"ההסכם לא חוקי ואינו יכול להתקיים"

לממשלה אין סמכות משפטית להעביר תשלום למשפחות של פעילי טרור, כך טענו העותרים נגד ההסכם של ישראל עם טורקיה במהלך הדיון בבית המשפט העליון. העותרים, משפחתו של דני גונן שנרצח בפיגוע, לוחם שייטת שהשתתף בעצירת משט המרמרה ומפלגת עוצמה לישראל, טוענים כי הדבר אסור על פי חוק איסור מימון טרור. 

לדברי העותרים, מדובר בהסכם בלתי חוקי "בדיוק כפי שהסכם הכולל סחר של בני אדם או כל דבר אחר שנוגד את החוק לא יכול לעבור". לטענתם, גם ההסכם עם טורקיה אינו חוקי ולכן "זה בדיוק המקרה בו בית המשפט צריך להגיד את דבר ולומר שההסכם הזה לא חוקי ולכן לא יכול להתקיים".

בית המשפט ניסה בתחילת הדיון לברר מה שונה ההסכם הזה מהסכמים אחרים של הממשלה, גם עם אויבות לשעבר ומדינות אחרות. "מדוע שבית המשפט יתערב בהסכם מדיני שהוא בלב ליבה של הסמכות הממשלת והפרדת הרשויות", תהו השופטים, "מה מייחד את ההסכם הזה מהסכמים אחרים?".

 

פתח לקיום יחסים עם ארגוני טרור

לדברי באי כוח העותרים, בית המשפט יכול להיכנס לעובי הקורה של ההסכם ולא לשמש חותמת גומי, זאת במידה ש"בית המשפט יתרשם שיש סעיף בהסכם שהוא בלתי מתקבל על הדעת".

הם ציינו כי מדינת ישראל מבקשת באמצעות ההסכם לחדש את יחסיה עם אנקרה, תוך שהיא מוכנה לקבל את הישארותם של מוסדות חמאס וגורמים שונים בארגון בשטח טורקיה. לדבריהם, על פי ההסכם, ירושלים מקבלת את ההבחנה בין הזרוע הצבאית של חמאס לבין הזרוע המדינית, זאת למרות שגם בית המשפט עצמו הגיע בעבר למסקנה שאין הפרדה בין הזרועות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לדברי העותרים, "הממשלה פותחת פתח לכל אומות העולם להתחיל ולקיים יחסים עם חמאס במקביל לישראל". בנוסף, העותרים מזהירים כי הדבר יוביל לכינון יחסים גם עם ארגוני טרור אחרים כגון חיזבאללה.

עו"ד איתמר בן גביר, בא כוחה של מפלגת עוצמה יהודית בעתירה אמר כי הדבר החשוב בעתירה הוא השמירה על שלטון החוק. "מה המסר פה?", תהה עו"ד בן גביר, "מה חושב מחבל פוטנציאלי כשהוא שומע על הפיצוי שישראל מעניקה למשפחות המחבלים? מה חושב אותו חייל שנדקר?"

נציג המדינה דרש לדחות את העתירה על הסף בטענה כי "מדובר בהסכם בין מדינות. טיבם של הסכמים שיש שני צדדים ולכן חלק מהדברים אפשר לאהוב יותר או פחות. הקבינט נדרש לעניין והוא החליט כפי שהחליט. מדובר באגוז הקשה של סמכות הממשלה ובשיקול מדיני ולכן נבקש לדחות את העתירה על הסף".

בכל הנוגע לחוק איסור מימון הטרור אמר נציג המדינה כי "חוק הטרור לא נזכר בעתירה ולכן לא נדרש לכך". הוא הוסיף כי "התפיסה שהמדינה מממנת טרור במהלך הזה היא מרחיקת לכת. מדובר בהסכם פשרה שנועד להביא את הענין לידי סיום".

הדיון בעתירות הסתיים ובית המשפט יודיע על החלטתו בשלב מאוחר יותר.

 

ההסכם נחשף בתשובת המדינה לעתירות

אתמול נחשפו פרטי ההסכם בין ישראל לטורקיה בתשובת המדינה לשלוש העתירות שהוגשו לבית המשפט העליון. על פי ההסכם, ישראל תאפשר לטורקיה להעביר להזרים כספים לבנקים בעזה, לממן הקמת מתקן להתפלת מים ולהקים תחנת כוח ברצועת עזה, כל זאת בנוסף ל-20 מיליון השקלים שירושלים הסכימה לשלם לאנקרה. על פי ההסכם, הטורקים יסייעו לפלשתינים בהקמת המתקנים השונים "כל עוד שוררת רגיעה באזור". 

פרקליטות המדינה ביקשה בתשובתה מבית המשפט לדחות על הסף את העתירות, בין השאר משום שמדובר בהסכם מדיני שהקבינט המדיני ביטחוני החליט לתמוך בו. 

עוד עולה מההסכם כי טורקיה תימנע מלתבוע את ישראל בשל פעילות כוחות הביטחון לעצירת המשט, הרג תשעה מאנשי המשט ופציעתם של כ-20. "הסכם זה מהווה שחרור מלא מכל אחריות של ישראל, שולחיה ואזרחיה ביחס לכל תביעה שהיא אזרחית או פלילית אשר הוגשה ותוגש נגדם בטורקיה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו