נלחמים בשיניים

כשנעם אייזקס (20), לוחם בגדוד צבר של גבעתי היה באימון, נשברו לו שתי השיניים הקדמיות. "זה קרה יומיים לפני בת המצווה של אחותי אז דאגתי", הוא מספר, "נתנו לי מענה ראשוני במרפאת השיניים כך שבבת המצווה זה נראה מעולה, ואז התחלתי טיפול ארוך. גם ההורים שלי דאגו בהתחלה, אבל כשראו אותי מחייך הם נרגעו". 

נעם קיבל בצבא טיפול שיניים מקיף שכלל כתרים. "טיפול כזה בחוץ יכול להגיע לאלפי שקלים. הרבה אנשים מפחדים להגיע לטיפול שיניים בצבא, אבל מניסיוני זה טיפול שמתחרה עם הטיפולים הטובים ביותר". אייזקס מספר גם על היחס האישי הטוב שקיבל מהמרפאה: "הם התקשרו אלי כדי לקבוע תורים, שמו אותי בקדימות כשהייתי צריך לתפוס קו או אימון וכל הזמן שאלו איך אפשר לעזור".

חוץ מטיפולים בסיסיים ומטיפול בפציעה שאירעה בצבא, כמו במקרה של נעם, זה שנה שלוחמים שסיימו כמחצית מהשירות שלהם זוכים לטיפולי שיניים מורכבים ויקרים. עלות כל טיפול עשויה להגיע לאלפי שקלים. מדובר בטיפולים שאזרחים יכולים רק לחלום לקבל אותם ללא תשלום - יישור שיניים, השתלת שיניים, כתרים ועוד. לאחרונה, בעזרת תיק רפואי ממוחשב, חיל הרפואה אף מזמן את הלוחמים לקבלת הטיפולים ומעניק להם קדימות, כדי שיוכלו לנצל את הטיפולים לפני שהם משתחררים.

מנתוני חיל הרפואה עולה שבמהלך 2016 ניתנו 23 אלף טיפולים במסגרת הזו ללוחמים. "אנחנו מכירים תודה למי שהתגייס ליחידה לוחמת וקיבל תעודת לוחם, כלומר סיים את רוב מסלול הלוחם. ההיקפים של מתן השירות גדלים ממאות לאלפים מאז התחלנו ואנחנו מתכוונים להמשיך בכך", אומר סא"ל ד"ר אלכס דובריאן, ראש ענף רפואת שיניים בחיל הרפואה. לדבריו, הטיפולים ניתנים ללוחמים שסיימו חלק ניכר מהשירות שלהם, וכן לחיילים במצב סוציו־אקונומי נמוך. במסגרת זו קיבלו חיילים, שהוכרו על ידי אגף כוח אדם כזכאים לכך, טיפולי שיניים משקמים ואסתטיים בהיקף של 900 אלף שקלים.

"אנחנו לא מסוגלים כלכלית ליזום טיפול כזה לכל חיילי צה"ל בחובה. המענה הנוסף הוא ללוחמים ולזכאי ת"ש. אנחנו מוכנים להשקיע בזה ממשאבי הצבא כי אנחנו רואים בזה ערך - תמיכה בחייל שהתגייס ועשה שירות חובה למרות המצוקות שלו. זו התרומה של חיל הרפואה למי שסיים שירות מלא", אומר ד"ר דובריאן.

"צריך יותר מומחים"

ומה בנוגע לציבור האזרחי? טיפולי שיניים נכנסו לסל הבריאות הציבורי בישראל בהדרגה רק בשנים האחרונות וניתנים כיום בתשלום השתתפות עצמית לילדים ולבני נוער עד גיל 14. יש לציין שלשר הבריאות יעקב ליצמן יש תוכנית להרחיב את הטיפולים גם לקשישים, שמצב השיניים שלהם מצריך טיפול.

במשך שנים מערכת הבריאות נמצאה במעין ואקום, שהשפיע גם על המערכת הצבאית. כעת דואג צה"ל לשיני החיילים לא רק מסיבות אלטרואיסטיות, אלא כחלק מהפרופיל הצבאי. לכל חייל מוגדר גם "פרופיל דנטלי", מתוך הבנה שלוחם שנכנס לשטח לחימה, טייס וחייל המשרת בצוללת או בשייטת ויוצא למשימות ארוכות לא יכול לצאת למשימה כזו כשהוא סובל מכאב שיניים או ממצב לא תקין בחלל הפה.

"אנחנו מבינים שבהיעדר רפואת שיניים ציבורית ורפואת מומחים, חיילים בשירות חובה סובלים מתחלואה משמעותית בחלל הפה. לפני הגיוס אף אחד לא בדק אותם, ורק חלק קטן מהם יוכלו לגשת לטיפול פרטי", אומר ד"ר דובריאן.

ואכן, היעדר טיפולי שיניים ציבוריים בישראל במשך שנים הוביל לכך שמצב השיניים של כמעט שליש מהמתגייסים (30 אחוזים) מוגדר קשה ואף חמור, והם זוכים לטיפולי שיניים אינטנסיביים במהלך חודשי הטירונות. מדובר בחיילים שסובלים משיניים הרוסות, מכאב או מזיהום. חיילים כאלו זקוקים לטיפול במחלות חניכיים מתקדמות שגורמות לאובדן שיניים, לטיפולי שורש ולעקירות, וסובלים מציסטות או מגידולים.

"אנחנו מקדישים את חודשי הטירונות לריכוז ממוקד של הטיפולים ומביאים לבסיסי הטירונים רפואת שיניים ורפואת מומחים בהיקפים גדולים. כתוצאה מהתהליך הזה אנחנו מורידים קרוב ל־90 אחוזים מהמתגייסים לדירוג של 'בריא' או 'כמעט בריא' בטירונות. עשרת האחוזים הנותרים הם חיילים שלא רוצים טיפולים, חלקם עם חשש מרופא השיניים, ואנחנו פועלים עד לרמת המפקדים, שמשכנעים את החיילים לקבל טיפול", מספר ד"ר דובריאן.

רק כשמונה אחוזים מרופאי השיניים בישראל מחזיקים בהתמחות ספציפית, מה שהוביל את הכנסת להמליץ על הגדלת מספר המומחים בתחום זה. התמחות־על בתחום רפואת שיניים עולה לרופא השיניים כסף, אך צה"ל מכשיר ללא תשלום את רופאיו וכ־25 אחוזים מרופאי השיניים בצה"ל הם מומחים. "חייל צה"ל מקבל רפואת שיניים הרבה יותר איכותית מבאזרחות. היום אנחנו נותנים את הרפואה הכי טובה בישראל בתחום השיניים".

•   •   •

הסודות של צמח הקיקיון

תרופת הסבתא שעובדת

עכשיו זה מדעי: תרופת הסבתא המיתולוגית, בליעת שמן קיק, אכן פועלת ומסייעת באופן מובהק בזירוז לידה. השמן הצמחי שמופק מצמח הקיקיון הוא אחת מהעצות הרבות שנשים בהריון מתקדם מקבלות כדרך לזירוז הלידה.

ד"ר רונית גלעד, רופאה בכירה במערך המיילדות והגינקולוגיה בהדסה הר הצופים, החליטה לבדוק מחקרית עם פרופ' דרורית הוכנר וד"ר שי פורת אם היעילות של שמן קיק כמזרז לידה אכן מתקיימת במציאות ואם הוא בטוח לשימוש, תוך מתן מעקב צמוד של חדר הלידה בהדסה הר הצופים.

במחקר, שנערך במשך שנתיים, השתתפו 83 נשים בסוף ההריון (שבועות 42-40), כולן היו בהריון תקין בדרגת סיכון נמוכה ועם עובר בודד. מחצית מהן קיבלו מנה של 60 סמ"ק של שמן קיק, בעוד האחרות קיבלו שמן חמניות (פלסבו), והשמנים נמהלו במיץ תפוזים על מנת להקל את השתייה.

הנשים שנטלו את שמן הקיק אכן ילדו באופן כללי לפני אלו ששתו משמן החמניות. מספר הנשים שהחלו לידה פעילה בתוך 24 שעות מאז שתיית השמן היה גבוה פי שלושה בקרב אלו ששתו שמן קיק, וכך גם לאחר 48 שעות ו־36 שעות משתיית השמן. נוסף על כך, הליך הלידה היה קצר יותר בקרב הנשים ששתו את שמן הקיק. 

יש לציין שלשתיית שמן הקיק לא היו תופעות לוואי חריגות, למעט ריבוי פעולות מעיים כמה שעות לאחר שתיית שמן הקיק.

"מתוצאות המחקר שלנו, מתברר כי שמן קיק הוא חומר יעיל לזירוז לידה", אומרת ד"ר גלעד, "זאת גם ללא אשפוז, היינו בבית, זאת בשל העובדה שלא נצפתה במחקר כל מצוקה מיוחדת אצל הנשים שנטלו שמן קיק או בקרב הוולדות שלהן - ומקדם הבטיחות של האם והיילוד הוא נר לרגלינו".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו