך לפעמים שג'מייקה היא מן הסתם מדינת ענק. אתה רואה את הדגל השחור־צהוב־ירוק יותר מכל דגל אחר ביציעים. במציאות לג'מייקה פחות מ־3 מיליון תושבים. אבל השבוע, בעוד בולט זוכה בריצת ה־100 מטרים בפעם השלישית ברציפות, ניצחה איליין תומפסון בריצה המקבילה לנשים - וגם שם זו זכייה שנייה ברציפות. כל זאת נוסף על עוד מדליות רבות במרחקים הקצרים האחרים.
העובדה שאנשים שחורים מהאמריקות - כולל ארה"ב והאיים הקאריביים ומהגרים משם, טובים בענפי כוח מתפרץ - וזה כולל גם כדורסל - ברורה. מאז 1988 לא התייצב רץ לבן אפילו לגמר אולימפי ב־100 מטרים לגברים. העיסוק בכך היה תמיד טאבו מסוים. כי מלבד יתרון גנטי מסוים בשריר אנאירובי שקיים לתושבי מערב אפריקה, יש סבירות שהיא קשורה קשר עמוק לפשע העבדות של העולם הלבן. תוחלת חייו של עבד שנפרק מהאונייה לחופי אמריקה היה בערך שלוש שנים. מאוחר יותר, כשרוב העבדים היו ילידי אמריקה, ידוע שבעלי חוות היו מזווגים נשים וגברים חזקים. אז יש סבירות שנוצר בכך גזע בממוצע חזק יותר.
הדיון הפך קצת פחות טעון כשהחלו לעסוק בו ג'מייקנים בעצמם. במאמר שפירסם ראש מערכת הבריאות בג'מייקה הוא טען שיש קשר בין המהירות של ג'מייקנים לתאונות דרכים ואלימות במדינה. אנזים המסייע לפירוק הטסטוסטרון בגוף. מה שיותר חשוב, נטען שזה קשור לכך שג'מייקה היתה האי האחרון במסע אוניות העבדים. כך שרק החזקים ביותר שרדו עד נקודה זו. לכן למרות היתרון של כל יוצאי מערב אפריקה, והיתרון הספציפי של אלו באמריקות - הרצים של ג'מייקה הם המהירים ביותר.
כשעה נסיעה מאיצטדיון האתלטיקה אני מגיע לאולם הרמת המשקולות. התחרות כאן עזה. המדינות המצטיינות הן מאזור אחר של העולם: קזחסטן, אזרבייג'ן, ארמניה, איראן, מונגוליה וכמה מדינות אחרות. בבחינה היסטורית, אלו הארצות לאורך מסע הכיבושים של ג'ינגיס חאן שכלל גם אונס המוני של נשים מקומיות. ההשפעה מגיעה בענפי ספורט אחרים גם לאירופה. הונגריה, פינלנד ואסטוניה דוברות קבוצת שפות שמוצאה גם כן ממרכז אסיה. שלוש המדינות הללו חזקות מאוד בענפי הכוח.
• • •
פעם לא היה פוליטיקלי קורקט, ועיסוק בתורות גזע היה נפוץ. במשחקים האולימפיים של 1904 אפילו נערכו "ימים אנתרופולוגיים" - אירוע מבעית שבו הובאו אינדיאנים, אפריקנים וילידים מאזורים אחרים בעולם לשורה של תחרויות ספורט, כשאנתרופולוגים רושמים את אבחנותיהם. רק שאנשים דיברו שטויות: כך, למשל, בשנות ה־30 - טרם ימי האן.בי.אי - פעלה בארה"ב קבוצת כדורסל יהודית בשם פילדלפיה ספאס. היו אז הרבה יהודים בכדורסל ובהם גדולי המשחק כמו נאט הולמן, ג'ו לפצ'יק ואחרים. מה שהביא עיתונאי ספורט מפילדלפיה לעסוק בגנטיקה ולקבוע ש"ׁמכיוון שהכדורסל מבוסס על פיקחות וערמומיות, יש ליהודים יתרון גנטי בו". טוב שלא צפה בנבחרת ישראל בעשור האחרון.
* הנה הטעויות הנפוצות שאנשים עושים כשהם מדברים על גזעים בספורט:
מכיוון שהדיון רווי גזענות, אנשים מדברים במונחים מוחלטים של שחורים ולבנים. אם נסיר את המסיכות ונלמד מהטבע עצמו, אמור להיות יתרון לאנשים מעורבים. בגלל שבני אדם שמו במשך דורות טאבו על זוגיות בין־גזעית - ייתכן מאוד שבדורות שבהם יהיו אנשים מעורבבים יותר, יהיו גם אנשים מוצלחים יותר גנטית לריצה.
הדיון מניח שכל יתרון פיזיולוגי של עם מסוים הוא גנטי. שבט הקלנג'ין בקניה מפיק אחוז עצום מהאלופים בריצות בינוניות וארוכות. רצים במרחקים האלו צריכים סבולת שריר גבוהה. אבל הסיבה היא כנראה לא בגנטיקה של השבט - שהוא רק אחד מכ־30 קבוצות אתניות בקניה - אלא בתנאי החיים. בשבט כבר דורות לא אוכלים בשר אדום, והם חיים בריפט־ואלי בגובהי קניה מה שמביא לצריכת חמצן יעילה יותר. סימן ברור מאוד: בעוד יוצאי מערב אפריקה מצליחים בריצות קצרות אף כשהם כבר מאות שנים חיים באמריקות, רצים מזרח־אפריקנים מצליחים בריצות הארוכות כמעט אך ורק כשהם חיים באפריקה. וליתר דיוק, באזורים גבוהים באפריקה. לתושבי אזורים גבוהים אחרים - בדרום אמריקה ובצפון אפריקה גם היו תקופות זוהר בריצה.
הדיון מתמקד בצבע. כמובן משום שהצבע בולט לעין וגם מניע את הסטריאוטיפים הגזעיים. אלא שהצבע הוא חלק קטן מאוד מהמבנה הגנטי. למעשה, אנשי מזרח אפריקה שטובים בריצות הארוכות וצאצאי מערב אפריקה שמצטיינים בכוח מתפרץ הם אנשים שונים מאוד אלו מאלו, והאדם הלבן נמצא כנראה באמצע. למעשה, השיא הישראלי בריצת 100 מטרים טוב מהשיא האתיופי. והשיא הישראלי בריצת 10,000 מטרים תמיד היה טוב מזה של ג'מייקה.
אבל בעיקר הם מפריזים בחשיבות הגנטיקה. ג'מייקה החלה לשלוט באופן מוחלט בריצה רק בשנים האחרונות - לאחר שנות דומיננטיות אמריקנית. זה קרה באופן מפתיע דווקא כשהג'מייקנים הפסיקו לשלוח את הרצים שלהם להתאמן בארה"ב. הם הקימו מרכז ריצה בתוך אוניברסיטה טכנולוגית - UTEP, שגם הפך לאחד המובילים בעולם בתחום אימון הריצה. באופן כללי עמים אירופיים נוטים לייחס את ההצלחות שלהם למסורת ולעבודה קשה, וכשאחרים מצליחים הם מחפשים סיבות גנטיות. הם לא יציינו למשל שהג'מייקנים היו הראשונים מהעבדים בקאריביים להתמרד כדי לקבל את חירותם.
אנשים ממהרים לייחס גם כישלונות לגנטיקה. למשל, שנים הניחו ששחורים אמריקנים פחות טובים בשחייה. במשחקים הללו זכתה לראשונה אישה שחורה אמריקנית במשחקים האולימפיים. הסיבה טריוויאלית הרבה יותר. שחייה היא ספורט עשיר. בריכות שחייה הן המקום שבו היתה אפליה גזעית קשה. אותה סיבה בדיוק שאין שחורים בגולף. אבל למה ללכת רחוק? כמה פעמים שמענו בישראל ש"ספורט זה לא עבור יהודים". לישראל רק מדליית זהב אולימפית אחת בהיסטוריה. ליהדות הונגריה יותר מ־50, ליהדות ארה"ב יותר מ־100.
הולנדים אינם טובים בכדורסל למרות שהם גבוהים. רוב מדינות האיים הקאריביים אינן חזקות באופן יוצא דופן בריצה. קובנים אינם טובים בכדורסל. יפנים מעולים בשחייה למרות שהם יחסית נמוכים. ובאופן כללי: מי שמוטרדים מאוד מגנטיקה נוטים לא להיות טובים בספורט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו