גיסנו וחברים

קומדיה אמריקנית שמתחילה בקריינות מחשבות הגיבור יכולה להיות אחת משתיים: פלופ אדיר או הברקה נדירה. איכשהו "המדריך לגבר" לא נופלת באף אחת מהקטגוריות. הגיבור, קופר בארט, עונה על ההגדרה המילונית "חמוד". בחור נאה, צעיר במידה הנכונה (26), אינו דושבג, מניאק או טיפש מוחלט. עם זאת, הוא גם לא גבר החלומות של אף אישה. עם עבודה זמנית, שני שותפים לדירה ונטייה להסתבך בצרות, בארט הוא טיפוס ששום גבר לא צריך ללמוד ממנו על החיים. אז כיצד בכל זאת יש ב"המדריך" משהו שעובד? כי מתחת לכל הקישוטים (ע"ע: מסיבות, פיצה ואלכוהול) הקומדיה הזו מספרת משהו אמיתי מאוד על החיים של בני עשרים וקצת. וכדי שקומדיה תעבוד היא חייבת להיות אותנטית. זה כל הקסם.

"המדריך" מתחילה בנקודה שבה העובר ושב נתקע: אחרי סיום הלימודים והיציאה מהמסגרת הנוחה (שם: קולג', אצלנו: בית ההורים הנוח והמפנק). בארט חוזר בפלשבק ל־2011 ומתאר את האירועים שעיצבו את חייו, מעבר הדירה יחד עם שני חבריו הקרובים - ניל הבתול הממושקף, ובארי חיית הרפתקאות אפרו־אמריקני, ההיכרות עם השכנה שתהפוך להיות הידידה הכי טובה שלו (פלוס פלוס), ומערכת היחסים שלו עם אחיו המבוגר והנשוי. בהווה אשר מתרחש שנתיים קדימה, דמותו של האח, ג'וש, עורך דין חנוט בחליפה ואב לילדים, עומדת בניגוד לדמויותיהם של הגיבורים. ג'וש הוא כל מה שהם מפחדים להיות, פקיד משועבד של המנגנון הקפיטליסטי, גבר מסורס ונטול זכויות. ג'וש מנסה לחיות דרך הבחורים, ועבור הקהל הצעיר הוא יסמל את כל מה שאסור בשום אופן להיות. עבור יתר הצופים, הוא מה שהם כבר הפכו להיות מזמן.

•   •   •

תעשיית המסתורין השבדית

מודוס, yesBinge, חינם

יער מושלג, קרוואן נטוש, פסיכופת עם מבט אפל מתכנן את הרצח הבא - ברוכים הבאים לדרמת מתח שבדית. מאז "בורגן" ו"הגשר" יש נטייה לקטלג כל פיסת תוכן שזורמת מהסקנדינביות כ"איכות", אבל לפעמים שלג, רוצח וקרימינולוגית הם לא עלילה. הם אפילו לא סינופסיס. "Modus" היא סיפור נוצרי מאוד המתרחש בחג המולד. הפסיכופת מסצנת הפתיחה יוצא במסע הרג של מפורסמים, כשהוא מלא זעם קדוש ויצר נקמה. מיהו או מהו לא נדע, כי הוא לא מדבר. הגיוני. את צד הטובים בסיפור מגלמים שניים. הוא שוטר גרוש ובודד, שאיבד את בתו בת ה־6, והיא פרופסור לפסיכולוגיה, קרימינולוגית פרודה, ואם לשתיים - אחת מהן אוטיסטית. הבת האוטיסטית, סטינה, עדה לאחד ממעשי הרצח שמבצע אותו פסיכופת. כיוון שהיא אוטיסטית, קשה לחלץ ממנה את המידע, וגם הסובבים אותה, כולל אמה, לא בדיוק מאמינים שהיא ראתה משהו חשוב. הו, הטעות. פרק הבכורה הוא אקספוזיציה מלוטשת ונקייה, רווית נופים מושלגים המשדרים קרירות אירופית, המכניסה את הצופים לאווירה המתאימה אבל לא מעניקה להם יותר מדי סיבות להישאר בסביבה. כמעט הכל בסיפור הזה צפוי וידוע מראש, ומכיוון שאנחנו אפילו יודעים מיהו הרוצח, זו רק שאלה של זמן עד שהצוות השבדי יעלה על עקבותיו בעצמו. לכו ביער המושלג שמאלה, ימינה ובסוף ישר - הגעתם לקרוואן? יופי.